רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock
בימים אלה מתגלגלות לפתח בתי המשפט תביעות רבות נגד מערכת "חשבוניות ישראל" של רשות המסים, שהעבירה את המאבק בהון השחור משלב האכיפה לעצירת העסקאות בזמן אמת.
● השתלט על דירת הירושה והתעלם מהתביעה נגדו - מה קבע ביהמ"ש?
● החברה המרכזית למשקאות משכה את מרבית הערעור. כמה תשלם?
אחד התיקים המרכזיים שהגיעו לכותלי בית המשפט הוא המקרה של חברת "אראל שיווק דלקים בע"מ", שהגישה ערעור נגד החלטת רשות המסים לסמן חשבונית שהוציאה בסך 665 אלף שקל כפיקטיבית - אך נבלמה החודש ע"י המחוזי בלוד.
המערכת החדשה, שנכנסה לתוקף במאי 2024 לאחר פיילוט קצר, נועדה לשים סוף לתופעת החשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטי העסקה זויפו או נופחו. עוסק שלא מקבל מספר הקצאה אינו יכול לקזז את המע"מ ואף לא להגיש את החשבונית כהוצאה מוכרת בדוח למס הכנסה (עסק רשאי לנכות את המע"מ ששילם עבור רכישות לצורכי העסק - תשומות, בתנאי שברשותו חשבוניות מקוריות שהוצאו על שמו כדין).
טעות של האלגוריתם?
בבקשה שהגישה לביהמ"ש, באמצעות עוה"ד יובל מעוז ויעקב קסטל, טענה "אראל שיווק דלקים בע"מ" כי הוציאה חשבונית בגין אספקת 100 אלף ליטר סולר לחברת ליאל אנרגיה במהלך חודש ינואר 2025, אך בפברואר התקבלה החלטה מקדמית על "אי הקצאת מספר לחשבונית המס" באמצעות מערכת המחשוב של יחידת הבקרה של חשבוניות ישראל באגף המכס והמע"מ. החברה בחרה לגשת להליך של שימוע, אך גם ההשגה נדחתה על ידי רשות המסים.
בערעור שהגישה החברה לביהמ"ש המחוזי נגד החלטת הרשות, נטען, כי סירוב הרשות להקצות מספר לחשבונית נבע מהטמעת "סימנים מחשידים" (סמ"חים) במערכת הממוחשבת, ולא מהערכת חוקיות העסקה לגופה. לטענתה, הסירוב נעשה באופן אוטומטי, לגופו של עוסק ולא לגופה של עסקה, וכן ללא שיקול דעת אנושי ועל בסיס נתונים טכניים ובסיסיים בלבד, שאינם יכולים לבסס חשש קונקרטי.
לטענת החברה, מערכת הסמ"חים פועלת כרשת אלגוריתמים ה"מסמנת" עוסקים כחשודים ויוצרת רשימה שחורה של עוסקים הנדרשים להצדיק כל חשבונית, תוך פגיעה במעמדם, בכבודם ובחופש העיסוק שלהם. החברה ביקשה אישור הקצאה לחשבונית כסעד זמני עד לדיון בערעור.
השופט שמואל בורנשטין דחה את בקשת החברה וקיבל את עמדת רשות המסים, שיוצגה ע"י עו"ד נגה דגן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
לדברי בורנשטין, משמעות סעד כזה היא ריקון מודל "חשבוניות ישראל" מתוכן. השופט הוסיף, כי המחוקק קבע הסדר מקיף ושלם, שנועד להעביר תחת שבט ביקורת כל החלטה מקדמית, תוך בחינה עניינית וקונקרטית ע"י גורם אנושי, אגב מתן זכות שימוע והשגה, בקשר לכל חשבונית, ובלוחות זמנים קצרים כקבוע בחוק.
עוד צוין, כי גם אם המערכת הממוחשבת מסרבת "באופן גורף" לתת מספר הקצאה לעוסק לאחר שהיא בודקת כמה וכמה חשבוניות של אותו עוסק, ופוסלת חשבוניות נוספות שלו - לא בהכרח מדובר בתוצאה בלתי סבירה.
לגישת השופט, "אם עוסק, לקוח או ספק שלו הפסיק פעילותו או הורשע בעבר בהפצת חשבוניות פיקטיביות, או שקיים חשד הנוגע לכל המערך העסקי שהפעיל העוסק, כגון שאין בו כל היגיון כלכלי, הרי העובדה שהמערכת מצביעה על קושי להקצות לאותו עוסק מספר חשבונית באופן אוטומטי וגורמת לכך שהוא צריך להציג בפני מנהל המכס והמע"מ טענות וראיות המוכיחות שמדובר בחשבוניות תקינות, נראית סבירה ומידתית בנסיבות אלה".
בנוסף, צוין, הליכי השימוע, שנעשים ע"י גורמים אנושיים הם תשובה הולמת לכל טענות החברה כלפי מודל חשבוניות ישראל, או באשר לאופן שבו מנהל מכס ומע"מ מיישם את המערכת הממוחשבת, ללא "מגע יד אדם". "אם שגתה המערכת וסירבה להקצות מספר לחשבונית זו או אחרת ללא עילה טובה, הדבר יתוקן בלוח זמנים קצר ביותר, בהליכי השימוע וההשגה", נקבע.
העילה לפסילה חסויה
לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה מס ואיסור הלבנת הון, ההחלטה מהווה מכה קשה לעוסקים לגיטימיים שנאבקים כיום מול החלטות רשות המסים שלא לאשר חשבוניות. "אנו מנהלים הליכים רבים בשם עוסקים מול מערכת חשבונית ישראל ואכן ישנם מקרים שבהם נראה שההחלטות הן שרירותיות. הבעיה של העוסקים היא להוכיח זאת, משום שהמערכת אינה מגלה מה היא העילה לפסילת ההקצאה".
הוא מוסיף כי, "הדבר גורם לנזקים אדירים לעוסקים במאות מיליוני שקלים ועשוי אף להביאם לקריסה כלכלית, לעתים בלי כל סיבה משפטית שכדין ולעתים אפילו בגלל טעות בעת הוצאת ההקצאה".
לטענת עו"ד גולדמן, הרשות מסמנת את כלל העסקים בארץ כעבריינים במקום לטפל בעברייני החשבוניות הפיקטיביות בלבד. "בפועל פוגע גם בעוסקים חפים מפשע אשר לא מבינים מדוע לא מאפשרים את הקצאתם. גם איטיות ההליכים המשפטיים והיעדר האפשרות לקבל את ההקצאה לבינתיים גורמת נזקים אדירים".
לא כולם מסכימים. לדברי יועמ"ס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "המודל של חשבוניות ישראל מוכיח את עצמו כמודל יעיל ואפקטיבי לצמצום חשבוניות פיקטיביות. לכל השגה ובקשת שימוע יש מענה מהיר ובקרה אמיתית על הדחייה וקרו לא מעט מקרים שבהם בעקבות שימוע הוחלט לאשר חשבוניות שנדחתה בהחלטה המקדמית".
מענה תוך 0.2 שניות
התוכנית לצמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות נחשפה לראשונה בגלובס בפברואר 2020, ונכנסה לתוקף מאוחר יותר במאי 2024. בשלב הראשון נערך "פיילוט", במסגרתו רשות המסים קיבלה מהעסקים דיווח און־ליין אך הנפיקה מספרי הקצאה עבור כל החשבוניות המדווחות, גם אלה שנחשדו כפיקטיביות. בחשבוניות שנחשדו טיפלה הרשות בהמשך באמצעים פליליים.
בתקופת הפיילוט, כלומר עד סוף 2024, זיהו ברשות המסים עסקאות שחשודות כפיקטיביות בהיקף של כ־8 מיליארד שקל. על בסיס הנתונים הללו ציפו ברשות המסים, כי ב־2025 יצליחו לסכל עסקאות פיקטיביות בהיקף של מיליארד שקל בחודש.
בפועל, סוכלו מתחיל השנה עד כה עסקאות בהיקף של כ־3.16 מיליארד שקל. ואולם, ברשות המסים מרוצים מהפער בין הצפי למציאות, שכן לגישתם הוא מעיד על האפקטיביות של התוכנית. "ברגע שהתחלנו לסרב להוציא אישורים לחשבוניות גילינו שעבריינים נוטשים את הניסיונות לאשר חשבוניות פיקטיביות נוספות לאחר פעם, פעמיים ושלוש שדחינו את החשבוניות שלהם", מסביר גורם ברשות המסים.
מאז שנכנסה לתוקף, התברר כי הביקורת בנוגע לעומס שיחול על המערכת של רשות המסים ועיכוב העסקאות הפוטנציאלי לא מוצדקת. לפי נתוני רשות המסים, הקצאת החשבוניות לוקחת בממוצע 0.2 שניות.
מנתוני רשות המסים עולה, כי בעניינן של 33,865 חשבוניות שלא אושרו בחרו העוסקים לבטל את הבקשה לאישור, כלומר מרבית העוסקים שהחשבוניות שהנפיקו נחשדו כפיקטיביות בחרו לחזור בהם מהעסקה, לפחות על פני השטח. מדובר בעסקאות שמגלמות מס בשיעור 2.9 מיליארד שקל.
1,088 עוסקים, שביצעו עסקאות שהמס בהן עמד על 71 מיליון שקל, בחרו להמשיך לבצע את העסקאות ללא קבלת מספר הקצאה (כלומר לא יוכלו להזדכות על המס) ועוד 1,513 עוסקים, עם חשבוניות שמשקפות 88 מיליון שקל מס, בחרו לבצע "היפוך חיוב" (האחריות לתשלום המע"מ עוברת ללקוח).
2,437 מתוך החשבוניות, שהמס המגולם בהם עמד על 104 מיליון שקל, הגיעו למסלול השימוע. חלק מהמקרים הללו נמצאים בימים אלה בעיצומם של דיונים מול רשות המסים, בניסיון לשכנע כי העסקה שביצעו לגיטימית, וחלקם כאמור כבר נדחו.