גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti
צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

זה קרה בלילה שבין רביעי לחמישי. יומיים אחרי 7 באוקטובר 2025, כמעט שנתיים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקבל לעיני המצלמות פתק מאחד מיועציו. לא עוברות שעות ספורות, והוא מבשר לעולם: המלחמה מסתיימת, החטופים חוזרים הביתה. בימים האחרונים אפשר להרגיש ברחובות את ההקלה שחווה כל ישראלי, ולהקלה הזו יש גם ביטויים כלכליים: הבורסה זינקה, השקל התחזק, ומעל כולם - פרמיית הסיכון של המדינה צללה.

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל
"במילה אחת - וואו": אלו היו תשעה חודשים מדהימים לשווקים. חוץ ממסלול אחד

פרמיית הסיכון היא תוספת המחיר שמבקשים משקיעים עבור הסיכון הכרוך בהשקעות בישראל. מדובר בפרמייה שמגולמת במחירי המניות, בשער הדולר-שקל, בשוק האג"ח, ולמעשה בכל מדד פיננסי. אחת הדרכים המקובלות למדוד אותה היא באמצעות חוזי CDS (Credit Default Swap) - מכשיר פיננסי שהוא מעין חוזה ביטוח כנגד האפשרות שמנפיק חוב לא יעמוד בחובותיו. בנקים או מוסדות פיננסים גדולים בעולם מנפיקים אותו עבור משקיעי אג"ח, שמשלמים פרמייה תקופתית לאג"ח מסוים. אם מנפיק האג"ח נקלע לחדלות פירעון, המבטח (הבנקים והמוסדות הפיננסים שהנפיקו את ה־CDS) משלמים במקומו למחזיק החוזה את תשלומי הריבית על האג"ח והקרן. ה־CDS על אג"ח ממשלתיות משקפים את פרמיית הסיכון על מדינה.

כשה־CDS עולה, המשקיעים חוששים שהממשלה לא תוכל לשלם את חובותיה, וכשהוא יורד, להפך. בשבועיים שעברו מאז הציג טראמפ את תוכנית 20 הצעדים שלו לסיום המלחמה, ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל ל־5 שנים צללו ב־12%. לראשונה מאז פרוץ "חרבות ברזל" הנתון ירד מתחת לרף 70 הנקודות ועומד כיום על 69 נקודות בסיס. כלומר, המשקיעים משלמים פרמייה של 0.69% על חוזה ה־CDS.

בפרספקטיבה ארוכה יותר, ה־CDS נחתך ב־58% מאז שיא כל הזמנים אליו הגיע באוקטובר שעבר, אז חששו המשקיעים ממלחמה עם איראן ותמחרו את הסיכון ברמות גבוהות מאי פעם - 160 נ"ב. אגב, דווקא כשהגיעה המלחמה עם איראן, פרמיית הסיכון ירדה בחדות. ועדיין, אנחנו רחוקים מהרמות הסטנדרטיות של ערב המלחמה, אז עמדנו על 59 נ"ב. נתון שבשעתו נחשב לגבוה יחסית, ועלה משמעותית במהלך שנת 2023 בצל הסערה הציבורית סביב הרפורמה המשפטית. עד פרוץ המלחמה הממוצע בשנת 2023 לאותו CDS עמד על 56 נקודות בסיס, בשנת 2022, לשם השוואה, הנתון הזה עמד על 41 נ"ב בלבד.

את הירידה בסיכון של ישראל אפשר למדוד גם בשני אינדקטורים נוספים: התשואה על האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל, ושער הדולר־שקל.

בגזרת האג"ח, הפער בין התשואה של אג"ח ממשלת ישראל לזו האמריקאית ל־10 שנים כמעט וחזר לרמות של ערב המלחמה ועומד על 1%־0.95% - לא רחוק מהרמה של כ־0.85% שנראתה טרם "חרבות ברזל".

בגזרת המט"ח, הדולר, שזינק בתחילת המלחמה מול השקל לרמות של יותר מ־4 שקלים לדולר, חווה היחלשות דרמטית, הן בשל ירידת ערכו של המטבע האמריקאי בעולם והן בשל השיפור במצבה הביטחוני של ישראל, בצפון, באיראן, וכעת גם מול עזה. כיום, השקל בשיא של יותר משלוש שנים מול הדולר, כשדולר אחד נסחר בפחות מ־3.3 שקלים.

אבל האם ביום שאחרי ההסכם ההיסטורי פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת? ותגיע לשפל חדש? הכלכלנים חלוקים. בעוד חלקם סבורים שפרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך ולרדת בקרוב, אחרים מעריכים שצריך שיקרה עוד "משהו" חיובי כדי שזה יקרה.

"פרמיית הסיכון צריכה לרדת יותר"

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס אומר כי "עסקת החטופים הובילה לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל". הוא מסביר כי רמות ה־CDS של ישראל בשנת 2022 אולי היו אופטימיות מדי שכן, "בתקופה שלפני הרפורמה המשפטית, במהלך שנת 2022 השווקים תמחרו אז את ישראל מעל לדירוג הרשמי של חברות הדירוג (דירוג האשראי של ישראל, שירד במהלך המלחמה, נ"א)", אך הוא מעריך ש"ככל שנתקדם בשלבי סיום המלחמה, הסבירות לירידה נוספת בפרמיית הסיכון תעלה. כבר כיום ניתן לראות זאת בתמחור השווקים, ובשלב הבא סביר שנשמע גם אותות חיוביים מצד חברות הדירוג".

גם מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך שפרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך ולרדת. לדבריו, "אנחנו צריכים לחזור ולהיסחר כמו מדינות בדירוג A ולא מדינות שנסחרות ב־BBB. אמנם ייקח זמן עד שהדירוג יעלה אצל חברות הדירוג, אבל בשווקים זה יהיה מהר יותר. לשם השוואה, אג"ח ממשלת ישראל דולרית נסחרת במרווח של 0.95% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב, פולין ב־0.73% ואין סיבה שלא נהיה כמו פולין.

"ככל שהסכם טראמפ יתממש ולא יהיו בעיות, פרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך לרדת גם כפי שהיא משתקפת ב־CDS, גם באג"ח הדולרית של ישראל, וגם בשקל־דולר, שכן היא עדיין גבוהה ביחס ללפני ה־7 באוקטובר. יש שיפור במצב הגאו־אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, וזה נכון בצפון, בדרום ובמזרח, ולכן לאורך זמן פרמיית הסיכון צריכה לרדת קרוב יותר לממוצע שהיה טרום המלחמה".

מנגד, הוא לא מעריך שנחזור לרמות שהיו "טרום האירועים של 2023 (הרפורמה המשפטית, נ"א) כי יש גם השפעות חיצוניות לישראל. למשל, ביום שישי האחרון היו ירידות חדות בעולם, בעקבות חזרת המכסים על סין של הנשיא טראמפ, ולכן כל המרווחים של האג"ח בעולם עלו. כך שרמות התמחור של ישראל מושפעות גם מדברים חיצוניים ולא רק ממה שקורה בישראל".

"הסיכון הביטחוני ירד, אבל יש סיכונים נוספים"

אלא שלא כולם חושבים כך. "האג"ח הדולרי של ישראל עדיין גבוה ממה שהיה ערב ה־7 באוקטובר, אך לא בהרבה", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "ברור שהסיכון הביטחוני של ישראל ירד מאוד, אבל הסיכון האחר הוא חצי כלכלי וחצי גאו־פוליטי. אנחנו לא אמורים לחזור לפרמיית הסיכון שהייתה לפני 7 באוקטובר כי לפחות חלק מהסיכונים עלו. למשל, השאלה היא כמה ישראל תסבול מהירידה במעמדה בעולם, מחרמות או עיצומים. זה לא שברגע שיש חתימה על הסכם כולם חוזרים לשגרה. הסיכון הזה עלה ואנחנו נראה בחודשים הבאים האם וכמה זה פוגע ביצוא ובהייטק. כרגע קשה להעריך את הסיכון הזה. ובנוסף יש את הסיכון של איך הממשלה מתנהגת וכמה היא תהיה מחויבת להורדת הגירעון, במקביל לעלייה בהוצאות הביטחוניות".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מסכים עם זבז'ינסקי: "הסיכון הכרוך ביחסי החוץ והסחר של ישראל לא חוזר במכה אחת לשגרה ולכן ה־CDS לא יחזרו לרמות הקודמות, יהיה להם קשה להמשיך לרדת כי יש עדיין סיכונים שעצם ההגעה להסכם שנחתם עדיין לא מפצה עליהם והם ימשיכו ללוות אותנו. בין אם זה הגבלת הסחר עם ישראל מכיוון האיחוד האירופי, או אפילו מדינות דרום אמריקה כמו קולומביה שביטלה את הסכם הסחר. אלה לא תהליכים שנעצרים ברגע שיש הסכם. מעבר לכך, השווקים ירצו לראות פרקטית איך ההסכם מתבצע ואם אין תקלות ותפניות שליליות. למגמות כאלה יש חיים משל עצמן".

מנחם מסמן בחשש גם את מערכת הבחירות המתקרבת בישראל ש"תהיה יצרית. ואני מזכיר שהיו לנו כאן 5 מערכות בחירות רצופות וזה בפירוש הופיע בדוחות של חברות הדירוג כגורם סיכון, כך שכאשר גורמי סיכון כמו של המלחמה ירדו, פתאום צפים גורמי סיכון אחרים. אז כן, משקיעים אסטרטגיים שמסתכלים לטווח ארוך רואים שיש ירידה בסיכון אבל משקיעים לטווח קצר ובינוני יישבו על הגדר כדי לראות איך זה יתפתח".

המשמעות לכיס שלכם

פרמיית הסיכון היא אחד האינדקטורים המשמעותיים שבנק ישראל מסתכל עליהם בהחלטות ריבית. בהחלטה האחרונה, אז לא הורידו את הריבית, נכתב כי פרמיית הסיכון של ישראל "שמרה על יציבות, אך היא עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת חרבות ברזל". שטרית מהפניקס אומר כי "עסקת החטופים והירידה בפרמיית הסיכון מקרבות את מועד הפחתת הריבית - תרחיש שמתומחר כיום בסבירות של כ-90% להפחתה כבר בהחלטת נובמבר. עם זאת לא ניתן לשלול אפשרות של דחייה להפחתה בינואר 2026". כך או כך המשמעות היא הוזלה של ההלוואות שנוטלים הישראלים, והמשכנתאות.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

השימוש בגז במשק החשמל יורד: ישראל עברה לשימוש בדלקי חירום

בזמן שהשימוש בסולר - דלק החירום של ישראל - מזנק, השימוש בגז במשק החשמל צונח ביותר מחצי, מה שעשוי להעיד על השבתת אחד ממאגרי הגז של המדינה ● לפי מערכת "נגה", גם התחנות הפחמיות מגבירות תפוקה מעבר לרגיל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו