גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי

כסף, פוליטיקה וטרנדים חולפים מניעים את התעשייה סביב פרס הנובל בכלכלה ● איך זה עובד, כמה מרוויחים הזוכים, ומי הישראלי שהוזכר כמועמד? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת ההכרזה על הנובל בכלכלה מחר

האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY
האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

מחר (ב') יוכרז הזוכה בפרס נובל בכלכלה, ועד אז תעשיית ההימורים פורחת. אפילו יש שם ישראלי אחד ברשימה. הפרס הזה אמנם לא נכלל בצוואה המקורית של אלפרד נובל ונוסד רק ב־1968 על ידי הבנק המרכזי של שבדיה, אבל הוא עדיין נחשב היוקרתי ביותר בתחום הכלכלה. הוא גם שווה לא מעט כסף, ולא רק משום סכום הזכייה עצמו, אלא גם בעקבות ההרצאות והמינויים שמגיעים בעקבותיו. תעשייה שלמה, שספרים נכתבו עליה, משמנת את גלגלי הפרס. בדקנו איך היא עובדת.

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה, היא הזוכה בפרס נובל לשלום
פרס הנובל בפיזיקה מוענק לשלושה חוקרים שגילו תופעות קוואנטיות במעגלים חשמליים

הכסף: הדרך למיליונים הבאים סלולה

הזוכה בפרס נובל לכלכלה יקבל 11 מיליון קרונות שבדיות, שהן כ־1.2 מיליון דולר. הסכום הזה יכול להתחלק בין שלושה זוכים לכל היותר. מתחילתו של הפרס ועד 1991 חלה שחיקה בערך הכסף, ואז נעשה צעד כדי להחזיר אותו לערך המקורי, והיום הוא נשמר פחות או יותר. ב־2024 הוא אף היה גבוה במעט מערכו המקורי.

ומה לגבי הפינוקים שמעבר לפרס הרשמי? כלכלנים מבית הספר לכלכלה של לונדון בדקו מה קרה לחיפושי גוגל של זוכה הפרס ב־2012, אלווין רות', וגילו שמספר תוצאות החיפוש של שמו צמחו בתוך ימים ספורים מהכרזת הזכייה מכמה מאות אלפים למיליונים. רות' הוא דוגמה מעניינת משום שעוד לפני הזכייה היה לו בלוג פופולרי לכלכלה, והוא גם נתן שירותי ייעוץ וראיונות רבים. בכל זאת, הפרס הזניק את רמת העניין התקשורתי בו פי 25.

כך קרה גם לזוכה השני באותה שנה, לויד שייפלי, אם כי מספר הערכים הכולל שלו נשאר נמוך יותר, כנראה משום שהיה קצת פחות פופולרי וחובב תקשורת מלכתחילה.

מחקר נוסף הראה שמספר הציטוטים של מאמרי הזוכים, שנכתבו לפני הזכייה, עלה באופן משמעותי. כלומר, אותו מאמר זוכה להערכה אחרת אחרי הזכייה בנובל. כמו כן, ניכרת זליגה של רעיונות הזוכים לדיסציפלינות אחרות, שאינן כלכלה.

קשה להעריך במדויק את תרומת הפרס להכנסות הזוכה. במקרים שבהם התפרסם תג מחיר להרצאות נובליסטים לכלכלה, הוא עמד בד"כ על 100-50 אלף דולר להרצאה. חברות בוועדה המייעצת לחברה מסוימת יכולה להניב הכנסה של 50-10 אלף דולר בשנה, או שברי אחוזים ממניותיהם של סטארט־אפים. כך, הנובל יכול לייצר מיליונרים, אבל הם יצטרכו לעבוד בזה. עבור נובליסטים בכלכלה, מינוי בקרן הון סיכון או בבנק השקעות מרכזי יכול להעלות את ההכנסות באופן משמעותי.

בן 67 ואמריקאי: למי יש סיכוי לזכות?

כשחושבים על נובל בכלכלה חושבים בדרך כלל על זוכים כמו דניאל כהנמן או ריצ'רד ת'אלר, שעסקו בנושאים רלוונטיים לחיי הפרט ותקשרו את רעיונותיהם לציבור, ולכן היו מוכרים עוד לפני הזכייה. אבל הם יוצאי הדופן שמעידים על הכלל. לרוב, הזוכים אינם מוכרים למי שאינו עוסק בתחום.

בדרך כלל יעברו 20 שנה ויותר מפרסום המאמרים שלבסוף יזכו אדם מסוים בפרס לבין קבלתו בפועל. הגיל הממוצע של הזוכים הוא 67, וזהו התחום הגברי ביותר בין פרסי הנובל. רק שלוש נשים זכו בו עד היום, מתוך 69 סך הכול. בשנים האחרונות ניכר מאמץ לתת תשומת לב רבה יותר למועמדות פוטנציאליות. כך, ב־2019 וב־2023 זכו אסתר דופלו וקלודיה גולדין בהתאמה. גולדין הייתה זוכה יחידה באותה השנה.

לא רק נשים חסרות, אלא גם ייצוג למדינות שאינן ארה"ב. 56% מהזוכים בפרס נובל לכלכלה נולדו בארה"ב, 26% נולדו במדינות אחרות אך העבודה שזיכתה אותם בפרס נעשתה בארה"ב. רק 18% מהזוכים לא קשורים בארה"ב כלל. זהו הפרס המוטה ביותר לטובת ארה"ב בין כל פרסי הנובל.

לפי מחקר של חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ומישיגן בארה"ב ומאונ' צינגחוואה בסין, בעוד שהזוכים בקטגוריות אחרות נעשו מגוונים יותר עם השנים, בכלכלה התרחשה מגמה הפוכה - הריכוזיות לא רק גבוהה, היא מתגברת. ב־30 השנים האחרונות 50% מהזוכים הגיעו משמונה אוניברסיטאות בלבד: הרווארד, MIT ואוניברסיטת שיקגו היו הדומיננטיות ביותר, ואחריהן סטנפורד, פרינסטון, ייל, ברקלי וקולומביה.

הישראלים שזכו בפרס הזה לאורך השנים הם גם אמריקאים. רוברט ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית הוא אמריקאי במקור. דניאל כהנמן היה ישראלי במקור, אך אמריקאי במשך רוב תקופת פעילותו ככלכלן. ג'ושוע אנגריסט הוא אמריקאי שבילה כמה שנים בישראל.

והיהודים? הסטטיסטיקה מדהימה למדי. יהודים זכו בכ־40% מפרסי הנובל בכלכלה (פי 16 משיעורם באוכלוסיית ארה"ב). זהו הפרס המוטה ביותר לטובת יהודים בין פרסי הנובל. בפיזיקה שיעורם כ־25%, ובכימיה 19%.

האג'נדה: קפיטליסט וטוב לו

הדומיננטיות האמריקאית בקרב הזוכים מרמזת, שלא לומר זועקת, שפרס נובל לכלכלה מכיר בשוק חופשי ובקפיטליזם כצורת הכלכלה הנכונה היחידה. בשנים האחרונות אמנם ניתנו פרסים על מחקרי נשים בשוק העבודה או על התמודדות עם עוני, כלומר, נעשה ניסיון לתת מקום לסוגיות סוציאליות יותר, אולם ב־2024 ניתן הפרס לחוקרים שבחנו אילו ממשלות יוצרות שגשוג רב יותר, ואחת העבודות שצוטטה בהרחבה בטיעונים לפרס עסקה בשאלה מדוע יישוב מסוים בארה"ב משגשג יותר מיישוב מקסיקני בצד השני של הגבול. קשה להיות יותר פרו־אמריקאי מזה.

הבחירה באותם חוקרים, שעבודתם העלתה על נס כלכלות חופשיות ודמוקרטיות, עורר ביקורת. נטען שוועדת הפרס ניסתה להעביר מסר לעולם שהולך ונעשה פחות דמוקרטי, וגם אם המסר חיובי או אפילו מוכח אמפירית (וגם על רמת ההוכחה יש ויכוח), זו לא אמורה להיות הסיבה להחלטה על הפרס.

שאלת האג'נדה נדונה עוד קודם לכן בספר שיצא לאור ב־2016, The Nobel Factor. הכותבים, ביניהם הישראלי פרופ' אבנר עופר מאונ' אוקספורד, טענו שהפרס נולד מלכתחילה כדי "ליידד" את השבדים הסוציאליסטים עם רעיון הכלכלה החופשית.

עופר אף הסביר בעבר כי "כל הדיסציפלינה הכלכלית האורתודוקסית הנלמדת בביה"ס לכלכלה באוניברסיטה היא גישה כלכלית־פוליטית הנוטה ימינה, לכיוון שמרני. הכלכלנים עצמם הם בעלי דעות פוליטיות־כלכליות שונות, אולם המודלים הכלכליים מניחים הנחות יסוד לגבי טבע האדם, שמובילות למסקנות שמרניות וימניות. הגישה הסוציאל־דמוקרטית נחקרת פחות באקדמיה ובעיני אקדמאים רבים אינה נחשבת לכלכלה. עם זאת, היא מיושמת בשטח ורוב מדינות העולם מנהלות על פיה לפחות חלק מהכלכלה שלהן".

בספר נטען גם שבעוד שבשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת נשמר לפחות איזון מסוים בין בחירה בכלכלנים ליברלים לכלכלנים שמרנים, בסוף שנות ה־80 ובתחילת שנות ה־90, במקביל לנפילת הגוש הקומוניסטי, ניתן הפרס לרצף של כלכלנים שמרנים. אלה שנים שבהן הייתה גם ועדת הפרס שמרנית יותר. ב־1994, הפרס נעשה מגוון יותר.

זהות הזוכים מעידה גם על השינוי שחל בתחום הכלכלה. לפי כתבה שפורסמה ב"אקונומיסט" ב־2021, עד שנות ה־90 רוב הפרסים ניתנו על מחקרים תיאורטיים, ואילו היום הרוב המוחלט ניתן על עבודה אמפירית.

ההימורים: ישראלי לרגע בבורסת השמות

בבלוג "הומו אקונומיקוס" ממליץ הכותב ניקולס דקר על פרופ' אריאל פייקס מהרווארד, יליד קנדה שעשה את התואר הראשון והשני שלו באוניברסיטה העברית. פייקס כבר זכה בפרס של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנחשב מנבא לנובל, על בניית מודלים שיעריכו דפוסי ביקוש וקיבולת ייצור. באמצעות מודלים כאלה, קובעי מדיניות יוכלו למשל להחליט אם לאשר מיזוג בין שתי חברות גדולות, או כיצד לתמרץ בתי חולים כדי לוודא נגישות גבוהה של רופאים לאוכלוסייה.

חברת Clarivate (תומסון רויטרס לשעבר) מפרסמת בכל שנה לקראת הנובל את "פרס הציטוטים" שלה למדענים המצוטטים ביותר בתחומם. זהו מדד שאמור להיות אובייקטיבי יותר, אך אינו בהכרח מנבא נובל. השנה, מדד זה הניב כמה חוקרים שעוסקים בממשק בין כלכלה לתרבות, עם הטיה סוציאליסטית יותר. ביניהם דיוויד אוטור ולורנס כץ, שחוקרים בין היתר אי־שוויון וייצוג אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה ואת האופן שבו טכנולוגיה משנה את השוק הזה; מריאן ברטרנד וסנדהיל מאוליינת'ן שניסוייהם הראו מנגנוני אפליה שונים בשוק העבודה; וניקולס בלום, החוקר השפעת אי ודאות כלכלית על השקעות וצמיחה.

עוד כתבות

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

עסקת שיא בחריש / צילום: Locktyevarchviz

קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

פנטהאוז ביישוב חריש, בן 6 חדרים בשטח של 211 מ"ר, עם מרפסת בשטח 185 מ"ר ובריכה, נמכר ב־5 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז בקומה ה־27 במגדל הגבוה ביותר שנבנה ביישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

"דברים מוזרים קורים בסין": מה הפיל אמש את השווקים, ואיך ממשיכים מכאן?

הבורסה האמריקאית סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע עם ירידות חדות במיוחד ● הסיבה: עימות חדש-ישן בין ארה"ב לסין, שכולל איומים בהטלת מכסים גבוהים ● המניות שנפלו, הבודדות שעלו, ואיך כל זה קשור לנסיגה הפתאומית של השקל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 2%, המניות הדואליות נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.4%, מדד ת"א 90 עלה בכ-0.2% ● מדד הטכנולוגיה איבד כ-2.5%, בהובלת מניות השבבים הדואליות נובה, קמטק וטאואר ● וול סטריט סיכמה את היום הגרוע ביותר מאז אפריל, בעקבות איומו של טראמפ להטיל מכסים של 100% על סין ● השקל נחלש בסוף השבוע בכ-1.5% מול הדולר לרמה של 3.3 שקלים. גם מחירי הנפט והקריפטו צנחו בחדות

מימין: דניאל בר אל, אורן הולצמן, ג'ון סבינו / צילום: שלומי יוסף, באדיבות איל מקיאז', מתוך אתר לייבפרסון

הישראלית שצללה בכ-25%, וזו שנפגעה מפרסום דוחות של המתחרה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסופ"ש ● חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נחלשה במעל 10%, בעקבות תוצאות חלשות של מתחרה בתחום ● לייבפרסון צנחה בכ-25%, והחברה עדכנה על כוונתה לבצע איחוד הון ● וחברת האוטוטק REE מבקשת תוספות שכר לבכיריה

התרחישים האופטימיים לכלכלה / צילום: Shutterstock

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל

ההסכם ההיסטורי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה עם זינוק חד במדדים המובילים בשווקים - וזה יכול להיות רק השלב הראשון ● מתחום התשתיות, דרך התעופה ועד לענף ההייטק: גלובס משרטט 7 תרחישים אופטימיים ביותר שעשוי ההסכם להניב לכלכלה הישראלית

חוף נחשולים / צילום: Shutterstock

חול כמו בסהרה ומים כמו בתאילנד: החופים היפים ביותר בישראל והתוספת הקולינרית

שלוחה חדשה של מותג מיתולוגי ובייקרי חלומי ● דיונות זהובות ומוסד שיפודים ● מפרצונים תכולים וקפה ● והספוט שחייבים קשרים כדי להיכנס אליו ● ארבעה חופים מרהיבים ומשהו טעים ליד

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

טויוטה קורולה קרוס / צילום: יח''צ

לטויוטה יש גרסה היברידית משודרגת. בדקנו האם היא משתלמת

בגרסה החדשה, משפרת הקורולה קרוס כמה נקודות, כמו נוחות הנסיעה ובידוד הרעשים ● במחיר התחלתי של 180 אלף שקל, מצפה לה תחרות עיקשת מול מקבילות, מרווחות ומאובזרות, תוצרת סין ● מבחן דרכים

מריה קורינה מצ'אדו / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה, היא הזוכה בפרס נובל לשלום

אחרי ציפייה דרוכה בשבועות האחרונים, פרס נובל לשלום מוענק היום לפוליטיקאית מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת אופוזיציה בונצואלה, חברת האסיפה הלאומית של ונצואלה לשעבר ולוחמת דמוקרטיה ● בשנה האחרונה, מצ'אדו סבלה מאיומים ונאלצה לחיות במחבוא - עדיין בונצואלה, ובכך העניקה השראה למיליוני אנשים

שלט תמיכה בנשיא טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"זהו יום טוב, יום נפלא, אולי הכי טוב שהיה אי־פעם": חוקרים מגלים את סודות השפה הטראמפית

עם אוצר מילים שילד בכיתה ה' יכול להבין, נאומיו של נשיא ארה"ב מצליחים לרתק אליהם מיליונים ● בלשנים מנסים לפצח את שפת ה"אנטי־נאום" שלו ולענות על השאלה עד כמה היא אפקטיבית

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"יש אזורים בראשון לציון שבהם מתפשרים יותר": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים?

דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.59 מיליון שקל אחרי שעמדה כשלושה שבועות בלבד על המדף ● "מרכז ומערב העיר עובדים עדיין חזק, ויש ביקוש לדירות באזורים האלו", אמר המתווך בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

סין מגיבה להאשמות האמריקאיות נגדה. האם בכל זאת תתקיים פגישה בין הנשיאים?

בתגובה להאשמות מצד ארה"ב בדבר כפייה כלכלית, סין טוענת כי החלטתה להטיל מגבלות יצוא חדשות על מתכות נדירות היא "צעד לגיטימי" בהתאם לחוק הבינלאומי ● דובר משרד המסחר הסיני: "מדובר במנגנון פיקוח, לא באיסור יצוא"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדים בתל אביב. העיר עדיין מובילה את הטבלה / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת

קצב הוספת פרויקטים חדשים של משרדים במחצית הראשונה של השנה היה הנמוך מאז 2016 - לעומת התחלות בנייה של שטחי מסחר, תעשייה ואחסנה, שם המספרים גבוהים מאוד ● בתל אביב, לאורך כל המחצית הראשונה של השנה, החלה בנייתם של כ־38 אלף מ"ר משרדים בלבד ● לעומת זאת, גמר הבנייה בסקטור המשרדים בשיא כל הזמנים ● ולאיזה מקום מפתיע הגיעה נתיבות בטבלת התחלות הבנייה?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מציג - כמה שווה להישאר במדד ת"א 35

מניית דמרי ירדה מעט לאחר שדיווחה על גיוס של יותר מ־400 מיליון שקל, במהלך משולב של הפחתת מחיר אופציות והקצאת מניות פרטית להראל ● המהלך נועד להקפיץ את שווי השוק של החברה כדי למנוע את הדחתה ממדד ת"א־35, אך ימי המסחר הקרובים יקבעו אם הניסיונות צלחו ● בינתיים, הראלי של חברות הבנייה נמשך

המניות שיעלו בעקבות ההסכם ואלו שירדו / צילום: שוק ההון והשקעות

עם עלייה של מעל 100%, בשוק מסמנים הזדמנות דווקא בסקטור מפתיע

החתימה על ההסכם לסיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים שלחה את הבורסה בת"א לשיאים חדשים ● מנהלי ההשקעות מעריכים שחברות הנדל"ן והתקשורת ירוויחו בגדול מהיום שאחרי המלחמה, בעוד שלהיטי הבורסה - אל על והמניות הביטחוניות - עלולים לאבד גובה ● וגם: איפה כדאי לשים את הכסף?

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

גם ג'ארד קושנר ופיטר ת'יל בפנים: עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים