גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת גרוניס בחרה לעצום עיניים מול מינוי שדגל שחור מתנוסס מעליו

הוועדה, ששניים מתוך שלושת חבריה מזוהים עם הממשלה, בחרה לאשר את מינוי מועמדו השנוי במחלוקת של נתניהו לראשות השב"כ על סמך נימוקים ברוח "יהיה בסדר" ● בדבר אחד צודקת הוועדה: בג"ץ היה זה שהכשיר את המינוי לפניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ

ביום חמישי בערב, רגע לפני סוף השבוע, אישרה ועדת גרוניס למינויים בכירים את מינויו של האלוף דוד זיני, מועמדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש השב"כ. האישור צפוי לסלול את הדרך לקבלת החלטה רשמית בממשלה על מינוי זיני, כנראה אחרי שובו של רה"מ מארצות הברית. נגד המינוי צפוי כי יוגשו עתירות לבג"ץ, אך אישור הוועדה יקשה על בית המשפט להתערב במהלך.

הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת שלמה קרעי

אלא, שמעיון בהחלטתה של ועדת גרוניס עולה תמונה מדאיגה. על פניה, המשימה שעמדה בפני הוועדה הייתה קלה: לפקח על מינוי שנולד בחטא, ואשר כל פעמוני האזהרה צלצלו לגביו - הן מבחינת ההליך הקלוקל שבו קידם אותו רה"מ, רגע אחרי שהדיח באופן חסר תקדים את רונן בר מהתפקיד, והן מבחינת הזיהוי של זיני עם עמדות קיצוניות, החותרות תחת ערך הממלכתיות. ועדת גרוניס כשלה במבחן הפשוט הזה והעדיפה לעצום עיניים מול הדגל השחור המתנוסס מעל המינוי.

כך, לגבי ההליך: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פסלה את מינוי זיני בגלל שנתניהו החליט לגביו בניגוד להנחייתה המפורשת וכשהוא מצוי בניגוד עניינים לנוכח התפקיד שממלא שב"כ בחקירת הקשרים שבין יועצי רה"מ לבין קטאר. המינוי של אלוף מכהן אף נעשה מאחורי גבו של הרמטכ"ל, בניגוד לנורמה המחייבת לגבי היחסים שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי בישראל.

אך ועדת גרוניס לא התרשמה. עמדת היועמ"שית מוזכרת בהחלטת הוועדה כ"טיעון", שעלה ביחד עם "פניות שונות לוועדה", ולא כחוות דעת מחייבת מטעם הפרשנית המוסמכת של הדין בישראל. ובכל מקרה, מדגישה הוועדה, בג"ץ אישר לנתניהו להציע מועמד מטעמו - נקודה שהיא נכונה עובדתית אך מטרידה כשלעצמה, ואשר אליה נגיע בהמשך.

לגבי הכשל השני בהליך המינוי - קרי, השיחה הפרטית שניהלו נתניהו וזיני בבסיס צאלים לגבי המינוי, תוך עקיפת הרמטכ"ל - הוועדה מצאה כי זיני לא חרג מטוהר המידות, "בוודאי לא ברמה שמצביעה על קושי". כך, שני כשלים מהותיים בהליך המינוי, היורדים לשורש שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל, הוסרו מהשולחן.

לגבי התאמתו של זיני לתפקיד, ועדת גרוניס הדגישה כי המנדט שלה מתמקד בבחינת טוהר המידות של המועמד - למרות שההגדרה זכתה לפרשנות מרחיבה בפסיקה. הוועדה עצמה ציינה, ובצדק, כי בחינת ניגוד העניינים האפשרי של המועמד כוללת "סתירה בין האינטרס האישי לבין אינטרס המדינה ופגיעה באמון הציבור בארגון ובאיש הארגון הרלבנטי".

על מה הסתמכה הוועדה?

ובכן, מה רלוונטי לאמון הציבור יותר מעמדותיו האנטי-ממלכתיות של מי שאמור לעמוד בראש הארגון האמון לפי החוק על "שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"? עמדות אלה נחשפו זה מכבר. לדוגמא, ב"הארץ" פורסם, כי זיני התבטא ש"דיקטטורה של מערכת המשפט שולטת בישראל", שהשב"כ "כפוף קודם כל לראש הממשלה", וש"משיחיות זו לא מלת גנאי". בטקס יום הזכרון ב-2019 אמר, לפי הפרסום: "צריך לזכור שאויבינו אויבי הקדוש־ברוך־הוא המה, ומגינינו מגיני הקדוש־ברוך־הוא המה, וכל ניסיון להפריד ביניהם קשור בתחלואי הגלות".

אלא, שוועדת גרוניס לא התייחסה לאמירה בדבר "הדיקטטורה של מערכת המשפט". היא הסתפקה בהכחשת זיני לאמירה בנושא כפיפות השירות לרה"מ, בהתחייבותו לציית לחוק, ובעדותו של האלוף (במיל.) רוני נומה כי "הוא לא חש בעיה בקשר של זיני אז עם המחלקה היהודית בשב"כ" (הפועלת מול מפגעים מהימין הקיצוני - ע"ג). הוועדה אף קבעה, כי סביבת חינוכו של זיני אינה רלוונטית וכי אם יקבל מידע לגבי "מעשים קיצוניים" מצד בני משפחה קרובים יהיה עליו להתפטר.

כך, במקום להתריע מפני מינויו של מועמד המזוהה עם פרופיל קיצוני לתפקיד האחראי על מעצרים מנהליים, סיכול טרור וחתרנות ופעילות אנטי-דמוקרטית, ועדת גרוניס בחרה להאמין להכחשות שהשמיע המועמד עצמו ולהסתמך על עדות מצד איש צבא ש"לא חש בעיה". ובמקום להרחיק מראש מהתפקיד מועמד עם קירבה אפשרית לבדוקאי שב"כ, הוועדה העדיפה לסמוך על כך שאם בעתיד ייקלע זיני לניגוד עניינים - יימצא לכך פתרון. ממש אופטימיות קוסמית.

וזה ממשיך. ארבעה ראשי שב"כ לשעבר - כרמי גילון, עמי איילון, יורם כהן ונדב ארגמן - הזהירו את הוועדה מפני מינוי זיני לנוכח עמדותיו. את השגותיהם פטרה הוועדה בכך שהן "מבוססות במידה רבה על פרסומים בתקשורת". כמה נוח, כמה לא מספיק כדי להדוף טיעונים כבדי משקל של מי שמכירים מקרוב את מה שנדרש כדי למלא את התפקיד.

הדרישות של נתניהו

לגבי התיאורים מסמרי השיער של חלק מהלשעברים הללו לגבי דרישות שהעלה מולם נתניהו כדי שיפעילו את סמכויות השב"כ מול יריביו הפוליטיים, הוועדה עמדה על כך ש"מן החומר עולה כי אכן היו מקרים בהם רה"מ ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי. הדרישות הועלו בלא נוכחות אדם שלישי ובלא תיעוד".

ומה המסקנה שהסיקה מכך הוועדה? בראש ובראשונה, הוועדה ציינה ש"הדברים היו ידועים" כאשר בג"ץ אישר לנתניהו להציע מועמד - וכי לא ניתן להטיל על אדם אחר למנות ראש שב"כ. בנוסף, הוועדה כתבה, כי "יש לצפות כי אם האלוף זיני (או אחר) ימונה לתפקיד ראש השירות, הרי הוא יבין ויידע, כי הכפיפות לראש הממשלה ולממשלה אינה מצדיקה פעולות ומעשים מסוימים שאינם תואמים באופן הרחב את סדרי המשטר הדמוקרטי ובאופן הקונקרטי את 'טוהר המידות'".

במלים אחרות, בוועדת גרוניס נוקטים גם כאן את הגישה הישראלית הידועה: יהיה בסדר. הם מכירים בכך שרה"מ עשוי לדרוש מזיני להשתמש בשב"כ לצרכים פוליטיים - הכרה שהייתה אמורה להרעיד כאן את אמות הסיפים - אבל מגלגלים את האחריות לבג"ץ שאיפשר לנתניהו למנות ראש שב"כ וסומכים על זיני שידע להתמודד. איך בדיוק זה אמור לעבוד? לוועדת גרוניס פתרונים.

במקרה הטוב, מדובר בציפייה בלתי הוגנת, המפקירה את ראש השב"כ להיאבק לבדו על שלטון החוק במקום לנטרל מראש את הסיטואציה הנפיצה ולעמוד על כך שנתניהו אינו כשיר למנות ראש שירות. כן, בדיוק כפי שקבעה היועמ"שית. במקרה הפחות טוב, גישתה של ועדת גרוניס מבטאת היתממות מסוכנת, המזהה בזמן אמת סכנה לדמוקרטיה אך מעדיפה להחריש מולה.

עם זאת, ועדת גרוניס צודקת בדבר אחד: בג"ץ הכשיר את מינוי זיני לפניה. היו אלה נשיא העליון, יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ שהעדיפו להימנע מקבלת הכרעה ברורה המצדדת ביועמ"שית ומתנגדת למינוי ראש שב"כ על ידי ראש ממשלה המצוי בניגוד עניינים. במקום זאת, השופטים דחפו ל"הסכמות", שאיפשרו לנתניהו להגיש את מועמדות זיני לוועדת גרוניס - ואף נתנו להן תוקף של פסק דין. ללא תו התקן של בג"ץ, לא היינו מגיעים לרגע הזה.

מתבקש גם להזכיר, כי שניים משלושת החברים בוועדת גרוניס מזוהים עם הממשלה: פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר בממשלת נתניהו שהוחזר לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה במידה רבה כדי לאפשר את מינוי זיני, ומשה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, שבעבר פורסם כי היה איש ליכוד. החבר השלישי ויו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, אמנם הוכיח לא אחת את עצמאותו אך ה"אני מאמין" המשפטי שלו מזוהה עם המחנה השמרני והוא אף קודם בזמנו לתפקיד הנשיא על ידי ממשלת נתניהו בדיוק בשל כך.

בעידן שבו נוהגים להקפיד על "איזון", מדובר בהרכב הרחוק מאד מלהיות מאוזן. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון כי החברה הרביעית בוועדה, פרופ' טליה איינהורן, הידועה בתמיכתה ברה"מ, לא לקחה חלק בהליך המינוי בגלל חקירת בנה, יועצו לשעבר של נתניהו, ישראל (שרוליק) איינהורן, סביב פרשות קטאר.

כאשר מחברים בין כשלונה של ועדת גרוניס למנוע את המינוי הבעייתי של זיני, לבין האור הירוק שקיבלה הוועדה עוד קודם לכן מבג"ץ, מתקבלת המחשה לתופעה שהפכה רווחת בשנים האחרונות: שומרי סף, שתפקידם לעמוד כחומה בצורה לנוכח נסיונות הממשלה לפגוע בשלטון החוק, מעדיפים להיתלות בנימוקים טכניים, פרוצדוראליים, ובעיקר נאיביים, על מנת להכשיר מהלכים פסולים. בסופו של יום, המגמה הזו מדאיגה יותר ממינוי כזה או אחר.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה