הדרכה על כתיבת ערכים בוויקיפדיה / צילום: ap, Susan Haigh
בשבוע שעבר הוכרז על פתיחת חקירה, שמציבה את ויקיפדיה במוקד דיון מתרחב על אמינות מקורות המידע ברשת. ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי, בראשות חבר הקונגרס ג’יימס קומר ובשיתוף ננסי מייס, פנתה במכתב רשמי למנכ"לית קרן ויקימדיה, מריאנה איסקנדר, ובו דרישה להעביר עד תחילת ספטמבר מסמכים ותכתובות פנימיות.
● "לפעמים כשמחברים את הנקודות מגלים שכל החברות הן של בן דוד של סינוואר"
● המלחמה באנטישמיות והאזהרה: "ניו יורק תהפוך למקום שאנשים לא ירצו לגור בו"
בקונגרס מבקשים לבחון כיצד מתמודדת הקרן עם עורכים החשודים בהפרת מדיניות האתר, ובפרט עם טענות על עריכות מתואמות, שמטרתן להחדיר נרטיבים פוליטיים או תעמולתיים. הדרישה כוללת בין היתר יומני שימוש, החלטות של ועדת הבוררות הפנימית ומסמכים שעשויים להצביע על ניסיונות השפעה זרים.
ההתערבות של הקונגרס - צעד לא שגרתי מול גוף ללא מטרות רווח, שמבוסס על קהילת מתנדבים עולמית - משקפת את הדאגה הגוברת בוושינגטון מכך שפרויקט הנתפס כאחד ממקורות המידע הנגישים והמשפיעים בעולם אינו חסין מפני שימוש לרעה.
חקירה תקדימית והשלכות פוליטיות
המעורבות הישירה של הקונגרס בפעילותה של קרן ויקימדיה נחשבת למהלך חריג במיוחד. במשך שנים נשמעו טענות על בעיות אמינות בויקיפדיה ועל ניצול הפלטפורמה בידי עורכים בעלי אג'נדה, אך זו הפעם הראשונה שגוף מחוקק בסדר גודל כזה דורש מהקרן דין וחשבון מפורט. מבחינת הקונגרס, השאלה המרכזית היא האם מדובר בכשלים נקודתיים - כלומר עריכות יחיד שהצליחו לחלוף מתחת לרדאר, או בתופעה רחבה ומאורגנת, שבה קבוצות מתואמות, לעיתים ממש בחסות מדינות או מוסדות, מצליחות להחדיר נרטיבים פוליטיים בצורה שיטתית לערכים באתר. החקירה מתמקדת במיוחד בסוגיות הנוגעות לישראל: האם עורכים פעלו להדגיש תיאורים ביקורתיים כלפיה, תוך הפחתת משקל או העלמת מידע על פיגועי טרור פלסטיניים ועל ביטויים אנטישמיים.
במונחים אמריקאיים, זו איננה רק שאלה של איזון עיתונאי או חופש ביטוי, אלא נושא שמגיע עד לביטחון הלאומי. אם פלטפורמה כה פופולרית משמשת כלי להשפעה על דעת הקהל, היא עלולה להפוך גם לכלי בידי יריבות גיאו-פוליטיות של ארה"ב.
המשקל של ויקיפדיה בהקשר הזה עצום. האתר מדורג כיום במקום החמישי בעולם מבחינת מספר כניסות, עם יותר מ-8 מיליארד ביקורים בחודש. עבור מיליוני תלמידים, עיתונאים ואזרחים, זהו קו המידע הראשון ולעיתים גם האחרון. המשמעות היא שכל שינוי, אפילו ניסוחי, עשוי להשפיע על התודעה הציבורית בקנה מידה רחב במיוחד.
המועמדת למועצת הקרן, שמעוררת סערה
לצד החקירה הרשמית בקונגרס מתנהלת כעת גם סערה פנימית בקרן ויקימדיה סביב מועמדותה של רוואן אל-טאעי, עורכת ותיקה מהגרסה הערבית של ויקיפדיה. אל-טאעי, שצברה למעלה מ-22 אלף עריכות והציגה את עצמה כמי שמבקשת להכניס לקדמת הבמה קולות מקהילות מודרות, מתמודדת על מקום במועצת הנאמנים של הקרן, הגוף שמפקח על אסטרטגיית הארגון וקובע את סדרי העדיפויות שלו לשנים הבאות. אלא שבמקביל לרקורד העריכתי שלה, נחשפו ברשתות החברתיות פוסטים ישנים שיוחסו לה, ובהם הכחשה של מעשי האונס ב-7 באוקטובר והאשמות חריפות נגד ישראל, שתוארה אצלה כמדינה שביצעה "רצח עם".
הפוסטים הללו, גם אם נמחקו מאז, עוררו גל של תגובות זועמות. ארגונים יהודיים בארה"ב, ובהם מרכז שמעון ויזנטל ובני ברית, הזהירו כי בחירתה של אל-טאעי עלולה לערער את אמינות הקרן ולהעניק לגיטימציה לנרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים.
חוקרת התקשורת שלומית אהרוני ליר מאוניברסיטת חיפה ציינה כי מועמדותה של אל-טאעי מנוגדת לקוד ההתנהגות האוניברסלי של הקרן, האוסר על הפצת שנאה ותכנים מפלים, והזהירה מפני השלכות חמורות על תדמית הארגון אם תיבחר.
בקרן מנסים להרגיע ומדגישים שחברי המועצה אינם נוגעים לעריכה היומיומית של הערכים, אלא עוסקים בהכוונה האסטרטגית של המיזם כולו. אלא שדווקא התפקיד הזה הוא שהופך את המועמדות לרגישה כל כך: מי שיושבת סביב שולחן ההנהלה קובעת את מדיניות הקרן לשנים קדימה, ולכן נתפסת כסמל לאמון הציבור. הבחירות, שנדחו לאוקטובר בעקבות הלחץ הציבורי, צפויות להפוך למבחן משמעותי גם עבור הקרן כולה.
אבל הסערה סביב ויקיפדיה איננה נעצרת בערך בודד או במועמדות שנויה במחלוקת. היא נוגעת לשאלה רחבה יותר: האם פלטפורמה שמבוססת על מתנדבים אנונימיים יכולה להישאר ניטרלית בעידן שבו המידע עצמו הפך לכלי נשק פוליטי. בשנים האחרונות גברו הניסיונות של ארגונים פוליטיים לחשוף את זהותם של עורכים, מתוך טענה שחלקם מקדמים אג'נדות מוצהרות. בארה"ב הובילה לכך במיוחד הקרן השמרנית Heritage Foundation, שהציגה תוכניות לעקוב אחר דפוסי כתיבה ולבצע "דוקסינג" - חשיפה פומבית של זהויות המשתמשים.
מזירת ידע ניטרלית לזירת מאבק על נרטיבים
לתוך הוויכוח הזה נכנס גם דוח שפרסמה הליגה נגד השמצה (ADL), שבו נטען כי קבוצת עורכים פעלה במכוון להכניס תכנים אנטישמיים או מוטים נגד ישראל. אלא שחוקרים שצוטטו בדוח טענו כי ממצאיהם עוותו והוצגו באופן חד-צדדי, מה שחיזק את התחושה שמדובר במאבק שבו כל צד מגייס מחקרים כדי להצדיק את עמדותיו. כך הפכה ויקיפדיה מזירת ידע ניטרלית לכאורה לזירה טעונה של מאבקי נרטיבים: מצד אחד ארגוני ימין שמבקשים לחשוף "עורכים חשודים", ומנגד חוקרים ואקטיביסטים המזהירים מפני פגיעה בחופש העריכה ובאנונימיות, עקרונות שנחשבים לאבני יסוד של המיזם.
המשמעות רחבה במיוחד. ויקיפדיה היא אתר המתרגם את תכניו למאות שפות, ומשמש מקור רקע בבתי ספר, באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר. כל שינוי שנעשה בו, גם אם מדובר בהחלפת משפט יחיד, מתגלגל במהירות למערכות מידע נוספות, מאקדמיה ועד כלי תקשורת, ומשפיע על האופן שבו אירועים ודמויות נתפסים בציבור. החשש שנבחן כעת בקונגרס האמריקאי הוא כי פעילות מתואמת של קבוצה מצומצמת עלולה להסיט את נקודת המבט של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
בינתיים, קרן ויקימדיה מתכוננת לבחירות הפנימיות, הקונגרס נערך לשימועים פומביים, וארגוני חברה אזרחית עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות. השאלות שנותרו פתוחות הן רבות: האם דרישות לחשוף עורכים יהפכו לנורמה חדשה, האם הקרן תצליח להגן על עצמאותה מול לחצים פוליטיים, והאם הפלטפורמה שמוצגת מאז הקמתה כ"אנציקלופדיה החופשית" תוכל להמשיך ולהתקיים תחת העומס הגובר של לחצים חיצוניים. ההכרעות שיתקבלו בחודשים הקרובים ישפיעו לא רק על עתידה של ויקיפדיה, אלא גם על מעמדו של אחד ממקורות הידע המרכזיים והנגישים ביותר בעולם הדיגיטלי.