מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "להביא את החברה כולה לחיי משמעות וחקלאות זו משימת דור"

בדברים שנשא היום (ב') בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, חיבר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, המוביל את הקיבוצים ופיתוחם, בין השכול והאבל לבין התקווה והיישוב מחדש, כשהחקלאות והקיבוצים עוברים כחוט מקשר בין שני הקצוות, עם פגיעה קשה עם פרוץ המלחמה והמאמצים לפריחה מחודשת.

"ב-7 באוקטובר נפלו עלינו השמיים", פתח שמחה. "קמנו ב-6:29 איש-איש בביתו וחשבנו שזה עוד פיגוע, עוד סבב. חשבנו שזה הולך להיראות כמו יום כיפור הבא, וגילינו שנקלענו לאחד הרגעים שייכתבו בתולדות הימים של מדינת ועם ישראל".

● כנס צמיחת הקיבוצים | מו"ל גלובס, אלונה בר און: "לקיבוצים יכול להיות תפקיד היסטורי באיחוי משבר האמון"
● כנס צמיחת הקיבוצים | אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"

שמחה סיפר על תחושות השכול, עם 48 חטופים שעדיין נמצאים בשבי בעזה, ועל תחושת האובדן והחוסר בלעדיהם, וסיפר כי מאז אותה שבת נרצחו 1,983 אנשים, 427 מהם הם חלק מהתנועה הקיבוצית.

"אנחנו לא סופרים את הדם של מי בתנועה ומי מחוצה לה, אבל צריך להבין שהכאב, היגון והצער נמצאים בתנועה", אמר. "יש לשכול מחיר כבד, שצריך להכיר בו. הייתי באינספור הלוויות, שבעות אצל הורים שכולים, אזכרות, אבל התנועה הקיבוצית העדיפה תמיד להדליק את הנר מאשר לקונן על החושך. אנחנו צריכים להתרכז בעבודה ובעשייה, בשליחות, בראש ובראשונה לזכור למה אנו קמים בבוקר, בראש ובראשונה בית ודרך לאדם, ואולי הכי חשוב התנועה ליישוב הארץ".

"נדמה שישראל עוברת לקיבוץ"

שמחה שם זרקור על המסע לבנייה ועל התקווה שיוצרים את תמונת העתיד של המדינה, ותיאר את חשיבות ההתיישבות מחדש. "אלפי, אולי עשרות אלפי גמלאים עזבו הכול ובאו לשנת שירות בקיבוצים, בערים. חברים מבית השיטה עזבו הכול ועברו לקריית שמונה לעבוד בגינון", הוא סיפר, והמשיך בתקווה שמעניקים הצעירים, כשלאחרונה נפתחו 15 גרעיני נח"ל בלא מעט קיבוצים ויישובים ברחבי הארץ, ביניהם דן, סאסא, גברעם, נחל עוז, שמיר, אורטל, ברעם וכפר בלום. "300 ילדים מכל רחבי הארץ באו ואמרו שהם רוצים להיות 'גרעינרים'. יש 30 קומונות חדשות בקיבוצים של צעירים שהגיעו לעבוד בחקלאות, קוטפים תפוחים, נוהגים בטרקטורים. נדמה שישראל באופן כללי עוברת לקיבוץ.

"משפחות מכל החברה הישראלית מגיעות להתעניין, הנוער הציוני בחו"ל מקבל משמעות אחרת, ועולים מגיעים להתיישב בקיבוצים. גם הקיבוצים הנודדים - קבוצות צעירים שעוברים בין הקיבוצים ועושים חקלאות, עם שלושה קיבוצים כאלה שעוברים לפי עונות השנה מהצפון לדרום, מהדובדבן לתפוחי האדמה".

ההתגייסות שמתאר שמחה מזכירה לדבריו את העלייה בשנות ה-80, כשרק לפני חודש עברה החלטת ממשלה לשנע קרווילות לקיבוצי ויישובי הצפון הרחוקים מהגבול עד 2 ק"מ, שהוא מתאר כהחלטה היסטורית. "ירקנו דם על-מנת להסביר לפקידות הבכירה מדוע צריך להביא את הקרווילות וליישב את הארץ, וזה קרה. לפני שבוע התקבלה החלטה היסטורית בקק"ל להקצות 115 מיליון שקל לדיור זמני ליישובים בדרום, כשהמשפחות שמגיעות אינן מתוך הקיבוצים אלא מחוצה להם".

בעומדו על הבמה, הבטיח שמחה כי ההתיישבות לא תיעצר רק בקיבוצים בצפון, אלא תסחוף כל חלקה בארץ, וסיכם בתקווה חדורת מטרה: "אנחנו עובדים בימים אלה על בקעת הירדן, על תוכנית אלון, מרצפים ומחזקים את היישובים ומתכננים איך אנו מביאים את חיילי המילואים הלוחמים לגור בקיבוצים. איך נביא את החברה הציבורית כולה לחיי משמעות, שותפות וחקלאות, זו משימת דור. זו אינה המשימה היחידה, לא רק יישוב הארץ והקיבוצים, אלא איך מחברים את החברה הישראלית כולה למשימה הגדולה הזו. זו אינה משימת יחיד - יישוב הארץ היא המשימה של כולנו".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע