קצב עליית השכר בהאטה
לאחר תקופה ארוכה שבה השכר הממוצע של הישראלים טיפס בעקביות והצליח לעקוף את מדד המחירים ואת קצב האינפלציה, נרשמה לאחרונה האטה בשכר. המשכורות אומנם ממשיכות לעלות, אך יוקר המחיה עולה יותר.
● כך נשאר שוק ההון הישראלי כמעט בלי אנליסטים שיסקרו את החברות
● השכר הממוצע ביולי עלה ל-14 אלף שקל. ומה קורה בהייטק?
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בעוד שהאינפלציה השנתית עדיין עומדת מעל הגבול העליון של היעד של בנק ישראל (3.1% לעומת 3%), קצב עליית השכר מאט. זה אולי מה שמחזק את התחושה של משפחות רבות בישראל שמדווחות שקשה להן יותר לחסוך. לפי סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, בעוד שלפני ארבע שנים קרוב ל-40% ממשקי הבית הצליחו לחסוך, לאחרונה שיעור זה ירד לכ-28% בלבד.
השכר הריאלי, כלומר כוח הקנייה בפועל של השכר לאחר התייקרות המחירים, הוא המדד האמיתי לרמת החיים. כאשר השכר עולה בקצב איטי יותר מהאינפלציה, המשפחות מרגישות זאת בכיס.
הבשורה הטובה היא שההאטה בקצב השכר אמורה להשפיע גם על התמתנות האינפלציה. רק לפני שנה פורסם מחקר ארוך של בנק ישראל, שלפיו העלייה של המשכורות דוחפת משמעותית את הצריכה ואת המחירים כלפי מעלה. לפי אותו מחקר, עלייה של 10% בשכר מעבר לעלייה בפריון הייצור מעלה את האינפלציה ב-1% עד 3%. ומנגד, אם השכר עומד במקום, מתמתנים משמעותית גם הלחצים האינפלציוניים.
השפעות המלחמה
אבל לא בטוח שזה מרגיע את האזרח הקטן. בממוצע, החוסכים הפכו בינתיים למאוזנים (ההכנסות שוות להוצאות), אך אם המצב לא ישתנה, אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, יותר משקי בית צפויים להפוך לכאלה ש"לא סוגרים את החודש". למה זה קורה?
זבז'ינסקי מסביר לגלובס כי הפער בין נתוני 2025 ל-2024 קשור לתקופת המלחמה. נתוני השכר המדווחים לביטוח הלאומי כוללים גם תשלומים למילואים, שלעתים גבוהים יותר מהשכר הרגיל. לפי זבז'ינסקי, "אם אדם נמצא במילואים, והוא מקבל סכומים יותר גבוהים מאשר כשהוא עובד, זה מייצר נתונים שמעלים שכר באופן מלאכותי".
תופעה זו הייתה בולטת במיוחד לאורך 2024 ובסוף 2023, כאשר גיוס המילואים היה מסיבי, ומאות אלפים נעדרו סימולטנית משוק העבודה - והשכר הממוצע על הנייר נופח. כעת, בתקופות פחות עצימות של לחימה, הנתונים מתאזנים.
סביבה אינפלציונית
לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות איי.בי.איי, "התארכות המלחמה די מקבעת את המצב. בסוף השאלה היא מה מצב המילואים של 'שיווי-משקל'. כלומר, האם אנחנו נמצאים בעליית מדרגה כלשהי בהיקפי המילואים? כרגע התרחיש הזה נראה סביר - ואם זה אכן יתממש, יש כאן משקולת שמכבידה על הכלכלה לטווח ארוך".
ואולם, גוזלן מציע להבחין בין המגזר העסקי לציבורי. "כדאי לשים לב שהאומדן הראשוני לחודש יולי כבר מדבר על עליית שכר של כ-4.5% בקרב עובדים ישראלים. בנוסף, הנתונים מעידים שיש יציבות יחסית בקצב עליית השכר בין הרבעון הראשון לרבעון השני במגזר העסקי - וזה נע באזור 5%-7%. זאת עדיין רמת שכר גבוהה".
על מגמה דומה מצביע גם בנק ישראל. לפי דוח המדיניות המוניטרית של הבנק למחצית הראשונה של 2025, במהלך התקופה שוק העבודה נותר הדוק והתאפיין בשיעור אבטלה נמוך, כאשר לקראת סוף המחצית חלה התמתנות מסוימת והוא הפך להיות פחות הדוק.
כך, היחס בין מספר המשרות הפנויות למובטלים שהה ברמה גבוהה, ומספר נתונים נוספים שמרו על יציבות, ביניהם שיעורי האבטלה הרחבה, המשרות הפנויות והנעדרים זמנית בשל מילואים.
המגמה הנוכחית מנוגדת לנתונים שנרשמו רק לפני כמה חודשים. כך, במרץ עד מאי השנה השכר הנומינלי צמח ב-4.5% (במונחים שנתיים) ביחס לרבעון השלישי של 2023 (לפני פרוץ המלחמה). במהלך החודשים האחרונים קצב עליית השכר במגזר העסקי האיץ, בין הרבעון הראשון של 2025 לרבעון השלישי של 2023 ועמד על 5.2%. השכר במגזר העסקי - גם ללא הייטק - עלה בקצב גבוה אפילו יותר (5.6%), בעוד שבמגזר הציבורי קצב העלייה היה מתון יותר. השכר הריאלי למשרת שכיר בכלל המשק שמר על רמתו במהלך המחצית וצמח ב-1.1% במונחים שנתיים ביחס לאותה תקופה.
ציפיות לעתיד
לדברי גוזלן, "קצבי השכר האלה הם בסופו של דבר אינפלציוניים - ויצטרך להיות משהו חזק במיוחד שינטרל את זה כדי להתכנס חזרה אל תוך היעד. שוק העבודה, גם אם הוא לא המשתנה היחיד, תורם לזה, שכן הביקוש לעובדים גבוה ביחס לאבטלה. כלומר, אנחנו בשוק עבודה שנמצא בשפל משמעותי באבטלה מחד - ובלחצי שכר מאידך".
בהקשר זה, נמצא במוקד העניין נתון האינפלציה שיתפרסם בשבוע הבא. בשוק מעריכים שהמדד לחודש אוגוסט יעלה ב-0.6% - מה שיעמיד את האינפלציה השנתית על 2.8% ויכניס אותה ליעד של בנק ישראל (1%-3%) לראשונה למעלה משנה.
בנוגע לציפיות לאינפלציה לטווח הארוך, שמשפיעות על עליות השכר, זבז'ינסקי ציין כי "אין כרגע ציפיות אינפלציה. אם אנחנו מסתכלים בשוק האג"ח, הציפיות לאינפלציה נמוכות. אומנם הציפיות לאינפלציה בסקרי אמון הצרכנים או העסקים הן יותר גבוהות, אבל גם שם זה ירד מהשיא".
נקודה נוספת שמשפיעה על שחיקת השכר הריאלי היא הקפאת השכר הזמנית במגזר הציבורי. לא מדובר בקיצוץ נומינלי של ממש, כיוון שהוא מתקזז עם העלאות שכר מקבילות לעובדים. אולם בשורה התחתונה, זהו צעד נוסף שמאט את צמיחת השכר מול עליית מדד המחירים לצרכן.