גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הבינה המלאכותית יצריך מודלים חדשים לגמרי של מיסוי וחלוקה

תזרים ההכנסות של תוכניות הביטוח הלאומי ומדיקר מגיע ממס המוטל על השכר, המהווה היום כ-85% מהכנסות ממשלת ארה"ב ● ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית תשאיר את התוכניות המהותיות הללו מרוקנות לגמרי

עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock
עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בנושא שנצלול אליו היום, 2.1 הוא מספר הקסם. מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה מכונה קצב הפריון הכולל. כאשר הוא עומד בממוצע על 2.1, הקבוצה כולה נמצאת במצב המכונה "רמת התחלופה" - מצב שבו האוכלוסייה ביחידה הגאוגרפית הנמדדת תישאר יציבה, לא תקטן או תגדל לאורך זמן (בלי להביא בחשבון הגירה). קצב פריון זה נחשב לאחד המדדים החשובים ביותר להבנת מגמות דמוגרפיות והשפעתן על הכלכלה, שוק העבודה, מערכת הבריאות ותכנון מדיניות לטווח ארוך.

כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו
כתבה שלישית בסדרה | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה
כתבה רביעית בסדרה | הפערים מתרחבים - והבינה המלאכותית יכולה להעמיק אותם לרמה מסוכנת

לאורך אלפי שנים, למשל בין השנים אפס ל-1700 לספירה, עמד שיעור הילודה והפריון הממוצע על 5-7 ילדים לאשה. אלא שיחד עם שיעור ילודה גבוה נרשם שיעור תמותת ילדים גבוה ביותר, ורק מעטים מהם שרדו והגיעו לגיל הפריון שלהם. כך נשארה רמת התחלופה האפקטיבית קרובה מאוד ל-2.1 לאשה בממוצע.

תמותת התינוקות בשילוב עם מגפות נרחבות, כמו המגפה השחורה של המאה ה-14, שמחקה מעל שליש מאוכלוסיית אירופה, או מגפות שפרצו באוכלוסייה הילידית ביבשת אמריקה בעקבות הופעת האירופים, שמחקו כ-80% מאוכלוסיית הילידים, הביאו לכך שהאוכלוסייה העולמית גדלה בקצב איטי ביותר. באלף השנים שבין שנת אפס לשנת 1000 לספירה, מוערך כי אוכלוסיית העולם גדלה מכ-250 מיליון איש לכ-300 מיליון, גידול בשיעור שנתי של 0.02%-0.05% בלבד. בין השנים 1000 ל-1500 טיפס במעט שיעור הגידול, וב-500 השנים האלו גדלה האוכלוסייה העולמית מ-300 מיליון לכ-450 מיליון, גידול שנתי ממוצע של כ-0.1%.

עם תחילת ההשכלה והרנסנס החלה הרפואה להשתפר, קצב התמותה של אנשים, ושל ילדים בפרט, החל לרדת, והאוכלוסייה העולמית החלה לגדול בקצב מהיר יותר. בשנת 1600 חיו בעולם כ-550 מיליון בני אדם, עד 1700 מספרם עלה לכ-610 מיליון, (גידול שנתי של 0.11%), ועד 1800 מספרם עלה לכמיליארד, קצב גידול של כ-0.5% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, המבוגרים האריכו ימים

הקפיצה הגדולה באמת חלה במחצית השנייה של המאה שעברה, כשהגיעה הבשורה הענקית: המצאת האנטיביוטיקה. בין 1950 לשנת 2000 גדלה אוכלוסיית העולם בקצב שנתי ממוצע של 1.79% לשנה והסתכמה בכ-3.6 מיליארד בני אדם.

הגידול בילודה בארה"ב הגיע לשיא בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שכונתה "בייבי בום". כך בשנת 1950 עמדה רמת התחלופה על 3.03 לידות לאשה, בשנת 1955 על כ-3.5 ובשנת 1960 - שיא הבייבי בום - על 3.65 לידות לאשה. אחוז הגידול באוכלוסייה בגין לידות בלבד עמד על 2.4%-2.5% לשנה. יחד עם הגירה, הגידול באוכלוסיה בארה"ב עמד על 2.6%-2.7% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, ובמקביל גם גיל התמותה של הדור המבוגר השתנה, אם כי בקצב איטי בהרבה. כך בשנת 1950 גיל התמותה הממוצעת לגבר עמד על 55 ולאשה על 61. עד 1955 הגיל עלה ל-57 לגבר ו-63 לאשה, בשנת 1960 גיל התמותה הממוצע בארה"ב עמד על 59 ו-65 בהתאמה, ועד שנת 1970 טיפס ל-61 ו-67. המגמות הללו יצרו אוכלוסייה מוטה במובהק לקבוצות הצעירות יותר. כך, בשנת 1970 כ-29% מהאמריקאים היו בגילאי אפס עד 14. 15% נוספים היו בני 15-24. רק 11% היו מעל גיל 65.

מספר הלידות וגיל התמותה השתנו דרמטית

אך מאז תחילת המאה ה-21, ובפרט בעשור האחרון, שני צידי המשווה - מספר הלידות וגיל התמותה - השתנו דרמטית. כך צנח שיעור הפריון לאשה מ-3.65 בשיא הבייבי בום בשנת 1960, ל-2.06 בשנת 2000, ל-1.64, עמוק מתחת לשיעור התחלופה, בשנת 2020, ולשפל של 1.599 בשנת 2024.

לעומת זאת גיל התמותה הממוצע טיפס מ-59 בשנת 1960 ל-74 בשנת 2024 אצל הגברים בארה"ב, ומ-65 ל-80 אצל הנשים. כתוצאה מכך השתנו לגמרי פני הדור. כיום בארה"ב כ-18% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, וכ-31% מתחת לגיל 24 - לעומת 44% שנמנו על קבוצה זו בשנת 1960. מגמות אלו צפויות להמשיך בעשורים הבאים.

על פי הערכות מומחים, בשנת 2040 צפויים בני 65 ומעלה להוות כ-22% מהאוכלוסייה. מתוכם תגדל קבוצת בני ה-80 פלוס מ-1.5% מהאוכלוסייה - 2.7 מיליון איש בשנת 1960 - לכ-6% - קרי 22 מיליון - בשנת 2040. הזדקנות האוכלוסייה האמריקאית צפויה להיות אחד התהליכים המשמעותיים ביותר בעשורים הקרובים, עם השפעות דרמטיות על הכלכלה ועל תקציב המדינה.

הקורבנות הראשונים יהיו הביטוח הלאומי והמדיקר, הביטוח הרפואי לגילאי 65 ומעלה. נכון לסוף 2024 היו בקופת הביטוח הלאומי יתרות של כ-2.8 טריליון דולר, המופקדות על פי חוק באוצר. בשנת 2024 עלו הוצאות הביטוח הלאומי על הכנסותיו, כולל הריבית שקיבל על הפיקדון, בכ-169 מיליארד דולר. עד 2030 צפוי הגירעון לגדול לכ-300 מיליארד לשנה, ועד 2033, על פי הערכות הביטוח הלאומי, יאזלו כל היתרות המופקדות באוצר, והמקור היחידי לכיסוי התשלומים יהיה מהגבייה השוטפת - וגם זו לא תוכל לכסות אלא כ-70% מההתחייבויות. שנים בודדות מאוחר יותר, צפוי לקרנות הביטוח הרפואי גורל דומה.

תוכניות אלו, מדיקר וביטוח לאומי, הן קריטיות לכמעט כל אמריקאי. כ-97% מתושבי ארה"ב מעל גיל 65 מכוסים על ידי מדיקר, ואצל 40% מהווים גמלאות הביטוח הלאומי מעל 50% מהכנסותיהם בפרישה. גם התמיכה הציבורית בתוכניות אלה מסיבית. בסקרים שנערכו לאחרונה, 70%-80% מהאמריקאים מתנגדים לקיצוצים בתוכניות הללו.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות

אם לא די בגירעונות הצפויים עתה, ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית עשויה להחריף את פני הדברים פי כמה. זאת הואיל והמקור לתזרים ההכנסות של התוכניות האלה הוא מס המוטל על השכר בלבד, שמשלמים העובדים, המעסיקים והעצמאיים. כבר היום חלק השכר מהכלכלה נמצא בשפל היסטורי, נוכח השיפורים הטכנולוגיים לאורך העשורים האחרונים, כמו גם בגין "ייצוא" המשרות למזרח, כתוצאה מהגלובליזציה.

כך, בשנת 1971, ערב עידן הפיאט, עמד סך כל השכר על כ-52% מהתל"ג, כך על פי הפדרל רזרב. הסך ירד לכ-46% עד שנת 2000, ומשם צנח לכ-43% כיום. עם ההאצה בבינה המלאכותית, חלקו של השכר מהתל"ג צפוי להמשיך לרדת, ובקצב גובר.

במחקר של הפדרל רזרב של פילדלפיה צוין כי "בשונה מטכנולוגיות קודמות, בינה מלאכותית עשויה, להפחית לצמיתות את חשיבותה של העבודה בכלכלה, גם אם ישמר מצב של תעסוקה מלאה, ולצמצם עוד את חלקה של העבודה בהכנסה הלאומית".

מחקר של קרן המטבע הבינלאומית העריך כי עד 2040, עוד כ-10% מהחלק בתל"ג שמקורו מהכנסות מעבודה יעלם. מחקרים אחרים מדברים על מספרים גדולים מאלו. דבר אחד ברור: עתידם של הביטוחים הלאומי והרפואי, אשר גם כך הם יורדים מנכסיהם, לא יוכל להסמך על מיסים משכר, שחלקו היחסי בכלכלה הולך ומצטמצם.

עדיף מוקדם מאשר מאוחר, תחלחל ההכרה כי המיסים הממנים את תוכניות התמיכה באוכלוסייה הבוגרת יהיו חייבים להגיע במידה רבה מרווחי הארגונים שיהנו ממהפכת ה-AI, ומהשיפור בתפוקה שהיא תביא.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות האלו, וחלוקת רווחי הבינה המלאכותית לאוכלוסיה הנזקקת להם, למשל זו המבוגרת, באמצעות מיסוי רווחים אלו, יהיו ללא ספק אבן פינה בכלכלה.

על כתפי 80% התחתונים באוכלוסייה

אך לא רק הנחיצות והצדק החברתי יביאו למודלים חדשים של חלוקה ולפיזור העושר שתביא כלכלת ה-AI. תהיה לכך גם סיבה פשוטה בהרבה: אם הבינה המלאכותית תעלה משמעותית את הפריון אך הרווחים יזרמו בעיקר לבעלי ההון, הכלכלה עלולה להיקלע למשבר ביקושים קשה. בארצות הברית הצריכה הפרטית היא המנוע המרכזי של הכלכלה, והיא מהווה כ־70% מהתמ״ג. על כמחציתה אחראים 80% התחתונים באוכלוסייה, שכמעט כל הכנסותיהם משכר והם חוסכים מעט מאוד. אם מהפכת הבינה המלאכותית תשחוק כ-10% משכר זה, כפי שהעריכו בקרן המטבע הבינלאומית, הרי שהביקוש הכולל יחלש דרמטית, ובעיקר בענפים שצורכת אוכלוסיה זו, זאת חרף הגידול בייצור ובפריון. ובלשון הדו"ח: "ללא מדיניות שמבטיחה חלוקה רחבה של רווחי הפריון, אי־השוויון הגובר יהפוך לנטל על הצמיחה באמצעות דיכוי הצריכה".

כך יווצר פרדוקס: החברות יוכלו לייצר ביתר יעילות באמצעות הבינה המלאכותית, אך פחות ופחות משקי בית יוכלו להרשות לעצמם לקנות את המוצרים והשירותים. בד בבד, הגירעון הממשלתי ילך ויגבר בגין הירידה בהכנסות ממיסים על השכר, המהווים היום כ-64% מהכנסות ממשלת ארה"ב, לעומת 1% ממיסים על רווחי הון.

כך, ללא מדיניות חלוקה חדשה לגמרי של הגידול בפריון, כולל מהפכה במודלי המיסוי, וכן "שכר מינימלי בסיסי" המחולק לאוכלוסייה, הבינה המלאכותית לא רק תעצים את אי־השוויון; היא תחתור תחת עצם השימוש בצמיחה שהיא יכולה לייצר.

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם