מה באמת פסק בג"ץ לגבי הספקת המזון למחבלים?

במה עסק הדיון?

לב הדיון היה אם ננקטים צעדים מספיקים שיבטיחו שלאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים בהתאם לדין.

● המשרוקית | כבר 30 שנה מקדמים שינוי משילותי בתחבורה הציבורית. איפה הוא עומד כיום?

מהו הדין? פקודת בתי הסוהר מורה כי "אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו", בכללם זכאות ל"מי שתייה וכן מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו". כמו כן, תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר) קובעות כי "אסיר זכאי לקבל שלוש ארוחות ביום לפחות, בשעות שיקבע מפקד בית הסוהר; הארוחות יהיו מורכבות ממזון בכמות ובהרכב הנדרשים לשם שמירה על בריאות האסיר".

לפי הפקודה, "אסיר" הוא מי ש"נתון כדין במשמורת בית סוהר", והייתה הסמכה שההוראות חלות גם על אסירים ביטחוניים.

חשוב להדגיש כי הדיון לא עסק בתקינותו של התפריט עצמו שגובש עבור האסירים הביטחוניים, ולא בפרטים של נהלי חלוקת המזון. כמו כן, בג"ץ לא נדרש לטענה קונקרטית של אסיר זה או אחר, והבהיר כי מקומה להתברר במסגרת עתירת אסיר.

על מה כולם הסכימו?

שלושת השופטים - דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - היו תמימי-דעים לגבי המישור העקרוני: "על שירות בתי הסוהר להקפיד על ניהול מערך המזון בבתי הסוהר באופן שיבטיח את גישתם של אסירים למזון המגיע להם על-פי הדין... הספקת מזון אינה אמצעי ענישה, ואין לערב במסגרת קביעת תפריט המזון המוגש לאסירים שיקולים שאינם ממין העניין", כדברי מינץ.

גם המדינה (השר לביטחון לאומי, נציב שב"ס והיועצת המשפטית לממשלה) הסכימה שהיא חייבת לספק לכלל האסירים את תנאי הקיום הנדרשים על-פי חוק.

בסוף הפסיקה הודגש כי "הוחלט פה-אחד כי על המשיבים חלה חובה לספק לאסירים הביטחוניים מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים, בהתאם לדין".

איפה הייתה מחלוקת?

המחלוקת התמקדה במישור העובדתי: האם המדינה הצליחה להראות שהיא אכן נוקטת את כל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שלאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים בהתאם לדין.

השופט מינץ סבר שכן וטען כי התשובות שסיפק שב"ס בעניין זה היו מספקות. דעתו נסמכה על הספירה והשקילה של כמות המזון היומית המסופקת לכל אגף; על הביקורות העיתיות שבוחנות את התאמת המזון המסופק בפועל לתפריט; ועל הביקורות הספציפיות של גורמי מקצוע בענף מזון שנועדו לוודא את איכות וכמות המזון המסופק.

מנגד, השופטים ברק-ארז וגרוסקופף לא הסתפקו בהסברים של המדינה. לדבריהם, הנתונים שהציגה המדינה אינם מאפשרים להשתכנע בכך. ברק-ארז אמרה כי תהליך הבדיקה המדגמית שבוצעה "אינו אינדיקטיבי במידה הנדרשת", וגרוסקופף טען כי הנתונים "מעוררים חשש כי החלשים מקבוצת האסירים הביטחוניים סובלים מתת-תזונה, וכי הצעדים הננקטים על-ידי המדינה כדי למנוע תופעה זו אינם מספקים".

לבסוף, העתירה התקבלה ברוב של שניים מול אחד, והוחלט להורות למדינה לנקוט צעדים המבטיחים כי גם לאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים בהתאם לדין.

תחקיר: יובל אינהורן ועדין קליין