אסף יגור, מנהל מדור יועצים בכירים בבנק הבינלאומי / צילום: מעיין חיים כחלון
אסף יגור, מנהל מדור היועצים הבכירים בבנק הבינלאומי, חי ונושם לדבריו את שוק הון מסביב לשעון: "אני הולך לישון עם הנאסד"ק וקם עם הניקיי (היפני), מדדי סין והודו", הוא מספר ומדגיש את חיבתו העזה לתחום ההשקעות.
● ירידה בהשקעות זרות בקרנות הון סיכון ישראליות. ומה עם המוסדיים?
● כך נשאר שוק ההון הישראלי כמעט בלי אנליסטים שיסקרו את החברות
בדומה לרבים אחרים בענף, גם הדרך של יגור לא הייתה מתוכננת מראש. "כשלמדתי כלכלה וניהול, לא ידעתי שאהיה יועץ השקעות. התחלתי ב'רצפת הייצור' כסטודנט במוקד בנק אוצר החייל". בהמשך עבר מספר תפקידים בבנק, עד שעם המיזוג של אוצר החייל לבנק הבינלאומי הפך למנהל מדור היועצים הבכירים.
הרגע המכונן בקריירה שלו היה לדבריו פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בניו יורק: "אף אחד לא הבין מה קורה. אחר-כך היו כמה ימים שלא היה מסחר בוול סטריט, וכשהוא התחדש, זה הפך לצלקת אצלי, כשהנאסד"ק נפל ב-7% ביום אחד (והשלים נפילה של 16% תוך שבוע, נ"א)" הוא מספר. "הבנתי מה השוק מסוגל לעשות כשרע". מאז אגב מדד הנאסד"ק קפץ פי 15.
"השוק יעלה, לא ב-40%"
לגבי שוק המניות האמריקאי כיום, יגור ממשיך לשמור על אופטימיות כשהסיבה היא הורדת הריבית הצפויה בארה"ב: "לא נראה את הנאסד"ק עולה עוד 40% השנה, כפי שעשה מאז התחתית של המכסים באפריל השנה, אבל בהחלט השוק יהיה חיובי. היסטורית, כשיש הפחתות ריבית, השוק ממשיך להיות חיובי, ולכן אני לא רואה את השוק יורד כשהריבית יורדת. כשאנחנו בפתחה של מדיניות מוניטרית מרחיבה (הורדות ריבית, נ"א) כל 'דיפ' (ירידה חדה בשוק, נ"א) הוא הזדמנות קנייה. זה לא אומר שלא יבוא תיקון אבל תיקונים זה בריא, וכרגע אני לא רואה ניצנים של בועה".
אנחנו מאתגרים את האמירה הזו, ותוהים אם גם כשהשווקים שוברים שוב ושוב שיאים ומכפילי הרווח גבוהים, הוא אינו חושש מבועה במניות. "השוק לא זול, אבל לא מעט פעמים בהיסטוריה אמרו את זה, והשוק המשיך לעלות", משיב יגור. "בשנים האחרונות כמעט בכל פעם שיש 'דיפ', כולם קונים אותו מהר מאוד. רק בשנת 2022, כשהמשבר נמשך 10 חודשים, התחלנו לראות את היועצים ואת הלקוחות זזים באי-נוחות בכיסא, כי לא התרגלנו למשבר ארוך".
הוא גם דוחה את ההשוואה לבועת הטכנולוגיה, המוכרת כדוט.קום, של תחילת שנות ה-2000: "היום לא נכון לדבר על משבר דוט.קום כשהמפלצות בוול סטריט (הכוונה לענקיות הטכנולוגיה, נ"א) מרוויחות מיליארדי דולרים ומגדילות כל הזמן את ההכנסות והרווחים. בימי הדוט.קום המשקיעים קנו חלומות".
"משקפיים ורודים" בתל אביב
גם באשר לשוק המקומי יגור אופטימי, וזאת גם אחרי שמדד ת"א 125 זינק ב-55% בשנה האחרונה. "בחרנו גם תוך כדי המלחמה 'לחבוש משקפיים ורודים'. השוק שלנו הוא פלא מהרבה בחינות, גם בחוסן וגם באופי המיוחד שלו. ראינו את החוסן שלו תוך כדי מלחמת חרבות ברזל ובחרנו לעשות 'שיפט' (הסטה כספית, נ"א) לשוק המקומי על חשבון חו"ל", הוא מספר. "משקיעים בחרו להסתכל על סיום המלחמה ועוד דברים טובים - בסוף התרחיש האופטימי מנצח".
עם זאת הוא מסייג כי "גם בתל אביב כנראה יהיה קשה לחזור בשנה הקרובה על התשואות הפנומנליות שהושגו. סביר שמדד הביטוח לא יעשה תשואה תלת ספרתית וגם הבנקים יעלו פחות. הבנקים נסחרים במכפילים נדיבים, אבל יש עדיין לאן לעלות. פעם כולם אמרו שמכפילי הון של 1.2-1.3 זה יקר, היום הגענו ל-1.6 ועדיין רואים תהליכים חיוביים".
כשאנחנו מבקשים מיגור לבנות תיק השקעות, הוא מציע חלוקה מנייתית של 60% לחו"ל, בעיקר לארה"ב, ו-40% לישראל. "יש 'הום-בייס' (הטיית הביתיות) במרכיב החוב, ומנגד במניות ארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
למשקיע הסולידי הוא ממליץ להשקיע במניות בארץ 8%, עוד 12% במניות בחו"ל, לאג"ח ממשלת ישראל הוא מקצה 30% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5-7 שנים, לאג"ח קונצרניות בישראל הוא מקצה עוד 30% במח"מ 3.5 שנים, והיתרה, 20% באג"ח קונצרניות בחו"ל.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע להקצות 15% למניות בארץ, עוד 10% לקרנות גידור בנאמנות, 35% למניות בחו"ל, אג"ח ממשלת ישראל מקבל נתח של 5% במח"מ 5-7 שנים, אג"ח קונצרניות בישראל מקבלות 25% מהתיק, במח"מ 6 שנים, ואג"ח קונצרניות חו"ל מקבלות 10% במח"מ דומה.
אחד החידושים שיגור מתלהב מהם הוא קרנות הגידור בנאמנות, שהן הנגשה של המכשיר לציבור הרחב, "מה שהיה עד לאחרונה פתוח למשקיעים כשירים בלבד. לקרנות גידור בנאמנות יש 'טרק רקורד' של יותר משנה, ומה שיפה במכשיר הזה שהוא נותן עוד יותר ביטוי למנהל ההשקעות, כי אתה יכול להשתמש באסטרטגיות דוגמת 'לונג- שורט' - למכור מניה שמוערכת ביתר ולקנות אחרת".
לנוכח העליות החדות בארץ בשנה האחרונה, יגור מציע לתת דגש למניות הבנקים, הביטוח והנדל"ן המקומיות, אך מעדיף באופן כללי להימנע כעת מהשקעות בארץ לפי סקטורים: "אנחנו מעדיפים ניהול אקטיבי כרגע ולא להיצמד למדד ספציפי או לסקטור".
לא נבהל מהשוק בסין
בחו"ל הוא ממליץ "קודם כל ללכת עם המדדים הגדולים, S&P 500, נאסד"ק, דאו ג'ונס ומדד המניות הקטנות ראסל 2000, ואף לתבל במדדים עולמיים כמו אירופה (בעיקר הדאקס הגרמני ויורוסטוקס 50) וסין: "אנשים לא שמים לב, אבל מתחילת השנה סין נתנה תשואה יותר טובה מארה"ב. אפשר לשים אותה במשקל מסוים, למי שמבין שהשקעה שם מגיעה עם משטר בעייתי ועם אופי הכלכלה שלה, שלא הולכים להשתנות. כל זה לא אומר שסקטור הטכנולוגיה הסיני לא מעניין מבחינת התמחור".
למשקיע אגרסיבי הוא מציע לחזק את החשיפה למדדים באמצעות "סקטורים שייהנו בירידת ריבית כמו תשתיות חשמל (דרך קרנות סל), וכן אנרגיה ואנרגיה ירוקה, שבשנים האחרונות סבלו מירידות שערים משמעותיות ולפני כמה חודשים ראינו התחלה של התעוררות".
כן הוא מציין סקטורים מומלצים במקרה של הורדת ריבית, כגון הרפואה והביו-טכנולוגיה "שגם לשם נכנס ה-AI ומשפר תהליכים. וכמובן אי-אפשר בלי השבבים - מעבר לענקיות המוכרות מומלץ לבדוק מדד משקל שווה על השבבים".