אסדת קידוח תמר / צילום: יח''צ
עסקת הגז הגדולה ביותר במשק, בין חברת החשמל למאגר תמר, עומדת בפני קשיים ואף נמצאת בסכנת ביטול - כך נודע לגלובס. רק לפני חודש הדברים נראו אחרת: אז נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב בין חברת החשמל לרוב השותפות במאגר תמר לתקופה של עשר שנים ובהיקף של מעל 8 מיליארד דולר, שהיה אמור למתן את העלייה הצפויה במחירי הגז.
● מצרים תשקיע 400 מיליון דולר בצינור גז מישראל
● הראשונה בעולם: תע"א הסבה בואינג 777 למטוס מטען. כמה זה עולה?
אך כעת הדברים נראים שונה לגמרי, והמשא־ומתן נמצא בקשיים וייתכן שגם על סף פיצוץ. בעקבות זאת, כך נודע לגלובס, חברת החשמל מנהלת מגעים עם מאגר לוויתן. למרות היצוא הנרחב למצרים, במאגר לוויתן צפויים להגדיל את היקף ההפקה על־מנת לחתום עם חברת החשמל. הדבר ידרוש הליך מכרזי, ותיתכן גם אפשרות של קנייה משני המאגרים.
ברקע עומד גם חשש תחרותי סביב מיצוי יכולת הפקת הגז של ישראל לקראת הקמת תחנות כוח ב־2030. מי שבטוח תרוויח מהמהלך אם ייצא לפועל היא שברון, שמפעילה את שני המאגרים - תמר ולוויתן. עסקת הגז של חברת החשמל קריטית למחירי החשמל, והיא גם מהווה בנצ'מארק לעסקאות הגז של תחנות הכוח הפרטיות.
עמדה נחותה במשא־ומתן
למרות שחברת החשמל אינה אחראית על רוב ייצור החשמל במשק, היא עדיין היצרנית הבודדת הגדולה ביותר בפער, עם כ־40% מהמשק. כיום חברת החשמל קונה גז ממאגר תמר בהסכם ארוך־טווח שנחתם במקור ב־2012, והיציבות שלו אפשרה לשמור על מחירי החשמל בישראל נמוכים ביחס לאירופה למרות כל הטלטלות הגאו־פוליטיות. החברה חתמה על חוזה נוסף ב־2022, והוא כרגע צפוי להימשך עד 2030.
לאור החששות מעליית מחירי הגז, חברת החשמל נמצאת בעיצומו של משא־ומתן לתיקון וקיבועו עד סוף 2036. אך כרגע הפערים בין חברת החשמל לחלק מהשותפות בתמר גדולים למדי, והעסקה עלולה להיות בדרך לפיצוץ.
חלק מהסיבה ללחץ בחברת החשמל הוא חשש מעליית מחירי הגז, זאת לאור הסכמי היצוא הגדולים של ישראל וביקוש גבוה לגז במשק הישראלי. ועדת המחירים בנושא הגז, המשותפת למשרד האוצר והאנרגיה, הזהירה כבר ש"בשנים הקרובות צפויה עלייה בביקוש לגז טבעי, בין היתר, עקב הסבות של תחנות כוח בבעלות חברת החשמל לגז טבעי והקמה של תחנות כוח חדשות המופעלות בגז עד 2030.
"בנוסף, ניתוח של הכמויות הפנויות למכירה ממאגרי הגז הטבעי מעלה כי בשנים הקרובות רק לספק אחד ישנן כמויות משמעותיות הזמינות למכירה בהסכמי גז טבעי חדשים. גורמים אלה עלולים להוביל להקשחת תנאי המכירה בהסכמי גז טבעי ולעלייה במחיר הגז הטבעי".
הספק האחד הזה הוא כנראה מאגר תמר, שכבר היום מאוד מוטה למשק המקומי, ו־62% מהפקת הגז שלו מגיעה לישראל - זאת לעומת מאגר לוויתן, שהוא מוטה יצוא. מאגר תמר מוגבל למדי ביצוא שלו לעומת לוויתן, והאינטרס שלו הוא לנצל את הפוזיציה במשק המקומי כדי למכור במחיר יקר יותר ביחס למחיר הגז הנמוך יחסית שקיים היום בישראל. מצב זה שם את חברת החשמל בעמדה לא נעימה במשא־ומתן, שכן שותפות תמר שנמצאות במשא־ומתן יכולות לדרוש מחירים גבוהים יחסית בתמורה להתחייבות ארוכת־טווח עד 2036. מחירים שחברת החשמל תתקשה לשלם, ועלולים להתגלגל במחירי החשמל לצרכנים.
עלייה במחיר תהיה קשה למשק הישראלי, ושר האנרגיה אלי כהן אמר בעבר כי "אם מישהו ינצל את כוחו ויעלה מחירים - נבוא איתו חשבון. כל עוד מוכרים במחירים הוגנים לשוק הישראלי, והמגמה הנוכחית של מחירים אטרקטיביים תימשך ואף תרד - מצוין". הוא הוסיף כי "אם שותפויות הגז יעלו את המחירים שמוצעים לחברת החשמל - הן יישאו בתוצאות".
אך ניו־מד, בעלי המניות הגדולים ביותר בלוויתן, דווקא אומרים: בזכות היצוא, נוכל להרחיב את הייצור, וכך נוכל לספק גם את צרכי חברת החשמל. ואכן, לגלובס נודע כאמור כי בלוויתן מנהלים מגעים ראשוניים מול חברת החשמל במטרה להציב אלטרנטיבה לתמר.
ברגע שיינתן ללוויתן רישיון היצוא בהמשך חודש ספטמבר, יוכלו שם לקבל החלטת השקעה סופית לגבי הרחבת ההפקה, מה שלדברי גורמים בלוויתן יאפשר גם לחתום עסקה גדולה עם חברת החשמל. זו תדרוש הליך מכרזי, מה שעלול לקחת זמן מה, אך נראה כי חברת החשמל מעוניינת למצות את כל האפשרויות שלה כדי להגיע למשא־ומתן מעמדה חזקה ככל הניתן. מבחינת לוויתן, הם ירוויחו לקוח גדול ויציב במשק המקומי, שיחסוך להם התנהלות מול יצרנים פרטיים קטנים. זאת במיוחד לאור סיום העסקה מול תחנת אשכול ב־2030.
מי המרוויחה הגדולה?
על אף שבלוויתן בטוחים ביכולות ההפקה, נראה כי אספקה לחברת החשמל אחרי 2030, יחד עם היצוא למצרים, ימתחו את כושר הייצור של מאגר לוויתן לקצה: גם אם יקצצו ככל שניתן בהתחייבות היצוא לירדן, ולא ייצאו למצרים מעבר לכמות לה הם מחוייבים, עדיין מדובר על כמות של קצת פחות מה־6BCM השנתיים שחברת החשמל דורשת.
עם זאת, ייתכן כי חברת החשמל תצמצם את יכולת הייצור שלה בשנים הקרובות, לאור העובדה שתחנות הכוח שלה פחות יעילות, וצפויה בנייה של תחנות כוח פרטיות רבות סביב 2030.
בנוסף, אם בלוויתן יתחייבו במלואם לחברת החשמל ויוותרו על לקוחות אחרים - מצב שכזה יותיר את תמר לבדה לנהל משא־ומתן מול יצרני החשמל הפרטיים שעוד לא סגרו חוזה גז, זאת לאור ההתחייבות של מאגרי אנרג'יאן ליצרנים המקומיים, מה שמשאיר כאמור את המגרש ריק לתמר. אפשרות נוספת תהיה שחברת החשמל תקנה גז משני המאגרים הגדולים, תמר ולוויתן.
כאמור, מי שבכל מקרה תרוויח תהיה שברון, שמפעילה הן את מאגר תמר והן את מאגר לוויתן. האינטרס שלה הוא לייצא כמה שניתן, ופחות חשובה לה השאלה מי מהמאגרים שהיא מפעילה יספק גז לחברת החשמל. אומנם עקרונות המכר בנפרד מונעים ממנה מלנהל באופן פעיל את המשא־ומתן משני צידי המתרס, אך היא כנראה תהיה מרוצה מכל תוצאה שהיא. לכן, בשברון ככל הנראה מעדיפים לשמור על ריחוק בנושא הזה, ולא להגיב לשאלות גלובס בעניין.
חברת החשמל, רשות החשמל ושברון סירבו להתייחס לפרטי המשא־ומתן המתנהל כעת.