על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "יתרון מכריע": הצבא האמריקאי בודק טיל ישראלי במדבריות של עיראק
● בלעדי | ישראל בצעד תקדימי נגד אירלנד: מעבירה את רישום האג"ח שלה ללוקסמבורג
1החוזה של אלביט בבריטניה בסכנה
בריטניה נתונה תחת לחצים לא להעניק חוזה צבאי בשווי 2 מיליארד ליש"ט לאלביט, פורסם בפייננשל טיימס. "שרים בממשלת בריטניה נתונים ללחץ לא להעניק חוזה צבאי בשווי לקונסורציום הכולל את חברת ההגנה Elbit Systems UK, שחברת האם הישראלית שלה מתגאה בכך שמוצריה 'נוסו בקרב', ואת חברת הייעוץ Bain & Co, שבעבר הושמה ברשימה שחורה של ממשלת בריטניה", נכתב.
"משרד ההגנה צפוי להכריז בחודשיים הקרובים על המועמד המועדף לזכות בחוזה ל־15 שנה שנועד לשדרוג מערך ההכשרות של הצבא הבריטי, אך הוא נתון ללחץ פוליטי בשל אחד משני המתמודדים שהגיעו לשלב הגמר", נכתב.
הלורד פיטר היין, חבר מפלגת הלייבור, גינה את מקומה של אלביט בחוזה לאור הלחימה של ישראל בעזה ובמכתב לשר הגנה ג'ון, היילי כתב היין כי מיקומה של אלביט בחוזה מטריד מאוד "לאור ההרס המתרחש בעזה" והוסיף כי חוזים ציבוריים צריכים לשקף "את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של יושרה, הגינות ואחריות".
בתגובה למכתבו של היין, מסרה הממשלה: "ישנם תהליכים מחמירים להבטיח שחוזי ממשלה יוענקו באופן הוגן ושקוף. הדבר כולל חוזי ביטחון וכל שימוש בחברות בינלאומיות."
רק לאחרונה, הודיעה ממשלת בריטניה כי מנעה מנציגי ממשלת ישראל להשתתף ביריד ההגנה המרכזי שלה בחודש הבא, בשל המלחמה בעזה.
מתוך הפייננשל טיימס מאת ג'ורג' פרקר וסילביה פייפר. לקריאת הכתבה המלאה.
2האתגר בפירוק חיזבאללה: "חלש מישראל, אך לא חלש מיריביו בלבנון"
ממשלת לבנון החליטה, בתמיכת ארה"ב, להתחיל בפירוק ארגון הטרור חיזבאללה מנשקו. הצבא הלבנוני פועל בשותפות כוחות יוניפי"ל כדי לפרק את התשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון, אולם ארגון הטרור מסרב לשתף פעולה וטוען כי המהלך משרת את האינטרסים של ישראל. כעת לממשלת לבנון יש דרך ארוכה משום שחיזבאללה לא "יוותר בקלות על כוחו", נכתב בפורן פוליסי.
"כשממשלת לבנון נעה לפירוק חיזבאללה, חיזבאללה מגביר את הלחץ הפוליטי על ביירות", נכתב. סקר שפורסם לאחרונה מראה כי "רוב הלבנונים (58%) מתנגדים לפירוק חיזבאללה מנשקו ללא אסטרטגיית ביטחון לאומית מגובשת". אך מה שהסקר כן מרמז, לפי הפורן פוליסי, הוא "שהלבנונים מוכנים לתמוך בפירוק נשקו של הארגון כל עוד האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של המדינה עומדים בראש סדר העדיפויות".
"יותר מ-400 מעמדות חיזבאללה מדרום לנהר הליטני כבר נלקחו על ידי צבא לבנון. אך הארגון שומר על יכולותיו מצפון וממזרח לנהר", נכתב במכון המחקר המידל איסט פורום.
במידל איסט פורום לא אופטימיים לגבי הניסיונות לפירוק חיזבאללה וכותבים כי "כל הסימנים מצביעים על כך שלא נראה ניסיון ממשי כזה באופק. במקום זאת, נראה כי ממשלת לבנון מבקשת לפתוח תהליך משא־ומתן עם חיזבאללה, בניסיון לשכנעו לוותר על נשקו מרצון. ככל הנראה, היא תציג את התועלות הכלכליות שיבואו ללבנון בעקבות הסכמה מצד חיזבאללה לכך - כתמריץ". אולם, חיזבאללה לא יוותר על כוחו הפוליטי כל כך מהר "לצורך השגת רווחים כלכליים קצרי טווח לתומכיו".
"אפילו במצבו הנוכחי, ספק אם צבא לבנון מסוגל לפעול נגד חיזבאללה. כ-50% מהחיילים בצבא הם שיעים לבנונים, וכשליש מקציני הצבא גם כן משתייכים לזרם זה. כל ניסיון להשתמש במדינה ככלי לכפיית פירוק חיזבאללה עלול להביא לפיצול בתוך הצבא", נכתב במידל איסט פורום. "מה שמשתמע מכך הוא שגם אם ממשלתו של נאוואף סלאם תרצה להשתמש בכוח נגד חיזבאללה לצורך פירוקו מנשקו - אין לה את הכלים לעשות זאת".
במידל איסט פורום נכתב כי חיזבאללה "חלש הרבה יותר ממה שנדמה, וחלש הרבה מישראל", אך כוחו טמון בכך "שאינו חלש יותר מיריביו הפוטנציאליים בתוך לבנון, שאינם מראים נכונות להתעמת עמו".
באל-ג'זירה נכתב כי כפתרון השליח האמריקאי ללבנון, תומאס בראק, הציע לאחרונה "הקמת אזור כלכלי בדרום לבנון" שיסייע למדינה המצויה במשבר כלכלי חריף, כתמריץ לממשלת לבנון. "המחשבה הייתה להקים מפעלים בבעלות המדינה הלבנונית בסמוך לגבול עם ישראל", נכתב. אך פרטי התוכנית מעטים ומתקבלים בחשדנות בלבנון. אנליסטים אמרו לאל-ג'זירה כי "זו תוכנית רחוקה מהמציאות ולוקה בחסר, שנועדה לתמרץ את ממשלת לבנון לקדם את פירוק חיזבאללה מנשקו".
מתוך הפורן פוליסי, מאת עוז קטרג'י. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך המידל איסט פורום, מאת ג'ונתן ספייר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך אל-ג'זירה, מאת ג'סטין סלחאני. לקריאת הכתבה המלאה.
3אנליסטים לניו יורק טיימס: הסיבה שהמלחמה בעזה לא תסתיים בקרוב
"דחיפתה של ישראל להסכם קבע בעזה עשויה להביא למלחמה ארוכה יותר", אומרים מומחים לניו יורק טיימס. לדבריהם, "מעבר ללחץ להשגת הסכם קבע להפסקת אש והתוכניות לכיבוש עזה" מראים כי המלחמה לא תסתיים בקרוב.
במהלך השנה האחרונה המדיניות של ישראל היא לחימה עד הבסת ארגון הטרור חמאס "על ידי שלילת יכולותיו הצבאיות והממשלתיות והכרחתו להתפרק מנשקו". אולם, "חמאס עד כה מסרב להיכנע ודוחה ברובו את תנאי ישראל לסיום המלחמה. מומחים מטילים ספק בכך שישראל יכולה כעת להשיג מה שלא הצליחה להשיג במשך 22 חודשים - לא באמצעים צבאיים ולא באמצעות משא־ומתן".
תומאס ריצ'רד ניידס, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, אמר לניו יורק טיימס כי "נתניהו הגדיר את הצלחת המלחמה כמשהו שאינו בר־השגה. חיסולו המוחלט של חמאס הוא מטרה בלתי אפשרית". בנוסף, אנליסטים רבים טוענים כי "לרדוף אחרי כל פעיל חמאס עד האחרון שבהם ולמחוק את התנועה כאידאולוגיה - זהו יעד לא בר־השגה".
ניידס ומומחים אחרים אומרים כי רק הנשיא טראמפ מחזיק בכוח "ללחוץ על נתניהו לסיים את המלחמה". אך כרגע, ממשל טראמפ נראה כמי "שתומך בתוכנית המלחמה של נתניהו ואף הפך את עמדתו לגבי המשא־ומתן".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת איזבל קירשנר. לקריאת הכתבה המלאה.
4המצרים חוששים מהגירה ומחזקים את הנוכחות הצבאית בגבול
התוכנית של הקבינט המדיני לכיבוש העיר עזה מדאיגה את מצרים, שחוששת מהגירה המונית של עזתים ולכן "מחזקת את נוכחותה הצבאית בסיני", פורסם בניו ערב. על פי דיווחים, "מצרים פרסה עד 40 אלף חיילים בצפון סיני, לצד כוחות שריון ומערכות הגנה אווירית בקרבת הגבול הדרומי של עזה".
קריסטין רונזי, אנליסטית של המזרח התיכון, אמרה לניו ערב כי "מצרים חזרה לאורך כל מלחמת חמאס-ישראל כי זרם פתאומי של פלסטינים אל חצי האי סיני הוא 'קו אדום' מבחינתה. לפני מבצעים קודמים של ישראל בעזה, כמו הפעולה הישראלית ברפיח במאי 2024, מצרים חיזקה את האבטחה בגבול והקימה אזור חיץ מגודר כהיערכות לזרם פתאומי של פלסטינים מעזה".
החששות של מצרים מגיעים מהערכות המדברות על "פוטנציאל של מיליון פלסטינים שייעקרו", הוסיפה רונזי. "במקרה כזה, קיים סיכון לעימותים אלימים בין כוחות הביטחון המצריים לבין פלסטינים שינסו לעבור למצרים, מה שיצית תגובת נגד פנימית בקרב האוכלוסייה המצרית שתומכת בפלסטינים".
ניקולס הרס, מנהל בכיר לאסטרטגיה וחדשנות ב־New Lines Institute, ציין גם הוא כי "הנהגת מצרים 'מודאגת מאוד' מכך שהפעולות הישראליות בעזה יגרמו לפליטים פלסטינים רבים לברוח לסיני".
מתוך הניו ערב, מאת פאול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
5חוקרים בעולם: "ישראל מבצעת רצח עם בעזה"
אגודת החוקרים הבינלאומית בתחום חקר רצח העם (IAGS) "אישרה החלטה הקובעת כי פעולותיה של ישראל בעזה עומדות בהגדרה המשפטית של פשע זה", פורסם בגרדיאן, לצד כלי תקשורת גדולים רבים בעולם כמו הטיים מגזין, רויטרס, BBC, וושינגטון פוסט, ו-CNN.
"מתוך 500 חברי האגודה הבינלאומית לחקר רצח עם, 28% השתתפו בהצבעה. מתוכם, 86% תמכו בהחלטה", נכתב. בהחלטה נכתב כי "מדיניותה ופעולותיה של ישראל בעזה עומדות בהגדרה המשפטית של רצח עם בסעיף 2 של אמנת האומות המאוחדות למניעת והענשת פשע רצח עם (1948)."
ההחלטה בת שלושה עמודים קוראת לישראל "להפסיק לאלתר את כל המעשים שמרכיבים רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כלפי הפלסטינים בעזה, כולל תקיפות מכוונות והריגת אזרחים כולל ילדים; הרעבה; מניעת סיוע הומניטרי, מים, דלק וחומרים חיוניים נוספים להישרדות האוכלוסייה; אלימות מינית ורבייה; ועקירה בכפייה של האוכלוסייה".
בנוסף בהחלטה גם יש הכרה בטבח ה-7 באוקטובר: "ה־IAGS מכירה בכך שהמתקפה האכזרית שהובלה על ידי חמאס ב־7 באוקטובר 2023 - מהווה פשעים בינלאומיים".
מלני או’בריאן, נשיאת IAGS ופרופסורית למשפט בינלאומי באוניברסיטת מערב אוסטרליה, אמרה כי ההחלטה היא: "הצהרה חד־משמעית מצד מומחים בתחום חקר רצח עם, שלפיה מה שמתרחש בפועל בשטח בעזה הוא רצח עם".
לא התקבלה תגובה מיידית ממשרד החוץ של ישראל לכתבה.
מתוך הגרדיאן, מאת לורנזו טונדו. לקריאת הכתבה המלאה.