VOYAH COURAGE 2025 / צילום: יח''צ
עד לפני כמה עשורים הנוסחה הבדוקה להצלחה של רכב בשוק הישראלי הייתה "סנטימטרים לשקל". כלומר, עד כמה הרכב החדש שאני רוכש ארוך יותר מהרכב שרכש השכן בסכום דומה. אלא שבשנות ה-90 תעשיית הרכב העולמית החלה להתפכח; מחירי הנפט עלו, הכבישים הצטופפו, מקומות החנייה התמעטו ותקנות הפליטה הוחמרו. גם ממדי המכוניות של המעמד הבינוני התכווצו, ואפילו תושבי ישראל גילו שמכוניות עירוניות קטנות יכולות להיות פתרון שימושי והגיוני.
● מבחן דרכים | אצל יצרן מערבי רכב כה מרשים ומושקע היה עולה כפול
● הסינים כבשו את תערוכת הרכב החשובה של אירופה, ואנחנו מצאנו 5 דגמים מעניינים
אבל עם כניסת החשמליות הסיניות לשוק בשלוש השנים האחרונות, שוב התהפך הגלגל. אפילו העממיות מביניהן, כל שכן רכבי הפנאי, מתחרות מי תציע ממדים גדולים יותר בפחות כסף, וכל המרבה בסנטימטרים וממעט בשקלים הרי זה משובח, לפחות בשוק הסיני ובשוק הישראלי.
עיצוב חיצוני
קחו למשל את הקרוס-אובר החשמלי החדש COURAGE של המותג VOYAH מבית דונגפנג. הוא נמתח לאורך 4.73 מ', תופס רצועת אספלט ברוחב קצת יותר מ-2 מ' בין המראות, ובסיס הגלגלים שלו באורך 2.9 מ'. אלה ממדים של מכוניות יוקרה אירופיות, אבל המחיר שלו מתחיל בפחות מ-200 אלף שקל.
למרות השם "קוראז'", הוא לא מפגין הרבה אומץ בעיצוב החיצוני, אם כי פה ושם ניכרים ניסיונות לשבור מעט את התבנית המוכרת, כמו למשל מכסה מנוע קדמי עם שני שקעים גדולים, שמזכירים קצת את פתחי האוורור של מכוניות מרוץ מקצועיות.
מערך הגריל והפנסים כבר נראה יותר שגרתי, אם כי בחשיכה הוא מתמלא בנקודות אור דמויות כוכבים, שבסיוע אפליקציה ברכב אפילו מרצדות לצלילי מוזיקה מתוכנתת.
פרופיל הצד נראה דינמי, בזכות גג בגובה מתון יחסית וחישוקי ענק מוחצנים. הגג נמתח לאחור בשיפוע מתון ובעמוד הגג האחורי יש מעין "מדרגה" מעוצבת. הזנב נראה די גנרי, למעט מערכת תאורה רחבה ומתוחכמת, שגם היא מאירה בלילה כמו מועדון ריקודים בשנחאי. בסך הכול זה רכב מסיבי, שבצבעים הנכונים גם נראה יקר יותר מכפי שהוא באמת.
פנים הרכב
דלתות הצד הענקיות חושפות את הנכנסים דרכן לחלל פנימי נוסח מערה. הנפח ענק, ושלושה מבוגרים ימצאו מקום מאחור, עם מרחב רגליים שמזכיר מיניוואנים גדולים. המושבים הקדמיים מספקים מרחב תנועה בשפע לאנשים גדולים, אם כי יש בקבוצה דגמים שמציעים מרווח גדול יותר בין הראש לתקרה.
הראות טובה לכל הכיוונים, למעט תצפית הצידה ולאחור, שדורשת להיעזר במערך המצלמות ההיקפי. תא המטען רחב ונפחו עומד על 527 ליטר. אומנם לא הגדול בקבוצה, אך על יענה על רוב הדרישות.
מערך הפיקוד הוא במתכונת המוכרת של טסלה, ששוכפלה בסיניות רבות אחרות. זה אומר קונסול מרכזי גבוה, רחב ונטול מתגים בין המושבים, עם חלל אחסון מתחתיו, ומסך מולטימדיה מלבני וגדול לצד הנהג. מול הנהג יש גם מסך מלבני זעיר, על תקן של לוח מחוונים, שנראה כאילו מישהו הוסיף אותו כדי לצאת ידי חובה. את מקומו של לוח המחוונים ממלאת תצוגה עילית בגודל מרשים, שמקרינה מידע על השמשה הקדמית לפני הנהג. לא כולם יסתגלו לפטנט הזה בקלות.
ברכב אין כמעט מתגי שליטה פיזיים, למעט מוט הילוכים, מוט איתות וכמה לחצנים על ההגה ועל הדלתות. מערכות הקול והאקלים, וגם פתחי האוורור, נשלטים באמצעות מגע, וזה לעיתים מטרד מסיח דעת, אבל נפוץ. הנחמה היא, שתפריטי המגע מגיבים די בזריזות, והטקסטים ביצעו "הגירה" מוצלחת לעברית ללא באגים. יש גם גיבוי של מערכת פיקוד קולי באנגלית, שפגשנו טובות ממנה.
בממשק התפעול יש כמה גימיקים חביבים, ובמיוחד אהבנו את האפליקציה שמאפשרת לנהג להפעיל רמקולים חיצוניים כדי להטריד נהגים והולכי הרגל בסביבה עם נביחות כלב, יללות חתול, מחיאות כפיים וכו'. חוש הומור סיני במיטבו. יש גם צליל רקע, שאמור לדמות צליל של מנוע בנזין גדול בזמן הנסיעה, אבל לנו הוא נשמע קצת כמו בלנדר שהוזמן מעלי אקספרס.
איכות הגימור והחומרים מותירה רושם סולידי ומושקע, עם לא מעט דיפונים רכים, שמשות אקוסטיות שמנטרלות היטב רעשי רוח וריפוד מיקרופייבר על התקרה, שעבורו גובים היצרנים האירופיים הון. גם המושבים מרופדים בחומרים נעימים למגע, אך האווירה הכוללת קצת אפרורית, ונוטה יותר לתכליתיות מאשר לפאר שמאפיין כמה דגמים סיניים.
מנוע וטווח חשמלי
הקוראז' מיובא לארץ בגרסה עם מנוע אחורי בודד בהספק 288 כ"ס, שבו נסענו, לצד גרסת שני מנועים בהספק 436 כ"ס. לשתי הגרסאות סוללה בקיבולת צנועה יחסית של 77.3 קילוואט-שעה.
גם לגרסת הבסיס לא חסר כוח, והוא מוזרם בצורה חלקה והדרגתית בעיר. קל לשמור על קצב ראוי בעליות תלולות ולשייט במהירויות גבוהות על הכביש המהיר.
הטווח החשמלי המוצהר, 476 ק"מ, אינו נתון מרשים בפלח חשמליות הפרימיום של ימינו, וכמקובל הטווח הריאלי נמוך ב-20% לפחות בתנאי הנסיעה הטיפוסיים בקיץ הישראלי. כלומר, 35 מעלות בחוץ, מזגן פועל במלוא העוצמה ועליות מזדמנות.
אגב, הגרסה החדשה של הרכב הזה, שמשווקת בסין, כוללת אופציה לסוללה של 109 קילוואט וטווח רציני מאוד. יש גם מערכת למחזור אנרגיית בלימה, אבל העוצמה שלה די מתונה.
על הכביש
על הכביש, ניכר שמישהו במחלקת ההנדסה של החברה השקיע בכיול "אירופי" של השלדה. תחושת ההיגוי אומנם לא חדה, אבל המשקל די מאוזן ויש כמות סבירה של היזון חוזר. גם אחיזת הכביש וריסון השלדה על כבישים מתפתלים סבירים, אם כי חלק גדול מהקרדיט מגיע לחישוקי 20 אינץ' עצומים, שעוטים עליהם צמיגים משובחים של "מישלין" בחתך נמוך. רק מומלץ להימנע מתקר, כי החלפת צמיג כזה היא יקרה.
חישוקים ענקיים וצמיגים נמוכי חתך ברכב ששוקל 2.1 טונות אינם מתכונת לספיגת זעזועים אנינה, למרות שהקוראז' מנטרל בצורה סבירה מהמורות על הכביש המהיר, מפגש עם סדרה של שיבושי אספלט עירוניים במהירויות נמוכות יטלטל את הנוסעים מאחור כמו יאכטה על ים סוער.
מחיר
הקוראז' החדש יוצא לאחד הפלחים הצפופים והתחרותיים ביותר כיום בשוק הרכב הישראל, שבו מתנהלת מלחמת מחירים קשוחה, בעיקר בין מועמדים סיניים רציניים. הוא לא מציע את הטווח הגדול בפלח, ויש כלים גדולים ונוחים ממנו.
אבל הנשק שלו בפלח הוא מחיר פתיחה אגרסיבי של 195 אלף שקל לדגם החד-מנועי ו-210 אלף שקל בלבד לדגם הדו-מנועי. התמחור הזה מעלה משמעותית את רף התמורה לכסף, במיוחד עבור מי שתמיד רצה רכב עם ממדים, אבזור ותחכום, שמכוניות מערביות גובות עבורם סכום כפול.
חלק מהמתחרות
XPENG G6 גרסת בסיס
202 אלף שקל לפני מבצעים. מנוע בודד עם 258 כ"ס ובגרסה ההתחלתית סוללה של 67.8 קילוואט וטווח של עד 425 ק"מ. תא נוסעים מאובזר ותא המטען 571 ליטר
דיפאל S07
202 אלף שקל לפני מבצעים. עיצוב נמרץ וממדים דומים לקוראז' אם תא מטען שמסתפק ב-435 ליטר. מנוע בודד של 218 כ"ס והטווח עד 475 ק"מ ב-WLTP
