נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
הדרישה החדשה של הממשל האמריקאי, הכוללת תשלום של מאה אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B מחוללת סערה בקרב ענקיות הטכנולוגיה, ולא רק אצלן. על פי דיווחים בתקשורת העולמית, חברות ענק כמו מיקרוסופט , ג'י.פי מורגן ואמזון כבר ביקשו מעובדיהן המחזיקים בוויזות מסוג זה להישאר במדינה ולא לצאת. הכללים החדשים אמורים להיכנס לתוקף כבר מחר (א'), ועל כן המליצו החברות למי שנמצא כעת מחוץ לארה"ב לחזור בהקדם, טרם כניסת הכללים החדשים לתוקף. מהי אותה ויזה, מה המטרה של הכללים החדשים, מי ייפגעו במיוחד ומי ייהנה מהחרגה? גלובס עושה סדר.
● רילוקיישן לעשירים בלבד: המהלך הדרמטי שעלול לפגוע גם בישראלים
● טראמפ מתכנן עסקת נשק ב-6 מיליארד דולר עם ישראל. מה היא כוללת?
מהי ויזת H-1B?
מדובר באשרה לעובדים זרים המשמשת בעיקר את חברת הטכנולוגיה בארה"ב. התנאי הוא תואר ראשון רלוונטי לתפקיד המיועד והיא מונפקת לתקופה של עד שלוש שנים, עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות.
כדי לקבל את האשרה, חברה חייבת להוכיח למשרד העבודה האמריקאי כי תשלם לעובד שכר הוגן. מטרת דרישה זו היא למנוע מצב שבו עובדים זרים מועסקים בשכר נמוך יותר, ובכך פוגעים בתנאי ההעסקה של העובדים המקומיים. התכלית המקורית של ויזות אלו היא להביא כוח אדם איכותי שיסייע לחברות האמריקאיות במקומות בהן קיים מחסור בעובדים מקומיים.
ויזת H-1B, שנוסדה על ידי הקונגרס ב-1990, היא האפיק המרכזי שדרכו עובדים זרים מיומנים מגיעים לעבוד בארה"ב. בהמשך, הוויזה יכולה להוות שלב בדרך לקבלת תושבות קבע (גרין קארד), המאפשרת שהייה בלתי מוגבלת במדינה.
האם יש הגבלה על מספר הוויזות שניתנות?
הביקוש לוויזה גבוה משמעותית מההיצע. מדי שנה מוגשות מאות אלפי בקשות, אך המכסה השנתית עומדת על 85 אלף אשרות חדשות בלבד. בשל הפער הזה, זהות מקבלי הוויזה נקבעת באמצעות הגרלה. על פי הערכות שצוינו בוול סטריט ג'ורנל, כיום כ-700 אלף איש חיים ועובדים בארה"ב על בסיס ויזת H-1B.
מהי טענת הנגד המרכזית של ממשל טראמפ?
במסמך הרשמי של הבית הלבן, החתום על ידי הנשיא דונלד טראמפ, נכתב כי במקור תוכנית ויזות H-1B, נוצרה על מנת להביא עובדים זמניים ומיומנים לארצות הברית לביצוע תפקידים מורכבים, אך היא נוצלה באופן מכוון כדי להחליף עובדים אמריקאים בכוח עבודה זול יותר ובעל מיומנות נמוכה יותר.
עוד נטען כי חלק מהמעסיקים, תוך שימוש בפרקטיקות שאומצו כעת באופן נרחב על ידי מגזרים שלמים, ניצלו לרעה את חוק ה-H-1B ותקנותיו כדי לדכא באופן מלאכותי את השכר, מה שהוביל לקיפוח העובדים האמריקאים. בכך הדבר גם הקשה על התכלית המקורית - שהיא משיכת כוח עבודה מיומן. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. "חברות טכנולוגיית המידע (IT) בפרט, עשו מניפולציות בולטות במערכת ה-H-1B, וגרמו נזק משמעותי לעובדים אמריקאים בתחומים הקשורים למחשבים", נכתב בהצהרת הבית הלבן. במילים פשוטות, בממשל רוצים לעודד העסקת אמריקאים על חשבון זרים.
איך זה נראה במספרים?
על פי נתוני הבית הלבן, מספר העובדים הזרים בתחומים המוזכרים לעיל בארצות הברית יותר מהכפיל את עצמו בין השנים 2000 ל-2019, ועלה מ-1.2 מיליון לכמעט 2.5 מיליון. במקביל, מספר המשרות בתחום גדלו ב-44.5% בלבד. בקרב מקצועות המחשוב והמתמטיקה, חלקם של הזרים בכוח העבודה גדול מ-17.7% בשנת 2000 ליותר מ-26% ב-2019. לשיטת הממשל, הסיבה לריבוי העובדים הזרים בתחומים אלו הוא ניצול לרעה של ויזת H-1B.
בבית הלבן הסתמכו בין היתר על מחקר של הבנק הפדרלי של ניו יורק, המראה כי בקרב בוגרי מכללות בגילאי 22 עד 27, בעלי תארים במדעי המחשב ובהנדסה מתמודדים עם שיעורי אבטלה חריגים, 6.1% ו-7.5% בהתאמה - יותר מכפול משיעורי האבטלה של בוגרים טריים בביולוגיה ובתולדות האמנות. נתונים עדכניים מגלים כי שיעורי האבטלה בקרב עובדים במקצועות המחשוב זינקו מממוצע של 1.98% בשנת 2019 ל-3.02% בשנת 2025.
מי המדינות והחברות שייפגעו במיוחד?
המדינה הבולטת ביותר שתיפגע היא הודו. מתוך כמעט 400 אלף הבקשות שאושרו ב-2024, 71% מגיעים מהודו. במקום השני ובפער עצום נמצאת סין עם 11.7%, ואחריה נמצאות: הפיליפינים, קנדה ודרום קוריאה. כל אחת עם אחוז אחד בלבד. ישראל לא נמצאת בין עשר המדינות המובילות. למעשה, על פי הנתונים העדכניים של רשות ההגירה האמריקאית, פחות מ-500 ישראלים קיבלו אישור לויזת H-1B בשנת 2024.
אמזון היא המעסיקה הגדולה ביותר של בעלי אשרות מסוג זה. במחצית הראשונה של 2025, אמזון ויחידת מחשוב הענן שלה, AWS, קיבלו אישור ליותר מ-12 אלף ויזות H-1B. אחריה ברשימה נמצאת TCS, חברת IT מקבוצת טאטא ההודית עם 5,500 עובדים במתכונת זו. במקומות השלישי והרביעי נמצאת מיקרוסופט ומטא עם כ-5,000 עובדים כל אחת, ואחריהן נמצאות אפל וגוגל עם כ-4,200 עובדים כל אחת.
איך מסבירים את המספר הנמוך של הישראלים שמשתמשים בוויזה זו?
עבור רוב הישראלים, אשרת H-1B פחות רלוונטית, וישנו שימוש גבוה יותר בויזה מסוג אחר - L1. אשרה זו ניתנת לעובד שמועסק בחברה בישראל במשך שנה לפחות, ועובר לארה"ב לצורך עבודה באותה החברה. במסגרת אשרה זו, התנאים לעבודה ושהייה של יתר בני המשפחה פשוטים יותר, והיא גם מהווה יתרון בהמשך בקבלת גרין קארד.
כיצד צפוי המהלך להשפיע על חברות, במיוחד בתחום ההייטק?
אמנם ענקיות הטכנולוגיה ו-IT הן המעסיקות הגדולות ביותר, והן עשויות למצוא פתרונות יצירתיים או אפילו לשלם סכומים נכבדים. על פי ההערכות, הפגיעה הקשה תהיה בחברות קטנות ובסטארט-אפים, שלא יוכלו לעמוד בגזרה החדשה. בבלומברג מציינים כי ההכרזה של טראמפ אכן צופה תרחיש שבו ניתן יהיה לעקוף את העלויות החדשות אם הן יהפכו לנטל משמעותי, ומאפשרת מתן פטורים אם הדבר "עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי". הוראה זו פותחת פתח לחברות או תעשיות מסוימות לבקש חריגה מהאגרה החדשה. עם זאת, הכוונה להטות את תוכנית H-1B לכיוון משרות בשכר גבוה יותר ברורה.
איך תעבוד הגבייה ומה המכשולים בדרך?
אין לכך עדיין תשובה ברורה. שר המסחר הווארד לוטניק אמר כי הוויזה תעלה 100 אלף דולר לשנה, אך הוסיף כי הפרטים עדיין נשקלים. "חברות הטכנולוגיה תומכות, שוחחנו איתן", הוסיף לוטניק ביום אתמול (ו'). בתקשורת האמריקאית מציינים כי לא ברור אם הפעולות האחרונות של הבית הלבן ייתקלו באתגרים משפטיים. הם מוסיפים כי בדרך כלל, אגרות ויזה חדשות חייבות להיקבע על ידי הקונגרס או להיות מוטלות באמצעות תקנות רשמיות, שעוברות תחילה חודשים של הודעה ציבורית והערות.