הפערים מתרחבים - והבינה המלאכותית יכולה להעמיק אותם לרמה מסוכנת

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בסקר שערך ב-2024 מכון המחקר פיו ריסרץ', 83% מהנשאלים ראו בפערי העושר באמריקה בעיה גדולה, מהם 51% סברו שזו בעיה חמורה. 66% מהנשאלים בסקר גרסו כי כדי לטפל בפערים הללו, נדרשים שינויים גדולים או רפורמה כללית בשיטה הכלכלית האמריקאית. כשמגיעים לשאלות ספציפיות עולה כי רוב גדול של האמריקאים הם, על פי ההגדרה הקלאסית, סוציאליסטים.

● כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
● כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו
● כתבה שלישית בסדרה | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה

כך, במסגרת אותו הסקר, 63% מהמשיבים תמכו בהעלאת מיסים על עסקים גדולים וחברות, לעומת 17% שסברו שיש להפחיתם. 58% סברו כי יש להעלות את המיסים על משקי בית המשתכרים מעל 400 אלף דולר לשנה - בהחלט הכנסה מקובלת וסבירה בקרב המעמד הבינוני-גבוה בערים הגדולות של אמריקה.

שיעור גבוה אף יותר (כ-77%) מהאמריקאים תמך בהרחבת מדיקר - תוכנית הבריאות הממשלתית לאזרחים מעל גיל 65 - גם לקבוצה שמעל גיל 50. התמיכה בביטוח הלאומי זכתה להסכמה כמעט מוחלטת: 93% מהאמריקאים רואים בביטוח הלאומי תוכנית חשובה, ו-83% מאמינים שטיפול בבעיות ובקשיים האקטוארים שלה צריך להיות בעדיפות עליונה של הקונגרס.

עלות הדיור גם היא בעיה משמעותית אצל 74% מהאמריקאים, ובסקר משנת 2021 כ-89% מהנשאלים סברו כי הבעיה מצריכה התערבות ממשלתית. כ-68% אף תמכו במדיניות של השקעה ממשלתית בדיור ציבורי, ומעל 70% תמכו בסבסוד ממשלתי לנזקקי דיור. מציאות זו אינה מפתיעה מי שעוקב אחרי המתרחש בפערי העושר באמריקה מאז תחילת עידן כסף הפיאט (מטבע שיוצרת הממשלה) ב-1971, ובפרט מתחילת המאה הנוכחית.

הגידול באספקת הכסף מטלטל את המחירים

בסוף 1999 עמד סך חובות כל המשק האמריקאי על כ-26.8 טריליון דולר. היום הם נסקו מעל 106 טריליון דולר. במשטר הפיאט, כסף חדש נוצר באמצעות חוב. כלומר כסף הוא חוב, וחוב הוא כסף. בשיטה שכזו כמות הכסף במשק יכולה להתכווץ רק כשחובות מוחזרים, מצומצמים או נמחקים. מכיוון שכך, ומכיוון שהחוב רק גדל מאז תחילת המאה, אותם 60 טריליון דולר (נטו חוב חדש) שנוצרו מאז בארה"ב לבדה, ובכל העולם כולו ביחד מעל 200 טריליון, עדיין מסתובבים בתוך הכלכלה.

חוב זה הולך ותופח בארה"ב לבדה בקצב של כמעט טריליון דולר לרבעון, או כ-3.6 טריליון לשנה שהסתיימה ברבעון הראשון של 2025. בעולם כולו גדל החוב בכ-7 טריליון בשנת 2024.

היחס בין כמות המוצרים וקצב הגדילה שלה, וכמות הכסף וקצב הגדילה שלו, מכתיבים את המחירים במשק. כך, למשל, כאשר כסף מיוצר, רובו ככולו בדמות חוב, בכמות העולה בהרבה על קצב הגידול ביצור המוצרים והשירותים, המחירים באופן כללי עולים. זאת הואיל ויותר כסף רודף אחרי כמות קטנה יותר, יחסית, של מוצרים ושירותים. ולפיכך, סכום הכסף ה"זמין" לכל מוצר עולה, ובהתאמה גם מחירו.

אלא שהשפעת הגידול באספקת הכסף על מחיר המוצרים והשירותים אינה שווה בין כולם. במיוחד הייתה השפעה זו בלתי אחידה בשלושת העשורים האחרונים, שעה שהתפתחה כלכלה גלובלית עצומה, שאיפשרה להעביר מארה"ב משרות רבות, ייצור ושירותים כאחד, למדינות שבהן שכר העבודה נמוך במיוחד.

הלחצים על השכר מתגברים, מלבד בפסגה

לא רק גלובליזציה השפיעה בעשורים האחרונים על הביקוש לעובדים בארה"ב, אלא גם הפיתוחים הטכנולוגיים ומהפכת המחשוב והידע. כתוצאה מאלה הלחצים על שכר העבודה בארה"ב מתגברים והולכים, ועל זה של המעמדות הנמוכים והבינוניים בפרט. כך, למשל, עמד השכר החציוני של משק בית אמריקאי בן 4 נפשות במחצית 1980 על 21 אלף דולר (בהתאמה למדד, כ-82 אלף דולר כיום). עתה עומד השכר החציוני על כ-125,700 דולר, כלומר שהגידול למשק הבית החציוני היה כ-52%.

במקביל, בפרק זמן זה שכר העובדים במאיון העליון גדל ב-181%, ושל האלפיון העליון בכ-354%, כך על פי האקונומיקס פולסי אינסטיטיוט. זאת הואיל ואת המשתכרים שכר כזה, כמו רופאים, עורכי דין ומנכ"לים, בלתי אפשרי לייצא לסין או להחליף על ידי מהגרים זולים ממקסיקו.

הפער ניכר בשכר המנכ"לים בחברות הציבוריות. בשנת 1971 עמד היחס בין שכר המנכ"ל לעובד בעל השכר הנמוך בחברה על 1 ל-23. עד 2025 גדל הפער הזה ל-1 ל-213, עם שכר חציוני למנכ"ל של כ-17 מיליון דולר לשנה. אלא ששכר המנהלים הללו הושפע מגורם קריטי נוסף - מחיר הנכסים. ובמקרה זה מניות החברה, שהן חלק מרכזי בחבילת השכר שלהם. ובשעה ששכר השכבות הנמוכות הלך והצטמצם, בלחץ הגלובליזציה והטכנולוגיה, הגידול העצום באספקת הכסף הביאה לגאות ענק בעולם הנכסים בכלל, והפיננסים בפרט.

שוקי ההון האמריקאים הם מהמשוכללים בעולם, ולפיכך הגידול בכמות הכסף העולמית גרר בהם עליות מחירים עזות. כך גדל מדד 500 S&P מאז תחילת 1990 ביותר מפי 19, ובהתאמה למדד ביותר מפי 7, ומדד הנאסד"ק המבטא את הזינוק הטכנולוגי גדל פי 46 ובהתאמה למדד ביותר מפי 22. במילים אחרות, שווי המניות גדל פי 15 עד 45 לעומת הגידול בשכר החציוני.

הואיל ורוב המוחלט של המניות מוחזקים בידי העשירים באמריקה - 89% מהשוק בידי העשירון העליון, ומעל ממחצית בידי המאיון העליון, כך על פי הפדרל רזרב והביזנס אינסיידר - ברור שרוב העושר הזה רק הלך והעשיר את העשירים ממילא, והגדיל באופן משמעותי את פערי העושר. בשנת 2024 החזיק האחוזון העליון בארה"ב בכ-31% מכלל העושר במדינה, סך של כ-50 טריליון דולר, לעומת 22.8% שהוא החזיק בשנת 1989. כך מחזיקים יחד 1.3 מיליון משקי בית של האחוזון העליון כמעט פי 14 ממה שמחזיקים 167 מיליון האמריקאים שבמחצית התחתונה בסולם, שבידיהם כ-3.6 טריליון דולר בלבד. האלפיון העליון, 0.1% מהאוכלוסיה, כ-135 אלף משקי בית, החזיקו בכמעט 14% מהעושר הלאומי, פי 5.5 מאותם 167 מיליון איש.

אין פלא אפוא כי כדי להיכנס לרשימת 400 העשירים של אמריקה שמפרסם מגזין פורבס, היה צורך בלפחות 3.3 מיליארד דולר ב-2025, לעומת 340 מיליון שנדרשו בשנת 1995 ו-75 מיליון בשנת 1982.

ההתייקרויות נמשכות ומדאיגות

בסקר שערכה לא מכבר חברת גאלופ נמצא כי דאגות נוכח המצב הכלכלי, ובפרט עליות המחירים, נמצאים בראש מעייני האמריקאים. 55%-60% מהנשאלים מציינים נושאים שונים הכרוכים בהתייקרויות כנושא המטריד אותם ביותר. ממצאים דומים נמצא בסקר של חברת מורנינג קונסלט שפורסם באוגוסט. במגוון רחב של שאלות דיווחו המשיבים דיווחו על קושיים לגמור את החודש ולעמוד בתשלום החשבונות. שישה מתוך עשרה סברו כי ממשל טראמפ השפיע לרעה על יוקר המחיה שלהם. ואלו נתונים עוד בטרם מורגשת רוב השפעת המכסים.

מהסקר גם עולה כי כדי להתמודד עם יוקר המחיה המאמיר, אמריקאים מגדילים חובות ומושכים חסכונות. בשנה האחרונה יותר מ-40% מהאמריקאים משכו מחסכונותיהם, 37% הגדילו את החוב בכרטיסי האשראי, ורבים דיווחו כי הם לווים מחברים ומבני משפחה רק כדי לשלם את החשבונות. הדברים אומנם הגיעו לשיא חדש עם הצטברות ההתייקרויות מאז תחילת העשור, אך רוב האמריקאים חשים כי זהו תהליך שנמשך כבר שנים. יותר משישה מתוך עשרה אמריקאים אומרים שב-25 השנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה לאדם הממוצע להשיג עבודה בשכר טוב, למצוא טיפול בילדים במחיר סביר, ולרכוש בית.

מנתונים אלה, יחד עם תוצאות סקרים אחרים במהלך השנים האחרונות, עולה תמונה ברורה. מרבית האמריקאים אינם מרוצים כלל ועיקר מהשיטה הכלכלית הנוכחית, המעשירה את העשירים ומרוששת יחסית את רוב השאר.

הבינה המלאכותית רק תחריף את פערי העושר

עולם הבינה המלאכותית רק יחריף את המגמות האלה. על פי הפורום הכלכלי הבינלאומי, "רבות המשרות שבסיכון, בגין הבינה המלאכותית... לפי בלומברג היא עלולה להחליף יותר מ-50% מהמשימות שמבצעים אנליסטים למחקרי שוק ונציגי מכירות, וגם 9% ו־21% מהמשימות שאצל מנהליהם… בין אם על ידי צמצום מסלולי הכניסה לשוק העבודה, ובין אם על ידי הפיכת תפקידים שבעבר דרשו מיומנויות ייחודיות לנגישים יותר". הפורום מסכם כי "ההערכות מצביעות כי הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על כמעט 50 מיליון משרות בארה"ב בשנים הקרובות".

מדו"ח "עתיד המשרות 2025" של הפורום עולה כי "40% מהמעסיקים מצפים לצמצם את כוח האדם". עם הירידה במשרות הזמינות למתחילים בשוק העבודה, גם השכר משתנה. סקר עדכני מצא כי 49% מצעירי דור ה-Z בארה״ב (ילידי 1997-2012) סבורים כי הבינה המלאכותית הפחיתה את ערך ההשכלה האקדמית שלהם בשוק העבודה.

מחקר שערך בשנת 2023 בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בשלוש חברות טכנולוגיות גדולות מצא כי הכנסת כלים של בינה מלאכותית, אפילו רק גנרטיבית, מובילה לעלייה ממשית בפריון העבודה. הניסוי מצא כי מתכנתים חדשים וזוטרים הגדילו את תפוקתם בכ-39%, בעוד העלייה בקרב מפתחים בכירים הסתכמה ב-8%-13%. לדברי החוקר הראשי, "ההשפעות על פריון הן אמיתיות, והן יובילו לשינויים חשובים במקומות העבודה. אבל איך בדיוק זה ייראה בעוד חמש או עשר שנים - אנחנו פשוט לא יודעים. זו השאלה הגדולה".

מאז המחקר העתיד חלף זמן והנתונים מתחילים להיערם. בשבעת החודשים הראשונים של 2025 יותר מ־10 אלפים משרות בתחום הטכנולוגיה נעלמו כתוצאה ישירה מאוטומציה פרי בינה מלאכותית, כך על פי מחקר של חברת ההשמה צ'לנג'ר, גרי וכריסטמן. בסך הכול, על פי המחקר, מעל 27 אלף משרות טכנולוגיה נעלמו ישירות בגין אוטומציה זו מאז 2023. החברה דירגה את הבינה המלאכותית כאחד מחמשת הגורמים המובילים בקיצוצי כוח אדם השנה. לפי הדו"ח, הנפגעות העיקריות הן משרות של מתחילים בשוק העבודה. מנכ"ל ספוטיפיי סיכם במייל לעובדים: "אין יותר גיוסים חדשים אם AI יכול לעשות את העבודה".

עם העמקת השימוש בבינה המלאכותית והתפתחותה, המגמות הללו עלולות להתרחב משמעותית, מוסיפות עוד עומס וסכנה למציאות הנוכחית של פערי עושר וההתייקרויות.

וויליאם באטלר ייטס (1865-1939), מגדולי המשוררים של תחילת המאה ה-20 וחתן פרס נובל לספרות, כתב את שירו המפורסם "ההתגלות השנייה" בשנת 1919, זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה: "הדברים מתפוררים; המרכז אינו מחזיק מעמד… הטובים חסרים כל אמונה, בעוד שהגרועים מלאים בעוצמה לוהטת". אירועי המאה שעברה לימדונו היטב כי מעמד הביניים מהווה את מרכז היציבות של החברה המודרנית. כשהמעמד הזה מתפורר, אזי, כפי שביקש ייטס לתאר, הסדר הישן מתמוטט, הכאוס והאלימות משתלטים, והחברה מאבדת את שיווי המשקל שלה.

הבינה המלאכותית היא מהפכה דרמטית באמצעי הייצור, בפרודקטיביות ובתפקודי האדם והחברה באופן כללי. אין ספק כי היא עשויה להביא ברכה רבה כשתצליח להעלות את רמת העושר הכללי של החברה והכלכלה. היא גם עשויה לסייע לפתור את אחת הבעיות הגדולות הניכרות באופק - השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים בדמות גידול ענק, במספר ובחלק יחסי, של האוכלוסייה המבוגרת.

ועדיין, המהפכה הזו תצריך גם מהפכה חשיבתית, וייצור קונספציות חדשות לגמרי על המרובע של עבודה, הון, עושר וחלוקה.

מהפכת הבינה המלאכותית תדרוש גם מהפכה רעיונית. זו צריכה לשים במרכזה תפיסות ורעיונות הרחוקים מאוד מהחשיבה הכלכלית הקלסית של ג'ון קיינס, לודוויג פון מיזס (ממעצבי הכלכלה האוסטרית-ליבטרינית), וקארל מרקס (אבי הקומוניזם), שגדלו והגו בעולם של המאה ה 19 ועיצבו לטוב ולרע את העולם של המאה העשרים. על רעיונות שכאלו בכתבה הבאה בסדרה.