גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נשאר שוק ההון הישראלי כמעט בלי אנליסטים שיסקרו את החברות

העדפה לשכר המוצע בהייטק ובקרנות הגידור, רגולציה מחמירה, סגירת מחלקות מחקר ומשבר ג'וניורים, הן הסיבות המרכזיות שהובילו להתכווצות במספר האנליסטים בשוק ההון המקומי ● כך, בעוד שבוול סטריט זוכות החברות לסיקור מקיף, בארץ הציבור כמעט ואינו נחשף לאנליזות מקצועיות ● וגם: כמה מרוויח אנליסט

לאן נעלמו האנליסטים / צילום: Shutterstock
לאן נעלמו האנליסטים / צילום: Shutterstock

בתחילת השבוע החולף חיפשנו אנליסט שיספק עבור גלובס פרשנות על הדוחות שפרסמה רשת המזון הגדולה בישראל, שופרסל, שהציגה זינוק ברווח אך ירידה בשורת המכירות. אלא שדי מהר התחוור לנו שנתקשה לקבל אותה, זאת מאחר שסיקור תחום הקמעונאות בישראל נותר בידי שני אנליסטים, אולי שלושה.

900% בשלושה חודשים: המניה שכמעט נמחקה מהמסחר, ואז הפכה לסאגת המם הלוהטת בוול סטריט
בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מכירים את שוק ההון?

הדבר נכון לגבי כמעט כל תחום פעילות מרכזי של החברות הנסחרות בבורסה של ת"א, שחווה בשנה האחרונה גאות חסרת תקדים. מי שינסה למצוא אנליסט המסקר את מניות הנדל"ן, האנרגיה ואף תחומים "חמים" כמו בנקים וביטוח, יוכל לפנות לשניים או שלושה כאלה בלבד.

לא כך היו פני הדברים תמיד. בתחילת העשור הקודם פורסמו סקירות האנליסטים באופן תדיר בתקשורת הכלכלית, והציעו לקוראים ניתוח על חברות וסקטורים בשוק המקומי. דירוג אנליסטים שהופיע בעיתון זה התבסס על מאות סקירות ועדכונים שפרסמו עשרות מוסדות פיננסיים, מקומיים וזרים, על המניות הנסחרות בת"א.

אלא שבשנים האחרונות הלך והתכווץ מספרם של האנליסטים בשוק, ואיתם גם הסקירות שהם מפרסמים. ביקשנו לבדוק מה עומד מאחורי התופעה, האם היא ייחודית לשוק הישראלי, ומי בכלל צריך את האנליסטים?

קונסולידציה, רגולציה ורשתות חברתיות

בבתי ההשקעות פועלים באופן מסורתי שני סוגים של אנליסטים: מנתחי "סייל סייד" (sell side) שניתוחיהם מופצים ללקוחות בית ההשקעות, ואנליסטים "ביי סייד" (buy side) , המבצעים ניתוחים כלכליים לצורכי השקעה פנימיים של בית ההשקעות.

אנליסטים "סייל סייד" עובדים לרוב עבור בתי השקעות שמחזיקים בפעילות מסחר (ברוקראז'), ומספקים עבודות מחקר (אנליזות) ללקוחותיהם - מנהלי השקעות בגופי השקעה שונים (לרוב הגופים המוסדיים). אותם אנליסטים מתמחים בתחומים ספציפיים (אנרגיה, נדל"ן, בנקים וכו'), מה שמקנה להם היכרות עמוקה ויתרון ביחס למנהלי השקעות או אנליסטים של "ביי סייד".

לרוב, התשלום עבור המלצותיהם מגיע בצורה של עסקאות שנעשות דרך חדרי המסחר של הגוף שבו הם עובדים. כך לדוגמה, אם אנליסט בבית השקעות מסוים המליץ למנהלי ההשקעות של חברת ביטוח לרכוש את מניית טבע, והם ראו כי טוב, הרי שהם יבצעו זאת באמצעות חדר המסחר של אותו בית השקעות.

הסקירות אותן מנפיקים האנליסטים בצד המוכר מופצות לעיתים קרובות ומקבלות במה בין היתר באמצעי התקשורת, ודרכם לציבור. כאמור, עם השנים הלכו והתמעטו האנליסטים מסוג זה, שמספרם כיום נאמד בעשרות בודדות, משלל סיבות. המרכזית לכך היא הקונסולידציה שעבר תחום המסחר בבורסה. "פעם היו המון גופים, וככל שהם נרכשו והשוק הצטמצם לפחות מוסדיים ופחות ברוקרים שעובדים עבורם, כך גם ירד הצורך באנליסטים", מסבירה אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות, ומי שכיהנה בעבר כאנליסטית בכירה. "כשיש פחות גופים, הרי שיש פחות אנשים שמתעסקים במקצוע".

לכך נוספו גם היבטים רגולטוריים שהאיצו את המגמה. בעשור שעבר פרסמו רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים שורה של תקנות שהכבידו על חברות המסחר. כך למשל, נקבע שמנהלי קרנות יבחרו את הגופים דרכם הם סוחרים באמצעות מכרז, מה שהביא בין היתר למעבר של לקוחות לחדרי המסחר של הבנקים (הזולים יותר), להצטמצמות של גופי הברוקראז' בכלל, ואלו שמציעים שירותי אנליזה בפרט.

לדברי אלקלעי מאי.בי.אי, וגורמים נוספים בתחום, בזמן ששוק הברוקראז' עבור מוסדיים הלך והצטמצם, בשנים האחרונות חלה קפיצה בשוק שירותי המסחר עבור המשקיעים הפרטיים (ריטייל), ונכנסו שחקנים חדשים שהפכו את תחום המסחר לאותם לקוחות פרטיים לתחרותי מאוד (חברות הטרייד).

אלא שהתחרות והגידול לא הביאו בשורה לענף האנליזה, שכן כיום הרשות אוסרת על הברוקרים לפרסם את המלצותיהם למשקיעי הריטייל באמצעות פלטפורמות המסחר שלהם. זאת, מחשש שהדבר ייתפס על ידם כייעוץ אישי.

"אנחנו בבעיה רגולטורית", אומרת אלקלעי. "הרשות מאפשרת לאנשים להחליט שהם סוחרים ומנהלים לבד תיק ני"ע, אבל חוסמים בפניהם כל אפשרות לקבל המלצות השקעה. כך שאין לגופי המסחר שום הצדקה להחזיק אנליסטים, מאחר שאסור לפרסם אנליזות ללקוחות".

לצד זאת ההנחה בשוק היא כי סוחרי הריטייל, ובעיקר אלו הצעירים, צורכים את המידע הפיננסי שלהם על פי רוב ברשתות החברתיות. כך שניתן להניח כי העובדה שציבור שתופס נתח שהולך וגדל בשוק כמעט ולא נחשף לאנליזות, ודאי לא תורמת למעמד של התחום. גם לא למוטיבציה של בתי ההשקעות להגדיל את הפעילות שלהם בו.

"המשקיעים הצעירים מחפשים בעיקר שורות תחתונות, מסרים קצרים וברורים, ופחות מחקרים ארוכים ומעמיקים", קובע אחד ממנהלי קהילות ההשקעה שקמו בשנים האחרונות, ופועלות בעיקר ברשתות החברתיות.

תחרות מול ההייטק והגידור

לצד תהליכי העומק בשוק התעסוקה, גורמים בשוק ההון מצביעים על סיבות נוספות שהביאו לירידה בקרנו של המקצוע. "התחום איבד מהזוהר שלו", קובעת אנליסטית בכירה, שפרשה לאחרונה מתפקידה באחד הגופים המובילים, ומייחסת את התופעה לתחרות בין גופי ההשקעה על כוח אדם איכותי, בעיקר מול חברות הייטק. תחרות שהם לרוב לא מצליחים לעמוד בה, ומאבדים אנשים שבעבר היו מגיעים לתחום לטובת משרות טכנולוגיות.

"התפקיד של אנליסט חופף מאוד בכישורים לאלו הנדרשים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק. לכן, צעירים רבים בעלי כישורים ריאליים ויכולות ניתוח מתמטיות פחות פונים לתחום שלנו", מסבירה האנליסטית לשעבר. "בנוסף, הייתה סטגנציה במשכורות ואני חושבת שאנשים מוכשרים פשוט פנו למקומות אחרים".

לכך מוסיף אנליסט בכיר לשעבר גם את "התחרות מול גופים פיננסיים אחרים, ובראשם קרנות הגידור שמספרן בשוק המקומי עלה בחדות בשנים האחרונות. הקרנות משלמות לאנליסטים סכומים שהמוסדיים והבנקים לא יכולים לשלם".

על פי חברת ההשמה נקודת פתיחה, המתמחה בהשמת כוח אדם בתחום הפיננסים, יעמוד שכרו של אנליסט מתחיל על 12-17 אלף שקל בחודש (ועם עליית הוותק יוכל לטפס למעל 20 אלף, ואף ל-30-40 אלף שקל במקרה של מנהל מחלקת מחקר). זאת בזמן שבהייטק המשכורות ההתחלתיות של בוגרי תואר ריאלי יהיו גבוהות יותר. בנוסף, ההכשרה בתחומי ההייטק היא באופן משמעותי קצרה יותר, והעובדים נהנים מהר יותר משדרוג בשכרם, וכן אפשרויות התעסוקה שלהם גדולות יותר.

לבסוף, גורמים בשוק מצביעים על סיבה נוספת לירידה בכמות ובאיכות האנליסטים, הנעוצה בכך ש"הרבה מנהלי השקעות בכירים שמונו בעשור האחרון היו אנליסטים בעבר", כך שהם הרבה יותר סומכים על עצמם ופחות על מחקר פנימי. "זה אמנם היה ככה גם בעבר, אבל היום הרבה מהאנשים שמחזיקים בעמדות מפתח הם אנליסטים לשעבר. אם הם היו באים מדיסציפלינות אחרות, אולי היו רוצים לגייס יותר אנליסטים", מעריכה האנליסטית לשעבר.

משבר ג'וניורים גם באנליזה

מלבד המצוקות שחווים גופי המחקר בצד המוכר (SELL), ענף האנליזה בכללותו עובר בשנים האחרונות שורה של תהליכי עומק שמשפיעים גם על האנליסטים בצד הקונה, אלו שעובדים עבור בית ההשקעות עצמו.

תפקידם של אלה, שמהווים את רוב האנליסטים בשוק, הוא מצד אחד לבחון את רעיונות ההשקעה של מנהלי השקעות, ומצד שני להציע להם רעיונות משלהם. בנוסף, הם גם בוחנים את התיק של הגוף שבו הם עובדים, ומסייעים בטיוב שלו בהתאם למגמות בשוק ולניתוחים שביצעו.

"הפתיל היום הרבה יותר קצר. להכשיר אנליסטים טובים לוקח שנים על גבי שנים, ולשני הצדדים כיום אין את הסבלנות שנדרשת", קובעת אנליסטית ותיקה בשוק, שהחליטה בתקופה האחרונה לעזוב את המקצוע. לדבריה, "אם פעם היו לוקחים מישהו חסר ניסיון ומכשירים אותו, עכשיו מחפשים מישהו שכבר יודע את העבודה".

לדברי גורמים אחרים בשוק, תחום האנליזה אינו שונה בהיבט זה מענפים אחרים במשק. "כמו תחומים אחרים בשוק התעסוקה, גם תחום האנליזה סובל בשנים האחרונות ממשבר ג'וניורים", מסביר גורם בכיר בשוק, בהתייחס למשרות שמיועדות לחסרי ניסיון תעסוקתי בעיקר. הכוונה לכך שבתחומים שונים, בדגש על ההייטק, צעירים מתקשים למצוא עבודה משום שהעבודות אותם איישו בעבר אנשים חסרי ניסיון הלכו והצטמצמו, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות שייתרו את הצורך בהן.

דברים דומים משמיעה גם אלקלעי: "בעבר הייתה סיבה טובה להחזיק אותם (אנליסטים צעירים, א"ג), כי הם היו עושים מידענות, מכינים מצגות, ניתוחים של הדוחות הפיננסיים ועוזרים לאנליסטים בכל העבודה מסביב. אבל היום אין בהם צורך כי הכול נעשה בלחיצות כפתור. הבעיה בדבר הזה היא שכאשר מחפשים אנליסט עם שלוש שנים ניסיון, אין חיה כזאת. כי הרי לא הייתה הצדקה כלכלית להעסיק את האנשים האלה שלוש שנים עד שיצברו ניסיון".

עם זאת לדבריה, המשבר בתחום הוא "לא דרמטי", משום שעדיין יש כמות לא מבוטלת של אנליסטים במערכת ויש פחות גופים. "באופן כללי נראה לי שזו חוויה שאפשר ללמוד ממנה ולהשליך על מה שצפוי לנו בשנים הקרובות עם AI", מוסיפה אלקלעי. "תכף זה יקרה לנו בהרבה מקצועות, כמו בחברות רואי חשבון, עורכי דין וכו'. שם גם אם שילמו למתלמדים שכר נמוך, עדיין הייתה הצדקה כלכלית להחזיק אותם. עוד מעט לא תהיה שום הצדקה גם לשכר הנמוך שהם קיבלו", היא מסכמת.

אלה אלקלעי, יו''ר אי.בי.אי קרנות נאמנות / צילום: תמר מצפי

"לא צריך להמציא את אמריקה"

בזמן שבארץ נדמה שתחום האנליזות המתפרסמות הולך ודועך, בארה"ב התחום ממשיך לשגשג ואנליזות מתפרסמות דרך קבע. כך, בעוד המשקיעים בארה"ב זוכים לסקירות מקצועיות תקופתיות, ובמיוחד סביב אירועים חשובים עבור החברה (דוחות, עסקאות, החלפה של מנהלים וכיו"ב), בארץ המשקיעים נאלצים ללקט מידע על החברות מאמצעי התקשורת, או לחלופין לנתח בעצמם את הדיווחים והדוחות שמפרסמות החברות.

עד כמה הפער הזה גדול? למול מיעוט מוחלט של סקירות אנליסטים המתפרסמות בארץ, בארה"ב נוצרה תרבות מפותחת של השוואה בין סקירות האנליסטים. כמעט כל כתבה או מאמר על חברה מסוימת בוול סטריט, יכללו התייחסות לכמות האנליסטים שמכסים אותה ולמחיר היעד הממוצע שהציבו למנייתה. כל אלה היוו קרקע פורייה להקמת פלטפורמות השוואה ודירוגי אנליסטים, כמו טיפרנקס (TipRanks) שהוקמה בידי שני ישראלים (אורי גרינבאום וגלעד גת), אשר נמכרה לפני כשנה לפי שווי של 200 מיליון דולר.

מערכת המידע הפיננסי של טיפרנקס נחשבת לסטנדרט בדירוג של אנליסטים, בלוגרים פיננסיים ומנהלי קרנות גידור, ומהווה אבן שואבת למיליוני קוראי חדשות פיננסיות, אשר מוצאים בה אלטרנטיבה לאתרי ניתוחים כמו סיקינג אלפא ומוטלי פול.

אחת הסיבות לפער הזה נוגעת לעובדה שבניגוד לארה"ב, בארץ בנקי ההשקעות לא מחויבים לסקר את החברות שהם מבצעים עסקאות בהן. "בארה"ב, כשבנק או חתם מבצע הנפקה הוא מקבל עמלה מכובדת, ותמורתה הוא מתחייב לסקר את המניות לתקופה מסוימת. בארץ לעומת זאת, ניטרלו את המעמד של בנקי השקעות", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. "הם אמנם מקבלים עמלה נמוכה יחסית, אבל גם אין להם התחייבות חיתומית והם לא חייבים לסקר את המניה. זה גורם למצב האבסורדי שאין סיקור של הרבה מאוד חברות בולטות".

מי שניסתה לגשר באופן חלקי על הפער בין וול סטריט לת"א, היא הבורסה בת"א עצמה, שהשיקה בשנת 2016 פרויקט אנליזות שמטרתו "לחשוף את פעילותן של החברות בפני מגוון רחב של משקיעים בארץ ובעולם". במסגרתו פרסמו שני גופים זרים, אדיסון ופרוסט אנד סאליבן, דוחות אנליסטים על חברות טכנולוגיה וביומד. אלא שתוכנית זו הופסקה בשנת 2023, בין היתר בעקבות חוסר נכונות של החברות להשתתף בעלות הסיקור (שנעשתה בסבסוד הבורסה), וכן פערים משמעותיים בין מחירי היעד שניתנו על ידי הגופים המסקרים לבין ביצועי המניות בשוק.

לדברי וסצ'ונוק, הציבור הישראלי יוצא נפסד מהעובדה שהוא לא מקבל אנליזות מקצועיות. "לא צריך להמציא את אמריקה, האמריקאים כבר המציאו אותה", הוא מגחך. "המודל האמריקאי, לפחות בשוק ההון, הוא המודל שכולם צריכים ליישר איתו קו. בסוף מדובר על המודל הכי מוצלח ומוכח לאורך השנים".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר / צילום: אופנהיימר

"יש צימאון לאנליזה איכותית"

חשוב לומר שאל מול הקולות הללו, יש גם שורה של גורמים בשוק שמשמיעים קול אחר. לטענתם, תחום האנליזה בצד המוכר ממשיך למשוך עניין מצד גופי השקעה רבים ומגוונים. "גופים זרים שמסתכלים על השוק הישראלי מגיעים אלינו, גם כי לעיתים התחום שבו הם מתעניינים מסוקר על יד שני אנליסטים במקרה הטוב", מספר גורם בכיר אחר בשוק.

הגופים שעדיין מספקים אנליזה נהנים לדברי אותם גורמים מיתרון משמעותי מול המתחרים. "חברות שמחפשות בנקאי להשקעות שילווה אותם, אם לאחד יש אנליזה טובה ולשני אין, זה בהחלט מה שעושה את ההבדל", טוען אנליסט בכיר. הוא מוסיף כי "יש דרישה משמעותית לאנליזה שנתפסת כאובייקטיבית ואיכותית. הגופים צמאים לאנליזה כזו ומחפשים את האנליסטים המקצועיים שאפשר לסמוך עליהם, ושייתנו להם את התמונה האובייקטיבית".

מאידך, גורמים מזכירים גם גופים שההמלצות שלהם נתפסות כפחות אמינות, וייתכן שגרמו להכתמת המקצוע. בהקשר זה ניתן להזכיר את פרשת שי ליפמן שהתפוצצה לפני ארבע שנים.

ליפמן, ששימש כאנליסט נדל"ן ותיק ומוערך בבית ההשקעות ווליו בייס, נעצר לחקירה בחשד לעבירות של שימוש במידע פנים. אשתקד הוגש נגדו כתב אישום, בו נטען כי ניצל מידע מוקדם שאליו נחשף כדי לסחור בני"ע של חברות אשר אותן ליווה במסגרת תפקידו כאנליסט.

עם זאת, יש מי שמבהירים כי מדובר באירוע נקודתי, שלא הביא לשינוי ביחס כלפי המקצוע.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל