אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski
האם תבוטל גזירת הקפאת מדרגות המס שהוטלה על הציבור? השאלה הזו מעסיקה את המשק בימים האחרונים לאחר שהתברר כי באוצר מתקיימים דיונים על הנושא.
● בלעדי | מכה לסמוטריץ': נציבות שירות המדינה פסלה את מינוי מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים
● הסכם המיליארדים קרס: חברת החשמל מודיעה על כישלון המו"מ מול תמר
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס לכך באופן פומבי בכנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "זמורה", כשאמר כי "גביית המסים נראית במקום טוב. יש רצון להקל על הציבור. אולי נוותר על הקפאת המדרגות. אני עוד לא יודע אם זה יקרה כי זו החלטה של הדרג הפוליטי".
ההשפעה - לא על כולם
כדי למנוע את שחיקת השכר בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן, מדרגות מס ההכנסה מוצמדות למדד ומתעדכנות מדי שנה. בתלוש של חודש ינואר התקרה עולה בהתאם לאינפלציה וכתוצאה מכך, משולם פחות מס למדינה.
בישראל קיימות שבע מדרגות מס, החל מ־14% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (כ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% ברמות השכר הגבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש).
הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים הייתה אחת הגזירות המרכזיות של תקציב 2025. התוצאה הישירה היא עליית המס בממוצע בין 3.5%־4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה. ברמות השכר הנמוכות מאוד זה מתבטא בעשרות שקלים לחודש, ברמות השכר הבינוניות במאות שקלים, וברמות השכר הגבוהות זה מגיע לאלפי שקלים בודדים בחודש.
"ההקפאה פגעה גם במדרגות מס הרכישה, בסכומים הפטורים ממס לפי חוק מס שבח, בסכום הפיצויים הפטורים ממס ועוד. הייתה שורה של השלכות להקפאה ואם תבוטל זה ישפיע לטובה לכולם", אומר רו"ח שלמה פלדמן, מומחה מיסוי.
עוד לדבריו, "ככל שההשפעה תחול גם על עליית המדד של 2024 אז כמובן שתהיה לזה השפעה יותר גדולה. אם מתכוונים לבטל את ההקפאה, אז לכאורה אמורים לבטל גם על 2024 וגם 2025 כי אין היגיון לבטל רק על 2025".
עם זאת, הוא מבהיר, כי ההשפעה הגדולה ביותר תהיה על בעלי ההכנסות הגבוהות. לדבריו, "יש בישראל אוכלוסייה גדולה שבכלל לא מגיעה למדרגות המס כי ההכנסה שלה נמוכה, ועליהם זה לא ישפיע כלל".
יש הצדקה כלכלית?
ואולם, נדמה שבלי קשר לדיון מי ייהנה במיוחד מביטול ההקפאה, צריך לצנן בינתיים את החגיגות. "כרגע בכלל לא ברור מה יקרה, אבל על פניו זה נשמע כמו החלטה על בחירות ולא החלטה כלכלית, כי לא עומדת הצדקה כלכלית מאחורי ביטול ההקפאה. אם הייתה הצדקה להקפיא ב־2025 אז לא השתנה כלום בינתיים", אומר רו"ח פלדמן.
"זה נחמד שהגבייה עלתה וההכנסות עלו, אבל ההוצאות עלו פי כמה בהשוואה לגבייה. בינתיים האוצר הגדיל את הגירעון אז לא נראה שיהיו ביטולי גזירות בקרוב".
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר ושותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק", מחזקת ומוסיפה: "כל עוד אין אומדן לעלות תקציב הביטחון וצפי לסיום המלחמה לא ניתן לקבל החלטות מהותיות. במידה והמלחמה תסתיים בקרוב בהחלט ניתן יהיה לבטל הקפאת מדרגות המס כצעד ראשון להקלה בנטל".
בסביבתו של שר האוצר מאשרים כי הנושא נמצא על השולחן, אך מסייגים: "אנחנו עוד לא שם". לדברי גורם באוצר, "אף אחד עדיין לא מבטל כלום, כשברקע יש עדיין נושאים תקציביים לא סגורים. ביטול ההקפאה של מדרגות המס הוא הצעד המועדף אם וכאשר יהיה ניתן להוריד את הנטל שהוטל על הציבור בשל המלחמה. זה קודם למשל לביטול העלאת המע"מ מבחינתנו. אך אנחנו עדיין לא נמצאים בשלבי הגיבוש של תקציב 2026 ולא ברור מה יהיו צרכי הביטחון על רקע הימשכות המלחמה. אנחנו עדיין בתיקונים לתקציב 2025. יש עוד דרך לעבור לפני שנגיע להפחתת הנטל, אבל זה הכיוון".
פרדוקס הצמיחה
הדיון על ביטול הגזירות על הציבור עלה בין היתר על רקע פרסום דוח הכנסות המדינה של האוצר לחודש אוגוסט, שחשף כי הגבייה עברה את היעד שנקבע.
זרם המזומנים לקופת המדינה רשם צמיחה מרשימה ועקבית - סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ־367.6 מיליארד שקל, עלייה של 16.7% לעומת התקופה המקבילה ב־2024. אוגוסט עצמו היה חזק יחסית, עם הכנסות של 43.9 מיליארד שקל, לעומת 37.4 מיליארד שקל שנה קודם לכן .
על פי הדוח, הכנסות המדינה ממסים באוגוסט עלו ב־11%, לעומת אוגוסט 2024. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב־13% לעומת אשתקד, וממסים עקיפים ב־9%.
קפיצה משמעותית במיוחד בגביית המס, של 46%, נרשמה במיסוי שוק ההון - 1.2 מיליארד שקל השנה לעומת 0.8 מיליארד שקל באוגוסט 2024.
גורם ברשות המסים מסביר, כי "שוק ההון ממש גבוה כבר כמה שנים וממשיך לעלות. לפני כמה שנים היינו ברמה ממוצעת של כ־0.4 מיליארד שקל בחודש ומשנת 2020 זה עולה (עם כמה ירידות בודדות באמצע). גם באוגוסט 2024 היה גבוה - 0.8 מיליארד והמשיך לעלות באוגוסט השנה. אין לכך סיבה אחת מובהקת, זה גם מימושים, גם ריבית ועוד".
ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוגוסט השנה ב־1.8 מיליארד שקלים, עלייה של 34% לעומת אוגוסט 2024. העלייה בהכנסות ממס רכישה נבעה בחלקה הגדול ממספר תשלומים גדולים בגין עסקת רכישת מבנה עסקי בסוף 2024.
בכנס הנדל"ן של זמורה התייחס מנהל רשות המסים לגידול בהכנסות המדינה ואמר כי "יעד הצמיחה ירד. מצד שני היעד של גביית המסים עלה. וזה מפתיע בכלכלה כי לרוב גביית המסים באה עם הצמיחה. המדינה משלמת המון כסף גם למילואים וגם לפיצויים. כ־80% מהכסף למילואים חוזר כצריכה, רובה בארץ. זה חוזר כמסים, אבל זה לא מתבטא בתוצר ולא בצמיחה".