הישראלים צורכים מדיה 13 שעות ביום / צילום: נוצר באמצעות Gemini
אחד היתרונות הבולטים שמספקת הבינה המלאכותית למנהלי השיווק הוא הפרסונליזציה - יכולת לפנות לצרכנים בהתבסס על העדפותיהם, במטרה לתת להם את הצעת ערך הטובה ביותר. התאמת קמפיינים לצופה או לגולש הופכת פשוטה מתמיד, אלא שמתברר כי הישראלים עדיין לא ממש מתלהבים מכך.
● ענפי המזון והאופנה רשמו זינוק של יותר מ-70% ביום שלפני ראש השנה
● לקראת החגים: כל הדרכים לבינג' מוצלח בנטפליקס
דוח חדש של טאבולה, בשיתוף חברת המידע Kantar Insights Israel, מצביע על כך ש-70% מעוניינים לקבל תוכן מותאם אישית (ירידה לעומת 74% ב-2022), אך ל-83% חשוב לשמור על פרטיותם, כלומר שהנתונים עליהם לא יהיו גלויים. מגיל 50 חלה ירידה בביקוש לתוכן מותאם, אולם הצורך בפרטיות נותר גבוה בקרב כל קבוצות הגיל.
איך והיכן בכל זאת אפשר להגיע אל קהלי היעד של מותגים וחברות צריכה? מהדוח עולות כמה מגמות בולטות.
פייסבוק במגמת ירידה
הנתונים של טאבולה מבוססים על סקר אינטרנטי שנערך בתחילת 2025 וכלל כ-1,000 משיבים, כולל החברה הערבית והחברה החרדית. זהו הסקר הרביעי שעורכת טאבולה בארץ, כשהאחרון היה בנובמבר 2023, בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
אחת המסקנות העיקריות העולות מהדוח היא שהישראלים התרגלו לשגרת המלחמה. אם בתחילתה נרשמה, באופן צפוי, עלייה משמעותית בהיקף הגלישה באתרי החדשות והתוכן, הצפייה בטלוויזיה וההאזנה לרדיו, ב-2025 נרשמה ירידה של 6%-8% וחזרה לרמות ה"רגילות". גם תחומי העניין של הישראלים חזרו לעצמם, ובראשם נמצאים אוכל, צרכנות וכלכלה, כאשר חדשות ואקטואליה רק במקום השלישי.
יחד עם זאת, הישראלים צמודים לאמצעי המדיה השונים הרבה יותר מבעבר. לפי נתוני 2025, הישראלים צורכים מדיה בממוצע כ-13 שעות ביום חול, למעלה ממחצית מהיממה, וכ-9.5 שעות ביום בסוף השבוע. לעומת זאת, ביוני 2023 היה מדובר ב-9.5 ו-7 שעות בממוצע בהתאמה, וב-2022 - ב-8.5 ובכ-6.5 שעות בממוצע, בהתאמה.
בכל הנוגע לרשתות חברתיות, אפליקציית וואטסאפ ממשיכה להוביל את השימוש החברתי בכל קבוצות הגיל, כאשר 84% מהישראלים מעידים כי הם משתמשים בה.
במקום השני נמצאת הרשת החברתית הוותיקה ביותר, פייסבוק, עם 63% - ירידה של 4% לעומת 2022. בפילוח גיל, מדובר ברשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני 18-60. בקרב בני הנוער (גילאי 13-17), רק 20% פעילים בפייסבוק, בעוד אינסטגרם וטיקטוק פופולריות יותר. במקום השלישי בקרב כלל האוכלוסייה נמצאת אינסטגרם, ואחריה טיקטוק, טלגרם, X (טוויטר) ולינקדאין.
הגלישה ביוטיוב צמחה מ-71% בשנת 2022, ל-76% ב-2025, והוא פופולרי במיוחד בקרב בני 18-29. ההאזנה לפודקאסטים נמצאת בעלייה: מ-18% בשנת 2022 ל-28% בשנת 2025. את המגמה מובילים צעירים בני 18-29, ש-39% מהם מאזינים לפודקאסטים. שני הנושאים ה"חזקים" ביותר בפודקאסטים הם צרכנות וכלכלה ויחסים והורות. במקום השלישי נמצא הנדל"ן.
ChatGPT שולט
אתרי החדשות והתוכן ממשיכים להיתפס כמקור המידע האמין ביותר בקרב כל הגילאים, ואחריהם הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות המודפסת. לעומת זאת, הרשתות החברתיות ממשיכות להיתפס כמקור המידע הכי פחות אמין, בקרב כל הגילאים.
ומה באשר לשימוש במשפיענים ברשתות החברתיות? 40% מהמשיבים ציינו כי הם עוקבים אחרי משפיעני רשת, כאשר שתי שכבות הגיל החזקות בתחום זה הן בני נוער (כשני שלישים מהם) ובני 18-39 (יותר ממחציתם).
כ-70% מהעוקבים גם רוכשים מוצרים שהמשפיענים מפרסמים, וכשליש עושים זאת בתדירות של לפחות פעם בחודש. עם זאת, שני שלישים מהעוקבים אחר משפיענים תופסים אותם כמקור מידע בלתי אמין להמלצות.
אחד הנתונים החדשניים בסקר, שלא היה יכול להיות רלוונטי בתחילת המלחמה פשוט משום שההתפתחות הטכנולוגית עוד לא הייתה כה מואצת, נוגע להיקף השימוש בבינה המלאכותית. 53% מהישראלים אימצו את השימוש בכלי AI, כאשר בקרב בני הנוער האימוץ הוא כמעט מוחלט, ועומד על 84%.
מקרב המשיבים בחיוב, 88% משתמשים ב-ChatGPT, שהפך לכלי הפופולרי ביותר בתחום, למרות שהגרסה החינמית שלו מוגבלת בכמות השימוש. במקום השני נמצא ג'מיני של גוגל עם 25% (בני נוער מעדיפים אותו פי שניים יותר מבני 18-29), ובמקום השלישי קלוד עם 14%. עיקר השימוש הוא פרטי, ואחריו לצרכי לימודים ועבודה.
כאשר לגולשים הישראלים יש שאלה, 45% מהם פונים קודם כול לגוגל, ורק 37% קודם לכלי AI - כלומר פער לא מאוד משמעותי, המעיד על היחלשות של גוגל. עם זאת, היא עדיין נתפסת ככלי חיפוש מהימן הרבה יותר מהבינה המלאכותית.