אסף אלדר, סמנכ''ל ראש החטיבה הבנקאית בנק דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: כדיה לוי
"משקלם הסגולי של הקיבוצים הוא גדול מאוד - בחקלאות, בתעשייה, באנרגיה, בנדל"ן וכמובן בכל הקשור לביטחון ולחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים והקיבוצניקים הוא אדיר, ומאז תחילת המלחמה הוא רק גדל" - כך אמר היום (ב') אסף אלדר, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט. אלדר הדגיש כי בעוד שאוכלוסיית הקיבוצים מהווה רק 2% מכלל אוכלוסיית ישראל, משקלם הכלכלי גדול יותר.
● כנס צמיחת הקיבוצים | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "לקיבוצים יכול להיות תפקיד היסטורי באיחוי משבר האמון"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "להביא את החברה כולה לחיי משמעות וחקלאות זו משימת דור"
אלדר הפריד בדבריו בין הקיבוצניקים לבין הקיבוץ כיחידה כלכלית - לו יש מורכבות פיננסית ורגולטורית יוצאת דופן. לדבריו, "לתוך מערכת היחסים שבין הבנק לקיבוץ ולקיבוצניקים שותפים גורמי ממשלה ממשרדים שונים, המועצות האזוריות וכמובן גם היזמים. מערכות היחסים הפיננסיות הקשורות בפעילות העסקית של הקיבוץ הן לרוב לא זוגיות, אלא משולשות ופעמים רבות אף מרובעות. זאת בזמן שרוח המדינה, הממשלה ורשות מקרקעי ישראל מרחפת מעל מערכות היחסים הללו".
לגבי מערכת היחסים בין בנק דיסקונט לקיבוצים, מיין אלדר כי הבנק נמצא כמעט בכל קיבוץ, כבנק של הקיבוץ עצמו או חלק מחבריו, ולעיתים גם כיזם וכמשקיע. הוא ציין כי כבר בשנת 1944, משפחות רקנאטי וקרסו, מקימי בנק דיסקונט, "ייסדו חברה שנקראה 'בנים לגבולם' שעסקה בהקמת יישובים חקלאיים ברחבי הארץ, קיבוצים ומושבים, בעיקר לטובת יוצאי מדינות הבלקן והמזרח התיכון. בנוסף הם עסקו בסיוע וחיזוק קיבוצים, כמו הגושרים, נחשונים, אייל, גזית ומסילות".
שאלת המשכנתא לחברי הקיבוץ
אלדר ציין כי מעבר להיסטוריה, מערכת היחסים המודרנית של הבנק מול הקיבוצים היא של "בנקאות בוטיק" שדורשת לדבריו, "טיפול ייחודי, לרבות מקצועיות, זמינות וקבלת החלטות מהירה". הדוגמה הטובה ביותר לכך לדבריו היא ההשקעה בנדל"ן ומתן משכנתאות, "שכן, כנותני אשראי, לכאורה, אנחנו נוטלים סיכון גדול יותר במצב הזה - בעיקר, אם ניקלע למצבים של כשל וצורך במימוש בטוחות. כלומר, כאשר נוטלים משכנתא, הדירה משמשת כבטוחה להלוואה. במקרה של אי תשלום ההלוואה, הבנק תמיד יכול לחייב למכור את הדירה או לעשות זאת בעצמו - מה שמפחית את הסיכון ומאפשר לתת את ההלוואה יותר בקלות. אך בקיבוץ קבוצת הקונים הפוטנציאלית לדירה כזאת היא מוגבלת מאוד".
לדברי אלדר, הבנקים מצאו עם השנים דרכים להתגבר על בעיה זאת, "עוד לפני תהליך השיוך - בימים שבהם החברים נדרשו לחתום על תצהירים שבהם הצהירו על היעדר זכויות בבית שבנו ושאותו אנחנו מימנו".
אלדר סיפר כי במהלך השנים הבנקים הבינו איך ניתן בכל זאת לתת הלוואות לדיור בקיבוצים: "במהלך השנים רכשנו הרבה ידע: חלופת האגודה אל מול החלופה הישירה, בדיקות לגבי היום הקובע, ותיקים מול חדשים, שיעורי ההיוון ועוד". הוא סיפר כי הבנק מבצע הרבה יותר בדיקות לגבי כל משפחה ויכולת החזרת האשראי שלהם. זה הוביל לתופעה ייחודית: "לא מצאנו אירוע אחד של מתן אשראי שדיסקונט העמיד לדיור בקיבוצים שבו חווינו אירוע כשל. הנתון החריג הזה מעיד גם על טיב החיתום ובעיקר על טיב הלווים". לדבריו, "אנחנו רואים שליחות, ממש שליחות, בשותפות שלנו עם הקיבוצים, הקיבוצניקים והיזמים שפועלים לחיזוק מעמדם של הקיבוצים והפעילות הכלכלית בהם".
בהסתכלות רחבה יותר על המצב בישראל, אמר אלדר, כי נראה ששיקום בצפון מתעכב: "הפעילות הכלכלית בצפון עדיין לא שבה לימים שלפני המלחמה. הפגיעה בעסקים הקטנים בצפון, היא מהותית. בנוסף, חלק משמעותי מפרויקטי השיקום האדירים שלפני שנה היינו בטוחים שכבר יהיו בעיצומם טרם החלו".
הוא הדגיש כי "ליזמות עסקית, לשותפות פיננסית ולפתרונות מימון יש גבול", ודרש מהממשלה להתערב ולסייע במימון תוכניות שיקום: "דרושה פעילות ממשלתית שתכלול פתרונות והשקעות מתאימים למצב המלחמתי המתמשך. אנחנו מאמינים שבמצב שבו ההחלטות תתקבלנה וההשקעות הממשלתיות יגיעו, נדע למצוא את הפתרונות היצירתיים כדי לאפשר לתהליכי השיקום הנרחבים להתרחש בפועל".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע