התקפת המבנה בו שהתה צמרת חמאס / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa
עד מבצע עם כלביא, אם מישהו היה מספר סיפור שבו איראן תתקוף בסיס אמריקאי בקטאר, וכעבור כשלושה חודשים חיל האוויר הישראלי יתקוף את מרבית שדרת ההנהגה של חמאס בדוחא - היו חושבים כי זו השתלשלות אירועים ששייכת לסדרה בנטפליקס אולי או לסרט קולנוע. עם זאת, המציאות הים תיכונית עולה על כל דמיון, וישראל בחרה - לראשונה אי פעם - לבצע פעולה צבאית פומבית על אדמת מדינה מפרצית.
● שאלות ותשובות | מבצע החיסול בדוחא: מי היו היעדים, ומה צפויה להיות ההשפעה על העסקה להחזרת החטופים?
● פרשנות | טראמפ מעדיף "זבנג-וגמרנו" כדי להתחיל משא-ומתן. אבל הוא עשוי לגלות שהזבנג הזה גמר את המשא-ומתן
במשך שנים נהנו בכירי חמאס מתחושת ביטחון בחייהם המענגים בציר דוחא-איסטנבול, עד שישראל בחרה בהקרנת עוצמה חריגה להראות להם ובעיקר למי שנותר, כי הם לא ימצאו שלווה בשום מקום. זה מזכיר את מבצע "זעם האל" שבו פתח המוסד בספטמבר 1972, לחיסול חברי "ספטמבר השחור", שהיו מעורבים ברצח י"א הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן. כמו אז, כן היום, מחבלים פלסטינים לא ימצאו שלווה בשום מקום.
המתקפה הישראלית היא אירוע אזורי משמעותי בהרבה מירי הטילים הבליסטיים הקטארי לעבר בסיס אל־עודייד האמריקאי, שסמוך לדוחא. אז, זו הייתה מתקפה מצומצמת ומתוחמת שנועדה להועיל לסגירת מבצע עם כלביא, ואילו עתה הגיע חיסול מהמפוארים במאבק הישראלי בטרור אי פעם. שדרת ההנהגה שנותרה לארגון הטרור הפלסטיני הרצחני הייתה, וברובה נעלמה.
התמיכה של קטאר בארגון "האחים המוסלמים"
המושג BDA עוסק, לרוב, בהערכת נזקי תקיפה במובן הקינטי. כאן, לא נותר מקום רב לפרשנות של מראות המבנה שהותקף. עם זאת, במקרה של האמיר תמים א־ת'אני, ה־BDA הישראלי יידרש להתמקד בהיבטים המדיניים, הרבה יותר מאלו הצבאיים. במשך שנים, קטאר מיתגה את עצמה כמתווכת האולטימטיבית בין ארגוני טרור אסלאמיסטיים לבין מדינות המערב ככלל וארה"ב בפרט משיקול אחד, יחיד ומיוחד: להרחיק אותה מכל עימות צבאי.
עבור ארגוני הטרור, היא יצרה "אכסניה" שמאפשרת לבכיריהן לשהות בדוחא ולזכות, לכל הפחות למראית עין במקרה החמאסי, להגנה. מראית עין שמציבה את חמאס במשבר מנהיגותי חסר תקדים. מנגד, היא דאגה שהאמריקאים יפעילו בשטחה את בסיס חיל האוויר הגדול ביותר שלהם מחוץ לארה"ב, והיא תהווה לוושינגטון נכס בקשר שלה עם ארגוני טרור שהם לא יכולים לנהל איתם מו"מ ישיר. אין מדובר רק בחמאס, עוד הרבה לפניהם היו, למשל, טליבאן האפגנים - עד שהנשיא לשעבר ג'ו ביידן "נמלט" מקאבול.
ניסיון ההרחקה של קטאר עצמה מעימותים לא אומר שדוחא אינה חותרת להשפעה. משפחת א־ת'אני היא תומכת "האחים המוסלמים" באופן מובהק בדומה ולמעשה אף יותר מידידם הקרוב, נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. עבור זאת, הם יצרו מערכי השפעה בינלאומיים, שהמוכרים שבהם הוא ערוץ "אל־ג'זירה" ופעילויות אנטי־ישראליות באקדמיה האמריקאית שבלעדיהם לא היו מתרחשות.
לצד כל אלו, קטאר מייצאת גז טבעי בכמויות הגדולות ביותר פר-נפש בעולם, וניצלה את הניתוק האירופי מהגז הרוסי, כדי להתקרב למדינות היבשת. כעת, עלול להגיע שלב הפירעון המדיני ולאו דווקא הכלכלי. אם מדינות אירופה המשיכו עד עכשיו לבקר את ישראל בפומבית ולרכוש אמל"ח בשקט, אז הביקורת תהיה חריפה יותר, ומדינות נוספות עלולות לנקוט בצעדים קיצוניים כמו של ספרד, שהשהתה עסקאות נשק ואוסרת על שרים ישראלים לבקר במדינה.
בסיס צינור החמצן הכלכלי של חמאס יושב באיסטנבול
לאחר התקיפה בקטאר, הפנים מופנות כעת לטורקיה. זו מדינת" אחים מוסלמים" שממדינת מעגל שלישי כמו איראן, הפכה עם הפיכתו של אחמד א־שרע בסוריה למדינת מעגל ראשון. אם ישראל תחליט לתקוף בכירי חמאס גם שם, אז טורקיה עלולה להפעיל חיילים ואמל"ח שכבר הוזרמו לסוריה בחודשים האחרונים לפתיחת חזית נגד ישראל - על הגבול.
בין כה וכה, ישראל מוכרחה למצוא דרך לפעול בטורקיה נגד חמאס, כי בסיס צינור החמצן הכלכלי של ארגון הטרור הפלסטיני יושב באיסטנבול - לא בדוחא. מהבירה הכלכלית של איסטנבול הקימו סאלח אל־עארורי שחוסל בביירות וזאהר ג'בארין שייתכן כי חוסל כעת בדוחא, את מערך הנכסים של חמאס, בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר.
אותו מערך כולל קרנות השקעה, חברות ועמותות סיוע בטורקיה, אבל גם בקטאר, בלבנון, ובמדינות נוספות. חמאס מנצל את הזירה הבנקאית בטורקיה, משום שלא חלות על חמאס שום מגבלות. בנק בולט בפעילות ארגון הטרור הוא "קובייט טורק" שבדומה למקביליו מאפשר לחמאס העברות כספים ללא שום מגבלה.
לפי וול סטריט ג'ורנל, המציאות הזו הובילה בכירים אמריקאיים לקיים פגישה עם בכירי המערכת הבנקאית הטורקית, ובה הבהירו את דרישתם: הפסיקו את מימון הטרור והלבנת ההון, אם ברצונכם לשמור על גישה לשווקים הפיננסיים האמריקאיים. ספק אם בכירי הבנקים הטורקיים התרגשו מהאיומים האמריקאיים, שהרי הקשר עם חמאס רחוק מלהיות פרשת מימון הטרור הראשונה שבה הם מעורבים. ב־2019 הואשם האלקבנק, שבבעלות ממשלת טורקיה, בהונאה בנקאית והלבנת הון עבור חברות באיראן, בניגוד לסנקציות נגד טהרן.
גוף בולט במארג בטורקיה הוא חברת הנדל"ן טרנד GYO. בעת שתוכננה הנפקתה בשנת 2018 היו בכירי חמאס הבעלים של 75% מהחברה. מזכירות האוצר האמריקאית סימנה את החברה כבר במאי 2022 כחלק מהפורטפוליו של משרד ההשקעות של חמאס. ב־27 באוקטובר 2023, בשל פשעי 7 באוקטובר, הושתו סנקציות כלכליות על החברה ובכיריה אלאדין שנגולר, גולשה ייע'ידולו וארווה מנגוש, בשל מתן סיוע מהותי, חסות ותמיכה כספית לחמאס.
כלי משמעותי בהעברת הכספים לפעילי הטרור של חמאס הוא גם חלפני כספים. בשנת 2019 הושתו סנקציות על רשת חלפני הכספים רדין, שמפעילה סניפים באיסטנבול ובגזיאנטפ. בה בעת סומנו שני אזרחים עיראקים, אסמעיל טאש ומרואן א־ראווי, כדמויות מפתח בפעילות הזו בציר הזה עבור חמאס.
בסיכומו של דבר, כשמנסים להבין מדוע ישראל לא פועלת נגד בכירי חמאס באיסטנבול, ייתכן כי התשובה טמונה בדיווח מלפני כשלוש שנים ב"אינטליג'נס אונליין". ב־2022, לפי אותו דיווח, שירותי הביון הישראליים והטורקיים חתמו על הסכם שכולל שורת סעיפים, בהם התחייבות ישראלית לא להפעיל את יחידת "כידון" של המוסד, שאחראים על סיכולים ממוקדים, נגד פלסטינים בטורקיה.