גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתמטיקה, פיזיקה או אולי בכלל היסטוריה? הבכירים שממליצים - מה כדאי ללמוד

מור אסיא חושבת שלימודי תוכנה הם הבסיס הכי טוב לעולם החדש, שמואל חרלפ ממליץ על פיזיקת קוונטים לצד היסטוריה, מנכ"לית בלקסטון הייתה בוחרת לימודים כלליים, ומייסד ארמיס מציע לדלג ישירות להקמת סטארט־אפ ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים לבחור בדרכם האקדמית ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד

שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור
שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור

פרופ' יואב שהם

מייסד ומנכ"ל AI21 Labs

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית

פרופ' יואב שוהם / צילום: רועי שור

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון והמשכתי לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. את הפוסט־דוקטורט עשיתי במכון ויצמן למדע וכיהנתי בסגל של אוניברסיטת סטנפורד. הלימודים האקדמיים מאלצים אותך להתמודד עם תכנים מורכבים לאורך זמן, להעמיק מעבר לשימוש הטכני המיידי ולפתח מתודולוגיה של פתרון בעיות. בעיניי, זה יתרון גדול, במיוחד למי שמכוון למחקר, לפיתוח טכנולוגי מתקדם או לקריירה אקדמית.

פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

עם זאת, לאורך השנים ראיתי סביבי אנשים מוכשרים שהגיעו ממסלולים אחרים - הכשרה צבאית ביחידות טכנולוגיות או למידה עצמאית. רבים מהם הביאו איתם ניסיון מעשי ורקע עמוק שאפשרו להם להצליח לא פחות מבוגרי האקדמיה.

כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שאין מסלול אחד נכון. האקדמיה מספקת יסודות חזקים ומבנה חשיבתי שיטתי, ואילו למידה לא פורמלית יכולה להעניק יתרון של גמישות ויכולת פעולה מהירה. בעולם שבו גבולות הידע משתנים כל הזמן המפתח הוא שילוב, לקחת את העומק והמשמעת האקדמית, אבל גם את ההבנה העסקית והנכונות להתנסות מחוץ למסגרת.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, הייתי שואל את עצמי שאלה בסיסית: האם אני רוצה להיות יצרן בינה מלאכותית או צרכן שלה? מי שרוצה לעמוד בחזית הפיתוח חייב תשתית חזקה של מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית - אלה הכלים שמאפשרים לא רק להבין אלא גם לדחוף את גבולות התחום. מי שמבקש להשתלב כמעט בכל מקצוע אחר, אם זה רפואה, הנדסה, משפטים או פילוסופיה, חייב להפנים שבינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מעבודתו, ושם האתגר הוא אוריינות: לדעת להשתמש, לשאול שאלות נכונות ולהבין את המגבלות.

העצה שלי: המיומנות החשובה ביותר היא ללמוד איך ללמוד. העולם נע בקצב דינמי והידע המקצועי מתעדכן כל הזמן. זה כבר לא מסלול חד־פעמי של תואר ואחריו קריירה רציפה, אלא מסע מתמשך של התאמות והעמקה.

מור אסיא

שותפה־מייסדת, iAngels

מה הייתי לומדת היום? מסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה

מור אסיא / צילום: עוז שכטר

תמיד הייתי ילדת הייטק. בתיכון הרחבתי פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. הוכשרתי ביחידה 8200. למדתי לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ואני בוגרת MBA מאוניברסיטת קולומביה עם דגש על טכנולוגיה ואסטרטגיה. קורס תיאורטי שאהבתי היה משא ומתן.

אם התבקשתי להתחיל כיום לימודים, הייתי בוחרת במסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה. זה בסיס חיוני לעולם שבו AI יוביל את מרוץ החדשנות. אנשים יצירתיים, בעלי יושרה וחשיבה מבוססת נתונים יהיו הכוח המניע בצונאמי ה־AI העצום שממתין לנו.

אני מאמינה שחייבת להיות התמקדות מחודשת במדעים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה - כי משם עשויות להגיע פריצות הדרך לקידום איכות ואריכות האנושות. מדעי המחשב יפתח תתי־מומחיות שונות שיאפשרו לקדם את עתיד הרובוטים האנושיים. סייבר כמקצוע ימשיך להתפתח, כי ארגונים ופרטיים ידרשו הגנות מתוחכמות. טכנולוגיה פיננסית תמשיך את הדמוקרטיזציה והקומודטיזציה של שירותי בנקאות בעידן האונליין והמטבעות הדיגיטליים.

העצה שלי: לא להישאר רק בתיאוריה. שילוב בין למידה לפרקטיקה יאפשר למועמדים להיות רלוונטיים בעידן שבו בריכת הטאלנטים נעשית צעירה ותחרותית יותר.

ד"ר שמואל חרל"פ

בעלים ויו"ר קבוצת כלמוביל

מה הייתי לומד היום? פיזיקת קוונטים לצד ספרות והיסטוריה

שמואל חרל''פ / צילום: כפיר זיו

העתיד צופן שתי מגמות. במזרח עליית עוצמת סין, ובמערב התחזקות האימפריות הטכנולוגיות: פייסבוק, גוגל וכדומה. לכן אני ממליץ ללמוד מדעים וטכנולוגיה ובראשם פיזיקת קוונטים. לצדם ספרות כללית והיסטוריה של אימפריות.

אנו לומדים להתמודד ולהשתלב בעולם פחות דמוקרטי. סין והאימפריות הטכנולוגיות מובילות להסתייגות מהדמוקרטיה הליברלית המוכרת, ויש אף כאלה שהיו רוצים להחליפה בשלטון טכנוקרטי. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא ללמוד את תחום המדעים המדויקים ופיזיקת קוונטים. לימודי היסטוריה של אימפריות חשובים כדי להיערך למגמות אלה שמעצבות את העתיד. כנדבך חשוב להשכלה הכללית לימודי פילוסופיה יוצרים תשתית להבנה עמוקה של תהליכים.

העצה שלי: השכלה וידע הם נכסים לשיתוף והקשבה.

נדיר יזרעאל

מייסד-שותף ו-CTO, ארמיס

נדיר יזרעאל / צילום: Armis

מה הייתי לומד היום? מקצועות דיפ־טק או פשוט מתחיל לעבוד בסטארט־אפ ומדלג על התואר

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה בטכניון. באותם ימים, ובמשך שני עשורים, מדעי המחשב היה מסלול שנחשב לטוב מאוד. כיום, בלשון המעטה, שואלים עליו שאלות, ולא רק בישראל. בארה"ב יש בעיה ממשית לאנשים שלמדו את התחום ולא מוצאים עבודה, בגלל הביקוש למתכנתים עם ניסיון. זה לא שונה מהקושי שחווים ג'וניורים בתחום בישראל, שנאבקים למצוא תעסוקה.

במקביל מתרחש גל ה־AI, שבשנים הקרובות עלול לעשות מהפכה בעולם התכנות. אנחנו צפויים לראות יותר חברות שמעסיקות לאורך זמן פחות מ־20 עובדים. כשאני חושב על עולם כזה - אני שואל את עצמי מה הטכנולוגיה הזאת לא תחליף כל כך מהר. התשובה היא דיפ־טק.

לפני 15 שנה צחקתי כשאמרתי שלמדתי פיזיקה בשביל הנשמה. אבל היום אנחנו ממש בתקופה של תור זהב לעולם הפיזיקה וההנדסה הפיזית הגבוהה. עם תחומי ההנדסה והביולוגיה אלה מקצועות שתומכים גם בתשתיות AI, גם בעולמות המחשוב הקוונטי וגם בעולמות האסטרו־פיזיקה והביו־רפואה, ולכן אני ממליץ ללמוד אותם.

האופציה השנייה היא לא למהר ללמוד תואר, אלא ללכת כמה שיותר מהר לעבוד בסטארט־אפ ולצבור ניסיון תעסוקתי אמיתי. תואר אקדמי הוא חשוב, אבל היום הוא נעשה קריטי פחות ופחות. במקרים מסוימים הוא הפך לתעודה שמעניקה סטטוס, או סימן שהשקעת ועשית, אבל כשאתה שואל הרבה אנשים מה היה החלק הכי משמעותי בתואר שלהם, הם אומרים: עבודת הקיץ כמתמחה.

העצה שלי: להשקיע כל דקה פנויה בהתנסות עם כלי AI ובעיקר vibe coding. המציאות הזאת מאפשרת לאנשים להיות יזמים היום יותר מאי פעם.

קרן כהן חזון

מנכ"לית ויו"ר תורפז תעשיות

מה הייתי לומדת היום? מדעים ומנהל עסקים

קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

את התואר הראשון שלי עשיתי בכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן. עבור התואר השני כבר נסעתי ללונדון, שם למדתי בבית הספר למנהל עסקים תכנון אסטרטגי ופיתוח עסקי. עשיתי תואר שני נוסף במימון באוניברסיטת תל אביב, וגם סיימתי את תוכנית המנהלים PON של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד.

כיום, כמי שמובילה תעשייה גלובלית, אני יודעת עד כמה העולמות שלמדתי שלובים זה בזה. הכימיה היא הבסיס של הטבע ושל החיים - מתהליכים בגוף האדם, דרך תרופות, מזון וחקלאות ועד לעולמות הקוסמטיקה, הריח ותוספי התזונה. הניהול מאפשר להפוך את הידע והמדע למוצר ולאחר מכן לבנות ממנו תעשייה. החיבור המנצח בין מדעים ומנהל עסקים מאפשר לי להיות מעורבת גם בשלב הרעיון והפיתוח וגם בשלבי המכירה והשימוש במוצרים. אני מאמינה שהשילוב הזה יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

לצד כל אלה, חשוב לי לומר כי תמיד הייתה בי סקרנות גדולה לרפואה. בעיניי זה לא עוד מקצוע, אלא ייעוד ודרך חיים. רפואה נוגעת ישירות בחיים עצמם, בדיני נפשות, ויכולה לשנות גורל של אדם ברגעים מכריעים. אין שליחות נעלה מזו.

העצה שלי: השילוב המנצח בין מדעים ומנהל עסקים יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

רועי צזנה

חוקר עתידים

מה הייתי לומד היום? הנדסה מכל סוג בשילוב מסלול הומניסטי

רועי צזנה / צילום: איל יצהר

למדתי ביולוגיה בטכניון מהסיבה הפשוטה שזה כמעט התואר היחיד שהציונים שלי אפשרו לי להתקבל אליו. אבל בזמן הלימודים עקבתי אחרי הפוסטרים הפזורים בקמפוס, שמפרסמים הרצאות של פרופסורים אורחים מחו"ל, של דוקטורנטים שמציג את התזה שלהם ועוד. אמרתי לעצמי - למה אני כאן אם לא כדי ללמוד? הלכתי לסמינרים מכל הסוגים, ואת שיעורי הבית שלי עשיתי מאוחר יותר, עד חצות.

על האסטרטגיה הזאת אני ממליץ לכולם. העולם זז קדימה כל כך מהר, אז אתה חייב להיות רחב אופקים. אם נכנסת לאוניברסיטה ללמוד נושא מסוים, אין סיבה לעצום את העיניים לכל שאר הדברים שקורים בעולם, בדיוק להפך. טוב להתרחב, להסתכל על מה עוד שיש מסביב ולנסות כל הזמן להבין איך הדברים מתחברים ביחד. המיינדסט הזה הוא שהביא אותי למקום שבו אני היום.

ובאופן רשמי - הייתי ממליץ ללמוד מצד אחד הנדסה, כל הנדסה שהיא, כי גם אם הטכנולוגיה מתקדמת ויכולה לעשות כמעט כל מה שבני אדם יכולים, הרי שהנדסה מלמדת לחשוב בצורה מדויקת, להשתמש בכלים ביקורתיים וכך להתמודד גם עם עתיד לא צפוי. את זה כדאי לשלב במסלול הומניסטי של פילוסופיה, מוזיקה, ספרות או פסיכולוגיה. הסיבה לשילוב עם ההומני היא שהעולם עומד להיות מבוסס על רעיונות חדשים. לעיתים קרובות אפשר לזהות בעיות או הזדמנויות לשינוי רק כשמשלבים תחומים שונים.

העצה שלי: העולם זז מהר. כשאתם נכנסים לאקדמיה, הסתכלו סביב. נסו להתרחב מעבר לתוכנית שבחרתם, ללמוד עוד דברים ולהבין איך הם מתחברים ביחד.

אבנר סטפק

מבעלי מיטב בית השקעות

מה הייתי לומד היום? ניהול ותקשורת

אבנר סטפק / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי באוניברסיטת תל אביב בחרתי כבר בגיל 15. זה היה רגע לפני שהייתי צריך לבחור מגמה בתיכון אהל שם, ורציתי להבין אילו ציוני בגרות ופסיכומטרי אני צריך כדי להתקבל לחוגים ניהול ותקשורת. אני ילד שנולד לתוך שוק ההון. אבא שלי, צבי סטפק, הקים את בית ההשקעות מיטב ואני עבדתי בו עוד כשלמדתי בבית הספר היסודי. ידעתי שאת החלק הפרקטי יותר לעבודה אקבל מהחוג לניהול, ואת החלק שיותר עניין אותי אקבל בתקשורת. לא הייתה לי שום כוונה להיות עיתונאי, מגיש או פרסומאי, אבל זה עניין אותי אז וגם היום.

בדיעבד אני מרגיש שפגעתי בול. כן, יכולתי גם ללמוד עבודה סוציאלית (אני כזה גם ללא רישיון) או אופנה (התחום האהוב עליי) וכנראה שגם אז היה לי טוב בחיים. עם זאת, אם אני צריך לסייע לצעירים שמתלבטים לגבי לימודים כיום, יש לי כמה טיפים.

יש מעט מאוד מקצועות יישומיים באקדמיה, בגדול אלה רפואה, מדעי המחשב וחלק ממקצועות ההנדסה. יותר מ־90% מהחוגים האחרים לא מתיימרים לייצר לכם קריירה: רוב מי שלומד משפטים או חשבונאות לא יהיה עורך או רואה חשבון וכך גם לגבי אלה שלומדים פסיכולוגיה. אני מניח שבאשר למדעי המדינה, סוציולוגיה ופילוסופיה המסר אפילו יותר אינטואיטיבי. התואר הראשון הוא נייר הכרחי בדרך לרוב התפקידים במשק, ולכן, אם אתם לא מקרב אותם 10% שרוצים להיות רופאים או מהנדסי בניין, תבחרו ללמוד פשוט את מה שאתם אוהבים.

אל תשקיעו בציונים, תשקיעו בעבודה. אין פרמיה על הצטיינות בלימודים, כמעט להפך. כשאני רואה מצטיין דיקן בקורות החיים אני מניח שמדובר בפריבילג שיכול להרשות לעצמו פחות לעבוד ויותר להשקיע בלימודים. תמיד אעריך יותר את מי שמלצר, עבר כמאבטח, שירת לקוחות במוקד או בכל תפקיד אחר, במקביל ללימודים. ככל שתקדימו להיכנס לשוק העבודה, ככה תגיעו רחוק יותר בהמשך.

העצה שלי: תלמדו מה שאתם אוהבים, איפה שאתם רוצים. מה שיותר חשוב - תעבדו בזמן התואר.

יפעת אורון

שותפה ומנכ"לית בלקסטון ישראל

מה הייתי לומדת היום? לימודים כלליים, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ו־AI

יפעת אורון / צילום: יורם רשף

למדתי לתואר ראשון בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון כחלק מעתודה אקדמית, וזה אפשר לי לפתח קריירה במפא"ת שבמשרד הביטחון. הלימודים סיפקו לי כלים יישומיים להבנת תהליכים מורכבים, ניתוח נתונים, אופטימיזציה של מערכות ועבודה עם טכנולוגיה ואנשים. הם הקנו לי גם חשיבה מערכתית שמאפשרת לראות את התמונה הגדולה ולתרגם רעיונות למציאות.

התואר השני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב העביר אותי מהקריירה הצבאית לאזרחות, ופתח בפניי את הדלת לוול סטריט. הוא סיפק לי הבנה מעמיקה במימון, אסטרטגיה וניהול גלובלי, ויצר עבורי את הבסיס להתחיל את דרכי בבנק ההשקעות הגדול בעולם ג'יי.פי מורגן.

אבל אם הייתי מתחילה את הקריירה שלי היום, הייתי בוחרת מסלול רחב יותר. העולם השתנה, וכך גם היכולות הדרושות בו להצלחה. הייתי מתחילה בלימודים כלליים, כי רוחב הדעת הוא שמאפשר לחבר בין תחומים שונים ולחשוב בצורה יצירתית. לצד זאת הייתי משלבת מדעים מדויקים עם מדעי הרוח. המדעים מטפחים חשיבה אנליטית ובחינה ביקורתית של רעיונות, ואילו מדעי הרוח מעמיקים את ההבנה של אנשים, חברות ותרבויות.

הייתי מקפידה גם להרחיב את הידע על העולם: כלכלה, גיאופוליטיקה, היסטוריה ופילוסופיה. בעידן הגלובלי שלנו הבנת הכוחות שמעצבים שווקים וחברות היא לא מותרות, אלא תנאי בסיסי.

ומעל לכול הייתי שמה דגש מיוחד על טכנולוגיה, בעיקר על בינה מלאכותית. היום, בכל תחום - עסקים, מדע, רפואה או אמנות - AI משנה את כללי המשחק.

העצה שלי: מי שילמד לרתום את הבינה המלאכתותית לא רק ככלי טכני, אלא גם באופן אסטרטגי ויצירתי, יחזיק ביתרון מכריע כאדם תורם, משפיע ויצרני.

פרופ' דוד הראל

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים

מה הייתי לומד היום? מתמטיקה ומדעי המחשב

פרופ' דוד הראל / צילום: מיכל פתאך

במקור בכלל תכננתי ללמוד מתמטיקה ולשון, אבל אז, ב־1971, הושק לראשונה המסלול למדעי המחשב בתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, ובחרתי בו לצד המתמטיקה, ואני לא מצטער על כך לרגע. זו קומבינציה מנצחת שפותחת דלתות גם לאקדמיה וגם להייטק. אפשר להגיע ממנה לעיסוק בביולוגיה מערכתית ובביו־אינפורמטיקה.

המשכתי לתואר השני באוניברסיטת תל אביב, תחילה במתמטיקה ואז בתיאוריה של מדעי המחשב, וזה התחום שבו עשיתי את הדוקטורט ב-MIT. עם השנים יצא לי גם ליישם את הידע הזה בעבודה בתחום הביולוגיה החישובית, הכימיה החישובית (דרך פרויקטים על חוש הריח) ולאחרונה גם בשפה ובבלשנות. הכול בזכות המתמטיקה, שנמצאת בבסיסם של הדברים.

אם הייתי מתחיל ללמוד עכשיו הייתי עושה שוב את אותה הבחירה בדיוק, וזה גם המלצתי לסטודנטים שמתחילים ללמוד בימים אלה. אמנם הבינה המלאכותית עולה ופורצת ומתעצמת, ואפשר לעשות איתה המון דברים, אך זו שגיאה לתלות הכול בה. הבסיס של מדעי המחשב הקלאסיים חשוב מאוד להבנה ועיסוק בתחומי טכנולוגיה רבים, ובהם גם הבינה המלאכותית.

העצה שלי: אל תתפתו לתוכניות שעוסקות בבינה מלאכותית בלבד. למדו את הבסיס - עליו הכול בנוי.

אורית בנבנישתי

מנכ"לית קבוצת תיגבור

מה הייתי לומדת היום? מסלול רב־גוני כמו מחשבים ומנהל עסקים

אורית בנבנישתי / צילום: מורג ביתן

אנחנו כל הזמן מוקפים במספרים ובתפיסות עולם שונות, ולכן בחרתי ללמוד תואר ראשון בסטטיסטיקה ותואר שני בחקר ביצועים, שניהם באוניברסיטת תל אביב. הלימודים נתנו לי כלים חזקים מאוד מול המציאות הזאת. למשל, אני נוטה להסתכל על דברים כיום דרך תרשימי זרימה, והיום החומר שמלמדים בחקר ביצועים הרבה יותר פרקטי ממה שהיה בתקופתי.

בשלב מסוים החלטתי ללמוד גם תואר ראשון במשפטים. אני זוכרת שאמרתי לכל מי שהיה סביבי: אם אתם רוצים להתקדם לניהול, זה תואר חשוב. הרי בסוף כמעט כל דבר בעולם התעסוקה קשור לחוזים: חוזי עבודה, חוזים מול לקוחות, מערכות יחסים עסקיות.

אם הייתי מתחילה ללמוד היום לא חושבת שהייתי בוחרת שוב בסטטיסטיקה. יש כיום מגוון עצום של תחומי לימוד שמאפשרים לשלב, למשל מחשבים עם מנהל עסקים. הייתי בוחרת במסלולים יותר רב־גוניים, שמציעים מניפה רחבה יותר של אפשרויות לעתיד ופותחים יותר דלתות בקריירה.

העצה שלי: יש היום אג'נדה שלפיה לפעמים אפשר להצליח גם בלי דרך אקדמית, אבל אני מאמינה שלימודים עדיין חשובים מאוד. תארים נותנים לא רק ידע מקצועי, אלא גם כלים בסיסיים ללמידה: איך להתבטא, איך לפתור בעיות ואיך לעבוד בצוות.

הנאדי סעיד

מייסדת ומנכ"לית Sensai

מה הייתי לומדת היום? מתמטיקה ופיזיקה

הנאדי סעיד / צילום: כדיה לוי

למדתי חשבונאות, מימון ויזמות, עם התמחות מעשית בתעשיית התרופות, ההייטק והפיננסים.

אם הייתי מתחילה ללמוד באוניברסיטה היום, הייתי שוקלת כדי להרחיב את האופק התעסוקתי שלי. שני התחומים הראשונים הם מתמטיקה ופיזיקה, מכיוון שהם עומדים בבסיס ה־AI ולמידת המכונה. הביקוש לאנשים בעלי ידע מתקדם במתמטיקה ופיזיקה גבוה בשוק הזה.

עם זאת, אם את הבחירה שלי בלימודים היו מנחים התשוקה והעניין, הייתי לומדת קיימות. לפי דוח עבודות העתיד ל־2025, שפרסם פורום כלכלת העולם (world economic forum), הסתגלות לשינויי האקלים הוא הטרנד השלישי ברמות ההשפעה בתחום. זה גם נושא שתואם את האמונות האישיות שלי בנוגע לחשיבות הקיימות.

כולנו עסוקים במעקב אחרי הטרנדים ב־AI, אך חשוב לזכור שהכוח הדוחף מאחורי הכלים הוא אנשים, ומקצועות כמו חינוך, סיעוד, טיפול ועבודה סוציאלית הם בין החשובים ביותר, וגם אלה שצפויה בהם גדילה משמעותית.

העצה שלי: כל תחום שתבחרו חייב לכלול רמה בסיסית של טכנולוגיה ואוריינות עסקית.

איציק קרומבי

מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב

איציק קרומבי / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי התחלתי בישיבה - שש שנים שבהן עסקתי רק בלימודי קודש מהבוקר עד הלילה. זה היה מאתגר מאוד, אבל גם נתן לי הרבה סיפוק והקנה לי יכולת למידה והתמדה. אבל אז החלטתי לאתגר את עצמי, נסעתי לכולל קטן בערד ועשיתי הסמכה לרבנות, עם מסלול מוגדר מראש ומבחני ידע חיצוניים. זה הכין אותי לקראת הלימודים באקדמיה.

כשהחלטתי ללמוד תכנות לא באמת היה לי רקע והבנה לקראת מה אני הולך וגם לא הייתה לי תעודת בגרות. חיפשתי את המסלול המהיר ביותר בשבילי והגעתי ללימודי המשך של הטכניון. השקעתי גם בלמידה עצמית עם ספרים והרבה תרגול, והצלחתי להשתלב בחברות הייטק, עד שיצאתי לדרך עצמאית, הקמתי סטארט־אפ עם שותפים, גייסנו כסף, הגענו לשוק מהר, ואחרי שלוש שנים מכרנו את החברה.

אלא שאז לראשונה שאלתי את עצמי אם זה בכלל המקצוע שאני רוצה, אם נועדתי לשבת לכתוב קוד כל החיים, ואם לימודי התכנות היו נכונים עבורי, ואז, במקום לעשות תואר נוסף בתחום ההנדסה והטכנולוגיה, עשיתי את הצעד הכי לא צפוי שיש והתחלתי תואר בחינוך ומחשבת ישראל.

מאז שעזבתי את ההייטק, אני עוסק בשילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה. בתפקידי כחבר בוועדת היגוי של המועצה להשכלה גבוהה אני משקיע הרבה מאמצים לא רק בשלב הלימודים האקדמיים, אלא גם בתוכניות ייעוץ והכוונה, שיאפשרו לצעירים החרדים לבחור את המקצוע הנכון עבורם.

אם הייתי צריך להחליט מה ללמוד היום, הייתי כנראה בוחר שוב במדעי המחשב. אבל אני חושב שצעירים צריכים לשאול אם המקצוע הנלמד יאפשר להם קריירה מקצועית טובה יותר או פחות. לבני אדם יש ערכים, שאיפות, מחשבות ורצונות, הם לא מכונות שצריכות לייצר ערך טכני כל הזמן.

העצה שלי: אדם צריך לשאול את עצמו אילו דפוסי מחשבה הוא יפתח ואיזה ערך מוסף הוא יביא לעצמו ולאחרים, וכך לבחור את המסלול האקדמי.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"