גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת גרוניס בחרה לעצום עיניים מול מינוי שדגל שחור מתנוסס מעליו

הוועדה, ששניים מתוך שלושת חבריה מזוהים עם הממשלה, בחרה לאשר את מינוי מועמדו השנוי במחלוקת של נתניהו לראשות השב"כ על סמך נימוקים ברוח ״יהיה בסדר״ ● בדבר אחד צודקת הוועדה: בג״ץ היה זה שהכשיר את המינוי לפניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ

ביום חמישי בערב, רגע לפני סוף השבוע, אישרה ועדת גרוניס למינויים בכירים את מינויו של האלוף דוד זיני, מועמדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש השב"כ. האישור צפוי לסלול את הדרך לקבלת החלטה רשמית בממשלה על מינוי זיני, כנראה אחרי שובו של רה"מ מארצות הברית. נגד המינוי צפוי כי יוגשו עתירות לבג"ץ, אך אישור הוועדה יקשה על בית המשפט להתערב במהלך.

הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת שלמה קרעי

אלא, שמעיון בהחלטתה של ועדת גרוניס עולה תמונה מדאיגה. על פניה, המשימה שעמדה בפני הוועדה הייתה קלה: לפקח על מינוי שנולד בחטא, ואשר כל פעמוני האזהרה צלצלו לגביו - הן מבחינת ההליך הקלוקל שבו קידם אותו רה"מ, רגע אחרי שהדיח באופן חסר תקדים את רונן בר מהתפקיד, והן מבחינת הזיהוי של זיני עם עמדות קיצוניות, החותרות תחת ערך הממלכתיות. ועדת גרוניס כשלה במבחן הפשוט הזה והעדיפה לעצום עיניים מול הדגל השחור המתנוסס מעל המינוי.

כך, לגבי ההליך: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פסלה את מינוי זיני בגלל שנתניהו החליט לגביו בניגוד להנחייתה המפורשת וכשהוא מצוי בניגוד עניינים לנוכח התפקיד שממלא שב"כ בחקירת הקשרים שבין יועצי רה"מ לבין קטאר. המינוי של אלוף מכהן אף נעשה מאחורי גבו של הרמטכ"ל, בניגוד לנורמה המחייבת לגבי היחסים שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי בישראל.

אך ועדת גרוניס לא התרשמה. עמדת היועמ"שית מוזכרת בהחלטת הוועדה כ"טיעון", שעלה ביחד עם "פניות שונות לוועדה", ולא כחוות דעת מחייבת מטעם הפרשנית המוסמכת של הדין בישראל. ובכל מקרה, מדגישה הוועדה, בג"ץ אישר לנתניהו להציע מועמד מטעמו - נקודה שהיא נכונה עובדתית אך מטרידה כשלעצמה, ואשר אליה נגיע בהמשך.

לגבי הכשל השני בהליך המינוי - קרי, השיחה הפרטית שניהלו נתניהו וזיני בבסיס צאלים לגבי המינוי, תוך עקיפת הרמטכ"ל - הוועדה מצאה כי זיני לא חרג מטוהר המידות, "בוודאי לא ברמה שמצביעה על קושי". כך, שני כשלים מהותיים בהליך המינוי, היורדים לשורש שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל, הוסרו מהשולחן.

לגבי התאמתו של זיני לתפקיד, ועדת גרוניס הדגישה כי המנדט שלה מתמקד בבחינת טוהר המידות של המועמד - למרות שההגדרה זכתה לפרשנות מרחיבה בפסיקה. הוועדה עצמה ציינה, ובצדק, כי בחינת ניגוד העניינים האפשרי של המועמד כוללת "סתירה בין האינטרס האישי לבין אינטרס המדינה ופגיעה באמון הציבור בארגון ובאיש הארגון הרלבנטי".

על מה הסתמכה הוועדה?

ובכן, מה רלוונטי לאמון הציבור יותר מעמדותיו האנטי-ממלכתיות של מי שאמור לעמוד בראש הארגון האמון לפי החוק על "שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"? עמדות אלה נחשפו זה מכבר. לדוגמא, ב"הארץ" פורסם, כי זיני התבטא ש"דיקטטורה של מערכת המשפט שולטת בישראל", שהשב"כ "כפוף קודם כל לראש הממשלה", וש"משיחיות זו לא מלת גנאי". בטקס יום הזכרון ב-2019 אמר, לפי הפרסום: "צריך לזכור שאויבינו אויבי הקדוש־ברוך־הוא המה, ומגינינו מגיני הקדוש־ברוך־הוא המה, וכל ניסיון להפריד ביניהם קשור בתחלואי הגלות".

אלא, שוועדת גרוניס לא התייחסה לאמירה בדבר "הדיקטטורה של מערכת המשפט". היא הסתפקה בהכחשת זיני לאמירה בנושא כפיפות השירות לרה"מ, בהתחייבותו לציית לחוק, ובעדותו של האלוף (במיל.) רוני נומה כי "הוא לא חש בעיה בקשר של זיני אז עם המחלקה היהודית בשב"כ" (הפועלת מול מפגעים מהימין הקיצוני - ע"ג). הוועדה אף קבעה, כי סביבת חינוכו של זיני אינה רלוונטית וכי אם יקבל מידע לגבי "מעשים קיצוניים" מצד בני משפחה קרובים יהיה עליו להתפטר.

כך, במקום להתריע מפני מינויו של מועמד המזוהה עם פרופיל קיצוני לתפקיד האחראי על מעצרים מנהליים, סיכול טרור וחתרנות ופעילות אנטי-דמוקרטית, ועדת גרוניס בחרה להאמין להכחשות שהשמיע המועמד עצמו ולהסתמך על עדות מצד איש צבא ש"לא חש בעיה". ובמקום להרחיק מראש מהתפקיד מועמד עם קירבה אפשרית לבדוקאי שב"כ, הוועדה העדיפה לסמוך על כך שאם בעתיד ייקלע זיני לניגוד עניינים - יימצא לכך פתרון. ממש אופטימיות קוסמית.

וזה ממשיך. ארבעה ראשי שב"כ לשעבר - כרמי גילון, עמי איילון, יורם כהן ונדב ארגמן - הזהירו את הוועדה מפני מינוי זיני לנוכח עמדותיו. את השגותיהם פטרה הוועדה בכך שהן "מבוססות במידה רבה על פרסומים בתקשורת". כמה נוח, כמה לא מספיק כדי להדוף טיעונים כבדי משקל של מי שמכירים מקרוב את מה שנדרש כדי למלא את התפקיד.

הדרישות של נתניהו

לגבי התיאורים מסמרי השיער של חלק מהלשעברים הללו לגבי דרישות שהעלה מולם נתניהו כדי שיפעילו את סמכויות השב"כ מול יריביו הפוליטיים, הוועדה עמדה על כך ש"מן החומר עולה כי אכן היו מקרים בהם רה"מ ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי. הדרישות הועלו בלא נוכחות אדם שלישי ובלא תיעוד".

ומה המסקנה שהסיקה מכך הוועדה? בראש ובראשונה, הוועדה ציינה ש"הדברים היו ידועים" כאשר בג"ץ אישר לנתניהו להציע מועמד - וכי לא ניתן להטיל על אדם אחר למנות ראש שב"כ. בנוסף, הוועדה כתבה, כי "יש לצפות כי אם האלוף זיני (או אחר) ימונה לתפקיד ראש השירות, הרי הוא יבין ויידע, כי הכפיפות לראש הממשלה ולממשלה אינה מצדיקה פעולות ומעשים מסוימים שאינם תואמים באופן הרחב את סדרי המשטר הדמוקרטי ובאופן הקונקרטי את 'טוהר המידות'".

במלים אחרות, בוועדת גרוניס נוקטים גם כאן את הגישה הישראלית הידועה: יהיה בסדר. הם מכירים בכך שרה"מ עשוי לדרוש מזיני להשתמש בשב"כ לצרכים פוליטיים - הכרה שהייתה אמורה להרעיד כאן את אמות הסיפים - אבל מגלגלים את האחריות לבג"ץ שאיפשר לנתניהו למנות ראש שב"כ וסומכים על זיני שידע להתמודד. איך בדיוק זה אמור לעבוד? לוועדת גרוניס פתרונים.

במקרה הטוב, מדובר בציפייה בלתי הוגנת, המפקירה את ראש השב"כ להיאבק לבדו על שלטון החוק במקום לנטרל מראש את הסיטואציה הנפיצה ולעמוד על כך שנתניהו אינו כשיר למנות ראש שירות. כן, בדיוק כפי שקבעה היועמ"שית. במקרה הפחות טוב, גישתה של ועדת גרוניס מבטאת היתממות מסוכנת, המזהה בזמן אמת סכנה לדמוקרטיה אך מעדיפה להחריש מולה.

עם זאת, ועדת גרוניס צודקת בדבר אחד: בג"ץ הכשיר את מינוי זיני לפניה. היו אלה נשיא העליון, יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ שהעדיפו להימנע מקבלת הכרעה ברורה המצדדת ביועמ"שית ומתנגדת למינוי ראש שב"כ על ידי ראש ממשלה המצוי בניגוד עניינים. במקום זאת, השופטים דחפו ל"הסכמות", שאיפשרו לנתניהו להגיש את מועמדות זיני לוועדת גרוניס - ואף נתנו להן תוקף של פסק דין. ללא תו התקן של בג"ץ, לא היינו מגיעים לרגע הזה.

מתבקש גם להזכיר, כי שניים משלושת החברים בוועדת גרוניס מזוהים עם הממשלה: פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר בממשלת נתניהו שהוחזר לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה במידה רבה כדי לאפשר את מינוי זיני, ומשה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, שבעבר פורסם כי היה איש ליכוד. החבר השלישי ויו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, אמנם הוכיח לא אחת את עצמאותו אך ה"אני מאמין" המשפטי שלו מזוהה עם המחנה השמרני והוא אף קודם בזמנו לתפקיד הנשיא על ידי ממשלת נתניהו בדיוק בשל כך.

בעידן שבו נוהגים להקפיד על "איזון", מדובר בהרכב הרחוק מאד מלהיות מאוזן. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון כי החברה הרביעית בוועדה, פרופ' טליה איינהורן, הידועה בתמיכתה ברה"מ, לא לקחה חלק בהליך המינוי בגלל חקירת בנה, יועצו לשעבר של נתניהו, ישראל (שרוליק) איינהורן, סביב פרשות קטאר.

כאשר מחברים בין כשלונה של ועדת גרוניס למנוע את המינוי הבעייתי של זיני, לבין האור הירוק שקיבלה הוועדה עוד קודם לכן מבג"ץ, מתקבלת המחשה לתופעה שהפכה רווחת בשנים האחרונות: שומרי סף, שתפקידם לעמוד כחומה בצורה לנוכח נסיונות הממשלה לפגוע בשלטון החוק, מעדיפים להיתלות בנימוקים טכניים, פרוצדוראליים, ובעיקר נאיביים, על מנת להכשיר מהלכים פסולים. בסופו של יום, המגמה הזו מדאיגה יותר ממינוי כזה או אחר.

עוד כתבות

כוכבת הטלוויזיה שרון אוסבורן / צילום: ap, Ashley Landis

כ-1,200 אנשי תעשיית הבידור: מתנגדים לחרם הקולנוענים על ישראל

השחקן ליב שרייבר, הזמרת רג'ינה ספקטור וכוכבת הטלוויזיה שרון אוסבורן הצטרפו לעצומה שדוחה את הקריאה להטיל חרם על מוסדות קולנוע ישראליים "שמעורבים ברצח העם בעזה" ● "לצנזר קולות שמנסים למצוא קרקע משותפת ולבטא אנושיות זה לא נכון, לא אפקטיבי ומהווה ענישה קולקטיבית"

רפי קלינה / צילום: עידן חסון

מתווך היוקרה בראיון: "זוגות צעירים יכולים למצוא דירה בפריפריה. למי אין מיליון וחצי שקל"

רפי קלינה, שמכר לאחרונה את ביתו בצהלה בכ־63 מיליון שקל, הוא כבר מזמן לא רק מתווך אלא גם נדל"ניסט ● בראיון לגלובס הוא מספר ששוק האולטרה־יוקרה מנותק ממצב המשק, וצופה שמחירי הדירות הרגילות יחזרו "לטוס" עם תום המלחמה

יודפת אפק ארזי / צילום: יונתן בלום

בגיל 44 בלבד היא מובילה את אחד מפרויקטי הענק: "חשוב לישראל כמו מטוס קרב"

היא טיפסה בסולם הדרגות במשרד האוצר, עשתה מהפך כמנכ"לית עיריית בת ים, אבל אז איבדה את בעלה לסרטן, עזבה את השירות הציבורי וביקשה ממירי רגב להתמנות ליו"ר נת"ע ● בראיון ראשון ובלעדי, יודפת אפק־ארזי מדברת על המעורבות שלה בניהול, אבל מבהירה: "אני לא מתבלבלת", ומסמנת את היעד לקדנציה: "הלו"ז למטרו שאפתני, אבל נעשה הכול כדי לעמוד בו" ● ראיון בלעדי

להפיג את החרדה באמצעות משקפי VR / צילום: Shutterstock

להפיג את החרדה באמצעות משקפי VR

קפיצה לים, עמידה מול קהל או סביבה מלאת ג'וקים - פעולות כאלה ואחרות, גם אם הן מדומות רק באמצעות VR, נמצאו כיעילות בהפחתת החרדה מהן ● כך עולה ממחקר חדש ● "אם אני כמטפל אגיד למישהו ללכת לים, הוא יכול להגיד לי 'צריך לזה חמש שעות'. במציאות וירטואלית זה זמין תמיד" ● המחקרים שיסדרו לכם את החיים, פרויקט מיוחד

נובלסוויל, אינדיאנה. ''או שאתה צומח כקהילה, או שאתה גוסס'' / צילום: Shutterstock

כמעט 4,000 איש כבר עברו לגור בעיירה הזאת - תמורת 10,000 דולר

הניסוי שהתחיל בקורונה צובר תאוצה: עוד ועוד רשויות מקומיות בארה"ב ממנפות את הפופולריות של עבודה מרחוק כדי למשוך אליהן בחזרה אוכלוסייה חזקה ● הן עושות זאת באמצעות מענקי מזומן של 5,000 עד 10,000 דולר וגם חברות במועדונים או כרטיסים לפארקים והופעות ● מאחורי הטרנד התפתחה תעשייה שלמה, עם מאות תוכניות רילוקיישן, שמנסות לתקן שנים של בריחת מוחות

קניון הזהב ראשל''צ / הדמיה: ולדי קובליוב

תמורת 818 מיליון שקל: מליסרון רוכשת שליטה בקניון הזהב

חברת הנדל"ן מליסרון חתמה על הסכם עם מגדל לפיו תקבל 51% מהזכויות בקניון הזהב תמורת 818 מיליון שקל ● מנכ"ל החברה אופיר שריד: "קניון הזהב הוא קניון ותיק שנהנה מציבור מבקרים גדול וקבוע. אנו מזהים בו פוטנציאל גדול להשבחה"

נספח צה''ל בבייג'ינג, אל''מ אלעד שושן. הושפל בעימות עם אקדמאי סיני בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך מאיקס

מצוקה דיפלומטית אינה סיבה לאבד עשתונות

שגיאות מזעזעות ביחסי החוץ של ישראל מסבכות אותה בסכסוכים אישיים עם מנהיגים זרים, ואפילו עם הממסד היהודי ● עכשיו ראש הממשלה החליט לריב גם עם סין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הסעיפים הישראליים נחשפים: תוכנית טראמפ לסיום המלחמה

נשיא איראן הצהיר כי טהראן תעדיף את חזרת סנקציות האו"ם על פניה לדרישה האמריקנית ● התוכנית של טראמפ לסיום המלחמה בעזה: החטופים ישוחררו תוך 48 שעות ובתמורה ישראל תשחרר אלפי אסירים פלסטינים, בהם 200 אסירי עולם, צה"ל ייסוג בהדרגה מהרצועה, והרשות הפלסטינית תהיה מעורבת באופן זמני בניהולה ● ניו זילנד מסרבת להכיר במדינה פלסטינית "כל עוד חמאס שולט בעזה"● מקור בחמאס: "הארגון לא קיבל הצעות להפסקת אש בעזה" ● 48 חטופים, 722 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Alexander Vilf

כשהכלכלה חלשה והחוב תופח, הגז מישראל הופך לחבל ההצלה של מצרים

בעסקת ענק של 35 מיליארד דולר עם מאגר לוויתן, הגדילה מצרים את התלות שלה בגז הישראלי הזול יחסית ● החשמל מייצב את המשטר ומאפשר את המשך פעילות התעשייה, הנשלטת ע"י הצבא ● לדברי מומחים, באמצעות ההסכם שואפת מצרים להפוך ל'האב' אזורי של סחר בגז

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

מנהל התפעול שהפך למנכ"ל והוביל את מחלבות גד להנפקת ענק: "לא יודע מה חשבתי"

כשעמיר אהרון שמע שכיסא מנכ"ל מחלבות גד התפנה, הוא הסתער: "אמרו לי - מה פתאום, זו חברה גדולה, יש מועמדים מנוסים ממך" ● חמש שנים לאחר מכן הוא הכניס אותה לבורסה בת"א, והיום היא כבר שווה יותר ממיליארד שקל ● בראיון בלעדי הוא מדבר גם על התחרות הקשה בענף, תוכניות ההתרחבות, הציפיות משוק ההון והיחסים המיוחדים עם המייסד עזרא כהן ● ראיון בלעדי

ביולוגיה סינטטית / צילום: Shutterstock

"כשהנכדים שלנו ישמעו שאנשים מתו מסרטן, הם יחשבו שזה מוזר"

ד"ר ליאור ניסים, מראשוני המדענים הישראלים בתחום הביולוגיה הסינתטית, מאמין שהעתיד טמון בה ● לדבריו, בעזרת ביולוגיה סינתטית, לא בטוח ש"עוד חמישה-שישה דורות מהיום בני אדם ייראו כמונו, יתפקדו כמונו, יחשבו כמונו" ● וכבר היום יש לתחום המחקר תרומה משמעותית בחקר מחלות כמו סרטן

מי המעצב שעומד מאחורי בובות לבובו האהובות? / צילום: Shutterstock

מי המעצב שעומד מאחורי בובות לבובו האהובות?

באיזו עיר נמצא רחוב אבי האסירים, למה אצטדיון הכדורגל בסכנין נקרא דוחא, ובאיזה חודש חוגגים את ראש השנה בתאילנד? ● הטריוויה השבועית

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

נכנעה ללחץ: המהלך הדרמטי של מיקרוסופט נגד צה"ל

ענקית הטכנולוגיה הודתה הערב כי היא חסמה את השימוש במערכת הענן שלה בעקבות תחקיר שפורסם בעיתון הבריטי הגרדיאן ● לפי התחקיר, מדובר בחשבונות ביחידת 8200 שהיו קשורים באיסוף מידע על שיחות טלפון של פלסטינים בעזה וביהודה ושומרון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סגרה רצף של שלושה ימי ירידות; אינטל זינקה ב-15% ביומיים

בורסות אירופה ירדו ● שוק הקריפטו ממשיך בצניחה ● תשואות האג"ח בארה"ב עלו, הדולר התחזק בעולם ● מנכ"ל סיטדל, קן גריפין, מתח היום ביקורת קשה על ממשל טראמפ על כך שהוא כורת הסכמים עם חברות גדולות ● אורקל, סילבר לייק ו־MGX מאבו דאבי יהיו המשקיעים המרכזיים בעסקי טיקטוק בארה"ב ● הכלכלה האמריקאית צמחה מהר יותר מההערכות הקודמות ברבעון השני ● ירידה במכירת בתים קיימים

פרופ' רגינה ברזילי / צילום: Communications Officer MIT Jameel Clinic

היא עלתה בגיל 20 לישראל, עזבה לבוסטון והוכתרה כאחת הנשים המשפיעות בעולם בתחום ה-AI

פרופ' רגינה ברזילי מ־MIT נבחרה על ידי המגזין היוקרתי טיים כאחת הדמויות המובילות בתחום ה־AI, לאחר שפיתחה מודל שיכול לחזות באופן מדויק יותר סיכון להתפתחות סרטן שד - גם מספר שנים מראש ● בראיון ראשון מאז ההכרזה, היא מספרת לגלובס על המעבר ממולדובה לעמק יזרעאל ועל ראשית דרכה המקצועית בדימונה, מסבירה איך אלגוריתם שפיתחה מתחרה במודל של גוגל, ומתייחסת לאתגרים שבתחום: "טעויות אנוש הן היום סיבת מוות מובילה"

אלעד וולך / צילום: גיא שרייבר

טרגדיה במשפחה הובילה אותו לפתח טכנולוגיה מצילת חיים, שאנבידיה ואמזון שותפות לה

בתום תשע שנות שירות בתוכנית תלפיות היוקרתית, אלעד וולך החליט להקים חברה בתחום הרפואה ● יחד עם שני שותפים שהכיר בצבא, הוא עומד מאחורי מוצרים שמשמשים אלפי בתי חולים ברחבי העולם ● שיחה קצרה עם מנכ"ל Aidoc

מערכת ההגנה האווירית ''BARAK'' / צילום: תע''א

הטילים הישראליים שנשלחו לקפריסין, והחברה ממגדל העמק שחשפה יכולות

קפריסין פרסה את מערכת ההגנה אווירית האווירית ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית ● אלביט אמריקה השתתפה בתערוכה הביטחונית TADTE, שהתקיימה בטייוואן ● חברת המסוקים הבלתי מאוישים הישראלית סטדיקופטר הציגה יכולת אספקת לוגיסטית חדשה של דגם בלאק איגל 50E, על בסיס טכנולוגיית דרופאייר של פאראזירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס יורופייטר טייפון / צילום: Reuters, IMAGO/Kento Nara

ספרד מבטלת עסקת נשק עם רפאל בהיקף של 200 מיליון אירו

זהו הביטול השלישי של עסקה שעליו מודיעים בממשלתו האנטי־ישראלית של פדרו סאנצ'ס ● לפני כשבוע וחצי, ספרד החליטה לבטל רכש של תותחי PULS מאלביט, בעסקה בשווי 700 מיליון אירו

השבוע בשווקים / צילום: יוסי כהן

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בענקית ההשקעות מתייחסים לצעד הבא של בנק ישראל ● הישראליות שמועמדות להפוך לאקזיטים הגדולים של שוק ההון ● וגם: המדד שזינק 156% והמניה הבולטת של תל אביב ● אסף בנאי, המייסד והבעלים של קבוצת הפיננסים פרופיט, מסכם שנה עברית ומספק תחזיות לזו הבאה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

פיגורי המשכנתא בשיא אך רוכשי הדירות ממשיכים לקחת משכנתאות גבוהות

מהנתונים עולה, כי הציבור ממשיך ללוות מהבנקים כספים רבים כמשכנתאות לצורך רכישת דירות, וזאת על אף הנתונים הנמוכים של מכירת הדירות ● לראשונה חצו המשכנתאות בפיגור את רף ה-4 מיליארד שקל