גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה מושגים שכדאי להכיר לפני שקונים רכב חדש

בעבר, רכישת רכב הייתה פשוטה יותר והסתמכה על נתונים בסיסיים ● היום, עם כניסת טכנולוגיות חדשות ורכבים "מחושמלים" לשוק, נדרש להכיר מושגים כמו WLTP ו־OTA, והמלאכה נעשתה מורכבת יותר ● גלובס מנסה לעשות סדר בבלגן

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בשנת 2008 נחתה בישראל טויוטה פריוס, המכונית הראשונה בעלת הנעה היברידית, וזכתה לקבלת פנים חשדנית וצוננת. היא הייתה יקרה, לא חזקה במיוחד ועלו שאלות לגבי עלות החלפת סוללה, שמירת הערך בעתיד והקרינה הנפלטת בנסיעה.

למרות שם המותג הסולידי והטבות המס הנדיבות באותה תקופה, היא נמכרה בכמויות מזעריות והיבוא שלה הופסק לפרקים. כמעט עשור חלף בטרם נכנסו המכוניות ההיברידיות ל"מיינסטרים" של שוק הרכב הישראלי וכבשו נתח משמעותי.

מבחן דרכים | החל מ-167 אלף שקל: לרכב הזה יש את היחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר
בלעדי | באוצר מתכננים שינוי בהטבות המס למחזיקי רכב צמוד. כל הפרטים

אלא שכיום שוק הרכב הישראלי נמצא בנקודת קיצון הפוכה, ונראה שהלקוחות מסתערים על כל טכנולוגיה חדשה. בתחילה אלו היו החשמליות, שבתוך שלוש שנים רשמו צמיחה של מאות אחוזים בנתח השוק, וכיום אלה רכבי הפלאג־אין הייבריד שזוכים להצלחה מסחררת.

לצד מערכות ההנעה החדשות, נכנסות לשוק גם טכנולוגיות רכב המשנות מהותית את חוויית השימוש ואת אופייה. הן מאתגרות גם לקוחות "דיגיטליים", שגדלו על סמארטפונים, מסכי מגע, אפליקציות ואינטרנט מהיר, ומתייחסים לכלי הרכב שלהם כשלוחה ניידת של סגנון החיים הדיגיטלי. לצידם יש בישראל צרכנים רבים שרוכשים כלי רכב אולטרה־מתקדמים אלו בשיטת "נקפוץ למים העמוקים ונלמד לשחות אחר כך".

לטובת הלקוחות המוצפים בחידושים ננסה להאיר כמה מהפינות של "הרכב הישראלי בשנת 2025".

WLTP: תקן עולמי לפרוצדורת מבחן לרכב קל

בניגוד לאירופה ולארה"ב, המעבר המהיר של הלקוחות בישראל לכלי רכב בעלי הנעה "ירוקה" לא נבע משיקולים סביבתיים אלא תקציביים. כלומר חיסכון בעלויות השוטפות.

אבל בסוגיה הכלכלית החשובה הזו עדיין רב הנסתר על הגלוי. אמנם המשווקים והלקוחות בישראל כבר למדו להכיר את נתוני צריכת הדלק והטווח של WLTP ("תקן עולמי לפרוצדורת מבחן לרכב קל"), ורואים בו מדד תחרותי. אך ל־WLTP יש קשר די רופף לצריכת הדלק או לטווח הנסיעה בעולם האמיתי.

תקן זה בוחן את הצריכה, הפליטה והטווח בתנאי מעבדה אידיאליים המדמים נסיעה במישור, בטמפרטורה חיצונית מתונה, במהירות ממוצעת של 46.5 קמ"ש וללא מזגן פועל. לכן הוא נחשב למקל יחסית.

נסו לתרגם נתונים אלו לתנאים ישראליים טיפוסיים - כמו מזגן פועל בעוצמה ברוב ימות השנה, נסיעה אגרסיבית והעמסת יתר - ותבינו מדוע גופי סחר־רכב גלובליים דוגמת "אוטו־טריידר" ממליצים ללקוחות "להנמיך ציפיות" ולהפחית כ־25% מהטווח החשמלי המוצהר ב־WLTP.

אמנם סטייה כזו אינה קריטית עבור נהגי כלי רכב חשמליים, המבצעים טעינה יומית סדירה מהרשת, ושהנסועה הטיפוסית שלהם היא כמה עשרות קילומטרים ביום בעלות מזערית. אבל "צרכני נסועה כבדים" צריכים לקחת זאת בחשבון.

רכבי PHEV: ההבדל בין תיאוריה למעשה

ריאליות נתוני ה־WLTP אף רופפת יותר ברכבי פלאג־אין (PHEV) מהדור החדש, המצוידים בסוללות גדולות וצורכים דלק יקר. כך למשל, חישוב צריכת הדלק הממוצעת המשוקללת של רכבי פלאג־אין ב־WLTP מבוסס על הנחה תיאורטית ואופטימית לגבי היחס הממוצע בין היקף הנסיעה ברכב על חשמל בלבד וסוללה טעונה, להיקף הנסיעה אחרי שהסוללה התרוקנה.

יחס זה מניב לעתים קרובות "נתונים גדולים מהחיים" כמו צריכת דלק "משוקללת" של 200-150 ק"מ לליטר, טווח נסיעה משולב חשמל או בנזין של 1300-900 ק"מ ופליטה אפסית. למותר לציין, שנהגים ישראלים טיפוסיים הטוענים את רכב ה־PHEV שלהם על בסיס "מזדמן" יתקשו מאוד להשיג נתונים שמתקרבים ל־WLTP.

בפועל הטווח החשמלי וצריכת הדלק ברכבי PHEV מושפעים גם ממשתנים כמו מצב הסוללה, סוג הדרך שבה נוסעים, הטמפרטורה החיצונית, מהירות הנסיעה ובעיקר מרחק הנסיעה. כדי להוסיף לבלבול, היצרנים והמשווקים מחויבים לפרסם גם את צריכת הדלק הממוצעת של הרכב כשהוא עובד על בנזין בלבד. זו, לרוב, אינה שונה משל רכבי בנזין רגילים, בסביבות 18-12 ק"מ לליטר, ושונה דרמטית מהנתון ב־WLTP.

אז לאיזו צריכת דלק לצפות בפועל מה־PHEV? תלוי באופי הנסיעה. נהג היוצא לנסיעה רצופה למרחק כמה מאות ק"מ עשוי לגלות שהרכב ששוקל 2 ורבע טון מצויד במנוע בנזין קטן העובד שעות נוספות להנעת הגלגלים או לטעינת הסוללה על תקן גנרטור. לעומתו, נהג שנוסע כמה עשרות ק"מ ביום, בטווח החשמלי הטיפוסי של סוללה טעונה, יבקר בתחנת הדלק לעתים רחוקות מאוד.

הדרך הטובה ביותר לקבל אינדיקציה אמינה ביחס לנתונים היא להסתמך על ניסיונם של אחרים המחזיקים באותו רכב. אולי אף לשכור רכב כזה לכמה ימים ולעקוב אחר הנתונים הריאליים שמציג מחשב הדרך ברכב. בטווח ארוך, הדבר יכול לחסוך לא מעט כסף.

OTA: עדכונים מרחוק, שדרוג לערך הרכב

עד לפני שנים לא רבות צרכן שרכש רכב חדש קיבל אותו כמות שהוא. משמע, לאורך כל חיי הרכב הוא נשאר במפרט המקורי שעימו ירד מפס הייצור. אבל כיום רוב דגמי הרכב המודרניים שנמכרים בישראל קרובים יותר באופיים לטלפונים חכמים ולמחשבים ניידים.

כלומר, מערכות רבות שמותקנות ברכבים מוגדרות ומתופעלות באמצעות מעבדים, ושולטת בהם תוכנה שהיצרנים יכולים לעדכן מרחוק. ממש כמו מערכת ההפעלה בסמארטפון. השיטה הזו מכונה OTA (ראשי תיבות של Over The Air).

במקרים רבים מדובר בעדכונים שגרתיים ותקופתיים כמו עדכון מפות, ממשק גרפי חדש, הוספת ביצועים לאפליקציות קיימות והתקנת אפליקציות חדשות. במקרים אחרים זה יכול להיות תיקון מרחוק של תקלות ו"באגים" שהתגלו בדיעבד בתוכנת הרכב, לצד אופטימיזציה של הסוללה והמנועים לטובת הגדלת הטווח והיעילות האנרגטית, שיפורים במערכות הבטיחות וכו'.

בשורה התחתונה מדובר באפשרות לשדרג ולהעשיר את חוויית השימוש ברכב לאורך שנים, ומתוך כך גם לשפר את ערך המכירה שלו כמשומש.

הבעיה היא, שלכל יצרן רכב יש גישה שונה לעדכוני OTA ובמיוחד לפרסום מידע על העדכונים. יש יצרנים שהופכים את העדכונים הללו ל"אירוע" בעל ערך שיווקי מוסף כמו חיזוק הקשר עם הלקוחות, שמחכים לעדכונים הללו בקוצר רוח.

אחרים מתייחסים לעדכונים כ"כלי טכני פנימי" - מעין ערוץ תקשורת ישיר ביניהם לבין הרכב, המאפשר למחלקה הטכנית לבצע תיקונים "שקטים" או להוסיף יישומים מסחריים בלי ידיעת הלקוח.

לצרכן בישראל: שאלות חיוניות שכדאי לשאול

עבור רוב הלקוחות בישראל הנושא כולו נמצא עדיין "מתחת לרדאר", ולמרות השפעתו הגדולה על אורך חיי הרכב, הוא עדיין לא מוטמע במערכת השיקולים לבחירת רכב.

כך או כך צרכן מתוחכם, המתבלט בבחירת רכב חדש, צריך להקדיש תשומת לב לסוגיה זו - שיכולה לשפר מאוד את יכולות הרכב לאורך השנים ואת שמירת הערך שלו. מומלץ לנסות לקבל תשובות מהיבואן או מאתר היצרן על כמה שאלות חיוניות.

לדוגמה, מה מחויבות היצרן לפיתוח עתידי של עדכוני תוכנה למותג ולדגם הספציפי שאותו רוכשים? האם התמיכה תופסק אחרי שנתיים־שלוש, כמו בסמארטפונים, או שהיצרן מחויב לה לאורך כל תקופת האחריות (10-7 שנים בממוצע) או אף מעבר לכך?

שאלות נוספות: האם עדכונים מרחוק מתבצעים אוטומטית, "ברקע", ונדרשת רק הסכמה כללית של הלקוח בעת הרכישה, או שנדרש אישור ידני של כל עדכון תוכנה לפני ההתקנה? יש לכך משמעויות גם לגבי אבטחת המידע ברכב. האם היצרן מחויב לעדכונים ספציפיים לישראל לאורך זמן (ממשק שפה עדכני, מפות וכו')?

השאלה החשובה ביותר היא מה כולל כל עדכון תוכנה. רוב היבואנים לא נוהגים לספק מידע בנושא ומסתפקים בקישור לאתר העדכונים של היצרן, אם קיים, או בתקשורת ישירה שמבצע היצרן עם מערכת המולטימדיה ברכב. כרגע, החריגים לטובה בתחום הם טסלה, זיקר ו־BYD, המפרטים בעברית את המהות של כל עדכון.

צריך לזכור שהתייחסות היצרן לעדכוני תוכנה מרחוק כמובנים מאליהם עלולה להיות בעייתית. במיוחד אם מדובר בהתקנת אפליקציות או עדכונים המשנים את חוויית הנהיגה המוכרת; כמו שינוי אופי תגובת מערכת הבטיחות האקטיבית, או התקנת יישומים האוספים מידע פרטי.

עוד כתבות

כוחות משטרה בשדה התעופה בקופנהגן, הלילה / צילום: Reuters, Steven Knap

דרמה בסקנדינביה: שדות התעופה בקופנהגן ואוסלו שותקו בעקבות רחפנים

יותר ממאה טיסות בוטלו או הוסטו בעקבות סגירת שדה התעופה הגדול והמרכזי בדנמרק - לאחר שכטב"מים גדולים ולא מזוהים הופיעו בשמיים ● גם המרחב האווירי בשדה באוסלו נסגר בגלל רחפן ● הרשויות עדיין אינן יודעות מי שיגר אותם

אבנר סטפק / צילום: שלומי יוסף

"הבועה בשוק הנדל"ן הגיעה לקנה מידה מדעי - והיא עומדת להתפוצץ"

אבנר סטפק, מבעלי השליטה במיטב, סבור שהראלי בבורסה שיקף תיקון מתבקש לשנים קשות, אך מזהיר שהמשך המלחמה עלול לשחוק את הכלכלה ● שוק הנדל"ן, הוא בטוח, נמצא במצב של בועה - שכבר מראה סימני התפוצצות ● ולמה למרות שהנתונים מראים שמיטב הוא בית ההשקעות הגדול בישראל, סטפק מעדיף להתרחק מהטייטל הזה ● כוחות השוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המדד שזינק 156% והמניה שהיא ללא ספק הכוכבת של תל אביב: סיכום שנה בבורסה

בעיצומה של מלחמה קשה וטלטלות גיאו־פוליטיות מורכבות, המדדים המובילים בבורסה המקומית שברו שיאים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם ● שוק ההנפקות הראשוניות התאושש והיקף הגיוסים הכולל זינק ביותר מפי שניים ● ולמרות מעמדה המדיני המורכב של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי מדברי נתניהו לאחרונה - המשקיעים הזרים דווקא הגדילו חשיפה למניות בתל אביב

ערן פיק ודן שיינמן / צילום: נעם פריסמן

אנשים שמאמינים בעבודה קשה וחולקים חזון: היקב הוותיק צרעה לימד את הקהל המקומי מהו טרואר

בעוד שיקבים רבים מעוניינים במיתוג והרחבה יקב צרעה מלמד את הישראלים על החיבור בין האדמה, האדם והגפן ● ליקב החלוצי יש מוטו שהוא לא מוותר עליו "לעשות את היין הטוב ביותר שאפשר, ולעולם לא להעדיף כמות על פני איכות"

הפרויקט החדש OpenAI עלול לנגוס ברשתות החברתיות של מטא ואילון מאסק / צילום: Associated Press, Michael Dwyer

דיווח: אנבידיה תשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI במסגרת הקמת דאטה סנטרים

ההשקעה תתבצע בהדרגה ותותנה בפריסת תשתיות חישוב חדשות, בהיקף חסר תקדים של 10 גיגה־וואט ● השלב הראשון, שיכלול לפחות גיגה־וואט אחד, צפוי להיכנס לפעולה במחצית השנייה של 2026, תוך שימוש בפלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים העתידיים בוול סטריט; עליבאבא מזנקת במסחר המוקדם

הדאקס יורד בכ-0.2% ● המניות הביטחוניות באירופה מתחזקות, לאחר שהנשיא טראמפ אמר כי הוא מאמין שאוקראינה יכולה לכבוש את כל השטחים שלה מחדש מרוסיה ● יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הצהיר אתמול בנאום כי מחירי המניות מוערכים גבוה יתר על המידה, ושלח את השווקים לירידות ● מחירי הזהב הגיעו לשיא חדש של כל הזמנים בעקבות הנאום ● מחירי הנפט עולים קלות היום, לאחר שקפצו אתמול במעל 1%

מנכ''ל קבוצת דלק, עידן וולס / צילום: יח''צ

שיחות רבעוניות רבות־משתתפים: מנכ"ל דלק מגלה איך מתחזקים קשר עם המשקיעים הקטנים

בראיון שהעניק עידן וולס לגלובס, הוא סיפר על מאחורי העסקה לרכישת השליטה בישראכרט ועל הקשר הקרוב עם יצחק תשובה ● כעת אנו מביאים קטעים נוספים מהשיחה: על הקשר המיוחד עם המשקיעים הקטנים והתחזית האופטימית לכלכלה

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: ap, Philippe Magoni

מעל בימת האו"ם: נשיא צרפת מקרון הכריז על הכרה במדינה פלסטינית

צרפת, בלגיה ועוד כמה מדינות ילכו אחרי בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל ● חמאס פרסם סרטון של אלון אהל. זהו התיעוד השני שבו נראה החטוף מדבר מהשבי כאשר הקודם היה לפני 17 ימים ● על רקע הלחץ המדיני: התמרון הקרקעי בעיר עזה מתרחב ● בהתאם להערכת המצב, הוחלט על תגבור של עשרות פלוגות בצה"ל במהלך חגי תשרי ● מנהיגי חמאס בקטאר ניסחו מכתב לטראמפ - שבו הדגישו שהם מוכנים לעסקה חלקית של 60 ימי הפסקת אש בתמורה לשחרור של מחצית מהחטופים ● 48 חטופים - 717 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

פרויקט The Lake רמת גן. לא רק נוף לים מעלה מחירים / צילום: מטנויה

הפרויקט הכי סודי בארץ, והמתווך שמכר את הווילה של עצמו: מה קורה בשוק היוקרה הישראלי?

רק כ־150 עסקאות מעל 10 מיליון שקל נרשמו עד כה ב־2025 - פחות ממחצית מהיקף העסקאות בתקופה המקבילה אשתקד. גם אם עסקאות נוספות ידווחו בהמשך, המגמה ברורה ● שינוי מגמות גיאוגרפי: תל אביב נשארת בראש, ירושלים מתחזקת, הרצליה מתכווצת

קופי המקוק גונבים מתיירים תמורת פירות / צילום: Shutterstock

"זה כמו ארגון פשע": כנופיית הקופים שמשגעת את באלי

במקדש עתיק באי באלי, קופי מקוק מנהלים עוקץ מתוחכם: בוזזים סמארטפונים, משקפיים וארנקים מתיירים – ומחזירים אותם רק בתמורה לפירות • מטפלי המקום משמשים כמתווכים, והמבקרים מבוהלים: "הקופים השתלטו על המקדש"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ בנאום באו''ם / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ: הכרה במדינה פלסטינית היא פרס לזוועות 7 באוקטובר

הנשיא נואם בעצרת הכללית של האו"ם בלי הטלפרומפטר שהפסיק לעבוד: "מי שמפעיל אותו בצרות צרורות" • התייחס לסכסוכים בעולם: סיימתי 7 מלחמות, כולל בין ישראל ואיראן • טראמפ שוב נקב במספר גופות חטופים בעזה: "נשחרר גם את 38 החללים" • מזכ"ל האו"ם: היקף המוות וההרס בעזה הם מעבר לכל עימות שראיתי בכל שנותיי בתפקיד

מיניות טובה דיה / צילום: Shutterstock

רוצים לשפר את חיי המין? הפכו אותם לצפויים

תיאוריית "מיניות טובה דיה" מעודדת זוגות לייצר ציפיות ריאליות לגבי הסקס שלהם, ובהתאם לכך מטפלים ממליצים לנעוץ אותו ביומן ● "רבים מהיתרונות מתחילים דווקא כשמקיימים יחסים פעם בשבוע" ● אבל האם חוסר הספונטניות פוגע בתשוקה? מחקר חדש מגלה את התשובה ● המחקרים שיסדרו לכם את החיים, פרויקט מיוחד

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

דירקטוריון אל על הודיע: לוי הלוי נבחר למנכ"ל החברה

הלוי מכהן בשבע השנים האחרונות כמנכ"ל חברת האשראי כאל ● קודמיו באל על הגיעו לרוב מתוך הענף, והוא יצטרך להסתגל במהרה למציאות מאתגרת ומרובת שינויים

האובססיה של עמק הסיליקון ללדת תינוקות חכמים יותר / צילום: Shutterstock

האובססיה של עמק הסיליקון: ללדת תינוקות חכמים יותר

עשירים שמשתמשים ביכולות טכנולוגיות ליצירת תינוקות מושבחים גנטית? זה לא מדע בדיוני אלא מציאות בצפון קליפורניה ● סטארט־אפים מציעים בדיקות לבחירת עוברים בעלי IQ גבוה, ומנהלים בהייטק שרוצים גנים טובים משלמים עשרות אלפי דולרים ● מומחי אתיקה מזהירים, אבל יש מי שמשוכנעים שרק יצירת אנשים חכמים יותר תציל אותנו מהבינה המלאכותית שתרצה להרוג את כולנו

יורם ביטון, מנכ”ל מלונות פתאל במרכז אירופה / צילום: יח''צ

קצב רכישות של מלון בכל חודש: רשת פתאל מתרחבת בגרמניה

מנכ"ל מרכז אירופה ברשת המלונות פתאל, יורם ביטון, מתאר כיצד הפכה הרשת להיות אחת מעשר רשתות המלונות הגדולות בגרמניה, עם 80 מלונות ● בראיון לגלובס הוא מספר מהם האתגרים בניהול רשת בתי מלון באירופה בתקופה הנוכחית, ומדוע תמיד תמצאו ערוץ טלוויזיה ישראלי וחומוס במלונות הרשת

''מהמנהיגות האגדיות בהייטק''. צפרא כץ / צילום: ap

לאחר למעלה מעשור בתפקיד: צפרא כץ תהפוך לסגן יו״ר אורקל

חברת התוכנה שרק בשבוע שעבר הדהימה את המשקיעים עם זינוק בעשרות אחוזים ביום אחד, תמנה מנכ״לים משותפים חדשים ● כץ, ישראלית לשעבר ילידת חולון, כיהנה כמנכ״לית מאז 2014

מי יהיו האקזיטים הישראליים הבאים? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראליות על הכוונת: האם אלה יהיו האקזיטים הגדולים הבאים בשוק ההון?

את מכירתן של החברות סייברארק, ורינט וסאפיינס, שהוכרזו לאחרונה, זיהו חלק מהאנליסטים עוד בשנת 2019 ● כעת הם צופים מהיכן יגיעו האקזיטים הבאים: ישראליות הנסחרות בוול סטריט ומגיעות מתחומי הטכנולוגיה, בדגש על הסייבר ● לצידן יש גם מי שמזהה אקזיט פוטנציאלי דווקא בלונדון, מחברה העוסקת במלונאות

קיבוץ שמיר. ניסוי אוטופי ייחודי / צילום: commons.wikimedia

מקיבוץ ועד חוצפה: המילים שלא היו יכולות להיוולד במקום אחר

מהחדר של אליעזר בן-יהודה ועד היום: העברית לא רק החייתה מילים, אלא המציאה דרכי חשיבה ● מילים כמו "ממלכתיות", "חוצפה", "קיבוץ" ופעלים כמו "מוסקים" ו"בוצרים" חושפים לקסיקון שאי-אפשר לתרגם בלי לאבד את הנשמה

צורך מיידי להגדלת כושר ייצור החשמל / צילום: Shutterstock

סגירה פיננסית של 470 מיליון ש' להשלמת פרויקט סולארי מהגדולים בישראל

כהיערכות לעלייה הצפויה בצריכת החשמל בשנים הקרובות - ישנה חשיבות גדולה להגדלת קיבולת הייצור, על מנת לאפשר תחרות במודל השוק הנוכחי שישפיע על מחירי החשמל לצרכן ● שני ההסכמים שנסגרו השבוע מהווים התקדמות משמעותית בנושא

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ טען כי מצא את הסיבה לאוטיזם - וגם את התרופה. ומה חושבים החוקרים?

לדברי טראמפ, נטילת אקמול בהריון מעלה את הסיכון לאוטיזם ותרופה בשם לוקובורין הניתנת היום לחולי סרטן, יכולה לשפר את התסמינים ● קנדי, שר הבריאות האמריקאי, הבטיח עם כניסתו לתפקיד כי ימצא את הגורם לאוטיזם עד ספטמבר 2025