אילוסטרציה: Shutterstock
מתחילת השנה הבורסה התל אביבית היא אחת המצטיינות במערב, עם תשואה של 25% במדד ת"א 125. אבל בשבוע האחרון נראה שהמדדים המובילים מתחילים לדשדש עם 4 ימים רצופים של ירידות. אין ספק שקצב העליות בבורסה המקומית מאט: אם במחצית הראשונה של השנה ת"א 125 עלה ב־24%, מתחילת יולי ועד היום, הוא עלה בעוד 1% בלבד. האם הראלי מתקרב לסיומו, או שמדובר בעצירה זמנית בלבד? המשקיעים בקרנות הנאמנות מלמדים שללא ספק משהו השתנה.
● חודש מצוין לחוסכים בקופות הגמל, אכזבה במסלולי ה־S&P 500
● בלעדי | ישראל בצעד תקדימי נגד אירלנד: מעבירה את רישום האג"ח שלה
נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות מגלים כי לראשונה מאז חודש מרץ, הישראלים מוכרים מניות בתל אביב. מעל 300 מיליון שקלים יצאו מקרנות המשקיעות במניות בארץ באוגוסט, בזמן שקטגוריית מניות חו"ל גייסה 650 מיליון שקל (אקטיבי ופסיבי). מדובר במעין מהפך בטעמי המשקיעים. מתחילת השנה ועד סוף יולי קרנות אקטיביות ופסיביות המשקיעות במניות בארץ גייסו כמעט 15 מיליארד שקל. זאת, לעומת הקרנות המקבילות, שמשקיעות במניות מעבר לים, שגייסו רק 2.3 מיליארד שקל. כך עולה מסקירה שמפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים בבית השקעות מיטב.
"המשקיעים חישבו מסלול מחדש"
לדברי ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, הסיבה למהפך החודש נוגעת להתפכחות מסוימת של המשקיעים בנוגע למציאות המקומית. "חודש אוגוסט הגיע אחרי חודש יולי, שהיה חודש חזק מאוד בתעשיית הקרנות, עם גיוסים מאוד מאוד גבוהים, שנבעו מאיזושהי אופטימיות של צפי לסיום הלחימה", הוא אומר. ואכן, ביולי נרשם שיא כל הזמנים בגיוסים בקרנות נאמנות של 12.5 מיליארד שקל, מה שהביא את התעשייה לציון דרך היסטורי - סך נכסים מנוהלים של מעל 700 מיליארד שקל. "אבל בחודש האחרון", מסביר כגן, "המשקיעים חישבו מסלול מחדש, ורמת האופטימיות הגבוהה קצת הצטננה, כי לא בטוח שהלחימה בעזה הולכת לקראת הסכם".
לצד זאת, יש גם מי שמסבירים את השינוי במגמה בתשואה הגבוה יותר בשוק האמריקאי, אחרי הראלי בתל אביב. "הכלל הוא שהכסף הולך בעקבות התשואה", מסביר אורי שור, מנכ"ל הראל קרנות נאמנות. לדבריו, "אם מסתכלים על חודש יוני, השוק הישראלי עשה מהלך משמעותי, מדד ת"א 35 עלה ב־9.5%, לעומת תשואות הרבה יותר נמוכות ב־S&P 500. ולכן, בחודש העוקב הכסף הלך יותר למניות ישראל. אבל אם מסתכלים על התשואות של יולי־אוגוסט, התשואות בשוק הישראלי והאמריקאי די דומות, עם העדפה לאמריקאי".
על כן, במבט קדימה הוא סבור שהתשואות הן שיקבעו את הטון. "אם נראה פתאום איזה חודש או חודשיים חזקים בחו"ל, אז הם ילוו ככל הנראה בגיוסים לאפיקי חו"ל, לעומת הגיוס בישראל, ולהפך כמובן", מסכם שור.
אגב, ב־S&P 500 נרשמה מגמה כמעט הפוכה לזו הישראלית, כשהוא עולה בעקביות מאז השפל של אפריל. מתחילת השנה המדד האמריקאי אמנם עלה בכ־10% "בלבד", אך רוב התשואה הגיעה לאחר חודש אפריל. למעשה, מאז השפל של הכרזת המכסים של טראמפ, המדד האמריקאי עלה בכמעט 30%, כך שאפשר להבין מדוע הישראלים חוזרים לקנות קרנות שעוקבות אחריו. ומנגד, לא רק הרפורמות של טראמפ או הריבית הפדרלית מאיימת על החוסכים שמאמינים בכלכלה הגדולה בעולם, אלא גם שער הדולר שקל. ככל שהשקל מתחזק מול המטבע האמריקאי, התשואה של משקיעי S&P 500 נפגעת. כך למשל, עבור חוסכי הפנסיה והגמל, שינויי המט"ח אכלו כמעט את כל התשואה מתחילת השנה.
נוהרים לקרנות אקטיביות, בגלל האג"ח
מגמה נוספת שנרשמה במהלך אוגוסט היא המשך הקאמבק של התעשייה האקטיבית המסורתית, אותן קרנות שמנוהלות באופן פעיל בידי מנהלי ההשקעות. אלו, סיימו את אוגוסט עם גיוסים של כ־1.8 מיליארד שקל, לאחר שבחודש שעבר רשמו גיוסי שיא בהיקף של כ־3.9 מיליארד שקל. זאת, אחרי שנתיים במהלך 2022־2023, בהן ראתה התעשייה נטישה מאסיבית של כספים בהיקף של כ־52 מיליארד שקל.
מתחילת השנה זרמו לתעשייה האקטיבית המסורתית סכומים של כ־15 מיליארד שקל. אשר הביאו לכך שבשנה האחרונה, נרשם זינוק של כ־29% בהיקף הנכסים אותם היא מנהלת שמסתכמים בכ־210 מיליארד שקל. לנוכח ההיסטוריה של התעשייה, מדובר בקפיצה מרשימה, שכן היא מגיעה כאמור אחרי עשור של קיפאון בהיקף הכספים בתעשייה, על אף העליות החדות בשווקים.
כגן ממיטב אומר כי רוב הגיוסים לקרנות האקטיביות, מיועדים לקרנות אג"ח. לדבריו, "בדרך כלל מבחינה היסטורית, כשמשקיעים רוצים להשקיע באג"ח, הם נוטים לעשות את זה באמצעות קרנות אקטיביות. כי בעולם הזה, יש יתרון לניהול אקטיבי על פני מדדים. זאת אומרת, למנהלי השקעות יש יתרון בעולמות הללו, שדורשים ניתוח יותר עמוק, מאשר מניות". ואכן, מבט על הגיוסים בחודש החולף מגלה כי בקרנות האקטיביות המסורתיות, הקטגוריה המגייסת ביותר בסקטור היא קטגוריית אג''ח כללי שרשמה גיוס של כ־1 מיליארד שקל.
היקף שיא של נכסים מנוהלים
לבסוף, גם במהלך חודש אוגוסט, המשיכו הקרנות הכספיות לרכז גיוסים גבוהים בתעשיית הקרנות, והן מסיימות את החודש עם גיוס של כ־4.2 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ־3.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו לגיוס סכום של כ־1 מיליארד שקל.
מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות סכום של כ־25 מיליארד שקל, שהביאו את סך הנכסים באפיק לכ־178 מיליארד שקל. לטענת כגן ממיטב: "מדובר במגמה שהולכת ומתחזקת בזכות הרבה כתבות בעיתון ופעולות של בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שדוחפים את הציבור להשכלה פיננסית, וגורמים לו להבין שיש חלופות הרבה יותר טובות לכסף שנמצא בחשבונות העו"ש ובפיקדונות".
בשורה התחתונה, מתחילת השנה, זרמו לתעשייה יותר מ־55 מיליארד שקל, והיקף הנכסים בתעשיית ניהול הקרנות עומד כעת על 708 מיליארד שקל - קפיצה של 18% בתקופה.