כנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, שמתקיים היום (ב'), מתמקד בתעשייה הקיבוצית, במשאבים, ברגולציה, באתגרים, בעוגנים ובחדשנות הנחוצים להמשך פריחתם של הקיבוצים. מו"ל גלובס אלונה בר און פתחה את הכנס בהרצאה שהתמקדה באמון, הציגה נתונים ממחקרים גלובליים ושמה זרקור על השקיפות של התנועה הקיבוצים, על תפקידם ההיסטורי והעתידיים.
● כנס צמיחת הקיבוצים | אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"
● כנס צמיחת הקיבוצים | מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "להביא את החברה כולה לחיי משמעות וחקלאות זו משימת דור"
בר און פתחה את הכנס, כמו כל אירוע בשנתיים האחרונות, בהקדישה כמה מילים לחטופים. היא התמקדה באחים אריאל ודוד קוניו, שעדיין בשבי בידי ארגון הטרור הרצחני חמאס בעזה, כבר 703 ימים. "אי אפשר להתחיל שום אירוע בישראל בלי להקדיש למי שלא נמצא פה איתנו", ציינה. "בכל כנס של גלובס אנחנו מזכירים מישהו מאנשינו שלא נמצא כאן איתנו, ומספרים את סיפורו. את הסיפור של דוד ואריאל קוניו כולם מכירים, דוד חברו הטוב של ירדן ביבס ששידך בינו לבין שירי, ואריאל אחיו שסיים לימודי מדעי המחשב ועבד כבודק תוכנה, בעל תאבון ענק לבשר ולפסטה. הלוואי שהם יחזרו".
"אמון היא מילת המפתח"
משם המשיכה ודיברה על אמון, בעודה מציגה נתונים ממחקר של אדלמן, ממשרדי יחסי הציבור הגדולים בעולם, שעוקב אחר רמות האמון ברחבי העולם מזה 25 שנה. "מבחינתי ומבחינת העשייה של גלובס, אמון היא מילת המפתח שאמורה ללוות את המדינה והעולם בעשורים הקרובים. במחקר שמתפרסם ב-28 מדינות (לא כולל ישראל) עליו עונים 33 אלף משיבים, מזהים בכל שנה מגמה שעולה. המגמה המרכזית שזוהתה השנה היא תחושת הקיפוח שבלב הקרע הפוליטי. מדובר על פגיעות בערב רב של זהויות, כשכל אחת מרגישה נשכחת ולא מיוצגת".
לפי המחקר, ניתן לראות כי 67% מאמינים שבעלי ההון לא משלמים את חלקם ההוגן במס. 65% מאמינים שבעלי ההון גורמים לחלק ניכר מהבעיות של כולנו. נתון מפתיע נוסף הוא כי 64% מאמינים שלדור הבא יהיה פחות טוב מלדור הנוכחי.
נתון שאולי פחות מפתיע הוא כי 63% חוששים מאפליה, ומדובר על עלייה משמעותית מכ-53% בשנים הקודמות. כמו כן, 61% חשים קיפוח אל מול עסקים, ממשלה ובעלי ההון. לצד כל אלו, לפי המחקר, חברות עסקיות הן עדיין המקור האמין ביותר (61%), יותר מעמותות (58%), ממשלה (52%) ומדיה (52%).
"איך צומחים ככוח כלכלי"
בר און חיברה כחוט מקשר את המספרים לסיפורים, כשהמטרה היא להבין, איך צומחים ככוח כלכלי, והאם לקיבוצים יש תפקיד באיחוי משבר האמון. לדברי בר און, אין ספק. "עם תפקידם ההיסטורי ביישוב הארץ, בתעשייה, בביטחון התזונתי, במימוש פוטנציאל האנרגיה וביכולת לדבר זה עם זה ולנסות להשיב ולשקם אמון בעולם של פגיעות, כשכל זהות מרגישה שהיא נדחקת ונשכחת, ורק עליה טופלים דברים רעים. ופה, אני מאוד מאמינה שלקיבוץ יש תפקיד היסטורי גדול, ואני מחכה לראותו מתממש עוד יותר".
בר און הציגה בגאווה את דירוג המצב הכלכלי של הקיבוצים, שחשפו כי ב-2022 ישנה ירידה של 21% באחוז הקיבוצים שמוגדרים ככאלו במצב כלכלי טוב, ועלייה של 34% במצב הקיבוצים שהוגדרו במצב כלכלי מצוין. הרווח התפעולי המאוחד צמח ב-25 מיליון שקל עם יחס ביטוי גדול מ-20%, כשבין המצב החלש לבינוני רואים יציבות. "העלייה למצוין היא מדהימה, כך שהקיבוצים עושים טוב גם בזה", סיכמה בר און, והוסיפה כי גם בגלובס "אנחנו מנסים להיות כאלו. עיתונות כלכלית עסקית עם נתונים, במקום עמדות פוליטיות. לא מגיעים אלינו פוליטיקאים לכנסים. נזמינם מחדש לאחר שילמדו לדבר יפה אל האזרחים שלהם ואל מי שמקשיב להם, וכרגע הם לא שם.
"ככל שאנחנו מספקים נתונים במקום עמדות פוליטיות, ומדווחים גם את מה שטוב ולא רק את מה שרע, ובתפקיד ביקורתי בהסתכלות ביקורתית על המציאות, להעלות סימני שאלה ולא רק קריאה, גם אם קריאה מביאה יותר טראפיק, ולמרות שאמרו לנו שאף אחד לא יקרא ושאנשים רוצים את השלילי וסימני הקריאה, במספר הכניסות גלובס מוביל בעיתונות הכלכלית. וזה אומר משהו יפה על כולנו".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.