הוא מוכר תכשיטים לאיוונקה טראמפ וויקטוריה בקהאם, וזה מה שהוא חושב על ענף היהלומים הישראלי

ישראל היא היום אימפריית הייטק ומרכז מתקדם של תעשיות ביטחוניות, אבל במהלך 15 השנים הראשונות לקיומה היא נשענה על שתי רגליים עיקריות ליצוא: תפוזי ג'אפה ויהלומים.

● יוקר המחיה הגיע לנתוני הצמיחה: הצריכה הפרטית של הישראלים ירדה בחדות ברבעון הראשון
● גילעד אלטשולר בטוח שמחירי הדירות עומדים לרדת. ומה הוא חושב על החוסכים שעזבו?

מאז שהחליטו שלטונות המנדט הבריטי ב-1936 לבטל את המכס על יבוא יהלומים לארץ ישראל, הייתה ישראל למובילה העולמית בתחום, כשאחריה בלגיה. אלא שממשלת ישראל פחות התעניינה ביהלומים ובמה שהם יכולים להשיג עבורה, וכיום צנחו אלה למקומות השלישי והרביעי. מי שהשיגו את ההובלה הן הודו (מקום שני) ודובאי (מקום ראשון), וגם בהישגים שלהן יש לישראל יד: באמירות למדו את מודל העבודה בבורסה הישראלית והתאימו אותו לצורכיהם, ואילו בהודו למדו מהישראלים כיצד לייצר.

ישראל עדיין נחשבת מובילה עולמית באיכות הליטוש, ובכל זאת ישנה ירידה עקבית ומשמעותית ביבוא ויצוא יהלומים. מי שנבחר להציל את המצב ואת קרנה של הבורסה, הוא נשיא הבורסה ליהלומים שמונה לפני שנה, ניסים זוארץ.

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, האיש שמוכר תכשיטים לדמויות כמו איוונקה טראמפ, ויקטוריה בקהאם, סרינה וויליאמס וקים קרדשיאן, מספר לגלובס על הקשיים בתחום היהלומים ("הממשלה לא תמכה בענף"), על היעדים שלו לבורסה ("רוצה לראות צעירים רבים מצטרפים") ועל השפעות הצעדים של טראמפ על התחום ("כ־60% מיצוא היהלומים הוא לארה"ב, עבורנו גם 10% מכס זה המון").

"יש הבטחות, ואני מקווה שיתחילו לממש אותן"

"מוניתי לתפקיד כדי לשמור על מעמדו של ענף היהלומים הישראלי, שנפגע ממשברים. הממשלה לא תמכה בענף, לעומת דובאי למשל, שם הממשלה יצרה אזור סחר חופשי. אם בעבר ישראל עמדה על מחזור של כ־20 מיליארד דולר ודובאי על 2 מיליארד דולר, עתה בישראל המחזור הוא 8-7 מיליארד דולר ובדובאי יותר מ־20 מיליארד דולר", אמר זוארץ. מבחינתו, הוא קם כל בוקר "להילחם עם רשויות הממשלה ועם כל המשרדים".

החשיבות של ענף היהלומים משתקפת ביצוא שלו, שמהווה בעקביות כ־8% מכלל יצוא הסחורות הישראלי. אלא שהנתונים בירידה: יבוא הגלם נטו אשתקד ירד בכ־13% לכ־800 מיליון דולר נטו, ואילו היבוא המלוטש צנח בכ־33% לכ־1.5 מיליארד דולר. בד בבד, יצוא הגלם ירד בכ־24% לכ־630 מיליון דולר נטו, והיצוא המלוטש נפל בכ־35.6% לכ־1.8 מיליארד דולר.

במה הממשלה יכולה לסייע לך?
"בדובאי, מאז שפתחו אזור סחר חופשי, הוקמו 25 אלף חברות רשומות ביהלומים. בהתחשב, להערכתי, במשרד ממוצע עם 5 אנשים, זה אומר 125 אלף עובדים, כ־95% זרים. חלקם ישראלים שעברו נוכח הקלות המס, הרגולציה הקלה, הממשלה התומכת. הממשלה הזניחה את ענף היהלומים. בשנה האחרונה מערכות היחסים עם ראש רשות המסים, משרד הכלכלה, משרד האוצר ופקיד שומה גוש דן, שאמון עלינו, הן מעולות, אבל בשטח לא קרה כלום. יש הבטחות, ואני מקווה שיתחילו לממש אותן".

מהי עמדת משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ'?
"הייתי אצל שר האוצר בפגישה ראשונה לאחרונה, והסברנו לו את הצורך באזור סחר חופשי. הובהר לו שזה עניין של חיים ומוות לענף. אם רשות המסים תעזור גם עם הטבות למשקיעים זרים, נוכל ליצור 'האב' גדול שוב; המשקיעים הזרים יעדיפו את ישראל על פני דובאי. ניכר כי כל הנוכחים, כולל ראש רשות המסים, בעד. השר אמר כי הוא לא רואה מדוע לא לעשות את המהלך, שיכול להביא כסף למדינה ולתרום. הוא ביקש לזמן עבודה מטה בנושא. גם שר הכלכלה ניר ברקת תומך. אני יכול לעשות שמיניות באוויר, אך אם לא יהיה שינוי - נראה דעיכה".

"הבאנו צעירים, הורדנו את דמי החבר ב-50%"

זוארץ (52) הוא דמות חריגה בנוף של מסדרונות הבורסה ליהלומים. האסטרטגיה הניהולית שלו, גילו והרקע המשפחתי שלו לא יושבים בול על הפרופיל של העוסקים בענף. לאחר הצבא הוא לא הצליח להיכנס לבורסה דרך קשר משפחתי, כפי שעושים מרביתם, אלא דרך אבא של חבר. "באתי מבחוץ והיה קשה לאנשים לקבל את זה", הוא מודה. "גם בבחירה לנשיאות, היה לאנשים קשה לעכל".

הדרך התחילה כאיש מכירות בבורסה אצל דוד ארבוב ז"ל, דמות מוכרת היטב בענף היהלומים. כעבור שנים ספורות, ב־2007, הם הקימו יחד את חברת D.N דיימונדס, שמאז זכתה 3 פעמים בפרס היצואן המצטיין של נשיא המדינה, עם מחזורי יצוא של יותר מ־150 מיליון דולר. המטה של החברה יושב בבורסה ברמת גן, ויש לה סניפים בהונג קונג, בניו יורק ובדובאי.

"כשנכנסתי לענף לפני 30 שנה הייתי ילד, והשותף שלי היה בן 50", מספר זוארץ. "כל הזמן לקחתי אותו צעד קדימה. אחת הסיבות לפרידה הייתה שאני ראיתי כמה צעדים קדימה, והוא אמר שהוא במקום שנוח לו, ולא רוצה לקחת סיכונים. הבנתי שאנחנו מוכרחים להצעיר את ענף היהלומים".

במסדרונות הבורסה באמת לא רואים הרבה צעירים.
"אנחנו מביאים צעירים, ונכניס עוד הרבה. לא נכנסים רק משפחות יהלומנים, והורדנו את דמי החבר ב-50% ל-50 אלף שקל. הקלנו את התנאים, אבל עדיין יש תנאי סף חשובים מעבר לכסף, כמו אמינות. אני רוצה להביא רוח צעירה כי אי אפשר לבנות רק על בני 80. בני 40-30 חושבים אחרת, טכנולוגית ושיווקית. מהרגע שהחלטנו על עידוד הצטרפות של חברים חדשים, קיבלנו בשלושה חודשים 50 חברים, זה יותר ממה שקיבלנו בשלוש שנים, ויש עוד 100 ממתינים. הדור הצעיר יודע לחשוב, רואה איך לפתח קדימה".

מגמה מהותית בענף היהלומים היא כניסה למכירת תכשיטים ממש. "אם לפני עשור היית אומר לי שאפתח חנות תכשיטים בארה"ב, הייתי אומר 'עזוב, אני קונה יהלום ומוכר'. אבל צריך לחשוב קדימה. על כן פתחתי חנות תכשיטים במיאמי עם שותף מקומי, ועם לקוחותינו נמנות איוונקה טראמפ, קים קרדשיאן, ויקטוריה בקהאם וסרינה וויליאמס. בישראל, הקמנו בבורסה מתחם גלריה עם חנות ענקית לשיווק יהלומים לשוק המקומי".

"החרגת היהלומים תועיל לגירעון מול האמריקאים"

עם כל ניסיונו, שום דבר לא הכין את זוארץ ואת הענף לפצצה שהטיל דונלד טראמפ - המכסים על ישראל. ארה"ב היא יעד של יותר ממחצית מיצוא היהלומים המלוטשים, כשהיתר מופנים בעיקר לדובאי והונג קונג. "כשזה קרה פניתי ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי בענף שלנו 10% מכס זה המון", מספר זוארץ. "הוא קיבל את המכתב בדרכו לוושינגטון. הצוות המקצועי עבד על זה, כי גם לאמריקאים היהלומים הם סוגיה חשובה".

כפי שנחשף בגלובס, משלחת של בכירי משרד האוצר יצאה בשבוע שעבר לוושינגטון, לסדרת פגישות בנושא המכסים, כשהיהלומים היוו נושא מהותי. "דיברתי עם סמוטריץ' מתוך הבנה שהחרגה של היהלומים חשובה מאוד גם למדינה - זה יועיל לגירעון המסחרי מול האמריקאים. הכלכלן הראשי ומשרד הכלכלה עובדים מול האמריקאים, ואני עובד מול הווארד לוטניק, מזכיר המסחר האמריקאי. הוא מכיר את ענף היהלומים מצוין, ואני מקווה שזה יביא לתוצאות טובות".

מה האיתותים שאתה מקבל?
"אני מקבל איתות אופטימי. יהלום הוא מינרל והאמריקאים החריגו מינרלים מהמכסים, וכעת יש דיונים אם זה מינרל כזה או אחר. בארה"ב מבינים כי מכסים על יהלומים פוגעים באמריקאים. אין להם מכרות ואין ייצור. הם צרכן, ועבורם זו פגיעה בקונה. זה פוגע באינטרס שלהם".

מדינה נוספת שמפעילה לחץ על ארה"ב להחריג את היהלומים מהמכסים היא הודו. לגלובס נודע כי ראש הממשלה נרנדרה מודי פועל מול טראמפ במטרה להשית החרגה קבועה לתחום. המניע ההודי הוא נתוני יצוא היהלומים המלוטשים שירדו בשנת הכספים 2025 ב־16.75% לכ־13.3 מיליארד דולר, ההיקף הנמוך ביותר בעידן הפוסט־קורונה. בעולם היהלומים נושאים עיניים לישראל בתקווה כי ההשפעה שלה על ממשל טראמפ, תביא למהלך גורף על כל השוק.

איך הודו עקפה את ישראל?
"עלות הייצור בהודו זולה, ולכן היא מרכז ייצור גדול. אנחנו מביאים לכאן מפעל שיידע להוזיל לנו את עלויות הייצור. נוכל לפרוח ברגע שהמדינה תתמוך בענף כמו בעבר, אז ענף היהלומים זכה להטבות שונות, כמו היותו הענף היחיד בלי מע"מ. הענף עבר רגולציה חדשה, וענף היהלומים הופלה במיסוי. זה הענף היחיד שיכול לעשות מלאי אחרי 13 חודשים ולא באותה שנה. זה שגוי, וזה קרה כי בזמנו עשו הסכם רע מאוד עם רשות המסים. אנחנו יושבים מולה כדי לתקן זאת, ויש הבנה, אבל רגולציה לוקחת זמן. היתרון הגדול של ענף היהלומים הישראלי הוא שיש פה הרבה חברות שהן ספקיות הראשיות של חברות התכשיטים הגדולות בעולם - קארטייה, ואן קליף, גראף, טיפאניז. הם אוהבים ורוצים לעבוד עם ישראל".

"המונדיאל של היהלומים בדוחא, חייבים להשתתף"

התועלת המדינית של ענף היהלומים ניכרה, בין השאר, בפברואר האחרון. דווקא בתקופה מתוחה במזרח התיכון, ובין ישראל לבין קטאר בפרט, הוזמן זוארץ לקונגרס יהלומים ותכשיטים בינלאומי שהתקיים בדוחא, כפי שנחשף בגלובס. הוא ומנכ"ל הבורסה ערן זיני נכנסו עם דרכוניהם הישראליים והושבו בשורה ראשונה באירוע בנוכחות השר לסחר בינלאומי של קטאר, ד"ר אחמד אל־סייד, ויו"ר רשות התיירות, סעד אל־חארג'י. הדמות הקטארית הבכירה ביותר שהגיעה לאירוע הוא ראש הממשלה, מוחמד א־ת'אני. נשיא הבורסה של דובאי (DMCC) אחמד בן־סוליים, הדגיש את הנציגות הישראלית בכנס, עדות לכך שבאיחוד האמירויות שבעי רצון מההתפתחות.

"כנשיא הבורסה, ראיתי חשיבות אסטרטגית בדוחא. האירוע שם זה המונדיאל של היהלומים, חייבים להיות שם. זה אירוע מקצועי עם חשיבות עולמית, ואם לא היינו שם - זה היה פוגע בענף היהלומים שהוא שגריר כלכלי של ישראל בעולם. לאחר כינון הסכמי אברהם, הקשר העסקי הראשון של איחוד האמירויות עם ישראל היה פתיחת משרד DMCC בבורסה ליהלומים. ברחבי העולם מופעלות 29 בורסות, והקשר בין כולן חשוב".

יש מסחר יהלומים עם קטאר?
"יש מסחר מול קטאר. הקטארים שואפים להיות חזקים כמו האמירתים, הם מבינים כמה היהלומים חשובים, מבינים את הכוח שלהם בעולם הכלכלי. אנחנו לא נצא מהתמונה שם, אבל נרצה לחזק את עצמנו ולא אותם. מוכרחים להישאר במשחק".

המסחר ביהלומים עם קטאר מעיד כי בתחום היהלומים, החסמים המסחריים בין מדינות קטנים משמעותית מאלה הפוליטיים והמדיניים. "יש לנו קשרים כלכליים עם מדינות נוספות, למשל דרך הונג קונג למלזיה ולאינדונזיה. לחברות יהלומים ישראליות יש חברות בנות בדובאי, בהונג קונג ובבלגיה. אין קשר לזה שאתה ישראלי או לא".

היעדר ההשפעות המדיניות על התחום משתקף גם בגזרת היבוא. ככלל, המסחר הבינלאומי ביהלומים כפוף לתהליך קימברלי - פורום של 29 הבורסות בעולם, שלא מאפשר לקבל משלוחי יהלומים בלי חותמת ותיעוד מלא של ארץ המקור, במטרה למנוע יהלומי דמים. הענף העולמי עבר טלטלה מאז 2022 בגלל הסנקציות נגד רוסיה, שמהווה מקור לכ־33% מכריית היהלומים העולמית. כיום, עיקר היבוא הישראלי הוא מדרום אפריקה, שלא פגעה ביצוא היהלומים שלה ארצה למרות המלחמה, בוצוואנה, נמיביה, אנגולה, סיירה לאון, קונגו, ופחות מאוסטרליה ומקנדה.

"ברחבי העולם יש קשר שוטף של יהלומנים. אני עובד עם לבנונים, והחיבור בינינו חברי. הלוואי והעולם היה מתנהג בדרכי שלום כמו שהיהלומנים יודעים לסחור. לבנוני, איראני, טורקי או כל אחד אחר, זה לא משנה. מערכת היחסים במסחר מדהימה. אני מרגיש בטוח לעשות איתם עסקים".

זוארץ מסכם: "כשנכנסתי לתפקיד כנשיא, נטלתי על עצמי דבר כמעט בלתי אפשרי. הבנתי לאן אני נכנס, אבל אני מאמין בענף. זה ענף ייחודי שאין שני לו בעולם, והיהודים מעורבים בו יותר ממאה שנה. כ־15% מהמועסקים הם חרדים - הלוואי וכל המדינה הייתה יודעת להעסיק חרדים כמוני. אני מאמין שביכולתי להחזיר את הכבוד לבורסה ולהציל את המקום. קוראים לי 'טראמפ של הבורסה' כי באתי לעשות מהפכה. לא באתי לחמם את הכסא. אבל זה משחק בין ממשלות - והמדינה צריכה לעזור. אנחנו לא רוצים כסף, אלא כלים - ואם נקבל אותם, נצליח".