השתלט על דירת הירושה והתעלם מהתביעה נגדו – מה קבע ביהמ"ש?

ש' ביקש לרכוש דירה ברחוב סוקולוב בחולון, וחתם על הסכם להזמנת שירותי תיווך, במסגרתו התחייב לשלם דמי טרחה בסך 50 אלף שקל למתווך. הוא גם התחייב בתשלום פיצוי בשיעור כפול אם הוא או בני משפחתו או מקורביו ירכשו את הנכס מבלי להודיע למוכר הנכס כי המתווך הוא ששלח אותם. עוד נקבע שההתחייבות לפיצוי חלה גם במקרה בו ש' רכש את הנכס באמצעות אדם אחר.

בשולי ההזמנה צוינה כתובת הדירה והמחיר המבוקש (1.7 מיליון שקל), ואולם כאשר המתווך לקח את ש' לדירה איש לא היה שם, והדירה לא הוצגה לו. המתווך מסר לו פרטים על שטח הדירה והקומה בה היא נמצאת, וכן את מספר הטלפון של בנה (ונציגה) של מוכרת הדירה, לשם תיאום ביקור בדירה. יומיים לאחר מכן התקשר ש' למתווך ואמר לו כי "הכל בסדר" והוא "מתקדם" מול נציג המוכרת. בכך הסתיימה פעילותו של המתווך בכל הקשור לקידום עסקת המכירה.

הקשר בין נציג המוכרת לש' הוביל ביקור בדירה מבלי ליידע את המתווך, וכחודשיים וחצי לאחר חתימת ש' על הסכם התיווך - נחתם הסכם מכר בין מוכרת הדירה לבין ד', רעייתו של ש', בתמורה לכ־1.47 מיליון שקל.

המתווך גילה על העסקה ותבע את תשלום הפיצוי המוסכם בסך 100 אלף שקל, בתוספת מע"מ. בני הזוג טענו שבשל מיעוט פעולותיו לקידום העסקה הוא לא יכול להיחשב "גורם יעיל" בקידומה, אך מנגד טען המתווך כי ש' מנע את מעורבותו בקידום העסקה בחוסר תום לב.

השופט דן סעדון קבע, כי ש' הפר את ההוראה בהזמנה באופן המזכה את המתווך בפיצוי המוסכם גם ללא צורך בהכרעה בשאלה אם בנסיבות יש לראות בו "גורם יעיל" בקידום העסקה. עם זאת, הוסיף, כי חרף מיעוט פעולות לקידום העסקה יש לראות בו כ"גורם יעיל" שכן אי השתתפותו במו"מ נבעה מהסתרתו על ידי ש'.

משמעות הפסיקה: מי שמסכל ביודעין מעורבות מתווך בקידום עסקה לא יוכל לטעון בהמשך כי המתווך לא היווה "גורם יעיל" בקידומה עקב מיעוט פעולות שביצע

מספר תיק: ת"א 10835-01-24האם כונסת נכסים זכאית לשכ"ט של 2 מיליון שקל בעבור 4 חודשי עבודה?

במאי 2020 נפתח תיק הוצאה לפועל ומימוש בית מגוריו של פלוני שנקלע לחובות. כשנתיים מאוחר יותר מונה כונס נכסים והוצאה שמאות לנכס לפיה שוויו הוא כ־20.5 מיליון שקל. החייב הציג שמאות נגדית כי הנכס שווה כ־27 מיליון שקל. בספטמבר 2023 מונתה נאמנת לנכסי החייב ובמרץ 2024 היא מונתה ככונסת נכסים נוספת בתיק. בספטמבר 2024 אישר רשם ההוצל"פ את מכירת הנכס בתמורה לכ־24 מיליון שקל.

מספר חודשים לאחר המכירה הגישו כונסי הנכסים בקשה לפסיקת שכר טרחה בסך של כ־2 מיליון שקל בצירוף מע"מ, לאחר שלטענתם נקטו הליכי מכר אינטנסיביים, ביצעו שורה ארוכה של פעולות הדרושות למימוש הנכס והשאת ערכו, וכי בהיות הנכס יוקרתי, היקף האחריות המוטל לפתחם רחב יותר מאשר בהליכי מימוש דירה רגילה. בהמשך משך כונס הנכסים המקורי את בקשתו לשכר טרחה, וכונסת הנכסים הנותרת טענה שהיא זכאית למלוא הסכום המבוקש.

הזוכה התנגד וטען שהדרישה מוגזמת ומופרזת ואינה עולה בקנה אחד עם פועלה, עמלה ומשך פעילותה. נטען, כי כונסת הנכסים נשאה ב"תואר" חודשים ספורים בלבד לאחר שמרבית הליכי הכינוס כבר בוצעו, ואז הסתיים המכר. זו מנגד טענה כי "הוציאה את עגלת המימוש מן הבוץ" לאחר שלוש שנות דשדוש, ניהלה הליך התמחרות, ניסחה טיוטת הסכם מכר, פיקחה על יישום ההסכם והשלמת תשלום התמורה, דיווחה לשלטונות המס וטיפלה בחובות לרשות המקומית ולחברת החשמל.

הרשם אוהד אשר ציין כי אמנם מדובר בנכס יוקרתי "וכגודל הנכס גודל האחריות", אך לא ניתן להתעלם מכך שהנכס כבר היה פנוי והייתה שמאות, כך שנותר לבצע פרסום, התמחרות, מכר ולאחר מכן העברת זכויות. "בפועל, אלו הסתיימו תוך חודשים ספורים והנכס נמכר לרוכש שמצאה הזוכה", נקבע. הרשם ציין, כי "מבלי לזלזל חלילה בתרומתה לקידום התיק, אני סבור שכונסת הנכסים הצטרפה לתיק בשלב שבו משוכות משפטיות קודמות שעיכבו אותו הסתיימו והוא בדיוק הבשיל לקידום לאחר שמאות ופינוי. כלומר הוא היה מתקדם בכל מקרה".

משמעות הפסיקה: פסיקת שכר טרחה של 2 מיליון שקל עבור עבודת כינוס נכסים למכירת דירה במשך כארבעה חודשים בלבד, אינטנסיבית ככל שתהיה, אינה סבירה

מספר תיק: 522466-05-20

שני אחים ירשו מאביהם המנוח זכויות בדירה בגבעתיים, אך לא הצליחו לפנות את אחיהם השלישי מהדירה. בתביעה שהגישו באמצעות עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג טענו כי אחיהם שכר את הדירה מאביהם, ועל פי הסכם השכירות תקופת השכירות פקעה ב־31 בדצמבר 2022 ואביהם הלך לעולמו במרץ אותה שנה, אך האח מסרב לעזוב את הדירה. האחים ביקשו מביהמ"ש להורות על סילוק ידו של האח מהדירה ולחייבו בדמי שימוש בסך של 7,000 שקל לחודש החל מ־1 בינואר 2023.

התביעה הוגשה בספטמבר 2024 אך האח הנתבע לא הגיש כתב הגנה, חרף המצאות חוזרות ונשנות של כתב התביעה לכתובת הדירה ולכתובת נוספת בה הוא רשום, וכן העברת התביעה אליו בווטסאפ. האחים טענו, כי האח הנתבע אף יצר קשר טלפוני עם השליח שלהם ואיים עליו לבל יעז ליצור איתו קשר.

במהלך הדיון שעסק בתביעה, אליו לא התייצב הנתבע, הוצגו לשופט התכתבויות ווטסאפ בין האחים, בהן כתב הנתבע לתובעים כי הוא אינו יודע על התביעה ובהודעה קולית ששלח אמר כי לא יוכל להתייצב לדיון שנקבע מאחר שיש לו "תוכניות אחרות".

נוכח התעלמות האח מהתביעה ואי התייצבותו לדיון החליט השופט תומר שלם לתת פסק דין בהעדרו. השופט ציין כי על פי נסח לשכת רישום המקרקעין הבעלות על הזכויות בדירה רשומה על שם התובעים וקיימת להם הזכות לסלק את ידו מהמקרקעין.

עוד ציין, כי עם הוכחת הבעלות עובר נטל הראיה לכתפי הנתבע להוכיח שיש לו זכות חוקית להחזיק במקרקעין, אך הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, על אף שידע על קיומו ולכן "לא עמד בנטל".

עוד נקבע, כי האח הנתבע חייב בתשלום של 7,000 שקל דמי שימוש חודשיים לתובעים מינואר 2023 ועד למועד פינוי הדירה בפועל. "אף שלא צורפה ראיה לשווי דמי השימוש, מוסמך בית המשפט לאמוד את שווי דמי השימוש לפי ניסיון החיים שלו כשופט היושב בתוך עמו", קבע השופט.

משמעות הפסיקה: בית המשפט נתן פסק דין בהיעדר הנתבע, ובכך העביר מסר לנתבעים כי לא ייתן יד להתחמקות מהליך משפטי

מספר תיק: תמ"ש 18127-09-24