גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti
צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

זה קרה בלילה שבין רביעי לחמישי. יומיים אחרי 7 באוקטובר 2025, כמעט שנתיים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקבל לעיני המצלמות פתק מאחד מיועציו. לא עוברות שעות ספורות, והוא מבשר לעולם: המלחמה מסתיימת, החטופים חוזרים הביתה. בימים האחרונים אפשר להרגיש ברחובות את ההקלה שחווה כל ישראלי, ולהקלה הזו יש גם ביטויים כלכליים: הבורסה זינקה, השקל התחזק, ומעל כולם - פרמיית הסיכון של המדינה צללה.

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל
"במילה אחת - וואו": אלו היו תשעה חודשים מדהימים לשווקים. חוץ ממסלול אחד

פרמיית הסיכון היא תוספת המחיר שמבקשים משקיעים עבור הסיכון הכרוך בהשקעות בישראל. מדובר בפרמייה שמגולמת במחירי המניות, בשער הדולר-שקל, בשוק האג"ח, ולמעשה בכל מדד פיננסי. אחת הדרכים המקובלות למדוד אותה היא באמצעות חוזי CDS (Credit Default Swap) - מכשיר פיננסי שהוא מעין חוזה ביטוח כנגד האפשרות שמנפיק חוב לא יעמוד בחובותיו. בנקים או מוסדות פיננסים גדולים בעולם מנפיקים אותו עבור משקיעי אג"ח, שמשלמים פרמייה תקופתית לאג"ח מסוים. אם מנפיק האג"ח נקלע לחדלות פירעון, המבטח (הבנקים והמוסדות הפיננסים שהנפיקו את ה־CDS) משלמים במקומו למחזיק החוזה את תשלומי הריבית על האג"ח והקרן. ה־CDS על אג"ח ממשלתיות משקפים את פרמיית הסיכון על מדינה.

כשה־CDS עולה, המשקיעים חוששים שהממשלה לא תוכל לשלם את חובותיה, וכשהוא יורד, להפך. בשבועיים שעברו מאז הציג טראמפ את תוכנית 20 הצעדים שלו לסיום המלחמה, ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל ל־5 שנים צללו ב־12%. לראשונה מאז פרוץ "חרבות ברזל" הנתון ירד מתחת לרף 70 הנקודות ועומד כיום על 69 נקודות בסיס. כלומר, המשקיעים משלמים פרמייה של 0.69% על חוזה ה־CDS.

בפרספקטיבה ארוכה יותר, ה־CDS נחתך ב־58% מאז שיא כל הזמנים אליו הגיע באוקטובר שעבר, אז חששו המשקיעים ממלחמה עם איראן ותמחרו את הסיכון ברמות גבוהות מאי פעם - 160 נ"ב. אגב, דווקא כשהגיעה המלחמה עם איראן, פרמיית הסיכון ירדה בחדות. ועדיין, אנחנו רחוקים מהרמות הסטנדרטיות של ערב המלחמה, אז עמדנו על 59 נ"ב. נתון שבשעתו נחשב לגבוה יחסית, ועלה משמעותית במהלך שנת 2023 בצל הסערה הציבורית סביב הרפורמה המשפטית. עד פרוץ המלחמה הממוצע בשנת 2023 לאותו CDS עמד על 56 נקודות בסיס, בשנת 2022, לשם השוואה, הנתון הזה עמד על 41 נ"ב בלבד.

את הירידה בסיכון של ישראל אפשר למדוד גם בשני אינדקטורים נוספים: התשואה על האג"ח הדולריות של ממשלת ישראל, ושער הדולר־שקל.

בגזרת האג"ח, הפער בין התשואה של אג"ח ממשלת ישראל לזו האמריקאית ל־10 שנים כמעט וחזר לרמות של ערב המלחמה ועומד על 1%־0.95% - לא רחוק מהרמה של כ־0.85% שנראתה טרם "חרבות ברזל".

בגזרת המט"ח, הדולר, שזינק בתחילת המלחמה מול השקל לרמות של יותר מ־4 שקלים לדולר, חווה היחלשות דרמטית, הן בשל ירידת ערכו של המטבע האמריקאי בעולם והן בשל השיפור במצבה הביטחוני של ישראל, בצפון, באיראן, וכעת גם מול עזה. כיום, השקל בשיא של יותר משלוש שנים מול הדולר, כשדולר אחד נסחר בפחות מ־3.3 שקלים.

אבל האם ביום שאחרי ההסכם ההיסטורי פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת? ותגיע לשפל חדש? הכלכלנים חלוקים. בעוד חלקם סבורים שפרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך ולרדת בקרוב, אחרים מעריכים שצריך שיקרה עוד "משהו" חיובי כדי שזה יקרה.

"פרמיית הסיכון צריכה לרדת יותר"

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס אומר כי "עסקת החטופים הובילה לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל". הוא מסביר כי רמות ה־CDS של ישראל בשנת 2022 אולי היו אופטימיות מדי שכן, "בתקופה שלפני הרפורמה המשפטית, במהלך שנת 2022 השווקים תמחרו אז את ישראל מעל לדירוג הרשמי של חברות הדירוג (דירוג האשראי של ישראל, שירד במהלך המלחמה, נ"א)", אך הוא מעריך ש"ככל שנתקדם בשלבי סיום המלחמה, הסבירות לירידה נוספת בפרמיית הסיכון תעלה. כבר כיום ניתן לראות זאת בתמחור השווקים, ובשלב הבא סביר שנשמע גם אותות חיוביים מצד חברות הדירוג".

גם מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך שפרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך ולרדת. לדבריו, "אנחנו צריכים לחזור ולהיסחר כמו מדינות בדירוג A ולא מדינות שנסחרות ב־BBB. אמנם ייקח זמן עד שהדירוג יעלה אצל חברות הדירוג, אבל בשווקים זה יהיה מהר יותר. לשם השוואה, אג"ח ממשלת ישראל דולרית נסחרת במרווח של 0.95% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב, פולין ב־0.73% ואין סיבה שלא נהיה כמו פולין.

"ככל שהסכם טראמפ יתממש ולא יהיו בעיות, פרמיית הסיכון של ישראל צריכה להמשיך לרדת גם כפי שהיא משתקפת ב־CDS, גם באג"ח הדולרית של ישראל, וגם בשקל־דולר, שכן היא עדיין גבוהה ביחס ללפני ה־7 באוקטובר. יש שיפור במצב הגאו־אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, וזה נכון בצפון, בדרום ובמזרח, ולכן לאורך זמן פרמיית הסיכון צריכה לרדת קרוב יותר לממוצע שהיה טרום המלחמה".

מנגד, הוא לא מעריך שנחזור לרמות שהיו "טרום האירועים של 2023 (הרפורמה המשפטית, נ"א) כי יש גם השפעות חיצוניות לישראל. למשל, ביום שישי האחרון היו ירידות חדות בעולם, בעקבות חזרת המכסים על סין של הנשיא טראמפ, ולכן כל המרווחים של האג"ח בעולם עלו. כך שרמות התמחור של ישראל מושפעות גם מדברים חיצוניים ולא רק ממה שקורה בישראל".

"הסיכון הביטחוני ירד, אבל יש סיכונים נוספים"

אלא שלא כולם חושבים כך. "האג"ח הדולרי של ישראל עדיין גבוה ממה שהיה ערב ה־7 באוקטובר, אך לא בהרבה", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "ברור שהסיכון הביטחוני של ישראל ירד מאוד, אבל הסיכון האחר הוא חצי כלכלי וחצי גאו־פוליטי. אנחנו לא אמורים לחזור לפרמיית הסיכון שהייתה לפני 7 באוקטובר כי לפחות חלק מהסיכונים עלו. למשל, השאלה היא כמה ישראל תסבול מהירידה במעמדה בעולם, מחרמות או עיצומים. זה לא שברגע שיש חתימה על הסכם כולם חוזרים לשגרה. הסיכון הזה עלה ואנחנו נראה בחודשים הבאים האם וכמה זה פוגע ביצוא ובהייטק. כרגע קשה להעריך את הסיכון הזה. ובנוסף יש את הסיכון של איך הממשלה מתנהגת וכמה היא תהיה מחויבת להורדת הגירעון, במקביל לעלייה בהוצאות הביטחוניות".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מסכים עם זבז'ינסקי: "הסיכון הכרוך ביחסי החוץ והסחר של ישראל לא חוזר במכה אחת לשגרה ולכן ה־CDS לא יחזרו לרמות הקודמות, יהיה להם קשה להמשיך לרדת כי יש עדיין סיכונים שעצם ההגעה להסכם שנחתם עדיין לא מפצה עליהם והם ימשיכו ללוות אותנו. בין אם זה הגבלת הסחר עם ישראל מכיוון האיחוד האירופי, או אפילו מדינות דרום אמריקה כמו קולומביה שביטלה את הסכם הסחר. אלה לא תהליכים שנעצרים ברגע שיש הסכם. מעבר לכך, השווקים ירצו לראות פרקטית איך ההסכם מתבצע ואם אין תקלות ותפניות שליליות. למגמות כאלה יש חיים משל עצמן".

מנחם מסמן בחשש גם את מערכת הבחירות המתקרבת בישראל ש"תהיה יצרית. ואני מזכיר שהיו לנו כאן 5 מערכות בחירות רצופות וזה בפירוש הופיע בדוחות של חברות הדירוג כגורם סיכון, כך שכאשר גורמי סיכון כמו של המלחמה ירדו, פתאום צפים גורמי סיכון אחרים. אז כן, משקיעים אסטרטגיים שמסתכלים לטווח ארוך רואים שיש ירידה בסיכון אבל משקיעים לטווח קצר ובינוני יישבו על הגדר כדי לראות איך זה יתפתח".

המשמעות לכיס שלכם

פרמיית הסיכון היא אחד האינדקטורים המשמעותיים שבנק ישראל מסתכל עליהם בהחלטות ריבית. בהחלטה האחרונה, אז לא הורידו את הריבית, נכתב כי פרמיית הסיכון של ישראל "שמרה על יציבות, אך היא עדיין גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת חרבות ברזל". שטרית מהפניקס אומר כי "עסקת החטופים והירידה בפרמיית הסיכון מקרבות את מועד הפחתת הריבית - תרחיש שמתומחר כיום בסבירות של כ-90% להפחתה כבר בהחלטת נובמבר. עם זאת לא ניתן לשלול אפשרות של דחייה להפחתה בינואר 2026". כך או כך המשמעות היא הוזלה של ההלוואות שנוטלים הישראלים, והמשכנתאות.

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו