ירידה חדה בהשקעות זרות בקרנות הון סיכון ישראליות. ומה עושים המוסדיים?

דוח חדש של IVC, גורניצקי ו–KPMG מגלה כי נרשם שפל בגיוסים של קרנות ההון סיכון הישראליות בענף ההייטק • המוסדיים והמשקיעים הזרים סלקטביים יותר ומנתבים את כספם רק לסבבי המשך, כאשר ההערכות מייחסות את המגמה לתשואות נמוכות ולהשפעות המלחמה

שפל בגיוסים של קרנות ההון סיכון הישראליות / אילוסטרציה: Unsplash, ussama-azam
שפל בגיוסים של קרנות ההון סיכון הישראליות / אילוסטרציה: Unsplash, ussama-azam

קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו מאז תחילת השנה 260 מיליון דולר בלבד, קצב גיוס כה נמוך - שאם ימשיך עד סוף השנה - יעמיד את סך גיוסי הקרנות השנה (2025) על 40% מזה שגויס בשנה שעברה - 1.27 מיליארד דולר. תשע מתוך 12 הקרנות ש"העיזו" לגייס בתקופה קשה שכזו הן קרנות הון סיכון חדשות שקמו מאז תחילת 2024.

עוד לפני הבנק הדיגיטלי: ניר צוק רוצה למכור את התוכנה למתחרים
700% בשנתיים: המניה הביטחונית הלוהטת שבעלי השליטה ניסו למכור

לדברי כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, מדובר ב"מגמה עולמית של ירידה בגיוסים וקונסולידציה, שמאתגרת במיוחד קרנות קטנות ובינוניות, ומעלה חשש ליכולתן של חברות סטארט-אפ בתחומים מגוונים לגייס את ההון הדרוש להן".

ההערכה היא כי תשואות הקרנות הישראליות בפרט נמוכות - עם כמה יוצאים מן הכלל - ועם זאת לא ניתן לבטל גם את השפעות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל.

לדברי דינה פסקא־רז, ראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל, גם המשקיעים הזרים הופכים סלקטיביים יותר. "חלקם בסך ההשקעות ירד ל-49% ומטבע היותם מעורבים בשלבים מאוחרים יותר, גם ה-ticket הממוצע גדול יותר, חציון של 2.4 מיליון לעומת 1.3 מיליון דולר של משקיעים ישראליים".

התוצאה: שוק דו־קוטבי שבו חברות בינה מלאכותית וסייבר מצליחות לגייס סכומי עתק, לדברי בעוד סקטורים שדורשים פיתוח ארוך טווח כמו קלינטק ומדעי החיים נדחקים לשוליים.

פסקא־רז מוסיפה, כי דרמה אמיתית מתרחשת בחברות הצעירות יותר: "חברות שקמו לפני 2־3 שנים, ויש להן כבר מוצר מבוסס והכנסות ראשוניות מלקוחות משלמים, מתקשות לגייס סבבי A".

מבין המוסדיים, הראל הפך למשקיע הגדול ביותר עם 33% מכלל ההשקעות בחברות, לעומת 10% בלבד בשנה הבאה; הפניקס הכפיל את שיעור ההשתתפות שלו ל- 18% השנה; כלל ירדה משיעור של 14% ל- 10% השנה ומגדל הקטינה דרמטית את שיעור ההשתתפות שלה בהשקעות בחברות הייטק ישראליות בקרב המוסדיים, מ־ 9% ל־2% בלבד.

לא רק המשקיעים הזרים מפחיתים את השקעותיהם בחברות הישראליות - גם המוסדיים הישראליים שהיו למממנים הגדולים של התעשייה בשנות השפע. ההשקעות של חברות הביטוח והפנסיה הישראליות נמצאות אמנם ברמה גבוהה יחסית לממוצע השנתי, אך רובו של הסכום - 69 מיליון דולר מתוך 87 מיליון, מוקצה לסבבי המשך בהשקעות קיימות ולא מופנה להשקעות חדשות.

"השוק הישראלי מתכנס: הירידה בהון הזמין להשקעות מאלץ קרנות לבחור בקפידה יתרה השקעות חדשות", אומרת פסקא-רז.