תשואות קרן הסייבר הראשונה נחשפות / צילום: Shutterstock
קרן ההון סיכון גלילות קפיטל (Glilot Capital), שהקימו אריק קליינשטיין וקובי סמבורסקי להשקעה בחברות סייבר ותוכנה, היא אומנם לא מהקרנות המוכרות והמדוברות בתעשייה - בולטות ממנה סייברטארטס של גילי רענן, מהמשקיעות ב־וויז שנמכרת בימים אלה לגוגל ב־32 מיליארד דולר; וגם סייארה, טאלון או קרן Team8 שהקימו בכירים כמו נדב צפריר ולירן גרינברג.
● "אימת הסייבר ההתקפי הישראלי": הבכיר בארה"ב שאיבד סיווג ביטחוני
● הפתרון שמציע הפיקוח על הבנקים להונאות פיננסיות ברשת
עם זאת, מתוצאות הקרן שהגיעו לידי גלובס עולה כי גלילות, שגייסה עד היום 437 מיליון דולר והייתה לקרן הסייבר הראשונה שגויסה בישראל, מכה את השוק ומצליחה לייצר החזר למשקיעים - גם מבלי להיות קשורה לחדי הקרן הגדולים ביותר בסייבר הישראלי. הנתונים, שאינם חשופים לציבור והוצגו למשקיעים לראשונה, נכונים ליוני השנה.
נכון לחציון הראשון של השנה, הקרן הראשונה שגויסה ב־2011 ועמדה על 30 מיליון דולר, החזירה למשקיעים פי ארבעה (4.02) על ההשקעה; הקרן השנייה, שגויסה ב־2015 על סך 77 מיליון דולר, החזירה למשקיעים פי 1.53 על ההשקעה, כאשר ההחזר על הנייר - כולל חברות שלא מומשו - עומד על מכפיל של 2.21. הקרן השלישית שגויסה ב־2019 בסכום של 110 מיליון דולר, החזירה פי 1.12 על ההשקעה במזומן, או פי 1.68 על הנייר. הקרן הרביעית, שנחשבת לקרן צעירה, והפוטנציאל בה עוד לא מומש, החזירה רק 14 סנט על כל דולר - מתוך 220 מיליון הדולר שגייסה, אך ההחזר על הנייר עומד על מכפיל של 1.67.
גיוס ממוסדיים ישראליים
קרנות ההון סיכון שומרות בקנאיות על נתוני הביצועים שלהן, ואלה בדרך־כלל אינם חשופים לציבור, למעט במקרים הבודדים שבהם מדובר בקרנות הרשומות למסחר בבורסה, כגון ביג טק 50, או כמה מקרנות גרופ 11 של דובי פרנסס.
הסיבה לכך נובעת מהחשיפה המעטה של הציבור להשקעות ישירות בקרנות הון סיכון - גישה השמורה בדרך־כלל לגופים מוסדיים גדולים, קרנות השקעה אוניברסיטאיות, קרנות פנסיה של איגודי עובדים בארה"ב או יזמים סדרתיים שאקזיטים של מיליוני דולרים מאחוריהם.
עם זאת, קרנות הון סיכון ישראליות נוהגות גם לגייס הון ממוסדיים ישראליים. על־פי מאגר הקרנות PitchBook, המשקיעים בגלילות הם גופים מוסדיים ישראליים, המרכזיים הם הפניקס ומנורה מבטחים, ועם משקיעי העבר נמנו גם בנק הפועלים, כלל הראל ומיטב.
לחכות שנים לאקזיט
בשונה מקרנות פרייבט אקוויטי או קרנות גידור, קרנות ההון סיכון קרנות נבדלות בכך שהן משקיעות מיליוני דולרים בחברות סטארט־אפ שלרוב אין להן מוצר או הכנסות. לעתים קרובות מדובר בחברות בעלות הכנסות ראשוניות הרחוקות מרווחיות - לפיכך הן נשפטות רק לאחר שש או שבע שנות פעילות, כאשר הן "מתבגרות", מתחילות לייצר הכנסות או יוצאות לאקזיט.
קרן גלילות הייתה לקרן ההון סיכון הראשונה שגויסה בישראל להשקעה בחברות סייבר. בין האקזיטים הגדולים של גלילות: מכירת סיידר סקיוריטי לפאלו אלטו נטוורקס ב־200 מיליון דולר, מכירת ארמטיק לטנאבל ב־265 מיליון דולר ומכירת אינסייטס לראפיד 7 ב־322 מיליון דולר.
גלילות גם מכרה שתי חברות למיקרוסופט: סייבר אקס ב־170 מיליון דולר ואאורטו ב־200 מיליון דולר. היא מחזיקה כיום במספר חדי־קרן כמו At-Bay ומושקעת בחברות צומחות כמו נומה, אפצ'ארג', סקיילאופס וגארדס.
לקרן יש גם כמה כישלונות כמו סגירת חברת IQgo ודוג'ו לאבס ומכירה של מספר חברות במחיר נמוך: פורטקור, מינטיגו ויואפי.
הקרן נמנעת מלשחק תפקיד בגיוסי ההון סיכון בעלי השווי הגבוה ביותר בתעשייה, ולא מעניקה הטבות לחבר יועצים כפי שעושות שאר קרנות הסייבר הישראלית. יש לכך גם מחיר, כיוון באופן שכזה היא גם חשופה פחות לזרם החברות החדשות בתחום הסייבר שקם בישראל.
מהקרן לא נמסרה תגובה.