גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נשאר שוק ההון הישראלי כמעט בלי אנליסטים שיסקרו את החברות

העדפה לשכר המוצע בהייטק ובקרנות הגידור, רגולציה מחמירה, סגירת מחלקות מחקר ומשבר ג'וניורים, הן הסיבות המרכזיות שהובילו להתכווצות במספר האנליסטים בשוק ההון המקומי ● כך, בעוד שבוול סטריט זוכות החברות לסיקור מקיף, בארץ הציבור כמעט ואינו נחשף לאנליזות מקצועיות ● וגם: כמה מרוויח אנליסט

לאן נעלמו האנליסטים / צילום: Shutterstock
לאן נעלמו האנליסטים / צילום: Shutterstock

בתחילת השבוע החולף חיפשנו אנליסט שיספק עבור גלובס פרשנות על הדוחות שפרסמה רשת המזון הגדולה בישראל, שופרסל, שהציגה זינוק ברווח אך ירידה בשורת המכירות. אלא שדי מהר התחוור לנו שנתקשה לקבל אותה, זאת מאחר שסיקור תחום הקמעונאות בישראל נותר בידי שני אנליסטים, אולי שלושה.

900% בשלושה חודשים: המניה שכמעט נמחקה מהמסחר, ואז הפכה לסאגת המם הלוהטת בוול סטריט
בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מכירים את שוק ההון?

הדבר נכון לגבי כמעט כל תחום פעילות מרכזי של החברות הנסחרות בבורסה של ת"א, שחווה בשנה האחרונה גאות חסרת תקדים. מי שינסה למצוא אנליסט המסקר את מניות הנדל"ן, האנרגיה ואף תחומים "חמים" כמו בנקים וביטוח, יוכל לפנות לשניים או שלושה כאלה בלבד.

לא כך היו פני הדברים תמיד. בתחילת העשור הקודם פורסמו סקירות האנליסטים באופן תדיר בתקשורת הכלכלית, והציעו לקוראים ניתוח על חברות וסקטורים בשוק המקומי. דירוג אנליסטים שהופיע בעיתון זה התבסס על מאות סקירות ועדכונים שפרסמו עשרות מוסדות פיננסיים, מקומיים וזרים, על המניות הנסחרות בת"א.

אלא שבשנים האחרונות הלך והתכווץ מספרם של האנליסטים בשוק, ואיתם גם הסקירות שהם מפרסמים. ביקשנו לבדוק מה עומד מאחורי התופעה, האם היא ייחודית לשוק הישראלי, ומי בכלל צריך את האנליסטים?

קונסולידציה, רגולציה ורשתות חברתיות

בבתי ההשקעות פועלים באופן מסורתי שני סוגים של אנליסטים: מנתחי "סייל סייד" (sell side) שניתוחיהם מופצים ללקוחות בית ההשקעות, ואנליסטים "ביי סייד" (buy side) , המבצעים ניתוחים כלכליים לצורכי השקעה פנימיים של בית ההשקעות.

אנליסטים "סייל סייד" עובדים לרוב עבור בתי השקעות שמחזיקים בפעילות מסחר (ברוקראז'), ומספקים עבודות מחקר (אנליזות) ללקוחותיהם - מנהלי השקעות בגופי השקעה שונים (לרוב הגופים המוסדיים). אותם אנליסטים מתמחים בתחומים ספציפיים (אנרגיה, נדל"ן, בנקים וכו'), מה שמקנה להם היכרות עמוקה ויתרון ביחס למנהלי השקעות או אנליסטים של "ביי סייד".

לרוב, התשלום עבור המלצותיהם מגיע בצורה של עסקאות שנעשות דרך חדרי המסחר של הגוף שבו הם עובדים. כך לדוגמה, אם אנליסט בבית השקעות מסוים המליץ למנהלי ההשקעות של חברת ביטוח לרכוש את מניית טבע, והם ראו כי טוב, הרי שהם יבצעו זאת באמצעות חדר המסחר של אותו בית השקעות.

הסקירות אותן מנפיקים האנליסטים בצד המוכר מופצות לעיתים קרובות ומקבלות במה בין היתר באמצעי התקשורת, ודרכם לציבור. כאמור, עם השנים הלכו והתמעטו האנליסטים מסוג זה, שמספרם כיום נאמד בעשרות בודדות, משלל סיבות. המרכזית לכך היא הקונסולידציה שעבר תחום המסחר בבורסה. "פעם היו המון גופים, וככל שהם נרכשו והשוק הצטמצם לפחות מוסדיים ופחות ברוקרים שעובדים עבורם, כך גם ירד הצורך באנליסטים", מסבירה אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות, ומי שכיהנה בעבר כאנליסטית בכירה. "כשיש פחות גופים, הרי שיש פחות אנשים שמתעסקים במקצוע".

לכך נוספו גם היבטים רגולטוריים שהאיצו את המגמה. בעשור שעבר פרסמו רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים שורה של תקנות שהכבידו על חברות המסחר. כך למשל, נקבע שמנהלי קרנות יבחרו את הגופים דרכם הם סוחרים באמצעות מכרז, מה שהביא בין היתר למעבר של לקוחות לחדרי המסחר של הבנקים (הזולים יותר), להצטמצמות של גופי הברוקראז' בכלל, ואלו שמציעים שירותי אנליזה בפרט.

לדברי אלקלעי מאי.בי.אי, וגורמים נוספים בתחום, בזמן ששוק הברוקראז' עבור מוסדיים הלך והצטמצם, בשנים האחרונות חלה קפיצה בשוק שירותי המסחר עבור המשקיעים הפרטיים (ריטייל), ונכנסו שחקנים חדשים שהפכו את תחום המסחר לאותם לקוחות פרטיים לתחרותי מאוד (חברות הטרייד).

אלא שהתחרות והגידול לא הביאו בשורה לענף האנליזה, שכן כיום הרשות אוסרת על הברוקרים לפרסם את המלצותיהם למשקיעי הריטייל באמצעות פלטפורמות המסחר שלהם. זאת, מחשש שהדבר ייתפס על ידם כייעוץ אישי.

"אנחנו בבעיה רגולטורית", אומרת אלקלעי. "הרשות מאפשרת לאנשים להחליט שהם סוחרים ומנהלים לבד תיק ני"ע, אבל חוסמים בפניהם כל אפשרות לקבל המלצות השקעה. כך שאין לגופי המסחר שום הצדקה להחזיק אנליסטים, מאחר שאסור לפרסם אנליזות ללקוחות".

לצד זאת ההנחה בשוק היא כי סוחרי הריטייל, ובעיקר אלו הצעירים, צורכים את המידע הפיננסי שלהם על פי רוב ברשתות החברתיות. כך שניתן להניח כי העובדה שציבור שתופס נתח שהולך וגדל בשוק כמעט ולא נחשף לאנליזות, ודאי לא תורמת למעמד של התחום. גם לא למוטיבציה של בתי ההשקעות להגדיל את הפעילות שלהם בו.

"המשקיעים הצעירים מחפשים בעיקר שורות תחתונות, מסרים קצרים וברורים, ופחות מחקרים ארוכים ומעמיקים", קובע אחד ממנהלי קהילות ההשקעה שקמו בשנים האחרונות, ופועלות בעיקר ברשתות החברתיות.

תחרות מול ההייטק והגידור

לצד תהליכי העומק בשוק התעסוקה, גורמים בשוק ההון מצביעים על סיבות נוספות שהביאו לירידה בקרנו של המקצוע. "התחום איבד מהזוהר שלו", קובעת אנליסטית בכירה, שפרשה לאחרונה מתפקידה באחד הגופים המובילים, ומייחסת את התופעה לתחרות בין גופי ההשקעה על כוח אדם איכותי, בעיקר מול חברות הייטק. תחרות שהם לרוב לא מצליחים לעמוד בה, ומאבדים אנשים שבעבר היו מגיעים לתחום לטובת משרות טכנולוגיות.

"התפקיד של אנליסט חופף מאוד בכישורים לאלו הנדרשים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק. לכן, צעירים רבים בעלי כישורים ריאליים ויכולות ניתוח מתמטיות פחות פונים לתחום שלנו", מסבירה האנליסטית לשעבר. "בנוסף, הייתה סטגנציה במשכורות ואני חושבת שאנשים מוכשרים פשוט פנו למקומות אחרים".

לכך מוסיף אנליסט בכיר לשעבר גם את "התחרות מול גופים פיננסיים אחרים, ובראשם קרנות הגידור שמספרן בשוק המקומי עלה בחדות בשנים האחרונות. הקרנות משלמות לאנליסטים סכומים שהמוסדיים והבנקים לא יכולים לשלם".

על פי חברת ההשמה נקודת פתיחה, המתמחה בהשמת כוח אדם בתחום הפיננסים, יעמוד שכרו של אנליסט מתחיל על 12-17 אלף שקל בחודש (ועם עליית הוותק יוכל לטפס למעל 20 אלף, ואף ל-30-40 אלף שקל במקרה של מנהל מחלקת מחקר). זאת בזמן שבהייטק המשכורות ההתחלתיות של בוגרי תואר ריאלי יהיו גבוהות יותר. בנוסף, ההכשרה בתחומי ההייטק היא באופן משמעותי קצרה יותר, והעובדים נהנים מהר יותר משדרוג בשכרם, וכן אפשרויות התעסוקה שלהם גדולות יותר.

לבסוף, גורמים בשוק מצביעים על סיבה נוספת לירידה בכמות ובאיכות האנליסטים, הנעוצה בכך ש"הרבה מנהלי השקעות בכירים שמונו בעשור האחרון היו אנליסטים בעבר", כך שהם הרבה יותר סומכים על עצמם ופחות על מחקר פנימי. "זה אמנם היה ככה גם בעבר, אבל היום הרבה מהאנשים שמחזיקים בעמדות מפתח הם אנליסטים לשעבר. אם הם היו באים מדיסציפלינות אחרות, אולי היו רוצים לגייס יותר אנליסטים", מעריכה האנליסטית לשעבר.

משבר ג'וניורים גם באנליזה

מלבד המצוקות שחווים גופי המחקר בצד המוכר (SELL), ענף האנליזה בכללותו עובר בשנים האחרונות שורה של תהליכי עומק שמשפיעים גם על האנליסטים בצד הקונה, אלו שעובדים עבור בית ההשקעות עצמו.

תפקידם של אלה, שמהווים את רוב האנליסטים בשוק, הוא מצד אחד לבחון את רעיונות ההשקעה של מנהלי השקעות, ומצד שני להציע להם רעיונות משלהם. בנוסף, הם גם בוחנים את התיק של הגוף שבו הם עובדים, ומסייעים בטיוב שלו בהתאם למגמות בשוק ולניתוחים שביצעו.

"הפתיל היום הרבה יותר קצר. להכשיר אנליסטים טובים לוקח שנים על גבי שנים, ולשני הצדדים כיום אין את הסבלנות שנדרשת", קובעת אנליסטית ותיקה בשוק, שהחליטה בתקופה האחרונה לעזוב את המקצוע. לדבריה, "אם פעם היו לוקחים מישהו חסר ניסיון ומכשירים אותו, עכשיו מחפשים מישהו שכבר יודע את העבודה".

לדברי גורמים אחרים בשוק, תחום האנליזה אינו שונה בהיבט זה מענפים אחרים במשק. "כמו תחומים אחרים בשוק התעסוקה, גם תחום האנליזה סובל בשנים האחרונות ממשבר ג'וניורים", מסביר גורם בכיר בשוק, בהתייחס למשרות שמיועדות לחסרי ניסיון תעסוקתי בעיקר. הכוונה לכך שבתחומים שונים, בדגש על ההייטק, צעירים מתקשים למצוא עבודה משום שהעבודות אותם איישו בעבר אנשים חסרי ניסיון הלכו והצטמצמו, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות שייתרו את הצורך בהן.

דברים דומים משמיעה גם אלקלעי: "בעבר הייתה סיבה טובה להחזיק אותם (אנליסטים צעירים, א"ג), כי הם היו עושים מידענות, מכינים מצגות, ניתוחים של הדוחות הפיננסיים ועוזרים לאנליסטים בכל העבודה מסביב. אבל היום אין בהם צורך כי הכול נעשה בלחיצות כפתור. הבעיה בדבר הזה היא שכאשר מחפשים אנליסט עם שלוש שנים ניסיון, אין חיה כזאת. כי הרי לא הייתה הצדקה כלכלית להעסיק את האנשים האלה שלוש שנים עד שיצברו ניסיון".

עם זאת לדבריה, המשבר בתחום הוא "לא דרמטי", משום שעדיין יש כמות לא מבוטלת של אנליסטים במערכת ויש פחות גופים. "באופן כללי נראה לי שזו חוויה שאפשר ללמוד ממנה ולהשליך על מה שצפוי לנו בשנים הקרובות עם AI", מוסיפה אלקלעי. "תכף זה יקרה לנו בהרבה מקצועות, כמו בחברות רואי חשבון, עורכי דין וכו'. שם גם אם שילמו למתלמדים שכר נמוך, עדיין הייתה הצדקה כלכלית להחזיק אותם. עוד מעט לא תהיה שום הצדקה גם לשכר הנמוך שהם קיבלו", היא מסכמת.

אלה אלקלעי, יו''ר אי.בי.אי קרנות נאמנות / צילום: תמר מצפי

"לא צריך להמציא את אמריקה"

בזמן שבארץ נדמה שתחום האנליזות המתפרסמות הולך ודועך, בארה"ב התחום ממשיך לשגשג ואנליזות מתפרסמות דרך קבע. כך, בעוד המשקיעים בארה"ב זוכים לסקירות מקצועיות תקופתיות, ובמיוחד סביב אירועים חשובים עבור החברה (דוחות, עסקאות, החלפה של מנהלים וכיו"ב), בארץ המשקיעים נאלצים ללקט מידע על החברות מאמצעי התקשורת, או לחלופין לנתח בעצמם את הדיווחים והדוחות שמפרסמות החברות.

עד כמה הפער הזה גדול? למול מיעוט מוחלט של סקירות אנליסטים המתפרסמות בארץ, בארה"ב נוצרה תרבות מפותחת של השוואה בין סקירות האנליסטים. כמעט כל כתבה או מאמר על חברה מסוימת בוול סטריט, יכללו התייחסות לכמות האנליסטים שמכסים אותה ולמחיר היעד הממוצע שהציבו למנייתה. כל אלה היוו קרקע פורייה להקמת פלטפורמות השוואה ודירוגי אנליסטים, כמו טיפרנקס (TipRanks) שהוקמה בידי שני ישראלים (אורי גרינבאום וגלעד גת), אשר נמכרה לפני כשנה לפי שווי של 200 מיליון דולר.

מערכת המידע הפיננסי של טיפרנקס נחשבת לסטנדרט בדירוג של אנליסטים, בלוגרים פיננסיים ומנהלי קרנות גידור, ומהווה אבן שואבת למיליוני קוראי חדשות פיננסיות, אשר מוצאים בה אלטרנטיבה לאתרי ניתוחים כמו סיקינג אלפא ומוטלי פול.

אחת הסיבות לפער הזה נוגעת לעובדה שבניגוד לארה"ב, בארץ בנקי ההשקעות לא מחויבים לסקר את החברות שהם מבצעים עסקאות בהן. "בארה"ב, כשבנק או חתם מבצע הנפקה הוא מקבל עמלה מכובדת, ותמורתה הוא מתחייב לסקר את המניות לתקופה מסוימת. בארץ לעומת זאת, ניטרלו את המעמד של בנקי השקעות", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. "הם אמנם מקבלים עמלה נמוכה יחסית, אבל גם אין להם התחייבות חיתומית והם לא חייבים לסקר את המניה. זה גורם למצב האבסורדי שאין סיקור של הרבה מאוד חברות בולטות".

מי שניסתה לגשר באופן חלקי על הפער בין וול סטריט לת"א, היא הבורסה בת"א עצמה, שהשיקה בשנת 2016 פרויקט אנליזות שמטרתו "לחשוף את פעילותן של החברות בפני מגוון רחב של משקיעים בארץ ובעולם". במסגרתו פרסמו שני גופים זרים, אדיסון ופרוסט אנד סאליבן, דוחות אנליסטים על חברות טכנולוגיה וביומד. אלא שתוכנית זו הופסקה בשנת 2023, בין היתר בעקבות חוסר נכונות של החברות להשתתף בעלות הסיקור (שנעשתה בסבסוד הבורסה), וכן פערים משמעותיים בין מחירי היעד שניתנו על ידי הגופים המסקרים לבין ביצועי המניות בשוק.

לדברי וסצ'ונוק, הציבור הישראלי יוצא נפסד מהעובדה שהוא לא מקבל אנליזות מקצועיות. "לא צריך להמציא את אמריקה, האמריקאים כבר המציאו אותה", הוא מגחך. "המודל האמריקאי, לפחות בשוק ההון, הוא המודל שכולם צריכים ליישר איתו קו. בסוף מדובר על המודל הכי מוצלח ומוכח לאורך השנים".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר / צילום: אופנהיימר

"יש צימאון לאנליזה איכותית"

חשוב לומר שאל מול הקולות הללו, יש גם שורה של גורמים בשוק שמשמיעים קול אחר. לטענתם, תחום האנליזה בצד המוכר ממשיך למשוך עניין מצד גופי השקעה רבים ומגוונים. "גופים זרים שמסתכלים על השוק הישראלי מגיעים אלינו, גם כי לעיתים התחום שבו הם מתעניינים מסוקר על יד שני אנליסטים במקרה הטוב", מספר גורם בכיר אחר בשוק.

הגופים שעדיין מספקים אנליזה נהנים לדברי אותם גורמים מיתרון משמעותי מול המתחרים. "חברות שמחפשות בנקאי להשקעות שילווה אותם, אם לאחד יש אנליזה טובה ולשני אין, זה בהחלט מה שעושה את ההבדל", טוען אנליסט בכיר. הוא מוסיף כי "יש דרישה משמעותית לאנליזה שנתפסת כאובייקטיבית ואיכותית. הגופים צמאים לאנליזה כזו ומחפשים את האנליסטים המקצועיים שאפשר לסמוך עליהם, ושייתנו להם את התמונה האובייקטיבית".

מאידך, גורמים מזכירים גם גופים שההמלצות שלהם נתפסות כפחות אמינות, וייתכן שגרמו להכתמת המקצוע. בהקשר זה ניתן להזכיר את פרשת שי ליפמן שהתפוצצה לפני ארבע שנים.

ליפמן, ששימש כאנליסט נדל"ן ותיק ומוערך בבית ההשקעות ווליו בייס, נעצר לחקירה בחשד לעבירות של שימוש במידע פנים. אשתקד הוגש נגדו כתב אישום, בו נטען כי ניצל מידע מוקדם שאליו נחשף כדי לסחור בני"ע של חברות אשר אותן ליווה במסגרת תפקידו כאנליסט.

עם זאת, יש מי שמבהירים כי מדובר באירוע נקודתי, שלא הביא לשינוי ביחס כלפי המקצוע.

עוד כתבות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%