בייראקטר TB2 / צילום: Reuters
מלחמת חרבות ברזל לא פגמה במערכת היחסים העמוקה בין חברות ביטחוניות ישראליות ואמריקאיות, כשהמגמה הזו נמשכת גם לאחר כינון הפסקת האש. בה בעת, צרפת מחזקת את מצרים, ובריטניה מצטרפת לתחרות על השוק הביטחוני ההודי. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
שת"פ ישראלי־אמריקאי בתחום הבינה המלאכותית
חברת ויז'ן ווייב (VisionWave) האמריקאית, שעוסקת בהטמעת בינה מלאכותית ופתרונות אוטונומיים באמצעים אוויריים, ימיים ויבשתיים, חתמה על הסכם שיתוף־פעולה עם חברת PVML הישראלית, שמתמחה בהגנה על מידע רגיש תוך כדי שימוש בבינה המלאכותית. כך מדווח באתר מיליטרי AI. ההסכם מקשר בין האמצעים מתוצרת אמריקאית לבין תשתיות ההגנה של החברה הישראלית.
המערכת מאפשרת לסוכני בינה מלאכותית, או בוטים חכמים, לעבוד ישירות עם נתונים מהשטח - אך ללא הזזה או העתקה של מידע מסווג. ניסויים ראשוניים מצביעים כי השילוב בין החברות עשוי להאיץ את הליך פיתוח המערכת ב־70%, כך שבתום התהליך זו תוכל לתכנן משימות, לעקוב אחרי התקדמותן, ולהגיב בזמן אמת.
המנכ"ל הישראלי של ויז'ן ווייב שהוא ישראלי תושב ונקובר, נועם קניג, סיפר לאתר מיליטרי AI כי הפרויקט המשותף "מספק בסיס להגדרה מחודשת של פעולת המודיעין". החברות מישראל ומארה"ב מעוניינות להתחיל במיזמים משותפים חדשים ב־2026, תוך כדי הרחבת פיילוטים קיימים.
סין רוצה לנגוס בנתח שוק המל"טים של טורקיה
טורקיה אמנם נכנסה לשוק המל"טים רק בשנת 2018, אבל לפי מחקר שביצעה החוקרת מולי קמפבל במרכז CNAS בנושא הסחר במל"טים בין השנים 2023-1995, היא סיפקה יותר מל"טים תוקפים מאשר כל מדינה אחרת (47). לצורך ההשוואה, סין ביצעה 34 אספקות. התחרות מאנקרה, כך לפי אתר דיפנס בלוג, הביאה את המשטר הסיני לרצות לנגוס בנתח השוק הטורקי.
המל"ט הטורקי הנפוץ ביותר בעולם, במדינות שונות מכמעט כל יבשת אפשרית הוא בייראקטר TB2, שעיקר הפרסום שלו נבע מהפעלתו בצבא אוקראינה נגד הפלישה הרוסית. TB2 נמנה על קטגוריית MALE שכוללת מל"טים שמיועדים לגובה בינוני ולמשך פעילות ארוך, ועבור ייעודים אלו מבצעים בתעשייה האווירית של סין (AVIC) ניסויים במל"ט CH-3D.
אין מדובר בהעתקה של TB2, אלא בניסיון סיני לעקוף את הטורקים ברמה הטכנולוגית - עם מוצר מתקדם יותר. CH-3D מסוגל לפעול במשך כ־20 שעות, בגובה עד 7,200 מטרים, מהירות שיוט של כ־280 קמ"ש ומשקל המראה מרבי של 700 ק"ג. מאפיין משמעותי שלו הוא מערכת אנטנות לתקשורת לוויינית (SATCOM), שמאפשרת הנחיה בטווחים ארוכים ללא צורך בתקשורת בטווח ראייה.
צרפת מספקת מטוסי קרב מתקדמים למצרים
צרפת הייתה המדינות הניציות ביותר כלפי מדינת ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, וזה ניכר, בין השאר, מניסיונותיו של הנשיא עמנואל מקרון להצר את צעדיהן של החברות הביטחוניות הישראליות בתערוכות יורוסאטורי, יורונאבאל, ומעל כולן - הסלון האווירי בפריז. עתה, החברה הצרפתית דאסו החלה לספק למצרים את המשלוח של מטוסי רפאל F3R. זהו מימוש של חוזה לרכש 30 מטוסים חדשים, שיתווספו ל־24 שהתקבלו בעסקה מלפני עשור.
האספקה השנייה היא חלק מעסקה שנחתמה בשנת 2021, שבה קהיר שילמה עבור 30 המטוסים מדור 4.5 כ־3.75 מיליארד אירו. המטוסים הללו החלו לעבור למצרים בשלהי השנה שעברה, וכוללים וריאנטים חד־מושביים ודו־מושביים. בעשור החולף המצרים רכשו מצרפת גם פריגטות לחיל הים המצרי, וחימושים שונים.
מטוסי רפאל R3F אמנם אינם נמנים עם הדור החמישי כמו F-35, אבל הם בעלי יכולות מתקדמות בקנה מידה בינלאומי. אלו כוללים, בין השאר, שימוש בטילי מטאור שמאפשרים תקיפה מעבר לקו ראייה, מכ"ם מתקדם, מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת, ועמידות גבוהה בפני שיבושי GPS. המטוס יכול להגיע למהירות של עד 1.8 מאך, לפעול בגובה עד כ־18 אלף מטר, ומשקל ההמראה המרבי שלו 24.5 טונות.
הודו סוגרת עסקאות ענק, ולא רק עם ישראל
הודו היוותה בחמש השנים החולפות את יעד היצוא הביטחוני המשמעותי ביותר של ישראל, עם 34%. כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). אולם, אין זה משקף את המתרחש רק מול ישראל, משום שהודו מדורגת במקום השני בטבלת היבואניות העולמית, עם כ־8.3% מתוך כל הסחר. זה הביא לכך שביקורו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר במומבאי, הועיל לסגירת רכש טילי LMM (Lightweight Multirole Missile) תמורת 350 מיליון ליש"ט (כ־468 מיליון דולר).
העסקה הזו, אמר מזכיר ההגנה הבריטי ג'ון הילי, "תפתח את הדרך להעמקת מערת היחסים בין בריטניה לבין התעשיות הביטחוניות ההודיות". הודו היא יעד פוטנציאלי להרחבת קשרים ביטחוניים עם מדינות שונות, אבל טומנת בחובה אתגרים. בבסיסם, תוכנית Make in India של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שדורשת הקמת פסי ייצור למדינה - והעברת ידע. מעבר לכך, ב־2021 החליטו ההודים כי חברות יהיו מוכרחות להפוך להודיות ולסחור ברופי.
בריטניה מממשת כעת את מפת הדרכים שהיא התוותה לעצמה בכל הנוגע למערכת היחסים עם ניו דלהי כבר לפני כארבע שנים, שכוללת את מערכת היחסים הביטחונית כאחד מהעוגנים המרכזיים. בניגוד לאותה מפת דרכים, הממלכה המאוחדת לא הפכה למקור יבוא משמעותי של תוצרת ביטחונית להודו בעשור האחרון. בתקופה זו, לפי מכון המחקר צ'טהאם האוס, בריטניה היוותה מקור רק לכ־3% מהיבוא הביטחוני ההודי.