גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ סוגר את שערי ארה"ב לרילוקיישן, אבל עבור הישראלים יש חדשות טובות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם על צו שמייקר את אגרת ויזת העבודה ל-100 אלף דולר ● מהי ויזה מסוג H-1B, מה טענת הנגד המרכזית של ממשל טראמפ, ואיך מסבירים את המספר הנמוך של הישראלים שמשתמשים בוויזה זו? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הדרישה החדשה של הממשל האמריקאי, הכוללת תשלום של מאה אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B מחוללת סערה בקרב ענקיות הטכנולוגיה, ולא רק אצלן. על פי דיווחים בתקשורת העולמית, חברות ענק כמו מיקרוסופט , ג'י.פי מורגן ואמזון כבר ביקשו מעובדיהן המחזיקים בוויזות מסוג זה להישאר במדינה ולא לצאת. הכללים החדשים אמורים להיכנס לתוקף כבר מחר (א'), ועל כן המליצו החברות למי שנמצא כעת מחוץ לארה"ב לחזור בהקדם, טרם כניסת הכללים החדשים לתוקף. מהי אותה ויזה, מה המטרה של הכללים החדשים, מי ייפגעו במיוחד ומי ייהנה מהחרגה? גלובס עושה סדר.

רילוקיישן לעשירים בלבד: המהלך הדרמטי שעלול לפגוע גם בישראלים
טראמפ מתכנן עסקת נשק ב-6 מיליארד דולר עם ישראל. מה היא כוללת?

מהי ויזת H-1B?

מדובר באשרה לעובדים זרים המשמשת בעיקר את חברת הטכנולוגיה בארה"ב. התנאי הוא תואר ראשון רלוונטי לתפקיד המיועד והיא מונפקת לתקופה של עד שלוש שנים, עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות.

כדי לקבל את האשרה, חברה חייבת להוכיח למשרד העבודה האמריקאי כי תשלם לעובד שכר הוגן. מטרת דרישה זו היא למנוע מצב שבו עובדים זרים מועסקים בשכר נמוך יותר, ובכך פוגעים בתנאי ההעסקה של העובדים המקומיים. התכלית המקורית של ויזות אלו היא להביא כוח אדם איכותי שיסייע לחברות האמריקאיות במקומות בהן קיים מחסור בעובדים מקומיים.

ויזת H-1B, שנוסדה על ידי הקונגרס ב-1990, היא האפיק המרכזי שדרכו עובדים זרים מיומנים מגיעים לעבוד בארה"ב. בהמשך, הוויזה יכולה להוות שלב בדרך לקבלת תושבות קבע (גרין קארד), המאפשרת שהייה בלתי מוגבלת במדינה.

האם יש הגבלה על מספר הוויזות שניתנות?

הביקוש לוויזה גבוה משמעותית מההיצע. מדי שנה מוגשות מאות אלפי בקשות, אך המכסה השנתית עומדת על 85 אלף אשרות חדשות בלבד. בשל הפער הזה, זהות מקבלי הוויזה נקבעת באמצעות הגרלה. על פי הערכות שצוינו בוול סטריט ג'ורנל, כיום כ-700 אלף איש חיים ועובדים בארה"ב על בסיס ויזת H-1B.

מהי טענת הנגד המרכזית של ממשל טראמפ?

במסמך הרשמי של הבית הלבן, החתום על ידי הנשיא דונלד טראמפ, נכתב כי במקור תוכנית ויזות H-1B, נוצרה על מנת להביא עובדים זמניים ומיומנים לארצות הברית לביצוע תפקידים מורכבים, אך היא נוצלה באופן מכוון כדי להחליף עובדים אמריקאים בכוח עבודה זול יותר ובעל מיומנות נמוכה יותר.

עוד נטען כי חלק מהמעסיקים, תוך שימוש בפרקטיקות שאומצו כעת באופן נרחב על ידי מגזרים שלמים, ניצלו לרעה את חוק ה-H-1B ותקנותיו כדי לדכא באופן מלאכותי את השכר, מה שהוביל לקיפוח העובדים האמריקאים. בכך הדבר גם הקשה על התכלית המקורית - שהיא משיכת כוח עבודה מיומן. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. "חברות טכנולוגיית המידע (IT) בפרט, עשו מניפולציות בולטות במערכת ה-H-1B, וגרמו נזק משמעותי לעובדים אמריקאים בתחומים הקשורים למחשבים", נכתב בהצהרת הבית הלבן. במילים פשוטות, בממשל רוצים לעודד העסקת אמריקאים על חשבון זרים.

איך זה נראה במספרים?

על פי נתוני הבית הלבן, מספר העובדים הזרים בתחומים המוזכרים לעיל בארצות הברית יותר מהכפיל את עצמו בין השנים 2000 ל-2019, ועלה מ-1.2 מיליון לכמעט 2.5 מיליון. במקביל, מספר המשרות בתחום גדלו ב-44.5% בלבד. בקרב מקצועות המחשוב והמתמטיקה, חלקם של הזרים בכוח העבודה גדול מ-17.7% בשנת 2000 ליותר מ-26% ב-2019. לשיטת הממשל, הסיבה לריבוי העובדים הזרים בתחומים אלו הוא ניצול לרעה של ויזת H-1B.

בבית הלבן הסתמכו בין היתר על מחקר של הבנק הפדרלי של ניו יורק, המראה כי בקרב בוגרי מכללות בגילאי 22 עד 27, בעלי תארים במדעי המחשב ובהנדסה מתמודדים עם שיעורי אבטלה חריגים, 6.1% ו-7.5% בהתאמה - יותר מכפול משיעורי האבטלה של בוגרים טריים בביולוגיה ובתולדות האמנות. נתונים עדכניים מגלים כי שיעורי האבטלה בקרב עובדים במקצועות המחשוב זינקו מממוצע של 1.98% בשנת 2019 ל-3.02% בשנת 2025.

מי המדינות והחברות שייפגעו במיוחד?

המדינה הבולטת ביותר שתיפגע היא הודו. מתוך כמעט 400 אלף הבקשות שאושרו ב-2024, 71% מגיעים מהודו. במקום השני ובפער עצום נמצאת סין עם 11.7%, ואחריה נמצאות: הפיליפינים, קנדה ודרום קוריאה. כל אחת עם אחוז אחד בלבד. ישראל לא נמצאת בין עשר המדינות המובילות. למעשה, על פי הנתונים העדכניים של רשות ההגירה האמריקאית, פחות מ-500 ישראלים קיבלו אישור לויזת H-1B בשנת 2024.

אמזון היא המעסיקה הגדולה ביותר של בעלי אשרות מסוג זה. במחצית הראשונה של 2025, אמזון ויחידת מחשוב הענן שלה, AWS, קיבלו אישור ליותר מ-12 אלף ויזות H-1B. אחריה ברשימה נמצאת TCS, חברת IT מקבוצת טאטא ההודית עם 5,500 עובדים במתכונת זו. במקומות השלישי והרביעי נמצאת מיקרוסופט ומטא עם כ-5,000 עובדים כל אחת, ואחריהן נמצאות אפל וגוגל עם כ-4,200 עובדים כל אחת.

איך מסבירים את המספר הנמוך של הישראלים שמשתמשים בוויזה זו?

עבור רוב הישראלים, אשרת H-1B פחות רלוונטית, וישנו שימוש גבוה יותר בויזה מסוג אחר - L1. אשרה זו ניתנת לעובד שמועסק בחברה בישראל במשך שנה לפחות, ועובר לארה"ב לצורך עבודה באותה החברה. במסגרת אשרה זו, התנאים לעבודה ושהייה של יתר בני המשפחה פשוטים יותר, והיא גם מהווה יתרון בהמשך בקבלת גרין קארד.

כיצד צפוי המהלך להשפיע על חברות, במיוחד בתחום ההייטק?

אמנם ענקיות הטכנולוגיה ו-IT הן המעסיקות הגדולות ביותר, והן עשויות למצוא פתרונות יצירתיים או אפילו לשלם סכומים נכבדים. על פי ההערכות, הפגיעה הקשה תהיה בחברות קטנות ובסטארט-אפים, שלא יוכלו לעמוד בגזרה החדשה. בבלומברג מציינים כי ההכרזה של טראמפ אכן צופה תרחיש שבו ניתן יהיה לעקוף את העלויות החדשות אם הן יהפכו לנטל משמעותי, ומאפשרת מתן פטורים אם הדבר "עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי". הוראה זו פותחת פתח לחברות או תעשיות מסוימות לבקש חריגה מהאגרה החדשה. עם זאת, הכוונה להטות את תוכנית H-1B לכיוון משרות בשכר גבוה יותר ברורה.

איך תעבוד הגבייה ומה המכשולים בדרך?

אין לכך עדיין תשובה ברורה. שר המסחר הווארד לוטניק אמר כי הוויזה תעלה 100 אלף דולר לשנה, אך הוסיף כי הפרטים עדיין נשקלים. "חברות הטכנולוגיה תומכות, שוחחנו איתן", הוסיף לוטניק ביום אתמול (ו'). בתקשורת האמריקאית מציינים כי לא ברור אם הפעולות האחרונות של הבית הלבן ייתקלו באתגרים משפטיים. הם מוסיפים כי בדרך כלל, אגרות ויזה חדשות חייבות להיקבע על ידי הקונגרס או להיות מוטלות באמצעות תקנות רשמיות, שעוברות תחילה חודשים של הודעה ציבורית והערות.

עוד כתבות

בפרספקטיבה של עשור, אפשר להצביע על הישגים נקודתיים למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה / צילום: רוני שיצר

כמו ביוון: בדקנו כמה משכורות תצטרכו בשביל לקנות דירה

המחאה על מחירי הדיור בקיץ 2011 הוציאה לרחובות מאות אלפי ישראלים - אך כיום ניתן רק לחלום על רכישת דירה בתנאים שהיו אז ● מחקר חדש מראה כי בעוד ההכנסה הריאלית לנפש עלתה מאז ב־2% בשנה בממוצע, מחירי הדירות עלו בכ־5% בשנה בממוצע ● כך ממשיך להתרחק חלום הדירה הישראלי

GAC AION V / צילום: יח''צ

החל מ-167 אלף שקל: לרכב הזה יש את היחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר

לשחקן החדש ביותר (בינתיים) בפלח רכבי הקרוס-אובר החשמליים המשפחתיים, GAC AION V, יש עיצוב ייחודי, תא נוסעים מרווח ואיכותי והיחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר ● באגף הדינמי יש מקום לשיפור ● מבחן דרכים

בית בקיבוץ הגושרים / צילום: אייל מרגולין

אחת העסקאות היקרות באזור: בכמה נמכר צמוד קרקע בקיבוץ הגושרים?

צמוד קרקע עם 5 חדרים, בשטח 210 מ"ר, בהרחבה של קיבוץ הגושרים, נמכר תמורת 5.05 מיליון שקל ● זו העסקה השנייה בגובהה בגליל העליון, לאחר נכס שנמכר במשמר הירדן ב־5.3 מיליון שקל

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מתכנן עסקת נשק ב-6 מיליארד דולר עם ישראל. מה היא כוללת?

הממשל האמריקאי מבקש מהקונגרס לאשר עסקת נשק בהיקף של כ-6 מיליארד דולר עם ישראל - כך על פי דיווח בוול סטריט ג׳ורנל ● המימון יגיע ככל הנראה ברובו מכספי הסיוע

צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול משמעותית / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

הדוח שחושף: משק החשמל יעבור שינוי משמעותי ב-5 השנים הקרובות

על פי דוח משק החשמל שפרסמה רשות החשמל, עשרות מיליארדי שקלים צפויים להיות מושקעים במשק החשמל בחמש השנים הקרובות ● 42 מיליארד מתוכם תשקיע חברת החשמל הממשלתית בתשתית, ו-47 מיליארד יגיע מהשוק הפרטי ביכולת ייצור ואגירה

פסל של אינאיס, בנו ואביו ברומא. דימוי של רצף ואחריות / צילום: Shutterstock

גיוס המונים ומופעי התרמה: ממה חיים אומנים ותיקים במצוקה

ממתי כספי, יצחק קלפטר ועד נעמי פולני: בשנים האחרונות עמודי התווך של התרבות הישראלית נאלצים לבקש תרומות על מנת להזדקן בכבוד ● בעוד שהסיוע הוא בעיקר חד־פעמי מפרסים או מענקים, הגיע הזמן שמדינת ישראל תיישר קו עם המערב ותיישם מדיניות קבועה

יניב לושינסקי / צילום: ניר סלקמן

הרווארד נראתה לו כמו "חנות ממתקים". למרות זאת הוא חזר לישראל וקיבל תפקיד בכיר

הוא התמחה אצל אסתר חיות, עשה תואר שני בהרווארד ולפני 8 שנים הצטרף למקינזי ● כיום, לאחר שמונה לשותף־מנהל של החברה בישראל, הוא בטוח: "תצא מכאן חברה של יותר מטריליון דולר" ● וגם: איך זה להיות מנהל בכיר מחוץ לארון? ● שיחה קצרה עם יניב לושינסקי

פקח מכוון תנועה בתל אביב, 1975. הצביון הכלכלי השתנה בתוך שנים ספורות / צילום: יעקב סער לע''מ

סיבה לפסימיות, אבל גם לתקווה: איך הכול כמעט הסתיים לפני 50 שנה

אנחנו מחפשים את השנים שבהן עולמנו מתחיל, מסתיים או כמעט מסתיים ● למשל 1975, כשהכול היה קודר: העולם החופשי רעד מפחד; הדיקטטורות האמינו שהן מנצחות; ישראל עמדה ב'עשור האבוד'; ונער התחיל את עבודתו העיתונאית, וגילה שאור בוקע מקצה רוב המנהרות החשוכות

חברי ועדת בכר. מימין למטה בכיוון השעון: יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר דאז ויו''ר הוועדה, דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, יואב להמן, המפקח על הבנקים בזמנו, מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ואייל בן שלוש , הממונה על שוק ההון לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

"ראינו את הנתונים והתחרפנו": חברי ועדת בכר חוזרים לרפורמה ששינתה את המדינה

תשעה חברים ישבו בוועדת בכר, ובמשך חודשים ארוכים גיבשו את הרפורמה שעיצבה את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו היום ● 20 שנה אחרי, גלובס חזר לכמה מהחברים, ששיחזרו את הדיונים הסוערים בכנסת, מכבש הלחצים שהופעל עליהם מכל כיוון, ועל מה הם מתחרטים עד היום? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד  

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

לוי הלוי, מנכ"ל כאל, מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל אל על

לוי הלוי הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל חברת התעופה אל על, במקום דינה בן טל-גננסיה שהודיעה על פרישתה מוקדם יותר השנה ● בשנתיים האחרונות נהנתה אל על מכך שחברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לישראל

פעילות כוחות צה''ל ביהודה ושומרון / צילום: דובר צה''ל

רגע לפני החגים: היערכות להסלמה ותגבור כוחות ביו"ש

חשש במערכת הביטחון: יוזמת ההכרה במדינה פלסטינית תוביל לעלייה בפיגועים ● לקראת כיבוש עזה: פעילי חמאס ומחבלי נוח'בה נצפו עוזבים את העיר ● דיווח: בריטניה תכריז היום על הכרה במדינה פלסטינית ● הסכם ביטחוני במוקד: נתניהו יכנס דיון מכריע בעניין המו"מ עם סוריה ● קטאר מבקשת התנצלות ישראלית כדי לחדש את התיווך ● 48 חטופים - 716 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבעל ברח לחו"ל והשאיר אישה וילדים. זה ה"עונש" שנתן לו ביהמ"ש

יו"ר ועד אגודת מושב זוהר וחברי ועד נוספים חויבו לשלם כ־2.5 מיליון שקל לשני אחים, לאחר שסירבו לאשר את חברותם ● ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הימלטות של בעל מהארץ, כשהוא מותיר את אשתו וילדיהם ללא תמיכה כלכלית, מהווה "סיבה מיוחדת" להעניק לאישה נתח גדול יותר מדירתם ● בימ"ש השלום בחיפה הורה לתקן צו ירושה שניתן ב־2014 ולקבוע כי ויתורו של חייב בהוצאה לפועל על חלקו בירושה לטובת שני אחיו - אינו תקף ● 3 פסקי דין בשבוע

מדריך ביטוחי נסיעות / צילום: יח''צ

לא תמיד תקבלו את הכסף בחזרה: כך תבחרו נכון את ביטוח הנסיעות לחו"ל

בעידן של אי-יציבות ביטחונית, ריבוי שביתות וניסיון לבניית אמון מחודש מול חברות התעופה, יותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם האם ביטוח הנסיעות שרכשו אכן מעניק שקט נפשי ● מאילו סיבות אפשר לבטל את הטיסה, מה ההבדל בין סוגי הביטוחים השונים, ואיך נכון להתנהל במקרה של תביעה ● גלובס עושה סדר

מבצע למכירת דירות חדשות. אותה עסקה? / צילום: דרור מרמור

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: מפלה לרעה יזמים המציעים מבצעי קבלן

אפגד יזמות בנייה טוענת כי רשות המסים גובה מע"מ שלא כדין מיזמים בגין מרכיב המימון המגולם במבצעי התשלומים הנדחים בסגנון 20/80 ו־10/90 ● הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הרשות בהיקף של 800 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט, הדאו בשיא; אפל וטסלה רשמו עליות

נעילה שלילית באירופה ● אפל התרוממה ברקע תחילת שיווק הדגמים החדשים ● ירידה במחירי הנפט

ליאור פרנקל בשיחה עם שחר פולק / צילום: אלדד צלמים

הוא הגיע לראיון עבודה ומצא את עצמו נעול במשרד ריק. האירוע הזה שינה את חייו

הפודקאסט הפופולרי "פופקורן" מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה ● "אגו הוא אחד הדברים שהורגים סטארט־אפים, ובלעדיו יש יותר מוטיבציה לעשות יותר ולשפר", אומר שחר פולק, ראש מחלקת הנדסה ב־ImagenAI ● בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מדבר על תרבות ארגונית רעילה והחסרונות של קידום מבפנים ● פופקורן 

הפקולטה לניהול. אדם או בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

אדם או בינה מלאכותית: מי תעדיפו שיהיה המנהל שלכם?

הילה, המנהלת האנושית, תוכל לספק לעובדים שלה אמפתיה ואינטליגנציה רגשית ●  "היילו", המופעלת על ידי AI, זמינה באופן תמידי ומסוגלת לנתח ביצועים ולייעל תהליכים בזמן אמת ● אז מי עדיף שיהיה המנהל שלכם? התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית, לפחות בינתיים

איור מתוך הספר. דמות שלא קיימת / צילום: מתוך הספר

"אנשים לא ששים לדבר על ההורים שלהם שמתנוונים. זה לא נושא שיחה כיפי במסיבות"

"כמה זה חמור", הקומיקס שיצרה נעה כ"ץ, שם במרכז את אביה שאובחן עם דמנציה, ואת היפוך התפקידים שגררה המחלה ● מעיסוק בענייני רבייה וציפורים עברה כ"ץ ליחסי ילדים והורים, זיכרון ואובדן, והתוצאה נכנסת עמוק ללב

ערן זינמן, מיכה קאופמן, יואב זייף, רועי מן / צילום: עומר הכהן, איל יצהר, נתנאל טוביאס

הישראלית שקפצה בעקבות המלצה, וזו שהתאוששה אחרי צניחה של עשרות אחוזים

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● אחרי שצנחה בחדות בחודש שעבר, על רקע חששות שה-AI תייתר את מוצריה, מאנדיי קפצה בכ-16% ● פייבר עלתה בכ-10%, לאחר המלצה מבית השקעות אמריקאי ● וסטרטסיס הוסיפה לערכה כ-7%, ללא דיווח מהותי מצד החברה

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

ההפתעה, האכזבה והטרנד החם הבא: מייסד פרופיט מתכונן לשנה העברית החדשה

אסף בנאי, המייסד והבעלים של קבוצת הפיננסים פרופיט, מסכם שנה עברית ומספק תחזיות לזו הבאה ● מההזדמנות שעשויה להיות בשוק האג"ח, דרך התשואה של החוסכים במניות ועד להשפעות איומי החרם מאירופה: "נצא מהאירוע הזה מחוזקים" ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט