פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן מרצונם החופשי. התביעה הוגשה נגד הוריו של האב, אחיותיו ואפילו הגיס, בעלה של אחת מהאחיות.

● מה קבע בית המשפט כש-7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב?
● ההורה לא מימש את זכויותיו ונפטר. האם יורש רשאי להגיש תביעה בשמו?

הילדה נולדה כתוצאה ממערכת יחסים בין האם לאב, אשר מתמודד עם קושי נפשי משמעותי. האב מעולם לא נרשם כאביה של הילדה, לא קיים עמה קשר בשנותיה הראשונות, ובארבע השנים האחרונות נפגש עמה אחת לשנה בלבד.

בשנה שעברה פנתה לפתע האם לבית המשפט בתביעת אבהות, בצירוף בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד האב. בית המשפט התרשם כי מאחורי התביעה עומדות דרישות כלכליות, ואכן בהמשך האב והאם הגיעו להסכם בבית המשפט בנוגע לתשלום מזונות עבור הילדה.

כעת טוענת האם כי משפחת האב מתנכרת לילדה ואף משפיעה על האב לרעה ביחסו אליה. לאור עיקרון טובת הילד המנחה את בית המשפט, וההבנה כי קשר עם המשפחה המורחבת תורם לרווחתו של הילד, סברה האם כי התערבות שיפוטית תוכל לסייע.

מבחינה עקרונית ומשפטית, טענת האם מבוססת. בתי המשפט אכן בוחנים את טובת הילד ומכירים בחשיבות נוכחות הסבים בחיי הילד להתפתחותו הנפשית והרגשית התקינה. כבר לפני כ-50 שנה המחוקק העניק לסבים את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקיים קשר עם נכדיהם - תחילה במקרים בהם ילדם הלך לעולמו, וההורה שנותר בחיים מונע מהם קשר עם נכדיהם; ובהמשך הורחבה הזכות גם למקרים בהם שני ההורים בחיים, אך מתנגדים לקשר מסיבות שאינן מוצדקות.

אין מקור חוקי

במקרה זה בית המשפט דחה את התביעה במספר מישורים. ראשית, נדחתה התביעה נגד הדודות והגיס בשל היעדר עילה משפטית, שכן אין מקור חוקי המחייב אותם לשמור על קשר עם קרובת משפחתם, גם אם היא קטינה.

לאחר שהאם הבהירה כי היא רק רצתה למנוע מהדודות ומהגיס מלדבר בגנותה, בית המשפט ציין כי "משטרת המחשבות עדיין איננה קיימת במקומותינו", וגם אם הדודות והגיס מביעים דעה לא טובה על האם - זכותם לעשות זאת. כמו כן, דיון בטענות האם כלפי אמירות הדודות היה מוביל להתדיינות מורכבת על כל אמירה וטיבה, שאינה מתאימה להכרעה שיפוטית.

עוד צוין כי הדודות היו בקשר עם הילדה בעבר, אך הפסיקו זאת בשל התנהלות האם, ולא מן הנמנע כי יש לכך סיבה מוצדקת. בית המשפט המליץ לאם לבחון את "תרומתה" למצב שנוצר.

זכות חד-כיוונית

בנוגע לקשר עם הסבים, בית המשפט הבהיר כי הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לקשר עם הנכדים שמורה לסבים בלבד ואינה דו-כיוונית, כלומר לא ניתן לחייבם בכך. עיקרון טובת הילד אינו מוחלט, ולכל אדם יש זכות להחליט אם ברצונו לשמור על קשר עם זולתו, גם אם מדובר בקטין. הדברים נכונים במיוחד כאשר הקשר עם הילדה כרוך גם במערכת היחסים הבעייתית עם אמה.

יתרה מכך, בית המשפט התקשה לראות כיצד כפיית חידוש קשר לאחר נתק כה ממושך תשרת את טובת הילדה, במיוחד כאשר הסבים אינם מעוניינים בכך. בית המשפט הניח כי לסבים אין התנגדות לקטינה כשלעצמה, והנתק נוצר מאחר שקשר עם הילדה פירושו קשר עם האם; וכי הסבים בחרו להימנע מהסיטואציה בשל דרישות וחיכוכים שיצרה.

לסיכום, בית המשפט התרשם כי מדובר בתביעה מטעמים זרים, במטרה לאפשר לאם להמשיך ולפנות אל בני המשפחה בדרישות כלכליות שונות בעתיד, ולכן מדובר למעשה בתביעת סרק. לפיכך חויבה האם בתשלום הוצאות בסך 500 שקל לאוצר המדינה וכן 1,500 שקל לכל אחד מהנתבעים.