איתמר בן גביר, עוצמה יהודית. "פגוש את העיתונות", קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ביום שישי הקודם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נכנס לאולפן "פגוש את העיתונות", התיישב בכיסא - והכריז: "הורדנו את הפיגועים, יש היום פחות פיגועים". כעבור 72 שעות, בן גביר שוב התייצב מול המצלמות. הפעם זה היה בזירת הפיגוע הקטלני בירושלים, בו נרצחו 6 בני אדם, ועוד כ־20 נפצעו. המסקנה: מומלץ לא למהר עם שליפת הנתונים. אז האם בסופו של דבר אפשר ללמוד מהם אם מצבנו טוב יותר או פחות? התשובה מורכבת.
● המשרוקית | החוק גוזר על המציתים בירושלים 15 שנה בכלא? לא בדיוק
● המשרוקית | מה באמת פסק בג"ץ לגבי הספקת המזון למחבלים?
מה פיגוע כולל?
השב"כ הוא שאוסף ומפרסם נתונים על פיגועים, על בסיס חודשי ושנתי. לפני ההשוואות, נתחיל מהפיל שבחדר: הנתונים לא כוללים את אירועי 7 באוקטובר ואת המלחמה שפרצה מאז בזירות הדרומית והצפונית. אנחנו כאן נלך בעקבות השב"כ היות שהוא מחזיק במסד הנתונים, אבל הבחירה הזאת לא מובנת מאליה. "7 באוקטובר היה פיגוע", אומר פרופ' אסטבן קלור, מהאוניברסיטה העברית והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אם משווים בין ממשלות שונות, אז ברור שלממשלה הזו היו הכי הרבה נרצחים רק על זה".
אבל גם אם מקבלים את הבחירה של השב"כ, יש עוד בעיות. בגלל ש־2025 נמצאת בעיצומה, הארגון עדיין לא הוציא דוח לשנה זו, ומצד שני אנו כה עמוק בתוך 2025, כך שכבר אי אפשר להסתפק בנתוני 2024. לכן, ניסינו להשתמש בדוחות החודשיים כדי להשוות תקופות מקבילות, כלומר ינואר־אוגוסט בכל שנה. אלא שב־2024 שינו את מתודולוגיית הספירה, כך שניתן להשוות רק את 2025 לשנה שעברה.
אז מה מגלה השוואה כזאת? במבט שטחי, שיש בסיס לטענה של בן גביר. בתקופה שבין ינואר לאוגוסט, מספר הפיגועים ירד מ־210 ב־2024 ל־46 ב־2025 - ירידה של כמעט 80%. אבל מדובר בירידה שהביאה הממשלה ביחס לעצמה, אז זה שם בפרופורציות את ההתגאות של בן גביר.
אלא שהנתונים עדיין צריכים הרבה סייגים. "יש לשב"כ בעיות מתודולוגיות גדולות כשסופרים פיגועים", אומר פרופ' הלל פריש, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). "ההגדרות למה זה פיגוע ומה פיגוע כולל בעייתיות". למשל, היום השב"כ כולל תחת "פיגוע משמעותי" רק דקירה או ירי, בעוד שיידוי אבנים נחשב ל"טרור עממי". אבל ב־2023, יידוי אבנים כן נספר אם הוא גרם לכל הפחות לפצועים בינוני.
שנתיים קטלניות וירידה
אז מה עושים? פרופ' פריש מציע לבדוק את מספרי הנרצחים והפצועים: "בדברים האלו אין הטיה. לפעמים יש אי־דיוקים, אבל במגמות אין בעיה". אז בדקנו, שוב באמצעות דוחות השב"כ שמתייחסים גם לכך. נתחיל בנרצחים: כשבן גביר דיבר עוד בשבוע הראשון של ספטמבר, עדיין לא היו נרצחים החודש, ועד אוגוסט אכן היו פחות נרצחים בהשוואה לכל שלוש השנים הקודמות (ב־2021, בה התרחש "שומר החומות", היו מעט יותר נרצחים).
אלא שכאמור עברו שלושה ימים, ואירע אותו פיגוע נורא שלקח את חייהם של שישה בני אדם. אם נספור את התקופות המקבילות עד לכתיבת שורות אלה (11 בספטמבר), אנחנו מגיעים ל־19 נרצחים ב־2025, לעומת 33 ו־35 ב־2024 ו־2023 בהתאמה. ב־2022 היו 20, הפרש די משני. הדבר מדגיש כמה הנתונים האלו עלולים להיות תנודתיים בגלל סדר הגודל של המספרים בהם אנו עוסקים.
מה לגבי פצועים? אם נבדוק את התקופה שעד ל־11 בספטמבר בכל שנה, הרי שמצבה של 2025 כבר פחות מרשים: 161 איש נפצעו בפיגועים שונים, שזה אכן שיפור לעומת 2024 (218), אבל גבוה יותר מ־2023 (113) וכמעט כפול מ־2022 (83).
אבל בעצם, אפשר גם לשאול שאלה אחרת: מה היה גורם לכם לפחד יותר לצאת מהבית - הרבה פיגועים קטלניים פחות, או מעט פיגועים קטלניים יותר? פרופ' קלור, מציע עוד מדד: "אני בודק פיגועים שהיה בהם לפחות נרצח אחד, כי אז תמיד יש דיווחים עם כל הפרטים, ושם אפשר להסתכל על עוצמת הפיגוע. חשוב להסתכל על מספר הנרצחים, אבל גם על מספר הפיגועים בהם יש לפחות נרצח אחד".
קיבלנו את ההצעה. ב־2025 היו עשרה פיגועים עם לפחות נרצח אחד, משמעותית פחות מב־2024 (23) ו־2023 (17), אבל מעט יותר מ־2022 (7). כך שב־2022 היו פחות פיגועים מב־2025, אבל היו יותר פיגועים קטלניים עם מספר רב של נרצחים. יש לציין שדוחות השב"כ לא חפים מבעיות מתודולוגיות גם כאן, וכך למשל מצוין ליד מספרי הנרצחים והפצועים שהמספר "לא כולל זירה דרומית וצפונית".
נעשה סיכום ביניים: אין ספק שהשנתיים הראשונות של הממשלה הנוכחית (2023 ו־2024) היו הרבה יותר קטלניות מהשנים שתחת הממשלה הקודמת. אז זה שהנתונים השנה טובים יותר לעומת הנתונים החריגים של השנתיים הקודמות - זה לא הישג מרשים במיוחד.
השאלה היותר מעניינת היא איך הם נראים בהשוואה לממשלה הקודמת. ובכן, הם די דומים במספרי הנרצחים ומספר הפיגועים שבהם נרצח לפחות אדם אחד, אבל השנה נפצעו בפיגועי טרור הרבה יותר אנשים מאשר ב־2022. אז למה התקופה הזאת יכולה להצטייר בזיכרון כמדממת במיוחד? "2021 ו־2022 היו יחסית שקטות", אומר פרופ' קלור, אך "בגלל הרעש של מפלגות האופוזיציה ב־2022, לאנשים נטמעה בראש מחשבה אחרת".
משמעות המדיניות
אפשר להסכים שגם אם ביחס לממשלה הקודמת השינוי עוד לא מאוד מורגש ברמת המספרים, ללא ספק יש שיפור ביחס לשנתיים הקודמות של הממשלה הזו. האם אפשר לקשור את זה למדיניות?
פרופ' פריש סבור שכן: "ישראל שינתה את השיטה, מפשיטות לשהייה במחנות הפליטים, בשילוב שימוש בחיל אוויר וטנקים. יחד עם המדיניות היה גם שיפור בביצוע שנובע מכך שמלחמה מביאה לעלייה ביכולת של הכוחות ובתיאום ביניהם, והפניית הכוחות ליהודה ושומרון בזמן הפסקת האש בעזה גם עזרה".
"בנוסף", ממשיך פרופ' פריש, "אין התגייסות של הפלסטינים ביו"ש לאינתיפאדה שלישית, למרות שאיראן וחמאס ניסו מאוד. כנראה שחששו שיעשו להם את מה שעשו לעזה. בהקשר הזה, גם אם במספרים אין הרבה הבדל מ־2022, אני חושב שגודל ההישג הוא כן יותר גדול".
אבל פרופ' קלור מדגיש שחשוב מאוד להיזהר בקריאת הנתונים: "בעייתי להשוות בין תקופה של מלחמה לתקופות אחרות. לפני המלחמה, אם חמאס היו רוצים להוציא פיגוע הם היו צריכים לעשות אותו בגדה או בתוך הקו הירוק. היום הם יכולים לתקוף חיילים ברצועת עזה, וזה לא נספר כפיגוע. כלומר, יכול להיות שהשינוי במספרים הוא תוצאה של אסטרטגיה שונה של חמאס ולא של הצלחה גדולה יותר של הממשלה או המשטרה בעצירת פיגועים".