גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אזהרת שימוש בנתונים: בן גביר התגאה בהפחתת הפיגועים - ואז שישה נרצחו

ימים ספורים אחרי שהשר לביטחון לאומי הכריז שכיום יש פחות פיגועים, התרחש הירי בירושלים ששינה את המגמה ● ניתוח נתונים מעמיק הוא לא כל־כך פשוט, והרבה תלוי בשאלה מה בדיוק בוחרים להשוות ● ומה צריך לקחת בחשבון כשבוחנים השפעה של מדיניות?

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית. "פגוש את העיתונות", קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית. "פגוש את העיתונות", קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

ביום שישי הקודם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נכנס לאולפן "פגוש את העיתונות", התיישב בכיסא - והכריז: "הורדנו את הפיגועים, יש היום פחות פיגועים". כעבור 72 שעות, בן גביר שוב התייצב מול המצלמות. הפעם זה היה בזירת הפיגוע הקטלני בירושלים, בו נרצחו 6 בני אדם, ועוד כ־20 נפצעו. המסקנה: מומלץ לא למהר עם שליפת הנתונים. אז האם בסופו של דבר אפשר ללמוד מהם אם מצבנו טוב יותר או פחות? התשובה מורכבת.

המשרוקית | החוק גוזר על המציתים בירושלים 15 שנה בכלא? לא בדיוק
המשרוקית | מה באמת פסק בג"ץ לגבי הספקת המזון למחבלים?

מה פיגוע כולל?

השב"כ הוא שאוסף ומפרסם נתונים על פיגועים, על בסיס חודשי ושנתי. לפני ההשוואות, נתחיל מהפיל שבחדר: הנתונים לא כוללים את אירועי 7 באוקטובר ואת המלחמה שפרצה מאז בזירות הדרומית והצפונית. אנחנו כאן נלך בעקבות השב"כ היות שהוא מחזיק במסד הנתונים, אבל הבחירה הזאת לא מובנת מאליה. "7 באוקטובר היה פיגוע", אומר פרופ' אסטבן קלור, מהאוניברסיטה העברית והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אם משווים בין ממשלות שונות, אז ברור שלממשלה הזו היו הכי הרבה נרצחים רק על זה".

אבל גם אם מקבלים את הבחירה של השב"כ, יש עוד בעיות. בגלל ש־2025 נמצאת בעיצומה, הארגון עדיין לא הוציא דוח לשנה זו, ומצד שני אנו כה עמוק בתוך 2025, כך שכבר אי אפשר להסתפק בנתוני 2024. לכן, ניסינו להשתמש בדוחות החודשיים כדי להשוות תקופות מקבילות, כלומר ינואר־אוגוסט בכל שנה. אלא שב־2024 שינו את מתודולוגיית הספירה, כך שניתן להשוות רק את 2025 לשנה שעברה.

אז מה מגלה השוואה כזאת? במבט שטחי, שיש בסיס לטענה של בן גביר. בתקופה שבין ינואר לאוגוסט, מספר הפיגועים ירד מ־210 ב־2024 ל־46 ב־2025 - ירידה של כמעט 80%. אבל מדובר בירידה שהביאה הממשלה ביחס לעצמה, אז זה שם בפרופורציות את ההתגאות של בן גביר.

אלא שהנתונים עדיין צריכים הרבה סייגים. "יש לשב"כ בעיות מתודולוגיות גדולות כשסופרים פיגועים", אומר פרופ' הלל פריש, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). "ההגדרות למה זה פיגוע ומה פיגוע כולל בעייתיות". למשל, היום השב"כ כולל תחת "פיגוע משמעותי" רק דקירה או ירי, בעוד שיידוי אבנים נחשב ל"טרור עממי". אבל ב־2023, יידוי אבנים כן נספר אם הוא גרם לכל הפחות לפצועים בינוני.

שנתיים קטלניות וירידה

אז מה עושים? פרופ' פריש מציע לבדוק את מספרי הנרצחים והפצועים: "בדברים האלו אין הטיה. לפעמים יש אי־דיוקים, אבל במגמות אין בעיה". אז בדקנו, שוב באמצעות דוחות השב"כ שמתייחסים גם לכך. נתחיל בנרצחים: כשבן גביר דיבר עוד בשבוע הראשון של ספטמבר, עדיין לא היו נרצחים החודש, ועד אוגוסט אכן היו פחות נרצחים בהשוואה לכל שלוש השנים הקודמות (ב־2021, בה התרחש "שומר החומות", היו מעט יותר נרצחים).

אלא שכאמור עברו שלושה ימים, ואירע אותו פיגוע נורא שלקח את חייהם של שישה בני אדם. אם נספור את התקופות המקבילות עד לכתיבת שורות אלה (11 בספטמבר), אנחנו מגיעים ל־19 נרצחים ב־2025, לעומת 33 ו־35 ב־2024 ו־2023 בהתאמה. ב־2022 היו 20, הפרש די משני. הדבר מדגיש כמה הנתונים האלו עלולים להיות תנודתיים בגלל סדר הגודל של המספרים בהם אנו עוסקים.

מה לגבי פצועים? אם נבדוק את התקופה שעד ל־11 בספטמבר בכל שנה, הרי שמצבה של 2025 כבר פחות מרשים: 161 איש נפצעו בפיגועים שונים, שזה אכן שיפור לעומת 2024 (218), אבל גבוה יותר מ־2023 (113) וכמעט כפול מ־2022 (83).

אבל בעצם, אפשר גם לשאול שאלה אחרת: מה היה גורם לכם לפחד יותר לצאת מהבית - הרבה פיגועים קטלניים פחות, או מעט פיגועים קטלניים יותר? פרופ' קלור, מציע עוד מדד: "אני בודק פיגועים שהיה בהם לפחות נרצח אחד, כי אז תמיד יש דיווחים עם כל הפרטים, ושם אפשר להסתכל על עוצמת הפיגוע. חשוב להסתכל על מספר הנרצחים, אבל גם על מספר הפיגועים בהם יש לפחות נרצח אחד".

קיבלנו את ההצעה. ב־2025 היו עשרה פיגועים עם לפחות נרצח אחד, משמעותית פחות מב־2024 (23) ו־2023 (17), אבל מעט יותר מ־2022 (7). כך שב־2022 היו פחות פיגועים מב־2025, אבל היו יותר פיגועים קטלניים עם מספר רב של נרצחים. יש לציין שדוחות השב"כ לא חפים מבעיות מתודולוגיות גם כאן, וכך למשל מצוין ליד מספרי הנרצחים והפצועים שהמספר "לא כולל זירה דרומית וצפונית".

נעשה סיכום ביניים: אין ספק שהשנתיים הראשונות של הממשלה הנוכחית (2023 ו־2024) היו הרבה יותר קטלניות מהשנים שתחת הממשלה הקודמת. אז זה שהנתונים השנה טובים יותר לעומת הנתונים החריגים של השנתיים הקודמות - זה לא הישג מרשים במיוחד.

השאלה היותר מעניינת היא איך הם נראים בהשוואה לממשלה הקודמת. ובכן, הם די דומים במספרי הנרצחים ומספר הפיגועים שבהם נרצח לפחות אדם אחד, אבל השנה נפצעו בפיגועי טרור הרבה יותר אנשים מאשר ב־2022. אז למה התקופה הזאת יכולה להצטייר בזיכרון כמדממת במיוחד? "2021 ו־2022 היו יחסית שקטות", אומר פרופ' קלור, אך "בגלל הרעש של מפלגות האופוזיציה ב־2022, לאנשים נטמעה בראש מחשבה אחרת".

משמעות המדיניות

אפשר להסכים שגם אם ביחס לממשלה הקודמת השינוי עוד לא מאוד מורגש ברמת המספרים, ללא ספק יש שיפור ביחס לשנתיים הקודמות של הממשלה הזו. האם אפשר לקשור את זה למדיניות?

פרופ' פריש סבור שכן: "ישראל שינתה את השיטה, מפשיטות לשהייה במחנות הפליטים, בשילוב שימוש בחיל אוויר וטנקים. יחד עם המדיניות היה גם שיפור בביצוע שנובע מכך שמלחמה מביאה לעלייה ביכולת של הכוחות ובתיאום ביניהם, והפניית הכוחות ליהודה ושומרון בזמן הפסקת האש בעזה גם עזרה".

"בנוסף", ממשיך פרופ' פריש, "אין התגייסות של הפלסטינים ביו"ש לאינתיפאדה שלישית, למרות שאיראן וחמאס ניסו מאוד. כנראה שחששו שיעשו להם את מה שעשו לעזה. בהקשר הזה, גם אם במספרים אין הרבה הבדל מ־2022, אני חושב שגודל ההישג הוא כן יותר גדול".

אבל פרופ' קלור מדגיש שחשוב מאוד להיזהר בקריאת הנתונים: "בעייתי להשוות בין תקופה של מלחמה לתקופות אחרות. לפני המלחמה, אם חמאס היו רוצים להוציא פיגוע הם היו צריכים לעשות אותו בגדה או בתוך הקו הירוק. היום הם יכולים לתקוף חיילים ברצועת עזה, וזה לא נספר כפיגוע. כלומר, יכול להיות שהשינוי במספרים הוא תוצאה של אסטרטגיה שונה של חמאס ולא של הצלחה גדולה יותר של הממשלה או המשטרה בעצירת פיגועים".

עוד כתבות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה