הפגנת חות'ים בצנעא, יולי האחרון / צילום: ap, Osamah Abdulrahman
המורדים החות'ים ירו אחר הצהריים (ב') לעבר ישראל כטב"ם שיורט לאחר חצי שעה באזור ים המלח. אתמול הצליחו בפעם השנייה בארבעה חודשים, לפגוע בנמל תעופה - כאשר הפעם היעד היה רמון ובלי התרעה מראש. האם ישראל בכלל מסוגלת להתמודד עם איום הכטב"מים ואיך? גלובס עושה סדר.
● החות'ים מגבירים קצב? מהו ראש קרב מתפצל והאם יש לישראל מענה
● פרשנות | הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים
מדוע לא הופעלה אזעקה?
אזעקה, בין אם היא מפני איום רקטי ובין אם היא מפני כטב"מים, מופעלת כאשר מערכת ההתרעה מזהה את האיום, אבל הפגיעה בנמל התעופה נבעה מהיעדר גילוי. שעה קלה לפני הפגיעה בנמל התעופה רמון זוהו שלושה כטב"מים שעשו את דרכם לישראל דרך סיני, ויורטו - כשלא מן הנמנע שהם היו מיועדים להסיט את תשומת הלב של מערך הגילוי.
ככלל, רקטה או טיל עושים מסלול קבוע, ולכן קל יותר להתמודד איתם מאשר עם כטב"ם, שהוא מתמרן, קטן יותר, טס נמוך ובמסלול משתנה. בה בעת, לכטב"ם יש שח"ם (שטח חתך מכ"ם) נמוך, קרי ההחזר המכ"מי שלו נמוך, וכל אלו יחד מקשים על זיהויו.
כמה ניסיונות של החות'ים הביאו לפגיעה בישראל?
הפגיעה החות'ית הראשונה והאחרונה עד היום שעלתה בחיי אדם התרחשה ביולי 2024, כשכטב"ם מדגם סאמאד 3 פגע בבניין בתל אביב, והביא למותו של יבגני פרדר בן ה־50. אותו כטב"ם הגיע מכיוון הים, מבלי שישראל זיהתה אותו. הכטב"ם היום ברמון מהווה את הפגיעה השישית בסך הכול בישראל, והשנייה שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל - לאחר הטיל הבליסטי שפגע בנתב"ג בחודש מאי.
האם לישראל יש יכולת יירוט כטב"מים?
כן, מערכת כיפת ברזל, בין אם זו היבשתית ובין אם כיפת מגן הימית, הוכיחו יכולת התמודדות עם כטב"מים. עם זאת, בבסיסן מערכות אלו מיועדות לאיומים רקטיים בטווח של עד 40 ק"מ. הסיבה שהן רלוונטיות בחלק מהמקרים גם לאיומי כטב"מים, היא שכיפת ברזל וכיפת מגן אינן מערכות יירוט Hit to Kill. כלומר, הן לא פוגעות באיום כדי להפיל אותו, אלא מתפוצצות לצידו.
לצד זאת, חיל האוויר מפעיל מטוסים, מל"טים ומסוקים לטובת יירוט האיומים הללו. הם עולים כ־30 אלף דולר ליחידה, אך הבעיה היא ששעת תפעול כלי טיס מאוישים - עוד ללא חישוב החימושים - כמעט שווה למחיר האיום.
לכן, במערכת הביטחון משתמשים גם באמצעים זולים יותר באופן משמעותי. אלו כוללים שימוש בטכנולוגיות ספקטרום מתקדמות, שמהוות שכבת הגנה נוספת מול אותם כטב"מים - הן מבוססות על שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי ולנטרול איומים אוויריים בזמן אמת. את הפעילות במרחב הספקטרום מרכזים אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל. מערך הלוחמה האלקטרונית חוסם ומשבש רשתות תקשורת מגוונות שונות, בהם תדרי רדיו וסלולר. המערך מסוגל לחסום אמצעים, ולשבש אמצעי אמצעי תקשורת של האויב.