מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות
הימשכות מלחמת חרבות ברזל לא רק מקשה על החברות הביטחוניות בתערוכות, כי אם גם בחשש של לקוחות אסטרטגיים מסגירת עסקאות. לא הרחק מכאן, טורקיה דוהרת אל מטוס הדור החמישי מתוצרתה, ובארה"ב ובריטניה כבר מכינים את המל"טים האוטונומיים שילוו את מטוסי הקרב. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026
● הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל
המלחמה בעזה מעכבת עסקה אסטרטגית עם יוון
ממשלת יוון מעוניינת לסגור עסקה נרחבת עם ממשלת ישראל, אלא שהמלחמה המתמשכת בעזה גורמת לחששות ולעיכובים מצד אתונה. כך מדווח באתר אקת'ימריני. העסקה כוללת את מערכת שיגור הרקטות PULS של אלביט, תוך שהיוונים מעוניינים לכלול בפנים מגוון חימושים: כידון קסום, אקסטרה, ונץ דורס עם טווח של כ־300 ק"מ, בעסקה שמוערכת בכ־700 מיליון אירו (כ־820 מיליון דולר).
PULS היא מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ, למשל עם נץ דורס.
לפי הדיווח היווני, העסקה כוללת ייצור משותף על אדמת יוון, כשהדרישה השגרתית של אתונה עומדת לרוב על כ־30% ייצור מקומי. בכירי אתונה וירושלים קיימו שורת שיחות במגוון עסקאות שנמצאות על הפרק, כשבאקת'ימריני מציינים כי שורת נמלי תעופה יווניים אירחו פגישות בשונה.
בה בעת, תוכנית מגן אכילס להגנה רב־שכבתית של יוון מתעכבת, בשל סוגיות אזוריות כמו המלחמה בעזה והצעות יריבות אירופאיות. לבסוף, היוונים רוצים לשפר גם את יכולותיהם ההתקפיות עם טילים מסדרות ספייק וספייס.
לא מחכה לארה"ב: טורקיה מתקדמת עם מטוס הדור החמישי שלה
טורקיה ממשיכה להתקדם עם המטוס הדור החמישי מתוצרתה, קאאן, עם כניסת האב־טיפוס השני לשלב האינטגרציה. שניהם נמצאים בשלב פיתוח מתקדם, ומתבצעים בהם ניסויים פנימיים שכוללים איסוף דאטה על טיסותיהם. בתעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ) ציינו כי מתקרבים לשלבי הרכבה סופיים. אותו מטוס מיועד להיות מבצעי רק בסוף העשור, אבל טורקיה כבר סגרה עסקאות מכירה.
באנקרה פתחו בפרויקט בשל אירוע ב־2019: בעקבות התעקשות הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן לרכוש סוללות S-400 מרוסיה, הושתו על טורקיה סנקציות מסדרת CAATSA, שהביאו להרחקתה מפרויקט ה־F-35. המטוס שמציב את ישראל בעמדת עליונות אווירית אזורית. בניסיון לשלוח מסר למדינות האזור ואף לארה"ב, טיסת הבכורה של אבות הטיפוס הטורקיים צפויה להתבצע ברבעון השני של 2026.
חלק מהמידע על קאאן כבר ידוע כולל מוטת הכנפיים (14 מטרים) ומשקל גוף המטוס המרכזי (כ־3.3 טון). לפי טענת התעשייה האווירית הטורקית, הם מסוגלים לייצר עד שמונה יחידות בשנה - ובכוונתם אף להגדיל את פס הייצור. ההזמנה הראשונית של חיל האוויר הטורקי כוללת 148 מטוסים, כאשר לא ברור אם זה כולל הזמנה שכבר התקבלה מאינדונזיה ל־48 יחידות.
המל"ט העתידני שיקדים את הדור השישי
ענקיות הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין והבריטית BAE משתפות פעולה במשך שנים רבות בשורת תוכניות אסטרטגיות. אחת המוכרות שבהן היא F-35, שבו החברה הבריטית אמונה על כ־13%-15% ממלאכת הייצור של כל מטוס, שמחירו עומד על כ־80 מיליון דולר ליחידה. עתה, שתי החברות מציגות פרויקט נוסף של מערכות אוויריות בלתי מאוישות, שמיועד ללוות מטוסים מאוישים - עוד בטרם המבצוע של מטוסי קרב מהדור השישי.
במסגרת התוכנית החדשה, החברות מעוניינות ליצור בעיצוב משותף אמצעים מתקדמים בעלויות נמוכות יחסית, סוגיה משמעותית מאוד בתעשייה הביטחונית הבינלאומית. לפי שעה אמנם ניתן להתרשם רק מהדמיות, אבל ניתן לראות בבירור זנב בצורת V, ושאיפה ליצור אמצעים ברמת חמקנות גבוהה.
החברות ציינו כי האמצעים החדשים יהיו "אוטונומיים", אבל טרם ברור לחלוטין עד כמה אדם יוכל להתערב בפעולתו. שתי החברות שואפות להביא את המל"טים החדשים לכדי שירות מבצעי במהרה, כשעל הפרק בכל העולם עודנה עומדת השאלה עד כמה העמקת הבינה המלאכותית והאוטונומיה של אמצעים קטלניים, תותיר אותם בטוחים לשימוש - באופן יחסי.
הפצצות הימיות האמריקאיות החדשות נחשפות
חיל האוויר האמריקאי מנהל פרויקט בשם קוויקסינק (Quicksink) שנועד לפיתוח חימושים זולים יחסית נגד ספינות. הוא כולל וריאנט ימי של GBU-31 (JDAM) במשקל 2,000 פאונד (כ־900 ק"ג), שעברה התאמה. JDAM הן ערכות שמאפשרות להפוך פצצות פשוטות, לכאלו שניתן לנווט אותן אל המטרה - וכעת כחלק מתרגיל שביצעו האמריקאים בתקופה האחרונה, הם מציגים כיצד זה נראה בשטח. בדומה לפצצות GBU מקבילות, גם לגרסה הימית יש פצצות קטנות במשקל כ־225 ק"ג.
ככלל, ערכות JDAM מכילות זנב שכולל מערכת הנחיה שנועדה להוביל את הפצצה אל המטרה, בין אם היעד נמצא בים ובין אם ביבשה. אותה מערכת מהווה שילוב בין מערכת אינרציאלית לבין GPS, קרי לוויין. לעומת זאת, מערכת ניווט אינרציאלית מודדת את התאוצה ומהירות הזווית כדי להבין את המיקום. מדובר במערכת שמשתמשים בה גם בצוללות: גירוסקופ מודד את הזווית, במד תאוצה ובמגנומטר, שבוחן את הכיוון ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.
את החימושים הטיל מפציץ אסטרטגי בים הנורבגי מפציץ אסטרטגי מדגם B-2, המפציץ האסטרטגי מתוצרת נורת'רופ גרומן ששימש את ארה"ב לתקיפת מתקני הגרעין של איראן בחודש יוני. ככל הנראה בשל חשיבות התרגיל, את B-2 האמריקאי, שארה"ב לא מכרה לאף מדינה מעולם, ליוו מטוסי F-35 ופוסיידון של חיל האוויר הנורבגי.