המלחמה באנטישמיות והאזהרה: "ניו יורק תהפוך למקום שאנשים לא ירצו לגור בו"

אבי קנר, בעלי רשת הסופרמרקטים מורטון וויליאמס, הפך בשנים האחרונות לדמות בולטת במאבק על דמותה של ישראל בארה"ב. מחרמות בינלאומיים ועד מחאות סוערות בקמפוס קולומביה - קנר מוצא את עצמו שוב ושוב בחזית, לעיתים ממש מול מפגינים שדופקים על חלונות חנויותיו. עכשיו, רגע לפני שהרשת נמכרת לענקית אמריקאית, הוא מדבר על העסק, על ישראל, ועל ניו יורק שנמצאת בצומת גורלי.

● השבוע בעולם | ארץ היהלומים של אפריקה הדרומית התרוששה, ועכשיו נגמרו לה כל התרופות
● עם מערכת טילים חדשה מתוצרת ישראל, פינלנד ממשיכה לבקר ולקנות

מורטון וויליאמס היא רשת משפחתית בת 17 סניפים הפועלת בניו יורק זה עשרות שנים, ומעסיקה יותר מ־1,200 עובדים. קנר ממלא תפקיד מרכזי בניהול העסק, ואחרי 7 באוקטובר נוספו לרשימת ההתמודדויות שלו גם חרמות, מחאות מחוץ לחנויות והשחתת רכוש.

אבי קנר

אישי: בן 60, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בווסטפורט, קונטיקט
מקצועי: מבעלי רשת הסופרמרקטים הניו יורקית מורטון וויליאמס, שנוסדה בשנות החמישים ומעסיקה 1,200 עובדים. תואר ראשון ושני מאוניברסיטת קולומביה. בעברו עסק בארגון מחדש של תאגידים בחברת הייעוץ Deloitte & Touche Consulting
עוד משהו: גולש סקי נלהב ואוהד מושבע של היאנקיז והניקס

 אבי קנר / צילום: פרטי

נפגש עם מנהיג איסלנד והביא לביטול חרם צרכני

עוד לפני 7 באוקטובר בלט קנר היהודי כפעיל קולני למען ישראל, ואחרי המתקפה הוא החליט להקדיש אפילו יותר מזמנו לטובת המטרה. לשאלה איך זה להיות בעל עסק יהודי מוכר בניו יורק שאחרי 7 באוקטובר, קנר משיב כי עוד לפני כן הדברים היו מאתגרים: "לפני שנים רייקיאוויק, בירת איסלנד, החליטה להחרים מוצרים ישראליים, ובתקופה אחרת טורקיה קיבלה החלטה דומה".

איך התמודדת עם זה?
"במקרה של איסלנד, הודענו שרשת הסופרים שלנו לא תמכור עוד מוצרים המיוצרים באיסלנד. כבר באותו היום קיבלתי שיחת טלפון מהקונסול הכללי של איסלנד בניו יורק, שאמר שראש הממשלה יגיע לעיר בימים הקרובים ורוצה להיפגש איתי כדי לדון בזה. אחרי כמה ימים הגיעו לאחת החנויות שלנו ראש הממשלה ורעייתו, שר ההגנה, שר החוץ, הקונסול הכללי - למעשה כל ממשלת איסלנד. הם הסבירו שמישהי עם מורשת פלסטינית פרשה ממועצת העיר ברייקיאוויק, והיא ביקשה את זה מהמועצה כ'טובה'. והם פשוט עשו את זה בלי להבין את המשמעויות. תוך יום או יומיים מהפגישה אצלנו בסופר, החרם בוטל לחלוטין".

מה לגבי טורקיה?
"טורקיה מורכבת יותר, משום שהמנהיג שלה לא בהכרח מייצג את העם. כשטורקיה הכריזה על אחד החרמות שלה, הכרזנו שאנחנו מחרימים בתגובה את כל המוצרים מטורקיה. התחלנו לקבל שיחות טלפון מספקים טורקים שיש לנו איתם קשרים, שהם אנשים נפלאים, והם אומרים לנו 'אין לנו שום דבר נגד ישראל או יהודים - המטורף הזה, הנשיא, מחליט את הדברים האלה'. זה היה מסובך. החלטנו להמשיך בחרם ולהחריג ספקים שהכרנו אישית וידענו שהם אנשים טובים".

במקרה אחר, קנר הגיב בחרם נגדי אחרי שחברת הגלידות בן אנד ג'ריס החליטה להפסיק למכור גלידה ביהודה ושומרון. "אני בסך הכל איש עסקים קטן מניו יורק, אבל אם נמצא אנשים אחרים כמוני שאכפת להם מאוד - דברים יכולים לקרות".

התקופה שאחרי 7 באוקטובר כבר הייתה הרבה יותר אינטנסיבית ומאיימת. מחאות עצומות שטפו את ניו יורק, ואלפי אנשים צעדו ובמקביל השחיתו, איימו וצעקו סיסמאות אנטישמיות.

איך חוויתם את זה?
"זה היה מאוד מאיים. ראינו את זה ברחבי ניו יורק. אני בעד חופש הביטוי, ואם היו מפגינים שלווים שצועדים למען זכויות הפלסטינים הייתי מברך אותם. אבל המפגינים היו אלימים ומאיימים. הם לא הבדילו בין יהודים לישראל. הם קראו לעצמם אנטי־ישראלים אבל הם אנטי־יהודים, פשוט בלי לומר זאת במפורש".

החנות הושחתה, העובדים הוטרדו: "חוויה נוראית"

האיומים התממשו כשהחנות של מורטון וויליאמס באוניברסיטת קולומביה, הסופרמרקט הראשי של הקמפוס, הושחתה. "ארגוני הסטודנטים מיד כיוונו אלינו את חיצי המחאה. אלו ארגונים עם מילים יפות בשמם, אבל הם אכזריים. אלה ארגונים קיצוניים שממומנים על ידי קיצוניים", מספר קנר. "הם נכנסו לחנות והשחיתו את מחלקת המוצרים מישראל. היה נזק משמעותי, הם גם הדביקו מדבקות פרופגנדה על כל המחלקה. זו היה חוויה נוראית".

מה עשית?
"במקום להסיר את המחלקה הישראלית, החלטתי להכפיל את גודלה בכל הסניפים שלנו. רציתי לומר שישראל נמצאת במלחמה נגד קבוצת טרור, ואנחנו משפחה בין אם אנחנו גרים בניו יורק או בתל אביב. אנחנו צריכים לתמוך אחד בשני. אגב, המחלקות הישראליות מאוד פופולריות, רבים באים אלינו רק בשבילן".

זה לא נגמר בהשחתה, ובחלק מהמקרים עובדי החנויות הוטרדו: "צעקו עליהם ואמרו 'הבעלים של החנות שלכם ציוני ואתם שותפים לפשעים' ודברים בסגנון. היינו צריכים לנעול את הדלתות והחלונות בחנות בפארק אווניו במהלך אחת מהצעדות האלימות האלה, והם דפקו על הזכוכיות. למרבה המזל זה קצת נרגע. אני לא יודע מאיפה האנשים האלה באו, אבל הם היו מאוד מאורגנים. ברגע ש־7 באוקטובר קרה, באותו יום ממש, הם כבר היו מוכנים, כאילו היו להם תוכניות מסודרות מראש".

קנר מספר שאחייניתו, שהחלה ללמוד באוניברסיטת מישיגן, פרסמה ב־7 באוקטובר פוסט באינסטגרם, שבו כתבה "מחשבותיי עם האנשים שנהרגו ונפצעו במתקפה היום". "בית אחווה (Sorority House) שהיא הגישה מועמדות אליו התקשר כדי לנזוף בה על כך, שאלו למה היא אומרת את זה ולמה היא לא תומכת בפלסטינים. והיא בכלל לא אמרה משהו על הפלסטינים, רק הצטערה בשביל אלה שנהרגו ונפצעו. בסופו של דבר היא לא הצטרפה לארגון הזה", הוא אומר.

"בעבר קולומביה הייתה מסבירת פנים ליהודים"

קנר למד באוניברסיטת קולומביה וסיים את לימודי התואר הראשון ב־1986, "ואז הלכתי גם לבית הספר לעסקים בקולומביה. וכשהייתי שם זה היה בדיוק ההפך ממה שזה עכשיו. זה היה המקום הכי מסביר פנים שאפשר עבור יהודים", הוא מספר. משפחתו תורמת לאוניברסיטה זה עשרות שנים. לדבריו, "לרוב אנו מייעדים את תרומותינו לבית הספר להנדסה, לבית הספר למנהל עסקים ולקרן שיקול הדעת של נשיא האוניברסיטה. השנה בחרנו להפנות את תרומתנו למכון ללימודי ישראל ויהדות של קולומביה".

מעולם לא הרגשתם שמתרחש שם משהו מתחת לפני השטח?
"זה היה עולם אחר. שיעור גדול מהסטודנטים היו יהודים, יותר מ־15% כנראה. הייתה לנו תוכנית ארוחות כשרה ותפילות ליל שישי כל שבוע, שבסופן כולם הולכים יחד לקפיטריה. לא משנה אם אתה אורתודוקסי, קונסרבטיבי, רפורמי - אתה יהודי וכולם מתאחדים. להיות ציוני פרו־ישראלי מעולם לא הייתה בעיה, זה היה משהו שחוגגים אותו. אני זוכר שהיו לנו הפגנות למען יהודי ברית המועצות והיינו הולכים לאו"ם וצועקים 'לשחרר את העם שלנו'. זה היה משהו אחר להיות יהודי בקולומביה באותה תקופה".

ומה אתה אומר על מה שקורה שם עכשיו?
"תנו לי להסתכל על חצי הכוס המלאה לרגע. לפני 7 באוקטובר רבים מהצעירים במדינות ערב לא היו אנטי־ישראליים, הם התרשמו ממה שישראל השיגה - במיוחד אם מסתכלים על מדינות המפרץ כמו ערב הסעודית, בחריין, עומאן, איחוד האמירויות. אלה מדינות עשירות מאוד והאנשים שגרים בהן בדרך כלל מצליחים מבחינה כלכלית, והם לא קיצוניים. כשנסעתי לאיחוד האמירויות, אפילו לפני הסכמי אברהם, ראיתי בכל מקום פוסטרים על סובלנות ודו־קיום, וכן תמונות וסמלים יהודיים.

"הממשלות במדינות העשירות האלה מובלות עכשיו על ידי אנשים שאינם קיצוניים, לא מעט מהם התחנכו בארצות הברית. אני מכיר הרבה מהאנשים האלה, ומניח שרבים מהם שואפים לנהל את הפוליטיקה האזורית מתוך מקום של שיפור הדדי ושיתוף פעולה. זה נתן לי הרבה תקווה".

גדלתי בניו יורק בשכונה חרדית, נראינו מאוד יהודים, ואף פעם לא חשבתי על אנטישמיות באמריקה. אבל אחרי 7 באוקטובר פתאום רואים את הצעדות האלה, את הוונדליזם, את הקריאות הגלויות לרצח עם של היהודים. ניו יורק היא העיר עם הכי הרבה יהודים בארה"ב, ואפילו המועמד המוביל לראשות העירייה, זוהרן ממדאני, לא מתנער מקריאות אנטי־ישראליות על גבול האנטישמיות.

"אני חושב שהאנטישמיות תמיד הייתה שם, קצת מאחורי הקלעים. מה שקרה אחרי 7 באוקטובר זה שהאנטישמיות 'נורמלה', היא הפכה למקובלת, לדרך סבירה. ממדאני הוא דוגמה מצוינת. הוא מנרמל את השנאה הזו באמירה המיתממת של 'אנחנו מבקרים את ישראל, לא את היהודים'. זה קורה בכל העולם. בארה"ב, תודה לאל, יש לנו כרגע ממשלה שפועלת בצורה נכונה ברוב הדברים האלה, אבל אין ערובה לכך שזה ימשיך בעתיד. המצב עכשיו הוא שהאוכלוסייה הצעירה בארה"ב עוברת שטיפת מוח מוחלטת. אז ההנהגה הנוכחית סבירה, אבל בעתיד יהיו מועמדים חדשים והם יקשיבו למה שהבוחרים שלהם רוצים - והבוחרים האלה עברו שטיפת מוח".

קנר מציין לטובה את ההנגה הנוכחית בארה"ב גם בהקשר של ארגון האחים המוסלמים, שלדבריו תרם רבות להתפשטות החברתית של שנאת ישראל בארה"ב - אך לא הוכנס לרשימת ארגוני הטרור של הממשל האמריקאי. "זו שערורייה, אבל למרבה המזל יש לנו מנהיגים כמו הסנאטור טד קרוז, חברת הקונגרס וירג'יניה פוקס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ועוד. הם עובדים על הכרזה על האחים המוסלמים כארגון טרור, וזה, כאמור, היה צריך להיעשות מזמן".

באשר להתמודדות מול האנטישמיות, קנר סבור ש"הדרך שבה ישראל עושה את יחסי הציבור שלה פשוט לא עובדת טוב מספיק", ומוסיף כי "אנחנו צריכים להיות יותר בהתקפה ופחות בהגנה. אחד הדברים שאני עושה באופן קבוע ברשתות החברתיות הוא להדגיש דברים טובים על ישראל - מדינות שישראל סיפקה להן סיוע הומניטרי, הטכנולוגיות הישראליות בבתי החולים ועוד. אני חושב שזה מה שאנחנו צריכים לעשות. כרגע אנחנו רק במגננה נגד השקרים".

הסוציאליסט שבא לנהל את בירת הקפיטליזם

אנחנו חוזרים לדבר על ממדאני, שלפני כחודשיים הפתיע והביס את המושל לשעבר אנדרו קואומו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק. בעוד שקואומו ניסה למקד את השיח הציבורי בנושא האנטישמיות, אותו הגדיר כ"נושא החשוב והחמור ביותר שעומד בפני העיר ניו יורק", ממדאני הוא תומך מוצהר בתנועת החרם על ישראל (BDS). אחרי מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר הוא גינה דווקא את ישראל, בעבר אף הביע תמיכה בסיסמה "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" - ביטוי שיהודים רבים רואים בו קריאה לאלימות נגדם.

כמי שיש לו כל כך הרבה חנויות בניו יורק ושם הפרנסה שלך, אתה מודאג שאם ממדאני ייבחר אזרחי ניו יורק היהודים ייפגעו?
"אני חייב לומר, כשאני חושב על ממדאני ומה המשמעות שלו - אני חושב בעיקר על נושאים שאינם ישראל או יהודים. אני חושב על כך שהוא סוציאליסט בן 33 בלי שום ניסיון שמגיע לנהל את בירת הקפיטליזם של העולם.

"אתם צריכים להבין - מועצת העיר בניו יורק היא Woke לחלוטין, כך גם התובע המחוזי, אז כבר יש כיוונים רעים שמתרחשים כאן - אבל לפחות יש לנו את אריק אדמס, ראש העירייה היום, שנותן איזון לטירוף. ואם הבחור הזה (ממדאני, א"ו) ינצח - אין יותר איזונים ובלמים. ניו יורק תהפוך למקום שאנשים לא ירצו לגור בו. זה לא שממדאני ייבחר ופתאום כל הצעירים יקומו ויעזבו, אבל האנשים העשירים ובעלי האמצעים יעזבו - והאנשים העשירים הם אלה שמסבסדים את העיר. יש ביטוי 'לעולם אל תתערבו נגד ניו יורק'".

ה"כיוונים הרעים" כלשונך כבר מפריעים לעסקים בעיר?
"כרגע בניו יורק, אם אתה הולך לחנות כלשהי וגונב עד מוצרים בשווי של עד אלף דולר, לא תיעצר. לא תעמוד לדין. גנב יכול פשוט להיכנס, לגנוב, המשטרה לא תעשה דבר. זה מאחר שהתובע המחוזי אומר שמותר לך לגנוב עד אלף דולר".

איך חנות שורדת ככה?
"הרבה חנויות באמת נסגרו. וחנויות אחרות, למשל בתי מרקחת, שמות מוצרים 'גניבים' כמו משחות שיניים במדפים נעולים וצריך לקרוא לעובד עם מפתח שיוציא לך את המוצר".

אתם נועלים את המדפים בסופרים שלכם?
"לא. אבל יש לנו אבטחה יקרה מאוד וזה מחייב אותנו להעלות מחירים, אז כולם סובלים. בסופו של דבר, אתה בעסקים כדי לשרוד ולהרוויח כסף. זה מפעיל לחץ על המחירים וכל הניו יורקרים מרגישים את זה. ותאר לך מה יקרה אם הסכום שאפשר לגנוב בלי להיעצר יעלה ל־5,000 דולר".

קנר מזכיר שממדאני הצהיר שהעיר ניו יורק צריכה לנהל בעצמה סופרמרקטים - "מה שברור שלעולם לא יקרה", הוא מעריך. "הוא יקים אולי אחד, אבל בניו יורק יש חמישה רבעים. אבל כל העניין הוא שיהיה בתפקיד סוציאליסט, כשהעיר מנוהלת על בסיס קפיטליזם".

ניו יורק תהפוך לעיר סוציאליסטית?
"ייתכן. אבל היא תיראה שונה מאוד. אני חושב בעיקר על איך זה משפיע על עסקים, על הכלכלה. אני אוהב את ניו יורק. זה מרגיז אותי כשאני רואה זבל על המדרכה ודברים לא מתוקנים. זה מרגיז אותי לנסוע בכביש המהיר של הווסט סייד ויותר מ־50% מהנורות שרופות ואף אחד אפילו לא שם לב. אז עכשיו דמיינו שיש ראש עיר שבהחלט לא יתעניין בזה. הוא יתעניין בכל מיני שטויות חברתיות שלא יעזרו לאף אחד".

"מכירת הרשת מהווה ניצחון משולש"

הראיון עם קנר מתקיים ברגע מכריע עבור רשת מורטון וויליאמס. בתחילת אוגוסט הודיעה החברה המשפחתית כי תירכש על ידי Wakefern Food, קואופרטיב מניו ג'רזי שעומד מאחורי הרשתות שופ רייט, פרייס רייט ו־The Fresh Grocer ונוספות, ומחזיק ב־365 חנויות. מאחר ששתי החברות פרטיות, פרטי העסקה לא פורסמו.

כשווייקפרן הודיעה שתרכוש את הרשת, היה ברור שמדובר ביותר מהתרחבות עסקית גרידא. עבור ניו יורקרים רבים, מורטון וויליאמס היא לא עוד רשת סופרמרקטים, אלא עוגן שכונתי. עם 17 סניפים ברחבי המטרופולין - 15 מהם במנהטן - ביססה הרשת מוניטין של אוכל מוכן טרי, תוצרת איכותית ושירות אישי שלרשתות הגדולות קשה לספק, ובהתאם נחשבת לאקסקלוסיבית ויוקרתית. היא השתרשה כה עמוק במרקם החיים העירוני, שב־2023 קמה מחאה כדי למנוע את סגירת סניף מורטון ויליאמס בשכונות גריניץ' וילג' - שעמד בפני סכנת פינוי בעקבות תוכניות פיתוח הקשורות לאוניברסיטת NYU.

על פי חברת הנתונים העסקיים Growjo, מורטון וויליאמס מייצרת הכנסות שנתיות מוערכות של כ־35 מיליון דולר. מקורות תעשייתיים אחרים מעריכים את ההכנסות בכ־25 מיליון דולר בשנה, אך כולם מצביעים על אותה תמונה: עסק יציב כלכלית שנהנה מנאמנות לקוחות יוצאת דופן.

"ווייקפרן תרכוש את החברה שלנו ואנחנו נמשיך לנהל אותה, אבל תהיה להם את הבעלות", אומר קנר. "וזה ניצחון משולש: זה ניצחון עבורם כי הם נכנסים לניו יורק, זה ניצחון עבור המשפחה שלנו כי זה נותן לנו את היציבות ואת היכולת להתמקד בדברים שחשובים לנו. לדוגמה, לי באופן אישי יהיה יותר זמן להתמקד בישראל. אני לא יודע איך זה יתבטא, בין אם בפוליטיקה או במקום אחר, אבל אני מניח שזה יהיה עם העולם הערבי ולא עם ישראל ישירות - כי אני רואה שזה העתיד. ישראל חייבת להשתלב בעולם הערבי הרחב יותר. האנשים האלה הם בני דודים שלנו. הייתי בהרבה מהמדינות האלה שאין לישראל קשרים איתן. אנסה להקדיש יותר זמן לזה".

הניצחון השלישי, אומר קנר, הוא של תושבי ניו יורק. "אנשים בניו יורק רואים רק סיפורים שליליים על ממדאני ובעיות אחרות שיש לעיר. ואז, כשהם רואים שהחברה הגדולה הזו משקיעה בניו יורק, זה נותן תקווה. יש לנו 17 חנויות והתוכנית היא להגדיל את העסק, המטרה היא שבעוד 10 שנים נכפיל את המספר. Wakefern משקיעה כסף בניו יורק, ולעתים קרובות הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשאנשים לא עושים זאת, כי זה סימן למנהיגות אמיתית והזדמנות".