נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque
הדחיפה לשקיפות נמוכה יותר בשוק ההון של אמריקה צוברת תאוצה. הנשיא דונלד טראמפ קרא לבטל את הדרישה הפדרלית לפרסום דוחות כספיים של חברות ציבוריות בכל רבעון. "כל שישה חודשים אמור להספיק", אמר ביום שני בפוסט ברשתות החברתיות, הדהוד רעיון מהקדנציה הראשונה שלו שבסופו של דבר לא הוביל לשום מקום.
● 18 המניות האלה צפויות להוביל בוול סטריט, בגלל סיבה מפתיעה אחת
● מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"
אין גל של משקיעים שדורשים את השינוי שטראמפ מבקש. עבורם, ההצעה של טראמפ תביא לפחות גישה למידע, ולחשיפה גדולה יותר לסיכונים. בסופו של דבר, הם אלו שיקבעו האם להצטרף ליוזמה של טראמפ, ויש להם סיבות רבות לבלום את המהלך.
בסופו של דבר, הדרישה לדיווח תוצאות בזמן מורידה את עלויות ההון של החברות. ככל שהדיווח שלהן שקוף ואמין יותר, עלויות ההלוואה וגיוס ההון שלהן ממשקיעים יהיו נמוכות יותר בהשוואה לחברות עם ביצועים דומים.
אף אחד לא רוצה לחכות שלושה חודשים נוספים כדי לגלות חדשות רעות, למשל שחברה שהייתה רווחית החלה להפסיד כסף. המשקיעים גם לא רוצים להגיע למצב ההפוך ולפספס את המומנטום כשמזלה של חברה משתנה פתאום, כמו שקרה ב־NVIDIA.
מה חושב על זה וורן באפט?
ירידה בתדירות הדוחות הכספיים עלולה להביא לתנודתיות גדולה יותר במחירי ניירות הערך, המניות. פחות דיווחים משמעותם יותר מידע שהמשקיעים נדרשים להתעדכן בו בכל פעם שהחברה מדווחת על תוצאות. זה שהמידע לא ידווח לא אומר שהוא יפסיק להתקיים. גורמים פנימיים עדיין יקבלו אותו, ויפעלו על פיו. משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה להנהלות של חברות עשויים להיות בעלי יתרון גדול עוד יותר על פני משקיעים בודדים. דיווח כספי בזמן, משווה את תנאי המגרש בין השחקנים בשוק.
הנושא החם של היום הוא בינה מלאכותית, שכמעט ולא הייתה על הרדאר של רוב המשקיעים לפני שלוש שנים, לפי השקת ChatGPT. המתנה של שישה חודשים בין דוח לדוח היא נצח עבור התעשייה הזו, ולא רק עבורה.
אין לבלבל בין דיווח כספי לתחזיות פיננסיות. במאמר דעה שפורסם בוול סטריט ג'ורנל בשנת 2018, עודדו וורן באפט וג'יימי דיימון חברות ציבוריות לשקול להפסיק לספק תחזיות רבעוניות על הרווח למניה, ואמרו כי הדבר מוביל לעתים קרובות להתמקדות לא בריאה בטווח הקצר על חברות אסטרטגיה לטווח ארוך. עם זאת, שניהם הדגישו: "אין לפרש את דעותינו על תחזיות רווח רבעוניות כהתנגדות לדיווח רבעוני או שנתי. שקיפות לגבי תוצאות פיננסיות ותפעוליות היא היבט חיוני של השוק הציבורי בארה"ב".
האם חברות ידווחו מיוזמתן?
במקרה שה־ SEC (רשות נייירות ערך האמריקאית) תממש את המשאלה של טראמפ, זה לא יביא לסיום הדיווח הכספי הרבעוני, אלא רק לסיום הדרישה. חלק מהחברות ידווחו מרצונן על בסיס רבעוני. חברות מתחרות יצטרכו לשאול את עצמן האם המחיר שישלמו על המוניטין שלהן והשלכות נוספות של דילוג על דיווח רבעוני יהיה שווה את זה.
כעת נותר לראות האם תהיה תגובה חריפה מצד ציבור המשקיעים על הירידה הפתאומים בגישה למידע פיננסי. משקיעים פסיביים המבקשים לעקוב אחרי תשואות השוק באמצעות השקעה במדדים, אולי לא יתעניינו בשינוי במיוחד, הם ממילא לא קוראים הרבה דוחות כספיים. אבל משקיעים אקטיביים, אלה שעליהם המשקיעים הפסיביים נשענים, בהחלט ישימו לב.
כל הדיון הזה הוא חלק מרצף של שינויים שנעשו לאורך השנים. לאחר סקנדלים והונאות חשבונאיות של תחילת שנות ה־2000, הקונגרס וה־ SEC העבירו דרישות מחמירות יותר לדיווח כספי ורגולציה פיננסית עבור חברות ציבוריות. לאחר מכן, הגיעה תגובת הנגד, והקונגרס קידם הקלות עבור הרבה מהדרישות שנקבעו בזמנו עבור חברות ציבוריות קטנות.
בהמשך, שוב הגיעה תגובת נגד וה־ SEC דחפה לגילויים נוספים, בעיקר בנושאי איכות הסביבה ותחומים נוספים שמשקיעים ראו קשר חלש בינם לבין ביצועים פיננסים של חברות. ואז שוב - המטוטלת התנדנדה לכיוון השני כשבכירים במשק ובמערכת הפיננסית קראו לרגולציה מקלה. אם ה־ SEC תלך בעקבות טראמפ, ייתכן שבעתיד ההחלטה שוב תתהפך. זה בדיוק סוג הרגולציה המעוותת שמשגעת משקיעים ומנהלי תאגידים כאחד.
נהוג לומר שהשווקים שונאים אי ודאות. אבל מה שהם באמת לא אוהבים הוא את חוסר הוודאות המיותר לגבי האם מנהלי החברות הולכים לספר להם מה באמת קורה בתאגיד שלהם - בזמן.