גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם המיליארדים בין חברת החשמל לשותפות תמר על סף פיצוץ

לגלובס נודע כי המו"מ בין חברת החשמל לשותפות הגז על עסקה בסך 8 מיליארד דולר נמצא בקשיים ● במזכר ההבנות שנחתם רק לפני חודש ונמצא בסכנת ביטול הוסכם על תקופה של עשר שנים כדי למתן את העלייה הצפויה במחירי הגז ● החלו מגעים עם מאגר לוויתן כספק חלופי

אסדת קידוח תמר / צילום: יח''צ
אסדת קידוח תמר / צילום: יח''צ

עסקת הגז הגדולה ביותר במשק, בין חברת החשמל למאגר תמר, עומדת בפני קשיים ואף נמצאת בסכנת ביטול - כך נודע לגלובס. רק לפני חודש הדברים נראו אחרת: אז נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב בין חברת החשמל לרוב השותפות במאגר תמר לתקופה של עשר שנים ובהיקף של מעל 8 מיליארד דולר, שהיה אמור למתן את העלייה הצפויה במחירי הגז.

מצרים תשקיע 400 מיליון דולר בצינור גז מישראל
הראשונה בעולם: תע"א הסבה בואינג 777 למטוס מטען. כמה זה עולה?

אך כעת הדברים נראים שונה לגמרי, והמשא־ומתן נמצא בקשיים וייתכן שגם על סף פיצוץ. בעקבות זאת, כך נודע לגלובס, חברת החשמל מנהלת מגעים עם מאגר לוויתן. למרות היצוא הנרחב למצרים, במאגר לוויתן צפויים להגדיל את היקף ההפקה על־מנת לחתום עם חברת החשמל. הדבר ידרוש הליך מכרזי, ותיתכן גם אפשרות של קנייה משני המאגרים.

ברקע עומד גם חשש תחרותי סביב מיצוי יכולת הפקת הגז של ישראל לקראת הקמת תחנות כוח ב־2030. מי שבטוח תרוויח מהמהלך אם ייצא לפועל היא שברון, שמפעילה את שני המאגרים - תמר ולוויתן. עסקת הגז של חברת החשמל קריטית למחירי החשמל, והיא גם מהווה בנצ'מארק לעסקאות הגז של תחנות הכוח הפרטיות.

עמדה נחותה במשא־ומתן

למרות שחברת החשמל אינה אחראית על רוב ייצור החשמל במשק, היא עדיין היצרנית הבודדת הגדולה ביותר בפער, עם כ־40% מהמשק. כיום חברת החשמל קונה גז ממאגר תמר בהסכם ארוך־טווח שנחתם במקור ב־2012, והיציבות שלו אפשרה לשמור על מחירי החשמל בישראל נמוכים ביחס לאירופה למרות כל הטלטלות הגאו־פוליטיות. החברה חתמה על חוזה נוסף ב־2022, והוא כרגע צפוי להימשך עד 2030.

לאור החששות מעליית מחירי הגז, חברת החשמל נמצאת בעיצומו של משא־ומתן לתיקון וקיבועו עד סוף 2036. אך כרגע הפערים בין חברת החשמל לחלק מהשותפות בתמר גדולים למדי, והעסקה עלולה להיות בדרך לפיצוץ.

חלק מהסיבה ללחץ בחברת החשמל הוא חשש מעליית מחירי הגז, זאת לאור הסכמי היצוא הגדולים של ישראל וביקוש גבוה לגז במשק הישראלי. ועדת המחירים בנושא הגז, המשותפת למשרד האוצר והאנרגיה, הזהירה כבר ש"בשנים הקרובות צפויה עלייה בביקוש לגז טבעי, בין היתר, עקב הסבות של תחנות כוח בבעלות חברת החשמל לגז טבעי והקמה של תחנות כוח חדשות המופעלות בגז עד 2030.

"בנוסף, ניתוח של הכמויות הפנויות למכירה ממאגרי הגז הטבעי מעלה כי בשנים הקרובות רק לספק אחד ישנן כמויות משמעותיות הזמינות למכירה בהסכמי גז טבעי חדשים. גורמים אלה עלולים להוביל להקשחת תנאי המכירה בהסכמי גז טבעי ולעלייה במחיר הגז הטבעי".

הספק האחד הזה הוא כנראה מאגר תמר, שכבר היום מאוד מוטה למשק המקומי, ו־62% מהפקת הגז שלו מגיעה לישראל - זאת לעומת מאגר לוויתן, שהוא מוטה יצוא. מאגר תמר מוגבל למדי ביצוא שלו לעומת לוויתן, והאינטרס שלו הוא לנצל את הפוזיציה במשק המקומי כדי למכור במחיר יקר יותר ביחס למחיר הגז הנמוך יחסית שקיים היום בישראל. מצב זה שם את חברת החשמל בעמדה לא נעימה במשא־ומתן, שכן שותפות תמר שנמצאות במשא־ומתן יכולות לדרוש מחירים גבוהים יחסית בתמורה להתחייבות ארוכת־טווח עד 2036. מחירים שחברת החשמל תתקשה לשלם, ועלולים להתגלגל במחירי החשמל לצרכנים.

עלייה במחיר תהיה קשה למשק הישראלי, ושר האנרגיה אלי כהן אמר בעבר כי "אם מישהו ינצל את כוחו ויעלה מחירים - נבוא איתו חשבון. כל עוד מוכרים במחירים הוגנים לשוק הישראלי, והמגמה הנוכחית של מחירים אטרקטיביים תימשך ואף תרד - מצוין". הוא הוסיף כי "אם שותפויות הגז יעלו את המחירים שמוצעים לחברת החשמל - הן יישאו בתוצאות".

אך ניו־מד, בעלי המניות הגדולים ביותר בלוויתן, דווקא אומרים: בזכות היצוא, נוכל להרחיב את הייצור, וכך נוכל לספק גם את צרכי חברת החשמל. ואכן, לגלובס נודע כאמור כי בלוויתן מנהלים מגעים ראשוניים מול חברת החשמל במטרה להציב אלטרנטיבה לתמר.

ברגע שיינתן ללוויתן רישיון היצוא בהמשך חודש ספטמבר, יוכלו שם לקבל החלטת השקעה סופית לגבי הרחבת ההפקה, מה שלדברי גורמים בלוויתן יאפשר גם לחתום עסקה גדולה עם חברת החשמל. זו תדרוש הליך מכרזי, מה שעלול לקחת זמן מה, אך נראה כי חברת החשמל מעוניינת למצות את כל האפשרויות שלה כדי להגיע למשא־ומתן מעמדה חזקה ככל הניתן. מבחינת לוויתן, הם ירוויחו לקוח גדול ויציב במשק המקומי, שיחסוך להם התנהלות מול יצרנים פרטיים קטנים. זאת במיוחד לאור סיום העסקה מול תחנת אשכול ב־2030.

מי המרוויחה הגדולה?

על אף שבלוויתן בטוחים ביכולות ההפקה, נראה כי אספקה לחברת החשמל אחרי 2030, יחד עם היצוא למצרים, ימתחו את כושר הייצור של מאגר לוויתן לקצה: גם אם יקצצו ככל שניתן בהתחייבות היצוא לירדן, ולא ייצאו למצרים מעבר לכמות לה הם מחוייבים, עדיין מדובר על כמות של קצת פחות מה־6BCM השנתיים שחברת החשמל דורשת.

עם זאת, ייתכן כי חברת החשמל תצמצם את יכולת הייצור שלה בשנים הקרובות, לאור העובדה שתחנות הכוח שלה פחות יעילות, וצפויה בנייה של תחנות כוח פרטיות רבות סביב 2030.

בנוסף, אם בלוויתן יתחייבו במלואם לחברת החשמל ויוותרו על לקוחות אחרים - מצב שכזה יותיר את תמר לבדה לנהל משא־ומתן מול יצרני החשמל הפרטיים שעוד לא סגרו חוזה גז, זאת לאור ההתחייבות של מאגרי אנרג'יאן ליצרנים המקומיים, מה שמשאיר כאמור את המגרש ריק לתמר. אפשרות נוספת תהיה שחברת החשמל תקנה גז משני המאגרים הגדולים, תמר ולוויתן.

כאמור, מי שבכל מקרה תרוויח תהיה שברון, שמפעילה הן את מאגר תמר והן את מאגר לוויתן. האינטרס שלה הוא לייצא כמה שניתן, ופחות חשובה לה השאלה מי מהמאגרים שהיא מפעילה יספק גז לחברת החשמל. אומנם עקרונות המכר בנפרד מונעים ממנה מלנהל באופן פעיל את המשא־ומתן משני צידי המתרס, אך היא כנראה תהיה מרוצה מכל תוצאה שהיא. לכן, בשברון ככל הנראה מעדיפים לשמור על ריחוק בנושא הזה, ולא להגיב לשאלות גלובס בעניין.

חברת החשמל, רשות החשמל ושברון סירבו להתייחס לפרטי המשא־ומתן המתנהל כעת.

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?