מי יהיו האקזיטים הישראליים הבאים? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ב-2019, רגע לפני שמגפת הקורונה שיתקה את העולם, נרשם בישראל מבול עסקאות לרכישת חברות ציבוריות, בהיקפים של מיליארדי דולרים - כולל מלאנוקס, אורבוטק, פרוטרום וסודהסטרים. אז, פנינו לגופי השקעות ושאלנו אותם מי תהיה החברה שתייצר את הכותרות על האקזיט הגדול הבא.
בדיעבד, חלקם זיהו בדיוק את האקזיטים של 2025: גת מגידו, שותפה ומנכ"לית בבית השקעות פינסה קפיטל (שהייתה אז בפסגות), העריכה שזו תהיה סייברארק - שהשנה נודע על מכירתה לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר בעסקת מניות ומזומן, העסקה השנייה בגודלה של חברה ישראלית, אחרי עסקת גוגל-Wiz, שגם היא מתחום אבטחת הסייבר.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, נקב אז בשם חברת הטכנולוגיה ורינט, והיא אכן הודיעה לאחרונה על מכירתה לקרן ההשקעות Thoma Bravo בשווי 2 מיליארד דולר במזומן, לאחר שמנייתה דשדשה בשנים האחרונות. ואייל דבי, מנהל מחקר בלאומי שוקי הון, סימן אז את סאפיינס, ספקית פתרונות לעולם הביטוח, שלאחרונה קרן Advent הודיעה על רכישתה ב-2.5 מיליארד דולר במזומן.
חברות אחרות שזוהו באותה עת כאקזיטים אפשריים (בהן קורנית דיגיטל ויורוג'ן) לא נמכרו, לפחות לא בינתיים.
פנינו כעת שוב לגופי השקעות ושאלנו את אותה שאלה: מהיכן יגיע האקזיט הציבורי הבא של חברה ישראלית? לא במפתיע, רוב החברות שסומנו נסחרות בוול סטריט ומגיעות מתחומי הטכנולוגיה, בדגש על הסייבר, ששוק המיזוגים והרכישות בו התלהט, ושנחשב לאחד מהענפים הבולטים בקרב הישראליות. אך יש גם מי שמזהה אקזיט פוטנציאלי דווקא מכיוון הבורסה בלונדון, מחברה העוסקת במלונאות.
ג'יי פרוג: "צומחת בשיעור דו-ספרתי"
פעילות: ניהול ואבטחת שרשרת פיתוח תוכנה
שווי נוכחי: 5.8 מיליארד דולר
תשואת מניה 3 שנים אחרונות: 155%
אלון לסט, אנליסט טכנולוגיות במיטב בית השקעות, מסמן את חברת הטכנולוגיה JFrog , שנסחרת בנאסד"ק בשווי של 5.8 מיליארד דולר ומנוהלת על-ידי המייסד המשותף שלומי בן-חיים.
"ג'יי פרוג פועלת בתחומי רישום, אחסון ואבטחת קוד בינארי", מסביר לסט. "החברה צומחת בשיעור דו-ספרתי, על רקע שינויים טקטוניים בתעשיית התוכנה הכוללים שימוש בקוד פתוח, פיתוח יישומי ענן ושימוש בבינה מלאכותית לפיתוח תוכנה ומימוש סוכנים חכמים".
לדבריו, הנכסים המרכזיים של החברה כוללים יכולות ניהול ואבטחת שרשראות הפיתוח של תוכנה בשלבי הביניים בין הליך כתיבת הקוד להפצתו כקובץ בינארי. "בעולמות קוד פתוח ושימוש במודלי בינה וסוכנים חכמים, מורכבות המשימה הולכת וגדלה והחשיבות האסטרטגית של החברה עולה", הוא מוסיף.
"הסכמי שיתוף-פעולה עם חברות דוגמת GitHub, אנבידיה, AWS או ServiceNow, מצביעים גם הם על עלייה בחשיבותה באקוסיסטם העוסק בניהול ואבטחת שרשרות הפיתוח של אפליקציות תוכנה", מציין לסט.
לדבריו, בכנס הלקוחות שערכה הציגה החברה מוצרים פורצי דרך, העונים לצרכים המתהווים של קהילת המפתחים בכל הקשור לאחסון והפצה של קוד בינארי, במערכות וסביבות פיתוח עשירות בסוכנים מבוססי בינה מלאכותית.
ג'יי פרוג צמחה ברבעון השני ב-22.5% להכנסות ל-237 מיליון דולר, הפסידה 40.2 מיליון דולר לפי כללי GAAP ורשמה רווח נקי Non-GAAP של 45.3 מיליון דולר. לדברי לסט, "התוצאות במחצית השנה הראשונה מוכיחות את עליית חשיבותה האסטרטגית בקרב לקוחות ארגוניים גדולים. החברה מציגה צמיחה עקבית בהכנסות מלקוחות קיימים והארכה משמעותית של תקופות ההתקשרות. מספר הלקוחות המשלמים לה מיליון דולר ויותר בשנה גדל באופן מתמיד, וברבעון האחרון הגיע ל-61 לעומת 42 שנה שעברה".
לתפיסתו, שווי השוק הנוכחי של ג'יי פרוג, "משמעו כי רוכש פוטנציאלי, לכשיגיע, יהיה מחברות ענק מובילות בתחומי התוכנה הארגונית או אבטחת המידע, כדוגמת ServiceNow, Datadog, פאלו אלטו או Atlassian".
סנטינל וואן: "קופת מזומנים גדולה"
פעילות: אבטחת סייבר
שווי: 6.4 מיליארד דולר
תשואת מניה 3 שנים אחרונות: 29%-
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, מעריך שסנטינל וואן עשויה להיות הנרכשת הבאה. חברת אבטחת הסייבר שהוקמה ומנוהלת על-ידי תומר וינגרטן נסחרת בניו יורק בשווי של 6.4 מיליארד דולר.
"סנטינל וואן היא חברת סייבר מובילה המתמחה בתחום הגנת נקודות הקצה (endpoint security) ופעילה בתחומים נוספים בעלי צמיחה גבוהה, כגון הגנת ענן, דאטה וזהויות משתמשים", אומר וסצ'ונוק. "מאז שהונפקה ב-2021 הציגה שיעורי צמיחה מעל הממוצע בשוק הסייבר הכללי. היא מספקת פלטפורמת Singularity מבוססת AI, המאפשרת ניהול אוטומטי של מערך אבטחת נקודות קצה, ומדורגת בין המובילות הטכנולוגיות במחקר של Gartner, לצד מובילת שוק נקודות הקצה קראודסטרייק וענקית התוכנה מיקרוסופט".
וסצ'ונוק מוסיף ששוק היעד של סנטינל וואן מוערך בכ-65 מיליארד דולר, מתוך זה פעילות הליבה של אבטחת נקודות הקצה מהווה כמחצית, וסנטינל וואן מחזיקה כיום בנתח שוק זעום של 4% בלבד - וצפויה להמשיך במסלול צמיחה גבוהה. זאת, בעיקר בזכות החלפת פתרונות מסורתיים (כגון אנטי-וירוס, אנטי-ספאם וכו'), האחראיים עדיין על כ-40% מהשוק.
"הזדמנויות צמיחה נוספות עבור סנטינל וואן כוללות חיזוק מעמדה בתחומי הגנת הענן, הגנת דאטה ואבטחת זהויות משתמשים, פלחי שוק בעלי צמיחה גבוהה", מציין וסצ'ונוק, ומוסיף שתחומים אלה מהווים כ-25% מסך הכנסות סנטינל וואן, עם פוטנציאל לצמיחה מואצת.
לדבריו, החברה הציגה בעקביות צמיחה של מעל 20% בהכנסות, אך המניה סבלה מסנטימנט שלילי, על רקע חששות המשקיעים מהאטה בפעילות הליבה, מסדרת אכזבות בעבר, מתחרות עזה מצד קראודסטרייק ומחוסר היכולת להציג רווחיות מהותית. "עם זאת, החברה ממשיכה להשקיע במו"פ והשיקה לאחרונה מוצרים מבוססי-AI. בנוסף, היא מחזיקה בקופת מזומנים גדולה של כ-1.2 מיליארד דולר, המספקת מקום למיזוגים ורכישות לצורך הרחבת סל מוצריה והאצה בצמיחה.
"סנטינל וואן פועלת בפלח שוק הסייבר, המצטיין בצמיחה גבוהה מהממוצע הענפי, אם כי היא סובלת מהאטה בקצב הצמיחה. אנו סבורים שחששות המשקיעים מגולמים היטב בתמחור הנוכחי של המניה, שנסחרת בדיסקאונט עמוק של כ-50% לממוצע ענפי על בסיס מכפיל מכירות, ובכך עשויה להוות יעד לרכישה בעתיד", מוסיף וסצ'ונוק. באופנהיימר סבורים שהיא שילוב מעניין של צמיחה וערך בענף הסייבר. "מפת ה-M&A המתחממת בסייבר, בעקבות רכישות Wiz וסייברארק, מחזקת סיכויים למהלך דומה גם בסנטינל וואן", הוא מסכם.
רדוור: רכישה למרות "גלולת הרעל"?
פעילות: אבטחת סייבר
שווי: 1.2 מיליארד דולר
תשואת מניה 3 שנים אחרונות: 21%
במגדל שוקי הון נוקבים בשמה של רדוור כנרכשת פוטנציאלית, בזכות תחומי עיסוק ושווי שוק מעניינים. החברה הוותיקה, בניהולו של המנכ"ל רועי זיסאפל, פועלת בתחום אבטחת הסייבר והשווי שלה בנאסד"ק מגיע לכ-1.2 מיליארד דולר.
כלכלני מגדל שוקי הון מציינים שתחום הסייבר חווה בשנים האחרונות פעילות רבה של מיזוגים ורכישות, דוגמת עסקאות סייברארק, וויז, ספלאנק ואחרות. הסיבות העיקריות לביצוע רכישות בתחום הן הגדלת היצע המוצרים, קיצורי דרך טכנולוגיים והגדלת היצע הלקוחות של החברה הרוכשת. "בהיבט זה חברת רדוור עשויה להיתפס כאפשרות רכישה מעניינת עבור אחת מענקיות הסייבר", הם מציינים, "כיוון שמהלך שכזה יכול לסייע לרוכשות בהגדלת סל המוצרים, היצע הלקוחות והטכנולוגיה".
הם מוסיפים שרדוור מתמקדת בפעילות אבטחת ענן, DDoS (מתקפות סייבר למניעת שירות) ו-WAF (Web Application Firewall, כלי לאבטחת אתרים וממשקי תכנות), כשאבטחת הענן מהווה מקור צמיחה משמעותי עבורה. רדוור מעסיקה כ-800 עובדים, ומרבית לקוחותיה הם מארה"ב ומאירופה.
"היבט נוסף ההופך את רדוור לאפשרות רכישה מעניינת הוא שווי השוק שלה, הנע כיום סביב כ-1 מיליארד דולר - ברף הנמוך בטווח העסקאות הבולטות שנעשו בסייבר בשנים האחרונות", מציינים במגדל שוקי הון. "ההפצה של חלק ממוצרי רדוור נעשית עם שותפות מובילות בתחום (סיסקו וצ'ק פוינט), לכן לא מן הנמנע שאחת משתיהן יהיו בין המועמדות הטבעיות לרכישה.
בעקבות מקרים מהעבר מול IBM או HP, במגדל שוקי הון אומרים כי "ייתכן שמהלך מכירה לא ירד מהפרק מצידה של משפחת זיסאפל. כמו כן עולה מדוחות החברה כי לרדוור 'גלולת רעל' במקרה של השתלטות עוינת של מעל 20% ממניות החברה (למעט משפחת זיסאפל) - עניין המחדד את הצורך של רוכשת פוטנציאלית, אם וכאשר תגיע, להקפיד על שיתוף-פעולה ושיח פתוח מול הגורמים הרלוונטיים - דירקטוריון החברה ובעלי המניות".
ורוניס: "התחום האפרורי הפך לאטרקטיבי"
פעילות: אבטחת סייבר
שווי: 6.5 מיליארד דולר
תשואת מניה 3 שנים אחרונות: 112%
רודי שתיוי, מנהל מחקר מניות חו"ל באי.בי.אי, סבור שהייפ הרכישות בסייבר עשוי להגיע גם לחברת ורוניס . החברה, המספקת לארגונים פתרונות ניהול והגנה על הדאטה, ומנוהלת על-ידי המייסד המשותף יקי פייטלסון, נסחרת בנאסד"ק בשווי של 6.5 מיליארד דולר.
"לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל והפתרון הפשוט הוא הנכון - ורוניס היא חברת סייבר, שהוא כידוע הענף הלוהט בתחום המיזוגים והרכישות בישראל, ובראש כמובן שתי עסקאות הענק - רכישות וויז וסייברארק" הוא אומר. "השוויים שבהם בוצעו עסקאות אלה מהווים עליית מדרגה משמעותית בהיקפי הרכישות - מעסקאות במיליארדי דולרים בודדים לעשרות מיליארדים, עלייה שמגדילה משמעותית את טווח החברות הפוטנציאליות לרכישה, ואחת מהן היא ורוניס הפועלת בתחום הדאטה סקיוריטי".
שתיוי מסביר שתחום הדאטה סקיוריטי מתבסס על עקרון ה-Zero Trust, "עיקרון אבטחה שקובע כי ארגונים לא צריכים לסמוך על אף גורם, בתוך המערכת ומחוצה לה. בהתאם לעיקרון זה, ורוניס מספקת לארגון שליטה מלאה על הדאטה של הארגון, כולל זיהוי וניטור קבצים רגישים והגנה מפני זליגת/גניבת מידע".
אם כך, למה ורוניס מעניינת? "לאחר שנים ארוכות שבהן פעלה בתחום שנחשב אפרורי והצריך עבודת שכנוע בנחיצות שלו, חלה תפנית משמעותית בורוניס כתוצאה ממספר גורמים - התרחבות היקף העבודה מרחוק שיוצרת לארגון חשיפה שהוא אפילו לא מודע אליה, רגולציה אגרסיבית והטלת אחריות אישית על בעלי התפקידים בארגון לזליגת מידע, וגולת הכותרת - כניסת ה-AI הנשענת על מודלי LLM (מודלי שפה) עצומים, הגורמים לגידול אקספוננציאלי בהיקף הדאטה וברגישות חשיפת הארגון לזליגתו, ומגבירים דרמטית את כמות המתקפות ופוטנציאל הפגיעה בארגון", אומר שתיוי.
הוא מדגיש כי "כפועל יוצא הופך תחום הפעילות של ורוניס לאסטרטגי, ולאחד הצומחים בענף, ובשנים הקרובות עם האצת חדירת מוצרי ה-AI לארגונים, צפויה ורוניס ליהנות מהאצה משמעותית בשיעורי הצמיחה".
כשהוא בוחן האם יש כאן פוטנציאל רכישה, שתיוי מציין כי "חשוב להדגיש - היכולת לחזות עסקאות M&A היא קלושה. יחד עם זאת בסיפור של ורוניס יש את כל המאפיינים היכולים להצדיק רכישה כזו, ולכן בעינינו היא המועמדת המובילה לאקזיט הישראלי הבא".
שתיוי מציין קטליזטור נוסף לרכישה - מערכת היחסים המתהווה של ורוניס ומיקרוסופט. הוא מדגים עם המוצר Copilot של מיקרוסופט, שאמור לשמש כסוכן ה-AI בארגונים. "עד כה נתקלה מיקרוסופט בקשיים רבים בהטמעתו בארגונים, בעיקר על רקע החשיפה שהוא מייצר לדאטה של הארגון. לפני כחודשיים הכריזה ורוניס על שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט במטרה לחזק את אבטחת המידע לשם אימוץ בטוח של ה-Copilot. קשה להפריז בפוטנציאל העסקי הטמון בשיתוף-פעולה כזה, ואם מיקרוסופט תגיע למסקנה שהמוצר של ורוניס משפר את הסיכויים בהטמעה, הרי שהדרך משם לרכישת ורוניס, ומיזוגה לחטיבת הסייבר של מיקרוסופט, עשויה להיות קצרה. על רקע היקפי העסקאות האחרונות בתחום הסייבר, השווי של ורוניס בתוספת פרמיה נדיבה לבעלי המניות לא אמור להוות מכשול משמעותי לעסקה שכזו", הוא מסכם.
פארק פלאזה: הלחץ שיגרום לפפושדו למכור?
פעילות: מלונאות ונדל"ן
שווי: 550 מיליון ליש"ט
תשואת מניה 3 שנים אחרונות: 2%-
גת מגידו, שותפה-מייסדת ומנכ"לית בית ההשקעות פינסה קפיטל, מסמנת את חברת המלונאות פארק פלאזה (PPHE Hotel Group), שנסחרת בלונדון לפי שווי שוק של 550 מיליון ליש"ט. מגידו מציינת כי "מדובר בחברת מלונאות ונדל"ן בינלאומית, המחזיקה ומפתחת רשת מלונות יוקרה במיקומים אסטרטגיים באירופה בהם לונדון, אמסטרדם, ברלין ורומא. החברה מפעילה כ-50 בתי מלון עם כ-9,600 חדרים פעילים, תחת מותגים מובילים כמו Park Plaza ו-art'otel".
לדבריה, "אסטרטגיית הפיתוח של פארק פלאזה מתמקדת ביצירת פורטפוליו נכסים במיקומים מבוקשים, תוך שילוב בין פיתוח נכסים חדשים כדוגמת art'otel London Hoxton ו-art'otel Rome, לבין השבחת נכסים קיימים ורכישת בעלות מלאה על מלונות מרכזיים, דוגמת Park Plaza Westminster Bridge בלונדון, מהמלונות המוכרים בעיר ונכס עוגן משמעותי של החברה".
מגידו מוסיפה כי בעל השליטה המרכזי בחברה הוא אלי פפושדו, שהוביל במשך שנים את האסטרטגיה העסקית ורכישות הנדל"ן. "כיום, בהיותו בשנות ה-80 לחייו וללא דור המשך פעיל, עולות שאלות לגבי עתיד הניהול והבעלות בחברה", לדבריה. עם זאת יצוין כי הבן יואב פפושדו משמש כדירקטור בחברה הבת הציבורית.
עוד מציינת מגידו שלפי הדוח הכספי האחרון, שווי הנדל"ן נטו של החברה גבוה משמעותית ממחיר השוק של מניותיה, מה שמעיד כי היא נסחרת בדיסקאונט עמוק. "פער זה נובע מתוצאות מתונות מתחת לציפיות, שחיקת רווחיות, עלויות גוברות, תחזית זהירה להמשך השנה, וחששות משינויי מיסוי עתידיים בבריטניה ובהולנד, ובשורה התחתונה - פער גדל בין שווי הנכסים לבין יכולת הצפת ערך למשקיע".
השנה הצטרפו לחברה שני בעלי מניות משמעותיים: קרן ברוש, המתמחה באקטיביזם והצפת ערך, ודוד פתאל, הבעלים של קבוצת קבוצת המלונאות מהמובילות בישראל ובאירופה. מגידו מציינת שהם רכשו במצטבר כ-8% ממניות החברה. "פתאל הוכיח את תאבונו ויכולתו לפתח את עסקי המלונאות בעשור האחרון, וידע לנצל הזדמנויות עסקיות בתחום שהוא מבין היטב, ולכן נוכחותו כבעל מניות מעוררת עניין.
"ברוש ופתאל אינם מחזיקים בכוח לשלוט בחברה, או לייצר בה מאבק שליטה, אך כניסתם יוצרת מוקד לחץ חיובי לשינוי. הם יכולים לפעול כמשקיעים אקטיביסטיים, להציף פערי שווי בין הנדל"ן האיכותי שבידי החברה לבין מחיר המניה, ולהניע תהליכים אסטרטגיים רחבים יותר. שילוב זה עשוי להוביל את בעל השליטה פפושדו, שנמצא בשלב בחיים שבו טבעי לשקול מימוש חלקי או מלא, לבחון מכירה של נכסים או שותפות, מהלך שיכול לשחרר ערך משמעותי לשוק", היא מסכמת.