עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic Photography
הממשלה הצרפתית צפויה ליפול היום (ב'), בפעם הרביעית בשלוש השנים האחרונות, ולהמחיש את המשבר הפוליטי המתגלגל בכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, המאיים להחמיר גם מצבה הכלכלי. ראש הממשלה פרנסואה ביירו (74), שמונה על ידי הנשיא עמנואל מקרון לתפקיד בדצמבר האחרון, צפוי לפי הערכות רוב הגורמים בצרפת להפסיד היום אחר הצהריים בהצבעת אי-אמון שהוא עצמו יזם, סביב הצורך בקיצוצים מסיביים בתקציב במטרה למנוע מצרפת להידרדר למשבר חוב. האופוזיציה מימין ומשמאל הודיעה מראש כי תצביע נגד הממשלה בראשותו.
● זוהרן ממדאני בראיון: אתנגד להשבת ההשקעות של ניו יורק באג"ח של מדינת ישראל
● כותרות העיתונים | הפרשן שבטוח: זאת הסיבה שלא תהיה מלחמה בין טורקיה לישראל
האספה הלאומית של צרפת צפויה להתכנס בשעה 16:00 (שעון ישראל), ולאחר הצהרה מצדו של ביירו יישמעו ראשי המפלגות האחרים, ותתקיים ההצבעה. כלי התקשורת בצרפת העריכו כי היא תתקיים בסביבות השעה 20:00 (שעון ישראל) או 21:00. מדד המניות המובילות בבורסה הצרפתית ירד בכאחוז בשבוע האחרון, בעוד התשואות על אג"ח צרפתי לעשר שנים עלו ב-15 נקודות בסיס, כל זאת על רקע האירועים. ביירו הבטיח "להילחם בכל הכוח" מאז שהכריז על ההצבעה בחודש שעבר, ואכן עשה זאת באמצעות שורת ראיונות יומיים, פודקאסטים ופגישות עם ראשי המפלגות בשבועיים האחרונים. אולם הוא סירב לחזור בו מכוונתו להפחית שניים מתוך 11 ימי חופש לאומיים, להוביל קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה שיוביל להקטנת פנסיות ולצמצום סובסידיות לציבור.
חוב לאומי של כ-3.3 טריליון אירו
צרפת סובלת מחוב לאומי מזנק של 114% מהתמ"ג השנתי שלה - כ-3.3 טריליון אירו והיא משלמת מיליארדי אירו בחודש רק על החזרי הריבית. ביירו הזהיר את התושבים בצרפת מ"התמכרות" לחוב והוביל תוכנית תקציב שנועדה לקצץ את הגירעון השנתי מ-5.4% ל-4.6% - כ-44 מיליארד אירו. ואולם הגושים הגדולים מימין ומשמאל, שהפכו ליותר ויותר קיצוניים בשנים האחרונות, מתנגדים למהלך, כמו גם רוב הציבור בצרפת, לפי סקרי דעת קהל. הנשיא מקרון מינה את ביירו לעמוד בראש ממשלת מיעוט, אחרי שהפסיד את הסיכוי להקמת קואליציה יציבה בבחירות הבזק שיזם ב-2024. בחירות אלו הוגדרו בעבר כ"התאבדות פוליטית" לאחר שמפלגתו קיבלה אפילו פחות תמיכה מזו שזכתה לה לפניהן, והימין והשמאל הרדיקליים התחזקו משמעותית.
תחת החוקה של צרפת לנשיא יש סמכויות מפליגות (יחד עם הגבלת הכהונה לשתי תקופות), והוא יכול למעשה למנות ממשלה כרצונו. הוא גם יכול להכריז על בחירות כלליות (לא לנשיאות), בתנאי שהקודמות התקיימו יותר משנה לפני כן. לכן, האפשרויות של מקרון כעת היא לנסות ראש ממשלה חמישי בתוך שלוש שנים, או ללכת שוב לבחירות, על רקע סקרים שמראים שתמונת המצב הפוליטית רק החמירה ושהפרלמנט שייבחר לא יביא לקואליציה יציבה בראשות המפלגה שהוא ייסד. הבחירות לנשיאות מתוכננות רק לאביב 2027, ומקרון הבהיר בעבר כי אין לו שום כוונה לפרוש לפני כן.
התהפוכות הפוליטיות כעת, בתזמון הנוכחי של עימות בנושא סחר וביטחון עם ארה"ב, ועל רקע קשיים כלכליים של צרפת וצמיחה נמוכה, הביאו לחשש ממשבר כלכלי במדינה. ביירו יצטרף לאליזבת בורן, גבריאל אטאל ומישל ברנייה, כולם ראשי ממשלה מאז 2022 שנכשלו להוביל קואליציית מיעוט שתביא להסכמות עם האופוזיציה. התקציב הצרפתי, למשל, לא זכה בתמיכת רוב הפרלמנט בשנתיים האחרונות, אלא הועבר בצו נשיאותי. הפסד בהצבעת האי-אמון היום מאיים על העברת התקציב לשנת 2026, שאמור להיות שונה מהותית מזה של השנה האחרונה, וכולל סדרי עדיפויות אחרים בתחום הביטחון, יוקר המחייה ועבודה.
בנוסף, הוא מסמל את חוסר האמון של הציבור בנשיא המכהן מקרון. רק 15% מהצרפתים "סומכים" על מקרון כי יצליח להתמודד עם המשבר הנוכחי, כך לפי סקר שפורסם בסוף השבוע בעיתון צרפתי. בשבוע הבא (18 בספטמבר) צפויה להתקיים הפגנת ענק בשם "חסמו את הכל" המובלת ידי איגודים מקצועיים וצפויה לשבש את החיים הציבוריים בצרפת, וזאת אחרי הפגנות מחאה נוספות מצד עובדי בתי חולים ורכבות שישבשו גם הן את החיים במדינה.