הנכס עדיין בשיפוץ, אבל הדיירים התבקשו לחזור אליו. ''ככה מבקשים מאיתנו לנהל שגרת חיים'' / צילום: פרטי
"הטיל פגע בארבעה בניינים סמוכים בשכונה שלנו. חלק מהדירות נפגעו יותר וחלק פחות", מספר דייר שביתו בשכונת נווה גן בפתח תקווה נפגע באחת המתקפות מאיראן. "למרות המלצת המהנדס להוציא את כלל הדיירים לשכירות ארוכת טווח, במס רכוש דרשו כי חלק מהדירות ישופצו תוך ארבעה־שישה חודשים, ולכן פינו אותנו למלונות - בטענה שאין טעם לצאת לשכירות.
● שנתיים ל-7 באוקטובר | לשמר או להרוס: דילמת ההנצחה שקורעת את חברי הקיבוצים בעוטף
● שנתיים ל-7 באוקטובר | בחזרה לדרום: בין ניצנים של שיקום למרדף אחרי תרומות
"כעת דורשים מאיתנו לפנות את המלונות ולחזור לדירות, כשהחלונות בדירות סגורים עם יריעת פלסטיק, במרפסות יש דיקטים וברזלים עטופים בניילון ובתוך הבתים - חלונות עם סורגים וגדרות מברזל. זה לא בית - זה אתר בנייה, וככה מבקשים מאיתנו לנהל שגרת חיים", הוא מספר.
שלושה חודשים לאחר סיום מבצע "עם כלביא", דיירים ברחבי הארץ - ובמיוחד בגוש דן - מתמודדים עם מציאות קשה: שיפוצים שאינם מתקדמים כמתוכנן, חוסר תיאום מתמשך בין הרשויות לתושבים, ובעיקר - דרישה לחזור לדירות שלדבריהם אינן ראויות למגורים ולעיתים אף מסכנות חיים.
לפי נתונים רשמיים של רשות המסים, בסך הכול התקבלו עד כה 54,524 תביעות פיצויים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו במהלך המבצע, ונכון ל־21 בספטמבר כ־75% מהתביעות שהוגשו בגין נזקי רכוש טופלו.
"אנשים פשוט התפרקו. זה ממש סכנת נפשות"
מבצע הפינוי האזרחי שהתבצע במהלך הלחימה כלל כ־13 אלף תושבים שפונו מבתיהם - חלקם בשל פגיעות ישירות של טילים, ואחרים בשל הקרבה לאזורי נפילה או נזקים בטיחותיים למבנים. רובם כבר חזרו לבתיהם או עברו למסגרות של שכירות פרטית בסיוע המדינה, אולם כ־600 תושבים עדיין מתגוררים במלונות, באירוח שממשיך להתארך עקב עיכובים בשיפוצים ובחוסר אפשרות לחזרה בטוחה למגורים.
עם זאת, ברשות המסים החלו לאחרונה לצמצם את מימון השהות בבתי המלון, ודרשו מחלק מהמפונים לשוב לבתים - גם כאשר אלו אינם כשירים למגורים.
במהלך השהות במלונות, טוען אותו דייר, היה חוסר סנכרון מוחלט בין מס רכוש לדיירים בבניין. לדבריו, "הכול עבר דרך העירייה, שהם בעצם הפכו להיות מתווכים מול מס רכוש. אבל אז התחילו מקרים של חוסר אחידות במידע שקיבלו הדיירים - אחת הדיירות למשל פנתה למס רכוש באופן עצמאי, שכנעה אותם שהיא יכולה לחזור לדירה שלה, וזה אושר לה. אף אחד מאיתנו לא ידע שזה בכלל אפשרי".
במקביל, מספר אותו הדייר, דיירים החלו לשפץ את הדירות בעצמם, למרות שמס רכוש הודיע במפורש כי על כלל הדיירים למנות קבלן שיבצע את העבודות באופן מרוכז. "פתאום גילינו שיש כאלה ששיפצו באופן עצמאי, עם אישור של מס רכוש - ואנחנו בכלל לא ידענו שזה מותר. ואז, נציגים ממס רכוש התחילו ללחוץ עלינו ולשאול למה לא התחלנו לשפץ. זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו בכלל שאנחנו אמורים להתחיל", הוא אומר.
לצד זאת, המחסור בחומרי הגלם גרם לעיכובים בשיפוץ הדירות. "במס רכוש דרשו שנגיש שלוש הצעות מחיר מקבלני שיפוצים, אבל הם לא באמת יכולים לעמוד בזמנים, בטח עם המחסור באלומיניום שקיים במדינה", מסביר אותו דייר. "ניסינו לארגן התקנה מרוכזת מחברת דניה סיבוס אבל זה נתקע, וחלק מהדיירים פשוט החלו לשפץ את הדירות לבד".
ב־15 בספטמבר הודיעו ממס רכוש לכלל הדיירים כי עליהם לעזוב את המלונות ולחזור לבתיהם. בתגובה הדיירים יצאו למאבק, בתמיכת העירייה ועורך דין שמייצג את דיירי השכונה בטענה כי הדירות עדיין אינן ראויות למגורים. למרות המאבק, ב־21 בספטמבר נמסרה הודעה רשמית: על כל הדיירים לעזוב את המלונות - ללא דחייה נוספת. "אנשים פשוט התפרקו". מספר אותו דייר, "זה ממש סכנת נפשות".
עו"ד עמית מור ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את נציגויות הבניינים בשכונת נווה גן בפתח תקווה, אומר: "על הדיירים עוברת תקופה קשה מאוד, שבה הם מוצאים עצמם מתנהלים בין הצורך לשוב לביתם מוקדם ככל הניתן, דרישות הקבלנים, עמדת נציגי מס רכוש, קושי מהותי באספקה של חומרי גלם - אלומיניום וכד' - הגדרות נוקשות של תקנים ובטיחות, ועוד.
"למרות רצונה וסיועה של העירייה בהנהגת ראש העיר, לא נמצא פתרון למכלול הבעיות. מעבר לפגיעה בדירותיהם עליהם לטפל בעצמם ובבני ביתם. בפועל חוששים רבים מהם לשוב לדירותיהם, שכן גם אם הדירות מוגדרות בטוחות מבחינה פורמלית, הרי שבמקרים רבים אינן ראויות למגורים ובוודאי שאינן 'הדירה שהייתה'.
"אנו קוראים לכל הגורמים המקצועיים, בראשם מס רכוש, להסתכל קדימה, להתגבר על קשיים שונים, לאחד כוחות ובשיתוף פעולה מלא וחיובי עם הדיירים להביא את האירוע המאוד לא שגרתי הזה שנכפה על הדיירים לכדי סיום באופן מיטבי, בנועם, ובהבנה מרבית של מצוקות הדיירים".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הפינוי למלונות של דיירים בבניינים שנפגעו באורח קשה יועד מלכתחילה להיות פתרון קצר טווח עד למציאת פתרון ארוך טווח כמו שכירת דירה חלופית במימון קרן הפיצויים או חזרה לבית ששוקם. מתוך כ-13 אלף מפונים למלונות נותרו כיום כ-600 וכל השאר קיבלו מענה מלא לצורכיהם בהתאם לנסיבות ולחוק.
"כל אזרח שביתו נפגע במבצע 'עם כלביא' נדרש להביא הצעת מחיר מקבלן ושמאי מקרן הפיצויים מאשר אותה. בהקשר למקרה של הפרויקט הספציפי באסירי ציון בפתח תקווה, קרן הפיצויים אישרה להביא קבלן שמשפץ את השטח הציבורי על מנת שיבצע איטום לכלל הדירות. האיטום בוצע וכלל הדיירים חזרו ביום ראשון האחרון לבניין.
"קרן הפיצויים פועלת בהתאם לחוק ומפצה אזרחים בגין העלות המלאה והאמיתית של שיקום הנזק שנגרם להם, בהתאם למחירי השוק ולהערכות שמאים, ובכפוף להצגת הצעת מחיר".
"לחצו עלינו למצוא דירות כמה שיותר מהר"
עם זאת, גם דיירים שבתיהם נפגעו בבאר שבע מספרים כי הרגישו חוסר ודאות בנוגע לפינוי הבניין ולתקופת השיפוץ. "בהתחלה עדכנו אותנו כי השיפוץ יארך שלושה חודשים, ושיכנו אותנו במלון אך כשהבינו שהשיפוץ יארך יותר זמן ולחצו עלינו למצוא דירות חלופיות כמה שיותר מהר", מספרת אחת הדיירות שביתה נפגע ברחוב ז'בוטינסקי בעיר, הממוקם מול הבניין שספג פגיעה ישירה שבו נהרגו ארבעה בני אדם.
"במקרה שלי, בגלל שנפצעתי מההדף של הטיל, השתחררתי רק אחרי כמה ימים מבית החולים והייתי צריכה להתעקש לקבל חדר במלון", היא מספרת. לדבריה, לאחר כמה שבועות שבהם התגוררו במלונות בעיר, במס רכוש ביקשו מהדיירים למצוא דיור חלופי. "בגלל שהתאוששתי מפציעה לא הספקתי להתארגן על דירה ונאלצתי לשלם מכספי על שהות נוספת במלון".
גם לאחר שמצאה דירה, מספרת אותה דיירת כי היו לא מעט לקונות בעניין הפיצויים: "ראשית, בדירה שמצאתי דרשו ערבות בנקאית, שלא מכוסה על ידי מס רכוש. גם תשלום ועד בית מס רכוש לא משלמים".
עוד מספרת אותה דיירת כי למרות שבמס רכוש ביקשו למצוא פתרון חלופי לשנה, הפיצוי שקיבלה כיסה רק שישה חודשים מהעלות. היא ציינה כי לא מעט דיירים מהבניין שרצו להתקדם עם תהליך השיפוץ נאלצו לשלם לקבלן השיפוצים את התשלום בעצמם מכיוון שעדיין לא קיבלו את התשלום ממס רכוש.
"אנשים העדיפו קבלן שיפוצים שהם מכירים"
"אנשים צריכים להוציא סכומי עתק על שיפוץ הבית ואין הלימה בין הפיצויים שמס רכוש נותן לבין מועדי התשלום לקבלנים", מספרת אותה דיירת. בעיה נוספת שהיא מעלה קשורה לעלויות נלוות שמס רכוש לא מוכן לשלם. "דיירים שמוצאים דירה חדשה צריכים בסופו של דבר לרהט את הדירה, ויש עלויות שמס רכוש לא משלם כמו הובלות של רהיטים והתקנות", היא מוסיפה.
בתחילת חודש יולי הכריזו ידי שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ומנהל רשות המסים על תוכנית השיקום "משפצים באחדות". לפי התוכנית, קבלנים המתמחים בפרויקטים רחבי היקף יתמקדו בשיקום דירות פרטיות. לכל מתחם שנפגע יוקצה לקבלן ביצוע אחד, שיפעל בפיקוח המדינה ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם חברת הניהול הממונה מטעם מס רכוש.
למרות ההשקעה התקציבית וההבטחות, תוכנית "משפצים באחדות" לא צלחה. רבים מבעלי הדירות בחרו לוותר על השיפוץ הממשלתי המרוכז, והעדיפו לשכור שיפוצניקים פרטיים.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן התייחס בעצמו לכך שהתוכנית לא צלחה בכנס התאחדות קבלני השיפוצים שהתקיים לאחרונה. לדבריו, "הצענו להכניס את הקבלנים הגדולים, וזה עבד יפה בשטחים הציבוריים, אבל בדירות ובבתים הפרטיים האנשים העדיפו את קבלני השיפוצים. הם העדיפו לקחת את הקבלן השיפוצים שהם מכירים או זה שחבר המליץ עליו".
בהתאחדות קבלני השיפוצים, בראשות ערן סיב, התנגדו לתוכנית כבר עם הכרזתה. בשיחה עם גלובס מסביר סיב כי "מי שבסופו של דבר משפץ אלו קבלני שיפוצים, ולא קבלני בניין. כבר מהתחלה חששנו שהם ייקחו את המכרז, יגישו הצעת מחיר ובסוף ייתנו לנו לעשות את העבודה, ויגזרו את הקופון שלהם".
בעיה נוספת עליה מצביע סיב נוגעת לאישור הצעות המחיר: "הרבה הצעות שקבלני שיפוצים הגישו בשם הדיירים - נדחו על ידי מס רכוש בטענה שהמחיר גבוה מדי", הוא מספר. "סקר שביצענו בהתאחדות העלה כי 39% מקבלני השיפוצים דיווחו שמס רכוש לא אישר להם את הצעות המחיר. המשמעות היא שכמעט מחצית מהעבודות פשוט לא התקדמו".