ניסים זוארץ נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתכוון להכניס בתקציב 2026 החלטה להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי ביהלומים. כך נודע לראשונה לגלובס. במהלך ביקור בבורסה ליהלומים בשבוע שעבר, סמוטריץ' הצהיר על הצעד שבו "היתרונות עולות על החסרונות".
● 90 מיליארד שקל יושקעו במשק החשמל עד 2030
● לוי הלוי, מנכ"ל כאל, מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל אל על
זו התקדמות מהותית בתהליך שהוביל נשיא הבורסה ליהלומים ניסים זוארץ, שבראיון הראשון שלו מאז כניסתו לתפקיד שהתקיים בחודש מאי, סיפר לגלובס על הפעילות שלו בנושא. את אזור הסחר החופשי ביהלומים, הוא הגדיר דאז בתור "עניין של חיים ומוות לענף", והוסיף: "אני יכול לעשות שמיניות באוויר, אך אם לא יהיה שינוי - נראה דעיכה".
עתה, סמוטריץ' נעתר לרעיון שבעקבותיו, לדבריו, "המדינה תפסיד מסים אבל התועלת המצרפית, האקוסיסטם שיתפתח, יוכל לתרום למדינת ישראל". שר האוצר ציין בפני חברי הבורסה ליהלומים כי הוא מחפש סגמנטים בכלכלה שיכולים לקבל מהאוצר זריקת עידוד, ולבזר סיכונים - כך שתופתחת התלות בהייטק. "ענף היהלומים יכול וצריך להיות כזה שמגוון את הכלכלה וההון במדינת ישראל".
בשנת 2024 עמד יצוא היהלומים הישראלי על כ־13 מיליארד שקל, כ־8% מיצוא כלל הסחורות בישראל, תוך שהיעדים העיקריים היו ארה"ב, הונג קונג ודובאי. אולם, נתוני משרד הכלכלה והתעשייה מעידים עד כמה מגמת הדעיכה המתמשכת בענף נמשכה גם ב־2024. בשנה שעברה חלה ירידה של כ־13.1% ביבוא גלם וכ־32.9% ביבוא מלוטש. בכל הנוגע ליצוא, יצוא הגלם ירד בכ־24.1% ויצוא המלוטש בכ־35.7%.
מעצם הייחוד של הענף בהיותו מתבסס על יבוא ויצוא כשהכוח העיקרי של ישראל הוא באיכות הליטוש, לענף היהלומים יש החרגות במסים, שבמרכזן פטור ממע"מ. הוא כולל פטור מלא על עסקאות מכירת יהלומים ביהלומים ויצוא יהלומים אל מחוץ למדינה. אותו פטור לא תקף למכירה לצרכנים פרטיים.
תגובת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תובא לכשתתקבל.
ישתמשו בדובאי כמודל?
מאז שהחליטו שלטונות המנדט הבריטי ב־1936 לבטל את המכס על יבוא יהלומים לארץ ישראל, הייתה ישראל למובילה העולמית בתחום, כשאחריה בלגיה. אלא שממשלת ישראל פחות התעניינה ביהלומים ובמה שהם יכולים להשיג עבורה, וכיום צנחו אלה למקומות השלישי והרביעי. מי שהשיגו את ההובלה הן הודו (מקום שני), ודובאי (מקום ראשון).
האמירותים הגיעו למקום הראשון בעולם על בסיס שני צעדים מרכזיים: ראשית, הם למדו את מודל העבודה בבורסה הישראלית, והתאימו אותו לצורכיהם. שנית, הקימו בשנת 2002 את אזור הסחר החופשי ביהלומים. מאז שפתחו את אזור הסחר החופשי, הוקמו 25 אלף חברות רשומות ביהלומים. בתוך אותן החברות, מרבית העובדים הם זרים, חלקם אף ישראלים שבחרו לעבור לדובאי נוכח הקלות המס והרגולציה המקלה.
זוארץ שנבחר לפני כשנה וארבעה חודשים, זיהה במודל של דובאי ככזה שבעל פוטנציאל גם בישראל שממנה, להערכתו, חברות זרות ישמחו לפעול במזרח התיכון - יותר מאשר באיחוד האמירויות. באותו הראיון לגלובס, הוא הסביר כי אם בעבר ישראל עמדה על מחזור של כ־20 מיליארד דולר ודובאי על 2 מיליארד דולר, "עתה בישראל המחזור הוא 8-7 מיליארד דולר ובדובאי יותר מ־20 מיליארד דולר".
בסיכומו של דבר, אם לוקחים את מודל אזור הסחר החופשי של דובאי כמודל, אז הוא כולל מגוון הקלות. ביניהן, פטור מלא ממכסי יבוא, יצוא ומגבלות מטבע; פטור ממלא ממסים אישיים או על חברות למשך 50 שנה ללפחות; אפשרות לבעלות זרה מלאה; הקלת גיוס עובדים זרים; ותשתית מדינתית תומכת עסקית, בין אם על בסיס משרדי הממשלה ובין אם בשירותי ביטחון ייעודיים.