גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשלם עוד 700 שקל בחודש כדי לגור במגדל, למי זה משתלם?

מספר הדירות שנבנו בעשור האחרון ברבי־קומות זינק ביותר מפי שלושה והגביר את הצורך למצוא פתרון לאתגר התחזוקה של מערכות הבניינים: כיצד מונעים מהמגדלים החדישים להפוך תוך כמה שנים לסלאמס? ● המחוקק עדיין לא התערב, אבל בשטח כבר מחפשים איך להתמודד עם האתגר

מגדלים בפתח תקווה. מאות שקלים לחודש לדירה / צילום: Shutterstock
מגדלים בפתח תקווה. מאות שקלים לחודש לדירה / צילום: Shutterstock

אם בשנת 2015 מספר הדירות בבניינים בני 21 קומות או יותר עמד על 3,116, בשנת 2020 הוא כבר הכפיל את עצמו ועמד על 6,501 דירות, ובשנת 2024 הוא כבר קפץ ל־10,707 - זינוק של 243% בתוך תשע שנים, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). התוצאה היא אתגר תחזוקתי שלא ניתן להתעלם ממנו: ככל שהמבנים מתרוממים לגובה, כך גם עלויות התחזוקה הופכות גבוהות ומורכבות יותר - במיוחד בהשוואה לבניינים הישנים, שהוקמו בתקופה שבה ניהול מערכות מתקדמות לא היה חלק מהשיקולים התכנוניים.

בלעדי | קבוצת ישראלים מקימים מלון חדש במיאמי. בכמה יימכר הפנטהאוז?
בשוק לא ממהרים להספיד את "להיטי" המלחמה: "יש היגיון להמשיך להחזיק במניות אל על וארית"

בשנים האחרונות סוגיית תחזוקת הבניינים הגבוהים תופסת תאוצה בשיח התכנוני והציבורי בישראל - לא רק כאתגר תפעולי, אלא גם כסיכון כלכלי. ככל שמגדלים רבי־קומות הופכים לתופעה רווחת בכל רחבי הארץ, לצד הגידול בפרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי־בינוי, שבהם בנייני רכבת בני שלוש קומות מפנים את מקומם למגדלים של 20 קומות ויותר, עולה השאלה כיצד יש להתנהל מול המורכבות של מימון וניהול התחזוקה היקרה לאורך זמן.

התחזוקה השוטפת, הכוללת מעליות, מערכות כיבוי, חניונים תת־קרקעיים, שטחים ציבוריים וניהול שוטף, עלולה להפוך לנטל כבד על הדיירים. כתוצאה מכך, גוברת הדרישה לשלב מנגנוני תחזוקה בני קיימא כבר משלב התכנון - בין אם באמצעות קרנות ייעודיות, תמריצים ליזמים או רגולציה חדשה שתמנע את התדרדרותם של אותם מגדלים עם השנים.

האתגרים: השינוי לדיירים הוותיקים וניהול הבניין החדש

את האתגרים שמביאים איתם רבי־הקומות ניתן לחלק לשתי סוגיות עיקריות. הראשונה נוגעת לדיירים הוותיקים בפרויקטים של התחדשות עירונית - אלו שבחרו להישאר בבניין החדש, אך מוצאים את עצמם מתמודדים עם מציאות כלכלית שונה בתכלית: דמי ניהול שעמדו בעבר על עשרות שקלים לחודש, קופצים למאות שקלים, בשל התחזוקה היקרה יותר של המגדל החדש.

הבעיה השנייה היא ניהול הבניין עצמו. תחזוקת מבנים גבוהים דורשת ידע, משאבים וניהול מקצועי - אך בפועל, במקרים רבים עדיין מדובר בוועד בית מתנדב וחסר ניסיון, שמתקשה להתמודד עם מורכבות המערכות המתקדמות ועם הדרישה לתחזוקה שוטפת ברמה גבוהה.

אמיר רוזנבלום, יועץ ניהול, תפעול ותחזוקה מקבוצת עידן שני, מסביר כי בבניינים הישנים דמי ועד הבית או דמי ניהול עמדו על כ־4 שקלים למ"ר לחודש, אך המספר הזה אינו ריאלי בבניינים החדשים, ואינו מאפשר תחזוקה תקינה. "לא ניתן לנהל בניין מודרני, עם כל מערכותיו המורכבות, במחירים של פעם", הוא מסביר.

אמיר רוזנבלום / צילום: יח''צ

רוזנבלום מציין כי בבניינים גבוהים "רגילים" - כאלה שלא נחשבים יוקרתיים או מורכבים במיוחד - דמי הניהול כיום נעים בין חמישה וחצי לשבעה שקלים למ"ר פלוס מע"מ. "כלומר, עבור דירה בשטח של 100 מ"ר, דייר ישלם בין 550 ל־700 שקל לחודש, תלוי בסוג המערכות, במספר המעליות, אם המערכות פתוחות או סגורות, ועוד פרמטרים טכניים וניהוליים", הוא מציין.

לדבריו, כאשר נכנסים לפרויקטים יותר מורכבים, שכוללים שירותים כמו חדר כושר, חדר דיירים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות כגון פינוי אשפה פניאומטי, עלויות התחזוקה מזנקות. "לדוגמה, מערכת פינוי אשפה פניאומטית דורשת תחזוקה שנתית בסכומים שמגיעים לעשרות אלפי שקלים. בבניינים כאלה, דמי הניהול יכולים להגיע לתשעה עד 12 שקל למ"ר, ואף יותר - תלוי ברמת השירותים ובתחכום המערכות", הוא אומר.

קובי ארדיטי, מנכ"ל חברת RMA מקבוצת רם־מוגרבי־ארדיטי, המקדמת פרויקטים במסלול של פינוי־בינוי, מסביר כי הבניינים שנבנים כיום מתוכננים ומנוהלים מתוך מטרה ברורה להאריך את חייהם - ולא להגיע, כפי שקורה כיום, למצב שבו כבר לאחר 30-40 שנה נדרש פרויקט התחדשות נוסף. "המטרה היא שהמבנים יחזיקו עשרות שנים, תוך השקעה עקבית בתחזוקה - כדי להימנע מהתחדשות עירונית חוזרת", הוא מדגיש.

עם זאת, ארדיטי מציין כי התחזוקה של בניינים גבוהים ומורכבים היא גם יקרה יותר. לדבריו, "בעלי הדירות יצטרכו, בתוך 15-20 שנה להחליף ולחדש חלק מהמערכות - וזה אתגר שידרוש היערכות מראש". ארדיטי מדגיש כי מדובר בבעיה בקנה מידה עולמי, ולא רק מקומית: ככל שהבנייה מתרחבת לגובה, כך מתרבות המערכות הטכנולוגיות שיש לתחזק לאורך זמן. מצד שני הוא מחדד כי "הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם ואנחנו מקווים שבעתיד יהיו פתרונות יעילים, חכמים וזולים יותר שיקלו על התחזוקה וישפרו את איכות החיים בבניינים".

ארדיטי מוסיף כי "המורכבות בנושא בפרויקטים של התחדשות עירונית באה לידי ביטוי בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות או מבוגרות יותר, שאין ביכולתן להגדיל את ההוצאות החודשיות בעשרות אחוזים".

האתגר הכלכלי הוביל לפני כשלוש שנים ליוזמה של עו"ד כרמית יוליס, המשמשת כיום כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, להקמת קרן תחזוקה לבניינים גבוהים ומורכבים. בבסיס הרעיון מדובר בקרן, שמקים היזם הפרויקט, שמטרתה לסייע לבעלי הדירות הישנות לעמוד בתשלומי התחזוקה בבניין החדש, שבדרך כלל עולים בשל מעליות ומערכות נוספות שלא היה בו קודם לכן. הקרן מאפשרת לבעלי הדירות הישנות לשלם דמי תחזוקה מופחתים למשך כמה שנים.

אדריכל גיל שנהב, שותף־מייסד בכנען שנהב אדריכלים, ויו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (CTBUH ISRAEL), מציין כי ישנן עיריות בישראל, כמו ירושלים, תל אביב ונתניה, שהכניסו כדרישה גורפת לחוזים של היזמים את נושא קרן התחזוקה בתמורה להרחבת זכויות הבנייה. לדבריו, "בסופו של דבר העיריות לא רוצות להישאר עם פרויקטים נטושים שיצרו 'פילים לבנים' מבניינים בהם אין חובת תחזוקה". עם זאת, יש לא מעט מקרים שבהם אין מנגנון מוסדר - והתוצאה עלולה להיות מבנים לא מתוחזקים שיאבדו לאורך הזמן מערכם.

אדריכל גיל שנהב / צילום: גיא גלעד

שנהב מדגיש כי בפרויקטים שהם מתכננים יש לא מעט רוכשים מחו"ל שלפני שהם שואלים על מחיר הנכס, בודקים את עלות התחזוקה. "בחו"ל נושא תחזוקת הבניינים נמצא במודעות גבוהה יותר, כאשר מבחינת הרוכשים הפוטנציאליים, אם עלות התחזוקה נמוכה מדי, הם יעדיפו לוותר על הדירה מתוך הערכה כי עלות תחזוקה נמוכה, מובילה לבניין מוזנח שערך הדירות בו ירד בעתיד", הוא אומר.

המצב החוקי: אין חקיקה, והצורך ברגולציה הולך וגובר

למרות העלייה החדה בבניית מגדלים בישראל בשנים האחרונות, וההכרה במורכבויות התחזוקה שהם מייצרים - כיום אין בישראל חקיקה מחייבת בנושא ניהול ותחזוקת מבנים גבוהים. הפתרונות שמקדמות הרשויות נשארים ברובם בגדר המלצות או יוזמות נקודתיות של עיריות ויזמים.

כך, בשנת 2017 ערכה חברת פז כלכלה והנדסה ניתוח עבור הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שעסק בתחזוקת מבנים גבוהים. מטרות המחקר היו לשפר את תחזוקת הבניינים בטווח הארוך, כדי למנוע הידרדרות ולשמור על בטיחות ואיכות חיי הדיירים, וכן להתאים את עלויות התחזוקה ליכולתם הכלכלית של הדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית.

גם במאי 2022 התייחסה הרשות להתחדשות עירונית לנושא ב"מדריך לניהול ותחזוקת בניינים גבוהים ועתירי מערכות", שהדגיש את הצורך בהיערכות ארגונית ותקציבית ארוכת טווח ושיתוף פעולה של הדיירים, כדי להבטיח את תפקוד הבניין ולחסוך בעלויות. לאחר כשנה, בשנת 2023, גיבשה הרשות מסמך שחוזה את עלויות התחזוקה במגדלים ל־25 שנה קדימה - במטרה לאפשר את "תרגום" העלויות לתוספת זכויות בנייה עבור היזם, זכויות שידרבנו אותו להקים קרן תחזוקה ייעודית אשר תמנע היווצרות "מגדלי סלאמס" ברחבי הארץ.

דניאלה פז־ארז, פז כלכלה והנדסה / צילום: דרור נחום

הדבר הוביל בסופו של יום להגברת יוזמות בנושא, כמו קרן תחזוקה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שממומנת על ידי היזם לתקופה קצובה, אולם לא לחובה חוקית. דניאלה פז־ארז, הבעלים של חברת פז כלכלה והנדסה מסבירה כי "מדובר ביוזמות מקומיות ולא בחקיקה מחייבת. הן גם לא פותרות את בעיית הניהול השוטף, לא מבטיחות תחזוקה עתידית, ולא מסדירות את האחריות או הגבייה מהדיירים לאחר תקופת הקרן".

פז־ארז מסבירה כי אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר מנגנון שמבטיח מקורות כספיים קבועים לתחזוקת המבנה. לדבריה, "למעשה אין שום חוק שמחייב בעלי דירות לשלם לוועד הבית. הגבייה נעשית בצורה ידנית, דירה־דירה, על ידי ועד הבית או מי מטעמו, בשונה מארנונה למשל, שיש לה גב משפטי ואכיפה. ככל שהבניינים גבוהים ומורכבים יותר - הצורך הזה הופך לדחוף יותר".

עוד מציינת פז־ארז כי פעמים רבות מדובר בוועד בית שמתנדב מבין הדיירים, ללא רקע או כלים מקצועיים לניהול תחזוקת מערכות מורכבות. "מדובר באחריות אדירה, שכוללת גביית תשלומים, תחזוקה שוטפת, התמודדות עם תקלות, ועוד - ללא כל חובה חוקית להיעזר בחברת ניהול מקצועית", היא מציינת.

עוד היא מרחיבה כי "מעבר למעליות, שהן יוצאות דופן כי יש חובה חוקית לביצוע ביקורות תקופתיות והפסקת השימוש במקרה הצורך, שאר מערכות הבניין כמו ספרינקלרים, כיבוי אש, מאגרי מים ועוד - לא כפופות לחובה חוקית לתחזוקה".

אריה קמיל, שמאי מקרקעין / צילום: גלית אטיאס

שמאי המקרקעין אריה קמיל, ממשרד קמיל־טרשנסקי־רפאל ולשעבר בכיר בעיריית תל אביב, מצטרף לדבריה של פז־ארז ומסביר כי ישראל עדיין סובלת מחוסר מודעות לתחזוקה שוטפת. לדבריו, "גם בבניינים קיימים, לרוב אין השקעה בשטחים המשותפים או במערכות, והתחזוקה מתבצעת רק כשקורה אסון - כמו המרפסת שהתמוטטה ברחוב דיזנגוף 105 בתל אביב, או מקרה שבו אנשים נתקעו בבניין ביפו בן שמונה קומות בלי מעלית מתפקדת כי לא היה כסף לתקן.

"אין חובת שיפוץ תקופתית כמו בפריז או ביוון, והתוצאה היא הזנחה מסוכנת - במיוחד באזורים קרובים לים".

מה עושים? היזמים לא צריכים לחכות למחוקק

אף שלא קיימת חקיקה מסודרת בנושא תחזוקת הבניינים הגבוהים, רוזנבלום מסביר כי בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי חיובי בגישתם של חלק מהיזמים. "הם מתחילים להבין שתכנון פרויקט נדל"ן אינו מסתיים במכירת הדירות - אלא חייב לכלול ג ם את ההתייחסות ליום שאחרי: שלב התפעול והתחזוקה של הבניין", הוא מסביר.

לדבריו, הגישה הזו מחייבת את היזם להסתכל על הפרויקט בעיניים ניהוליות, ולשאול את עצמו אילו פעולות עליו לבצע כדי להשפיע לטובה על התחזוקה העתידית. "כבר בשלב התכנון ניתן להוביל לכך שדמי הניהול יהיו נמוכים משמעותית - אם בוחרים מערכות מתאימות, חומרים חכמים ותשתיות שמוזילות את ההוצאות השוטפות", הוא מציין.

לדבריו, אחד ההיבטים הקריטיים הוא בחירת מערכות טכניות. למשל, מערכת לגילוי אש ועשן: ניתן לבחור מערכת סגורה, שמחייבת תחזוקה רק על ידי ספק אחד. במקרה כזה, אותו ספק יכול לקבוע כל מחיר שירצה - ואין לדיירים אפשרות לנהל משא ומתן או להחליף אותו. לעומת זאת, מערכת פתוחה מאפשרת תחרות בריאה בשוק, וכתוצאה מכך - מחירים סבירים יותר ותחזוקה איכותית.

"יזם אחראי צריך להבין שהוא לא רק בונה - אלא גם מכתיב את איכות החיים של הדיירים בעתיד. לכן חשוב שהוא ינהל עבורם את המו"מ גם על התחזוקה וגם על הסכמי השירות".

עוד הוא מציין כי יזם שמתכנן נכון צריך לחשוב גם על בחירת חומרים.

לדבריו, "לא כל מה שנראה יפה בחוברת השיווקית - פרקטי לתחזוקה. אם לדוגמה נבחר ריצוף בהיר בלובי, זה אמנם מצטלם יפה, אבל ידרוש ניקיון אינטנסיבי ויקר. כנ"ל לגבי רמת גימור כמו אפוקסי - מתאימה אולי לקניון או לבניין יוקרה, אך לא בהכרח לבניין רגיל עם אוכלוסייה מעורבת", הוא מסכם.

עוד כתבות

רכב הצלב האדום במעבר גבול רפיח, בשנה שעברה / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

ארבעה חטופים חללים הועברו לצלב האדום - בדרך לכוחות צה"ל

בישראל מעריכים כי מחר ישוחררו ארבעה חללים נוספים ● טראמפ: "המשימה טרם הושלמה - המתים לא הוחזרו כמובטח" ● מעבר רפיח לא ייפתח ליציאה של עזתים - עד שחמאס ישיב את החללים החטופים ● מחבלים חוסלו בסג'עייה לאחר שניסו להתקרב לכוחות צה"ל

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

סם אלטמן / צילום: ap, Markus Schreiber

OpenAI וברודקום בעסקת ענק לפיתוח שבבי בינה מלאכותית

שתי החברות ישתפו פעולה בפיתוח שבבי AI שיתוכננו במיוחד עבור המודלים של OpenAI, במטרה להפחית את עלויות החישוב של הבינה המלאכותית ● עפ"י הערכות, מדובר בהסכם בהיקף של מיליארדי דולרים

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

נתניהו ביטל את הביקור בפסגת שארם בגלל החג

לפי דיווחים, נשיא מצרים א-סיסי שוחח עם נתניהו בטלפון, לראשונה לאחר תקופה ארוכה ● מטרת הוועידה הרשמית בשארם היא לייצר תמיכה רחבה בהסכם לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל מבהיר: לא צפויה החלטת ריבית "שלא מן המניין"

נראה כי הודעת בנק ישראל החריגה מגיעה לאחר שבשוק התרבו ההערכות שהנגיד יידרש להפחתת ריבית כבר בהחלטתו הקרובה, ואולי קודם לכן - זאת לנוכח ההתפתחויות בגזרת המלחמה וההסכם להשבת החטופים

דייוויד גפן ודונובן מייקלס / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

דייוויד גפן עזב את הוליווד כמלך. עכשיו גירושים מכוערים מאיימים להרוס הכול

אגדת הבידור רצה להעביר את הפנסיה שלו בהפלגה מסביב לעולם על יאכטה בשווי 400 מיליון דולר, וכן בתרומה של מיליארדים מכספו ● במקום זאת הוא פותח את שנות ה־80 של חייו בקרב סוער עם אקס הצעיר ממנו בחצי מאה

סטיבן מנוצ'ין / צילום: Shutterstock, Matias Lynch

חברת הסייבר הישראלית שנמכרת, והשר לשעבר של טראמפ שיהפוך לדירקטור

סייבריזן הישראלית נמכרת לחברת הסייבר הצעירה לבל-בלו (LevelBlue), שמספקת שירותי ייעוץ ואינטגרציה ● סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר לשעבר של דונלד טראמפ, שמושקע בסייבריזן דרך חברת ההשקעות שלו, ליברטי, צפוי להפוך לדירקטור בלבל-בלו כחלק מהמהלך

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

המפיק המוזיקלי ריק רובין והשחקנית והמפיקה נטשה ליון. מכוונים למתח / צילום: REUTERS, NURPHOTO

רשימת ה־100 של טיים מוכיחה: ה-AI כבר עמוק בכל תחום יצירה

כשהמגזין האמריקאי פרסם השנה את רשימת 100 האנשים המשפיעים של הבינה המלאכותית, נכללו בו כמה שמות מפתיעים כמו השחקנית נטשה ליון, העיתונאית קארן האו והמפיק המוזיקלי ריק רובין ● הנוכחות של אנשים מעולם התרבות אינה מקרית - הבינה המלאכותית מזמן פרצה את הגבולות של הוליווד

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו בסכנה? בענף התשתיות נערכים להמשך החרם האירופי

חברות התשתיות הזרות לא צפויות למהר לחזור לישראל לאחר המלחמה, והן מתרחקות ממכרזים בירושלים ● הממשלה ונת"ע מתאימות את מכרזי המטרו למציאות הפוליטית הרגישה, כולל פתיחת מועד הגשה נוסף לאחר שנה ● ובירושלים יצטרכו לבנות על חברות ישראליות

מימין: עמיקם נורקין, גיורא איילנד, אביב כוכבי, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר

התחמשו באביב כוכבי ובגיורא איילנד: הקרנות שעשויות ליהנות מסיום המלחמה

על רקע שנתיים של מלחמה ומרוץ לחדשנות צבאית, המשקיעים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות ביטחוניות ● קרנות הון סיכון, שחלקן הוקמו רק בשנה האחרונה, מנסות לאתגר את ענקיות הנשק הוותיקות בעזרת AI, רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות - והן נעזרות בבכירים לשעבר במערכת הביטחון ● חרף נתוני הגיוס הנמוכים בהשוואה לתחום הסייבר, ניכר כי התחום מושך את השמות הגדולים בתעשייה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

היום בבורסה: נתון המאקרו החשוב ומי המדד היחיד שירד מתחילת החודש?

הבורסה תגיב היום לשובם של 20 חטופים חיים למשפחותיהם ולחזון האופטימי של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, אך נותרה אי־ודאות לגבי המשך יישום ההסכם בשטח ● וול סטריט התאוששה חלקית מטלטלת המכסים בסוף השבוע, אך התנודתיות חזרה ובגדול ●  המניות הדואליות צפויות לתת רוח גבית לבורסה ● וגם: מה צפוי במדד המחירים לצרכן?

הדמיה של מגדל המגורים ריץ קרלטון / הדמיה: יחסי ציבור

קבוצת ישראלים מקימים מלון חדש במיאמי. בכמה יימכר הפנטהאוז?

בנק הפועלים מעמיד מימון של 61 מיליון דולר להקמת מלון ומגדל דירות יוקרה במיאמי על ידי קבוצת משקיעים בראשות חברת ליונסטון ● דירת הפנטהאוז תוצע למכירה בסכום של 125 מיליון דולר, וכמה יעלו הדירות הנוספות במגדל?

''מועדון הרצח של יום חמישי''. זריקת אינסולין לצופה / צילום: באדיבות נטפליקס

"מועדון הרצח של יום חמישי": סיפור מריר-מתוק על פנסיונרים שמשחקים בבלשים

קאסט חלומי שכולל את הלן מירן, פירס ברוסנן ובן קינגסלי מנסה לפענח מקרה רצח במעון דיור מוגן אקסקלוסיבי בבריטניה ומציע ממתק קליל

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לוין: אקדם הצעת חוק לביטול דיונים במשפט נתניהו

עם חידוש עדותו של רה"מ בביהמ"ש המחוזי בת"א, הודיע שר המשפטים כי יקדם את אישורה של הצעת החוק המאפשרת להתערב במשפט "מטעמי ביטחון" ● לביהמ"ש הגיעו הבוקר בכירים בליכוד, ובהם יו"ר הכנסת אוחנה והשרים ברקת, קיש וזוהר

העיתונאי האמריקאי שטוען: זאת הסיבה שישראל ניצחה במלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העיתונאי היהודי-אמריקאי ברט סטיבנס מסביר בטור דעה לניו יורק טיימס למה ישראל ניצחה במלחמה; בגרמניה קוראים לבטל את האיסור לייצא נשק לישראל; האתגרים של היום שאחרי ההסכם; והמזרח התיכון התעצב מחדש, ורוסיה נותרה בחוץ ● כותרות העיתונים בעולם 

הכניסה לוולדרוף אסטוריה. 375 חדרי מלון ו־372 דירות יוקרה בלב מנהטן / צילום: ap, Mark Lennihan

שיפוץ הוולדרוף חרג במיליארד דולר מהתקציב - וסין מממנת את החשבון

המלון ההיסטורי בניו יורק ייפתח מחדש במלואו בחודש הבא, לאחר סאגה בת שמונה שנים, במהלכה הרוכש נשלח לכלא, והממשל הסיני השתלט על הנכס

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, לאחר יום תנודתי; אנבידיה נפלה בכ-4%

הנאסד"ק נפל בכ-0.8% ● התנודתיות בוול סטריט באה בעקבות הדיווח כי סין מטילה סנקציות על חמש חטיבות אמריקאיות של יצרנית האוניות הדרום-קוריאנית האנווה אושן ● הבנקים הגדולים בארה"ב פרסמו דוחות ועקפו את תחזיות האנליסטים ● מחירי הנפט רשמו ירידות ● הביטקוין והאת'ריום ירדו

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

הדרכון הישראלי מדרדר למקום ה־20, גם ארה”ב מחוץ לעשירייה הראשונה

ישראל וארה"ב יורדות במדד הדרכונים, ארה"ב לראשונה מחוץ לעשירייה הראשונה ● סינגפור, דרום קוריאה ויפן בראש הדירוג לשנת 2025 של Henley & Partners