גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם ג'ארד קושנר ופיטר ת'יל בפנים: עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

מצידו של ארגון הטרור חמאס, טבח ה־7 באוקטובר נועד, בין השאר, לחבל בהסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה - מטרה שהושגה לבינתיים, כאשר הסעודים מנהלים בחודשים האחרונים קרב מאסף יחד עם צרפת להכרה בינלאומית חד צדדית במדינה פלסטינית.

"המתווכות שגרמו לאירוע הזה לקרות": מה עומד מאחורי החזית המזרח־תיכונית?
ביי ביי חות'ים? האם נגמר עידן ההשכמות הליליות
טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס

בו בזמן, בית המלוכה הסעודי ממשיך ליהנות מקשרים כלכליים פורחים עם ארה"ב, לחזק את מעמדו כמעצמת AI עם השקעת עתק של אנבידיה ואמזון בהקמת חוות שרתים בממלכה, בכלל זה מיזמים משותפים עם מקורביו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

האחרון שבהם מדגיש את היקף המגמה - עסקת מינוף מהגדולות שנעשו אי פעם לרכישת ענקית הגיימינג האמריקאית, יצרנית משחקי פיפ"א, אלקטרוניק ארטס (EA), לפי שווי של 55 מיליארד דולר.

קרן העושר הסעודית (PIF) בצירוף הקרנות האמריקאיות אפיניטי של ג'ארד קושנר (שבה מושקע בעיקר כסף סעודי), וקרן סילברלייק המקושרת לאיחוד האמירויות, יממנו חלק משמעותי מתוך עסקת הרכישה הזו, שמטרתה להפוך את סעודיה למעצמת גיימינג וספורט.

האם בשלב כה מוקדם של המשא־ומתן בין ישראל לחמאס - עוד מבלי לדון ביום שאחרי המלחמה - ניתן לראות את הסכם הנורמליזציה באופק?

מנוף ההון

הדס לורבר, ראש פרויקט ישראל-ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, וראשת המכון לבינה מלאכותית אחראית ב־HIT, רואה במעורבות הגוברת של קושנר ושל ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר בבנייה מחדש של רצועת עזה ובעיצוב המציאות השלטונית והאזרחית בה אחרי המלחמה כסימן מבשר טובות גם באשר לתהליך מול סעודיה.

"הסעודים והאמירויות מעוניינים לקחת חלק בתוכנית השיקום של עזה, שמעבר לפירוזה והפקדתה בידי ממשל טכנוקרטי המבוסס על כוחות מקומיים בגיבוי ערבי, אמורה להפוך - על פי בלייר וקושנר - לעיר של סטארט־אפים פטורה ממס, שבה פזורות חוות שרתים לעיבוד ענן ובינה מלאכותית ובמרכזה מפעל של טסלה שבו יעבוד כוח אדם מקומי וזול. התוכנית מקבלת עידוד גם ממספר מיליארדרים, כמו פיטר ת'יל או לארי אליסון שמחפשים אזורים חדשים פטורים ממס ורגולציה פשוטה, כשהאחרון מוכן גם להשקיע בתוכנית 350 מיליון דולר".

טראמפ מעוניין לקדם יציבות אזורית, אך נורמליזציה מלאה עם סעודיה עדיין נתונה למגבלות פוליטיות ולדרישות פלסטיניות, טוענת לורבר. "לכן הפתרון כעת הוא מודל מדורג - דחיית הכרעה מיידית על סוגיות כמו פתרון שתי המדינות. לפי התוכנית, ישראל עשויה להכיר או לא בשאיפת העם הפלסטיני להגדרה עצמית בעתיד, לאחר תנאים מסוימים שיתגשמו, אבל בשורה התחתונה, בעידן טראמפ: נורמליזציה עם ישראל נתפשת כחלק ממודל שבו הממשל האמריקאי 'שולט' במזרח התיכון דרך מנוף ההון המקומי".

לדבריה, נורמליזציה עם סעודיה, עלולה להיות חלק ממהלך כולל שיכלול גם נורמליזציה עם מדינות כמו אינדונזיה, סוריה, לבנון וכן מדינות מוסלמיות באפריקה.

ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף. המעורבות של קושנר בחזון ליום שאחרי מעמיקה / צילום: ap, Alex Brandon

המוקש הגדול

בעוד לורבר סבורה כי ההישגים האסטרטגיים של ישראל וארה"ב בלבנון, איראן וסוריה, והתמיכה הבלתי מסויגת של טראמפ במהלך המלחמה אף היטיבו את מעמדה של ישראל בעיני מוחמד בן סלמאן, מומחים אחרים סבורים שישראל טרם הצליחה לשקם את אותו המעמד, וכי נורמליזציה עדיין איננה נראית באופק.

ד"ר יואל גוז'נסקי, לשעבר בכיר במל"ל המשמש כמומחה למדינות המפרץ ב־INSS סבור שגם היום הסכם שכזה עדיין רחוק: "ישראל לא השיבה את המעמד שהיה לה טרום המלחמה, וכל עוד אנחנו רק בשעות הראשונות של עסקת חטופים מבלי לדבר על היום שאחרי, אנחנו עדיין לא שם. גם אם החמאס יחתום על פירוקו מנשק ועל פירוז הרצועה, גם אז אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה שבמהלכן כל העולם הערבי הסתכל על ישראל באופן שלילי. דיונים על נורמליזציה ייתקלו בלא מעט שאלות".

"סעודיה פועלת באינטנסיביות לקידום היחסים בין כלל מדינות ערב לישראל, כשהתנאי המרכזי לכך היה ונשאר הקמת מדינה פלסטינית - התעקשות שנובעת לא רק מסנטימנט סעודי חזק כלפי אחיה הפלסטינים, אלא מהנחת יסוד שללא פתרון הבעיה הפלסטינית, או לכל הפחות הנעת תהליך מדיני שיוביל להורדת להבות העימות, האזור ימשיך לשקוע במלחמות והאינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלה ימשיכו להיפגע כתוצאה מכך", אומרת ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ הערביות באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה.

"משקיעים זרים ותיירים לא יגיעו אם הם יחששו לביטחונם האישי או לכספם. אנחנו כישראלים שמחים שפגענו אנושות באויבנו, אבל במפרץ יודעים שלצד הפגיעה באויבים המשותפים עולה משמעותית השנאה לישראל שמשמשת דלק לארגוני ג'יהאד אסלאמיים. לא רק זה, אם נסתכל על ניסיון החיסול בדוחא - מבחינת מדינות המפרץ, וסעודיה בתוכן, ישנו חשש מהותי שמא ישראל תחליט לחסל את אויביה על אדמתן, כפי שעשתה בקטאר ובאיחוד האמירויות".

איפה האנרגיה ממוקדת?

למרות ההישגים בזירה הלבנונית, הסורית והאיראנית, יערי סבורה שמעמדה של ישראל בעיני סעודיה נפגע. "אם לפני ה־7.10 ישראל היא מעצמה צבאית, כלכלית, מדינית וטכנולוגית הרי שכיום היא נראית כמי שנתפסה בחולשתה וכמדינה שנשלטת בידי פלג קיצוני שאיננו מרוסן על ידי המנהיגות, והציבור המפרצי שבעבר היה פחות עסוק בסוגיה הפלסטינית, נחשף בתקשורת הערבית למראות מעזה ורואה היום את ישראל כמדינה כוחנית ואלימה". יחד עם זאת היא אומרת, "הוא מייחס זאת למנהיגות - ובממלכה לא שוללים גם היום הסכם עם ישראל בתנאי של סיום המלחמה והתקדמות בנתיב הדיפלומטי בין ישראל להנהגה הפלסטינית".

גוז'נסקי טוען כי בשלב זה, סעודיה רואה את סוריה כמרחב ההשפעה המרכזי שלה. "בסוריה יש משטר חדש שמקורב מאוד לסעודים, ומתנגד לאיראן, וכחלק מהתחרות על אזורי השפעה בינה לבין איחוד האמירויות וקטאר על השפעה במדינות האזור".

הוא מסכם וצופה כי "סעודיה תיכנס למעורבות בעזה ככל שהיא תראה שהחמאס אכן מתפרק מנשקו, שיש ערבויות אמריקאיות ושהמצב מתייצב".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר