בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה המקומית מסכמת את שנת תשפ"ה בצורה חיובית במיוחד, זאת למרות מתחים גיאו־פוליטיים משמעותיים וטלטלות עזות שנרשמו בשווקים בארץ ובחו"ל לאורך השנה. בין האירועים הבולטים שהתרחשו השנה, ניתן למנות את מבצע "עם כלביא" בו ישראל פתחה נגד איראן, מבצע הביפרים של המוסד נגד חיזבאללה בצפון, כמו גם תוכנית המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - שהביא למפולת אדירה בשווקים שמעבר לים.
● הישראלית שקפצה בעקבות המלצה, וזו שהתאוששה מצניחה של 30%
● ההפתעה, האכזבה והטרנד החם: מייסד פרופיט מתכונן לשנה החדשה
בסיכום השנה העברית, מדד ת"א 35 רשם עלייה של כ-43%, בעוד מדד ת"א 90 הוסיף לערכו בסך הכול כ-48%. בסקירת סיכום השנה של הבורסה, צוין כי המדדים המובילים השיאו תשואות עודפות ביחס לבורסות המובילות בעולם, תוך שבירת שיאי כל הזמנים מספר פעמים. להשוואה, מדד S&P 500 עלה בכ-16% בתקופה המקבילה.
בסקירה שפרסמה מגדל שוקי הון, התייחסה לביצועים החיוביים של הבורסה השנה ולצפי להמשך: "למרות רמות השיא של המדדים, אחרי שהשווקים הפגינו חוסן בסיכומה של שנה שהתאפיינה ברמת חוסר וודאות גבוהה יחסית, בארץ ובעולם, גם תשפ"ו עשויה להיות שנת פעילות מוצלחת עבורם. זאת, כשתנאי הרקע, ובבסיסם רמות ריבית יורדות ושיעורי אינפלציה הצפויים להתמתן, עשויים לספק תמיכה נוספת להמשך עליות, גם אם פחות חדות מאלה שנרשמו בסיכום שנה זו".
במגדל שוקי הון הוסיפו כי "הכלכלה הישראלית המשיכה גם היא לתמוך בכיוון החיובי של הבורסה, כשהפגינה לאורך תשפ"ה חוסן יחסי, שבלט נוכח אתגרי המימון הגוברים בשל המלחמה. החוסן בא לידי ביטוי, בין היתר, בפרמיית הסיכון של ישראל, שהתייצבה ונמצאת ברמה נמוכה ביחס לשלבים מוקדמים יותר של המלחמה; נתוני יחס חוב-תוצר, שלמרות העלייה שנרשמה בו, שיעורו עדיין נמוך מממוצע מדינות ה-OECD; צמיחה בנתוני התמ"ג, שיעורי אבטלה נמוכים ואינפלציה במגמת ירידה".
גם בבורסה לניירות ערך התייחסו לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, וציינו כי "ירידת פרמיית הסיכון של המשק במהלך שנת תשפ"ה באה לידי ביטוי לא רק בצמצום האיומים הביטחוניים, אלא גם ביכולתו של המשק להפגין חוסן כלכלי, לצד זרימת כספי משקיעים, צמצום מרווחי תשואות והתחזקות המטבע המקומי. מדד הפחד ירד בנקודה ועומד על כ-18.4 נקודות בסוף תשפ"ה. הדולר נחלש בכ-10.3% לעומת השקל, ומחיר ה-CDS לחמש שנים ירד בשיעור של כ-50% ועומד על כ-73 נקודות (אך עדין גבוה מרמתו ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל)".
מדדי הביטוח והבנקים כיכבו
בראייה ענפית, בלט לחיוב במיוחד במהלך השנה מדד הביטוח, שזינק בשיעור מסחרר של 156%. בבורסה לניירות ערך מציינים כי "מדד זה בלט בעליותיו בעיקר על רקע שיפור ניכר בתוצאות החיתומיות (ירידה בתביעות לעומת השנים הקודמות, במיוחד בענפי רכב ובריאות), וכן על רקע רווחים חריגים מהשקעות שנבעו מעליית שוקי ההון (המקומי והעולמיים). שילוב זה, יחד עם היקפים משמעותיים של כספים שמוזרמים על־ידי הציבור מדי חודש וכניסתו לתוקף של התקן החשבונאי IFRS 17, המאפשר לחברות הביטוח להכיר ברווחים עתידיים, תרמו לשיעורי תשואה גבוהים על ההון בחברות הביטוח, מעבר לממוצע הרב־שנתי, והציבו את הענף במוקד תשומת לבם של המשקיעים".
עוד בלט לחיוב מדד הבנקים, שהוסיף לערכו כ-68%. בבורסה ציינו כי "מדד הבנקים רשם עליות חדות, על רקע סביבת ריבית גבוהה ששמרה על מרווחי המימון, לצד גידול באשראי לציבור (תוך שמירה על איכות הנכסים). במקביל, הירידה ההדרגתית בציפיות האינפלציה והאיתותים להפחתות ריבית יצרו אווירה תומכת בסקטור, שנחשב לעוגן מרכזי בכלכלה הישראלית. הבנקים הציגו תוצאות כספיות חזקות, שהתבטאו, בין היתר, בשיפור בתשואה על ההון שהובילה לתמחור חדש של מניות הסקטור.
המדד שהגיע למקום השלישי בביצועים הוא מדד ת"א־נפט וגז, שסיכם את השנה עם עלייה של כ-56%. בבורסה ציינו כי "הסקטור נהנה השנה מהתפתחויות חיוביות: מחירי הגז הטבעי נותרו ברמות גבוהות יחסית, ובנוסף, חברות הענף הציגו רווחיות חזקה ותזרים מזומנים יציב שאפשרו חלוקת דיבידנדים משמעותית. גם התקדמות בפרויקטים חדשים והרחבת חוזי יצוא חיזקו את האמון בענף ותרמו לביצועי המדד".
בראש התשואות - המניה הביטחונית ארית תעשיות
כשיורדים קומה ומביטים בביצועים של מניות ספציפיות לאורך השנה החולפת, המניה שמובילה בתשואות במדד ת"א 125 היא החברה הביטחונית ארית תעשיות , שזינקה במעל 850%. ארית מנוהלת על-ידי חיים שטפלר, ובראשה עומד צבי לוי, בעל השליטה (46%). החברה מייצרת מרעומים לפגזים במפעלה בשדרות, והיא רשמה הזמנות גדולות ממערכת הביטחון לנוכח המלחמה, אך גם עסוקה בהתרחבות באירופה, בארה"ב ובהודו.
בארבעת המקומות הראשונים אחריה, נמצאות מיטב השקעות , עם תשואה של כ-380%; החברה הביטחונית נקסט ויז'ן , עם תשואה של כ-260%; הראל השקעות , עם תשואה של כ-200%; ומשק אנרגיה , עם תשואה של כ-195%.
מנגד, המניות החלשות ביותר במדד ת"א 125 מבחינת התשואות השנה הן של חברת שירותי הבריאות אופקו הלת' , שנפלה בכ-20%; חברת התוכנה נייס , שנסחרת גם בוול סטריט, איבדה גם היא כ-20% מערכה; חברת מיזוג האוויר תדיראן גרופ , שירדה בכ-11%; ענקית הפארמה טבע , שנסחרת גם בוול סטריט, ירדה בכ-9%; וחברת האנרגיה אנרג'יאן , שנפלה בכ-4%.
המשקיעים הישראליים שבו הביתה, וגם הזרים חזרו
ככלל, בבורסה מציינים כי גידול משמעותי נרשם במחזורי המסחר, כאשר המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-3.1 מיליארד שקל - גידול של כ-50%, בהשווה למחזור הממוצע היומי בשנה הקודמת. משקיעי הריטייל הישראליים הגדילו את החשיפה שלהם למניות בת"א וביצעו רכישות נטו בסך כ-16.3 מיליארד שקל - זאת, לעומת מכירות נטו בסך 0.1 מיליארד שקל בשנה שעברה.
על אף מצבה המדיני המורכב של ישראל מול אומות העולם, כפי שבא לידי ביטוי לאחרונה בדברי נתניהו על הבידוד של תעשיות הנשק, המשקיעים הזרים גם הם הגדילו חשיפה לבורסה המקומית. לפי הבורסה, המשקיעים הזרים ביצעו רכישות נטו בסך כ-7.6 מיליארד שקל, זאת לעומת מכירות נטו בסך כ-6.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת. עוד צוין כי מחזור המסחר היומי הממוצע של המשקיעים הזרים צמח בכ-77% ועומד על כ-590 מיליון שקל - המהווים כ-19% ממחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות.
המגמה הבולטת בקרב המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הייתה של מימושים. לפי הבורסה, המוסדיים ביצעו מכירות נטו בסך 4.9 מיליארד שקל. זאת, לעומת רכישות נטו בסך 10.4 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
שוק ההנפקות הראשוניות מתאושש, היקף הגיוסים זינק
הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-15 מיליארד שקל - זינוק של מעל פי שניים לעומת הגיוס בשנה הקודמת. הענפים המובילים השנה הם נדל"ן (כ-5.7 מיליארד שקל), טכנולוגיה (כ-4.1 מיליארד שקל) ואנרגיה, נפט וגז (כ-3.2 מיליארד שקל).
בבורסה ציינו באופן ספציפי את ההנפקה שביצעה לאחרונה חברת המצלמות ורחפנים לכטב"מים נקסט ויז'ן, שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל בהנפקה גלובאלית למשקיעים זרים בלבד. לדברי הבורסה, "זהו מהלך המדגיש את הפתיחות הגוברת של הון בינלאומי לשוק ההון הישראלי, וממשיך את מגמת ההשתתפות של משקיעים זרים בשוק ההנפקות המקומי בשנים האחרונות".
בבורסה לניירות ערך סימנו מספר גורמים מרכזיים האחראיים לגידול המשמעותי בהיקף גיוסי ההון: העליות החדות במדדים, שהובילו לגידול בשווי החברות ולסביבת מחירים אטרקטיבית לגיוס; ההיקף הגדול של חסכונות הציבור שהולכים להשקעות בבורסה; המחזור הגבוה הממוצע של המסחר, שהקל על החברות לבצע גיוסים מבלי ליצור לחץ על מחירי המניות; וביצוע הקצאות פרטיות בהליך גיוס פשוט ומהיר.
בסך הכל, 16 חברות ביצעו הנפקות ראשוניות לציבור במהלך השנה החולפת, וגייסו במצטבר כ-3.05 מיליארד שקל. זאת, לעומת חמש חברות שגייסו כ-519 מיליון שקל בשנה הקודמת.
בראש המגייסות החדשות השנה: חברת הבנייה אמפא , שגייסה כ-603 מיליון שקל, לפי שווי של כ-2.98 מיליארד שקל לאחר ההנפקה; חברת האופנה אורבניקה , שגייסה כ-410 מיליון שקל, לפי שווי של כ-1.41 מיליארד שקל לאחר ההנפקה; חברת הנדל"ן לוזון רונסון , שגייסה כ-312 מיליון שקל, לפי שווי של כ-1.23 מיליארד שקל לאחר ההנפקה; ומחלבות גד , שגייסה כ-280 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 936 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
מגמה חיובית גם בשוקי החוב
בבורסה מציינים כי בשנה החולפת נרשמו עליות חדות בשוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות. בסקירה שפרסמה הבורסה, צוין כי "ירידה בתחזיות האינפלציוניות, יחד עם ציפיות המשקיעים להפחתת ריבית, לצד התחזקות השקל ויציבות בסיכון המדיני, יצרו ביקושים לאג"ח - מה שהוביל לעליית מחירים, ובהתאם לירידת תשואות".
"מדדי איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות עלו בשיעור ממוצע של כ-8%, ומדדי איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלו בשיעור ממוצע של כ-5%. את עליות השערים הובילו בשנת תשפ"ה מדדי איגרות החוב הלא צמודות שבראשן מדד תל-גוב שקלי 10+ ומדד תל-גוב שקלי 5+ שעלו בשיעור של כ-13.9% וכ-11.9%, בהתאמה; זאת, לאחר שבשנת תשפ"ד נחלשו בכ-6.9% ובכ-2.9%, בהתאמה. בשוק הקונצרני, באפיק השקלי בלטו בתשואות מדדי תל-בונד שקלי 5-10 ותל-בונד שקלי 10-15 שעלו בכ-10.5% כל אחד, ומדד תל בונד תשואות שקלי, שעלה בשיעור של כ-7.5%. באפיק הצמוד, בלטו מדד תל-בונד תשואות צמודות תל בונד 60 צמודות שעלו בכ-6.2% ובכ-6%, בהתאמה".
באשר לגיוסי האג"ח הממשלתיים, בסקירת הבורסה צוין כי היקף גיוסי הממשלה היה נמוך יותר לעומת היקף הגיוסים שבוצעו בשנה שעברה, ועמד על כ-155 מיליארד שקל. "במהלך שנת תשפ"ה, התשואה לפדיון של איגרת החוב ל-10 שנים ירדה מרמה של כ-4.9% לרמה של כ-4.2%. הירידה הושפעה מהצמצום ההדרגתי בגירעון הממשלתי, הישגים צבאיים בעימותים מול איראן ושלוחותיה, התחזקות השקל, ומציפיות להפחתת ריבית, לצד ירידה בתשואה לפדיון של איגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים. צמצום מרווח התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאיגרת האמריקאית המקבילה, משקף ירידה בתפיסת הסיכון של השוק המקומי", ציינה הבורסה.
ירידה חדה בביקושים לקרנות העוקבות אחר מדדים בין־לאומיים
באשר לתעשיית הקרנות, בבורסה לניירות ערך מצביעים על כך שבעוד שהיקף ההזרמות לקרנות המחקות והאקטיביות עמד על רמה דומה לשנה הקודמת, העליות החדות במדדי המניות המקומיים ותשואת היתר שהציגה הבורסה המקומית, הובילו להגדלת ההשקעות בשוק המקומי. "בקרנות המחקות ישנה עלייה משמעותית בהזרמת הכספים לקרנות העוקבות אחר מדדי מניות בת"א ולקרנות העוקבות אחרי מדדי אג"ח בת"א, זאת לצד קיטון בהזרמות כספים לקרנות העוקבות אחר מדדים בין־לאומיים", ציינה הבורסה.
באשר לקרנות המחקות, בשנת תשפ"ה היקף ההשקעה במדדים העוקבים אחר המניות בבורסה בתל אביב עמד על 13.6 מיליארד שקל, לעומת 1.2 מיליארד שקל. היקף ההשקעה במדדים העוקבים אחר מניות בחו"ל ירד מ-22.2 מיליארד שקל בשנה הקודמת, ל-5.1 מיליארד שקל בשנה הנוכחית.
הקרנות הכספיות המשיכו לבלוט בהיקף הגיוסים הגבוה. בשנת תשפ"ה, היקף ההשקעה בקרנות הכספיות עמד על כ-25 מיליארד שקל, בהמשך להשקעות בהיקף של כ־44 מיליארד שקל מאשתקד. לדברי הבורסה, "המשך היקפי ההשקעות הגבוהים מדגיש את ההעדפת המשקיעים למכשירים סולידיים ונזילים על רקע סביבת ריבית גבוהה. בשורה התחתונה: בשנת תשפ"ה בלטה העדפה ברורה להשקעה בשוק המקומי - הן במניות והן באג"ח, תוך ירידה חדה בביקוש לקרנות העוקבות אחד מדדי מניות בין־לאומיים".