הפרשן שבטוח: זאת הסיבה שלא תהיה מלחמה בין טורקיה לישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● ישראליות בוול סטריט | הישראלית שקפצה בעקבות המלצה חיובית, והביטחונית שזינקה אחרי רכישה בישראל
● אנטישמיות והטיות אנטי-ישראליות: הקונגרס פתח בחקירה נגד ויקיפדיה

1בריטניה: מספר האנשים שמחזיקים בדעות אנטישמיות "הכפיל את עצמו בפחות מחמש שנים"

סקר YouGov, שהוזמן על ידי "הקמפיין נגד אנטישמיות" (CAA), מצא כי "אחד מכל חמישה בריטים כיום אנטישמי", כך פורסם בטלגרף הבריטי. הסקר מראה כי "כמעט מחצית מהאוכלוסייה בבריטניה סבורה שישראל מתייחסת לפלסטינים כפי שהנאצים התייחסו ליהודים".

"למעלה מאחד מכל חמישה בריטים כיום מחזיקים בדעות אנטישמיות או מסכימים עמן", נכתב. בנוסף "המחקר מצא כי 21% מהציבור אישרו ארבעה או יותר היגדים אנטישמיים, לעומת 16% בשנה שעברה. בשנת 2021, הנתון עמד על 11% בלבד".

בנוסף, הממצאים מראים שמספר האנשים שמחזיקים בדעות אנטישמיות "הכפיל את עצמו בפחות מחמש שנים, ליותר מחמישית מהאוכלוסייה".

כעת החוקרים טוענים כי "זהו נתון שיא" המהווה עלייה חדשה מהשיא בשנה שעברה "שעמד על 33%".

ה־CAA אמר כי "ההשוואה בין מעשי ישראל לבין אלו של הנאצים של היטלר היא 'אחת הקלישאות האנטישמיות הנפוצות ביותר שאנו רואים'".

מנתוני המחקר עולה כי "כמעט מחצית (49%) מבני 18 עד 24 דיווחו שאינם מרגישים בנוח לבלות זמן עם אנשים שתומכים בגלוי בישראל, ורק 18% חשים בנוח בכך". בנוסף, רק 31% מהנשאלים הצעירים מסכימים שלישראל יש זכות קיום כבית לאומי לעם היהודי; 20% (חמישית) טוענים שאין לה זכות כזו".

ה־CAA ציין כי: "בהתחשב בכך שרוב מוחלט של יהודי בריטניה מזהים עצמם כציונים ומזדהים עם מדינת ישראל, העמדות הללו בקרב צעירי בריטניה נושאות השלכות עצומות על יהודים צעירים בקמפוסים, ברשתות החברתיות ובתחילת דרכם המקצועית".

ממצאים מטרידים אחרים מראים כי יש תמיכה גוברת בארגון הטרור חמאס . בסקר נמצא כי 10% מהצעירים מחזיקים ב'עמדה חיובית' כלפי חמאס, ו־14% סבורים שסיווג חמאס כארגון טרור הוא טעות". בנוסף "כמעט חמישית (19%) מהצעירים סבורים שמתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 הייתה מוצדקת".

בהמשך לתוצאות הסקר דובר מטעם הקמפיין נגד אנטישמיות אמר: "ברור שבריטניה נמצאת בנקודת תפנית. אלה הנתונים הגבוהים ביותר לאנטישמיות שאי פעם תיעדנו - הם הוכפלו בפחות מחמש שנים. צעירינו עוברים הקצנה ואימוץ של אידיאולוגיות שנאה לעינינו ממש. בריטניה תאבד את נשמתה לקיצוניים אם הרוב הדומם לא יתעורר".

מתוך הטלגרף, מאת פטריק סאוור. לכתבה המלאה

2 בגלל איומים פרו-פלסטינים: אלביט סגרה מפעל בבריטניה

עקב איומים מקבוצה פרו-פלסטינית אלביט סגרה את המפעל שלה בבריסטול, בריטניה, פורסם בגרדיאן הבריטי. "האתר של אלביט היה שוב ושוב מטרה של קבוצת Palestine Action", שהפגינו מול המפעל וביצעו "חסימות באמצעות שרשראות, השתלטו על הגג, ניפצו חלונות והתיזו צבע אדום על המתקן".

המפעל של אלביט בבריטניה נמצא בפארק העסקים Aztec West והחוזה שלה היה עד 2029. כעת, לפי הגרדיאן "האתר נטוש" ובנוסף "לא נראו עובדים במקום, פרט לשומר ביטחון שישב ברכב חונה מחוץ למבנה".

Palestine Action הוצאה מחוץ לחוק בבריטניה במסגרת חוק הטרור. "לפני שהוצאה מחוץ לחוק, הקבוצה ניהלה קמפיין שכוון נגד אתרי אלביט בבריטניה ונגד חברות קשורות. הקמפיין הסלים משמעותית לאחר תקיפות ישראל בעזה בתגובה למתקפות חמאס ב־7 באוקטובר 2023".

אנדרו פיינשטיין, מומחה בנושא הסחר העולמי אמר לגרדיאן כי סגירת המפעל "משמעותית ביותר", והוסיף, "עלינו לזכור שאלביט היא אחת משתי חברות הנשק החשובות ביותר בישראל, יחד עם התעשייה האווירית, ולכן היא רכיב מרכזי בתעשייה הביטחונית של ישראל".

מתוך הגרדיאן, מאת הארון סידיק וג'יימי גרירסון. לכתבה המלאה

3הפרשן שבטוח: "לא תהיה מלחמה בין טורקיה לישראל"

"בזמן האחרון אני מבחין בדאגה ממשית אצל האנשים סביבי. האם תפרוץ מלחמה בין טורקיה לישראל? עד לפני כמה חודשים, לא לקחתי את הדאגה הזו ברצינות. אבל בשבועות האחרונים - זו פרנויה של ממש". כך נכתב בניתוח של ארטוע'רול אוזקוק ל-T24. אוזקוק הוא פרשן מדיני ולשעבר העורך הראשי של אחד העיתונים הגדולים ביותר בטורקיה, הורייט.

"אבל האם באמת עלולה לפרוץ מלחמה בין טורקיה לישראל?", תוהה אוזקוק. ומבהיר, "דעתי ברורה, נחרצת ומוחלטת. מעולם לא הייתי כה בטוח בשום נושא אחר בחיי. להערכתי - הסיכוי למלחמה בין ישראל לטורקיה אינו רק אפס - הוא פחות מאפס, ואפילו אומר זאת כך: יש, לדעתי, הסכמה שבשתיקה בין ישראל לטורקיה - לא כתובה, לא מנוסחת, לא מדובר עליה - ואין צורך שתדובר", נכתב.

אוזקוק כותב כי הנחרצות שלו נובעת מכך שהוא "קורא בקפידה" את דבריהם של בכירים באנקרה. אבל ההוכחה לכך הגיעה משר החוץ הקאן פידאן "ששינה באופן דרמטי את גישתו כלפי סוריה וישראל". השר דיבר בצורה מתונה יותר כלפי מלחמה עם ישראל ואמר "אנחנו לא אומה שנוקטת איבה כלפי שום גורם כל עוד לא נעשה נגדנו מעשה עוין. לא מהווים איום על אף מדינה - אך אם יאיימו עלינו, נגיב".

לדברי אוזקוק, האמירה החשובה ביותר בראיון של שר החוץ ביחס לישראל היא קריאה לתת דין וחשבון לציבור על מעשיה של ישראל: "ככל שהדברים מתבהרים, גם ידידיה המסורתיים של ישראל לא יכולים עוד להרשות לעצמם להיראות פועלים לצידה. בסופו של דבר - כולם חייבים לתת דין וחשבון לציבור שלהם".

אוזקוק מסכם בנחרצות "הסיכוי למלחמה בין טורקיה לישראל נמוך מהאפס. לא ארדואן ולא נתניהו טיפשים מספיק כדי להיגרר לזה. שניהם מבינים את ההרס ההדדי שיהיה למלחמה כזו. לכן - היו רגועים. לא תהיה מלחמה בין טורקיה לישראל".

מתוך T24, מאת ארטוע'רול אוזקוק. לכתבה המלאה

4"במיליארד יורו": למרות הביקורת, גרמניה רוכשת מישראל מל"טים

למרות הביקורת על הלחימה בעזה והלחץ מבעלות הברית "גרמניה מתכננת לרכוש שלושה מל"טים מדגם הרון (Heron) בכמעט מיליארד אירו (1.2 מיליארד דולר) מישראל", פורסם בבלומברג.

"משרד ההגנה בברלין מנהל משא ומתן עם משרד הביטחון הישראלי על העסקה, אשר תרחיב את צי המל"טים הקיים של גרמניה מ־5 ל־8 כלים מדגם Heron TP, לפי מסמך ממשלתי", נכתב.

עוד נכתב כי "ההצעה כוללת רכישת שלושה מל"טים בינוניים, מותאמים לכל מזג אוויר, למשימות תצפית ומודיעין, היכולים לפעול ביום ובלילה באמצעות מצלמות ברזולוציה גבוהה ומכ"ם. הרכש כולל גם חלקי חילוף והכשרה".

בגרמניה צופים כי עלות המל"טים תוצרת התעשייה האווירית לישראל תעמוד על "כ-630 מיליון אירו" ו-"עלויות התפעול מהגעת המטוסים בשנת 2028 ועד 2034 צפויות להגיע לכמעט 300 מיליון אירו - מה שמביא את העלות הכוללת ל־930 מיליון אירו, לפי המסמך".

"חברי הקואליציה של הקנצלר פרידריך מרץ צפויים לאשר את עסקת המל"טים בישיבת ועדת התקציב בדלתיים סגורות ב־10 בספטמבר", נכתב.

מתוך בלומברג, מאת מיכאל נינאבר. לכתבה המלאה