כוננות בוונצואלה עקב נוכחות הצי האמריקאי בים הקריבי / צילום: Reuters, Juan Carlos Hernandez
בעוד העיסוק הציבורי במערב מתמקד באיומים אפשריים מצד איראן או סין, דווקא ונצואלה - ידידתה של איראן - היא זו שארה"ב מתגברת כוחות מולה בהיקפים נרחבים בימים האחרונים.
● טראמפ רוצה להחזיר את השוק לימי המאה ה־19? זו לא בשורה טובה למשקיעים
● השר הטורקי שמאחורי הצעדים נגד ישראל ומה באמת קרה ליחסי הסחר
המניע מאחורי האיום הממשי שהנשיא דונלד טראמפ מציב על קראקס באמצעות ספינות מלחמה ואלפי חיילים שהועברו למרחב־הקריבי, אינו נובע מקרבתו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו למשטר האייתוללות או לרוסיה, כי אם מה שמגדירים בארה"ב, בארגנטינה, בפרגוואי ובאקוודור כ"קרטל דה לוס סולס". לפי הממשל בוושינגטון, זהו ארגון פשע שהעומדים בראשו הם מדורו ובכירים נוספים בקראקס.
"הקרטל מספק סיוע מוחשי לארגוני טרור שמאיימים על השלום ועל הביטחון של ארה"ב, 'טרן דה ארגואה' ו'קרטל סינלואה'", נמסר מוושינגטון, בהתייחסם להשפעת ונצואלה על הסחר העולמי בסמים. במסגרת אותה סוגיה, כבר שנים רבות שעולה גם קשר בין חיזבאללה לבין ונצואלה, כחלק מציר הטרור השיעי.
פרס של 50 מיליון דולר על ראש המנהיג
תקציב ארגון הטרור השיעי עומד על קרוב למיליארד דולר בשנה. לפי מקורות שונים כ־90% ממנו מגיעים מאיראן, ואת היתר משיגים חיזבאללה דרך מוסדות צדקה וסחר בקוקאין שלוונצואלה יש מעורבות בו. לכן נראה כי יש קשרים בין איראן לוונצואלה, שאותה מנהיג מדורו מאז 2013.
ארה"ב, הרואה במדורו סוחר סמים, הציבה על ראשו פרס גבוה במיוחד של 50 מיליון דולר. לצורך ההשוואה, האמריקאים מציעים פרס של 20 מיליון דולר על בכיר כוח קודס במשמרות המהפכה שהראם פורסאפי, שהוביל את הפעילות הבינלאומית להתנקשות בחיי היועץ לשעבר לביטחון לאומי ג'ון בולטון. בה־בעת, ארה"ב מוכנה להעניק פרסים בגובה של עד 10 מיליון דולר למי שיספק לה מידע על מנגנון הלבנת הכספים של חיזבאללה במשולש הגבולות ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, שלצד סחר בסמים כולל הברחות פחם ונפט, נדל"ן, סחר בלתי חוקי ביהלומים וזיוף דולרים.
מדינה במשבר כלכלי עמוק
מנגד, מצידו של מדורו נטען כי הוא חף מפשע, וכי "קרטל דה לוס סולס" לא קיים. בכירים במשטר האייתוללות נחלצו להגנתו. על־פי דיווח בתקשורת האיראנית, יו"ר המג'לס (הפרלמנט) האיראני, מוחמד באקר קליבאף, דיבר בשבת עם מקבילו מוונצואלה - יו"ר האסיפה הלאומית, חורחה רודריגס גומס, וגינה את הצעדים האחרונים של וושינגטון.
"אנחנו מגנים את ההתנהלות התוקפנית של ממשל טראמפ בקריביים, ומדגישים את תמיכתנו ואת הסולידריות עם ממשלת ונצואלה ואזרחיה. אנחנו רואים בוונצואלה ידידה ובת־ברית", אמר קליבאף, שהצהיר כי זה לא יהיה נכון לאפשר למערכת "עם כלביא" ולאיומים על ונצואלה לבלום את שיתוף־הפעולה בין המדינות. מן העבר השני, רודריגס גומס טען כי ההאשמות בנוגע למעורבות קראקס בסחר בינלאומי בסמים הן "חסרות בסיס".
מצבם הכלכלי של אזרחי ונצואלה נחשב לחמור במיוחד. שכר המינימום במדינה עומד מאז 2022 על 130 בוליבר ונצואלי, המוערך בכ־0.9 דולר, נמוך משמעותית מרף העוני הקיצוני שקבע האו"ם, שעומד על 2.15 דולר ליום. לפי נתוני הארגון העצמאי "המצפה לפיננסיים של ונצואלה", קצבאות ממשלה לעובדי ציבור עשויות להביא להכנסה של 160 דולר בחודש, בעוד שבמגזר הפרטי מדווח על הכנסות המגיעות לכ־237 דולר בחודש. עם זאת, עלות סל מזון בסיסי במדינה מוערכת בכ־500 דולר.
פוטנציאל משאבי הנפט במדינה
יש הטוענים כי האיום הצבאי של וושינגטון על ונצואלה קשור דווקא לעתודות הדלקים הפוסיליים הגדולות של המדינה, ולא בהכרח לסחר בסמים או לרצון לשפר את מצב אזרחיה. שהרי ונצואלה היא בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם, ועל־פי נתונים רשמיים היא מחזיקה בכ־18.2% מכלל עתודות הנפט. אחריה מדורגות ערב הסעודית, שלה 16.1% מהעתודות; וקנדה, שלה 10.35% מהעתודות בעולם.
נתוני הפקת הנפט של ונצואלה השתנו מאוד בשני העשורים האחרונים: בשיא ההפקה שלה, באוקטובר 2002, ייצרה ונצואלה כ־2.99 מיליון חביות נפט ביום. ההפקה ירדה לכ־337 אלף חביות ביום נכון ליוני 2020. מאז אומנם עלתה ההפקה לכ־900 אלף חביות ביום, אבל גם לאחר ההתאוששות, קצב ההפקה נחשב לנמוך - לשם השוואה, הוא נמוך בפער של יותר מפי עשרה לעומת זה של ערב הסעודית.
בשנים האחרונות נרתמו רוסיה ואיראן לסיוע לוונצואלה בפיתוח יכולותיה הצבאיות. כבר ב־2021 דיווחה השכנה קולומביה כי מל"טים רוסיים מדגם "אורלן־10" הופעלו בידי צבא ונצואלה וחדרו למרחבה האווירי. בשנה שעברה הציגה ונצואלה את "זאמורה V-1", כטב"ם מתאבד שהוא למעשה גרסה מקומית של "שאהד 136" שבו משתמשות איראן ושלוחותיה נגד ישראל, ורוסיה נגד אוקראינה.