חברות הנשק ירוויחו ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל

מאקרו: הריבית תרד אחרי קרוב לשנתיים, והסיכון מפני הורדת דירוג יוסר מהשולחן

אחרי שנתיים של מלחמה בעלויות אסטרונומיות, ההסכם לשחרור החטופים משבי חמאס והפסקת הלחימה בעזה מסמן נקודת מפנה פוטנציאלית עבור המשק הישראלי. בתרחיש האופטימי, הכלכלה הישראלית עומדת בפני הזדמנות לחזור למסלול צמיחה בריא, אחרי תקופה קשה של שחיקה בתוצר, העלאות מסים, העמקת הגירעון הממשלתי, גידול ביחס החוב לתוצר והורדות דירוג אשראי.

● תחזית ליום שאחרי: טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס
● ד"ש מתימן: הזירה האחת שאף אחד בעולם עוד לא הצליח להכריע

שיעור הריבית: סוף המדיניות הנוקשה

במשך 14 החלטות ריבית רצופות, בנק ישראל החזיק את הריבית על 4.5%. גם באחרונה, אחרי שבארה"ב החל הפד ביישום תוואי יורד לריבית, הבהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי מצבה של ישראל שונה, בעקבות השלכות הלחימה וחוסר הוודאות הגאו־פוליטי.

האם חתימת ההסכם תאפשר להוריד את הריבית שמכבידה על המשק? מצד אחד, כן. אחת הסיבות להימנעות הוועדה המוניטרית עד כה מהורדת הריבית הייתה חשש מהתפרצות אינפלציונית הנובעת ממגבלות היצע בגלל גיוסי המילואים המאסיביים.

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אבל זה לא כל כך פשוט. הנגיד התייחס לדילמה בראיון שהעניק לגלובס בהודעת הריבית האחרונה. "יכול להיות שגם אם יהיה הסכם ייקח תקופה עד שנראה את מגבלות ההיצע משתחררות", אמר ירון, וציין גם את ההיתכנות ש"יתגברו הביקושים" באופן שיקשה על התכנסות האינפלציה לטווח.

העלאות המסים: אפשרות לביטול העלאות

בשנתיים האחרונות העלתה הממשלה מיסים כדי לממן את עלויות הלחימה. המע"מ הועלה ל־18%, נגבו ימי הבראה מתלושי השכר של ציבור העובדים, הוטל מס חדש על רווחים כלואים בחברות, הורחב מס היסף על בעלי הכנסות גבוהות מהון, הוקפאו העלאות השכר במגזר הציבורי, אם למנות רק כמה מהדוגמאות הבולטות.

בתרחיש של סיום מלחמה, האפשרות להקלה בנטל המס הופכת להיות יותר ממשית. מעבר לעניין הריבית, הכנסות המדינה ממסים רושמות נתונים חזקים ועקביים חרף המלחמה. בין השאר מצעדים מבניים שיישארו גם אחריה, כמו מהפכת החשבוניות הדיגיטליות. תוסיפו את השיפור הצפוי בגירעון בשל הפסקת הלחימה לשנת הבחירות ב־2026 ולצורך של הפוליטיקאים למצוא חן בעיני הציבור טרם הכניסה לקלפיות, והקלות מסוימות עשויות להיות בדרך.

יחס חוב־תוצר: חזרה למסלול ירידה

יחס החוב לתוצר של ישראל זינק מכ־60% בתחילת המלחמה לכ־70% כיום. מדובר באחת העליות הכי מהירות בעולם המפותח. החשב הכללי באוצר גייס בשנת 2024 לבדה סכום שיא של כמעט 280 מיליארד שקל לתמיכה בהוצאות הביטחון החריגות, והחוב הממשלתי הגיע ל־1.33 טריליון שקל.

בתרחיש של סיום מלחמה, ניתן יהיה לחזור בהדרגה לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר, הן בצד המונה והן בצד המכנה. הקלה בהוצאות הביטחון תאפשר לממשלה לעצור את הגידול בחוב וחזרת המשק לשגרה תחזק את צמיחת התוצר. התרחיש האידיאלי כאן יהיה שידור חוזר ליציאה ממשבר הקורונה: ריבאונד גדול שכבר הוביל לפני שנים אחדות לצניחה מהירה של יחס החוב־תוצר מיותר מ־70% לאותם 60% שעמם נכנסה ישראל לחרבות ברזל.

דירוג אשראי: שיקום האמון הבינלאומי

אחד מנזקי המלחמה היה הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות. סוכנויות הדירוג אמרו כי הסיכונים הגיאו־פוליטיים והתמשכות המלחמה החלישו את החוסן הכלכלי של ישראל.

עם זאת, שלושתן ציינו בנוסחים כאלה ואחרים שהפסקת המלחמה תוכל להעלות מחדש את מיקומה של ישראל בסולם הדירוגים. פיץ' למשל ציינה בינואר כי הימשכותה של הפסקת האש הקודמת (שלא התממשה) עשויה להוביל לשיפור בדירוג. אך הדרך למעלה צפויה להיות ארוכה מהדרך למטה. בשלב ראשון, התרחיש האופטימי אך ריאלי מוערך בסך הכול כשיפור של תחזית הדירוג העתידי בסוכנויות, מרמה של "שלילי" כיום ל"יציב". מה שאומר במונחי דירוג, שלכל היותר יוסר הסיכון מפני הורדת דירוג נוספת.

אורן דורי

שוק ההון: הדולר יירד מתחת ל־3 שקלים, ראלי נוסף יגיע לבורסה: איך ייראו השווקים במזרח התיכון החדש?

המשקיעים בתל אביב ידועים באופטימיות שלהם. בשנה האחרונה, וביתר שאת מאז הכריז נשיא ארה"ב על תוכנית 20 הצעדים לסיום המלחמה, המדדים המובילים בתל אביב זינקו בשיעורים בלתי נתפסים - 8% מאז יום ראשון שעבר (יממה לפני הצגת התוכנית) - תשואה של שנה ב־6 ימי מסחר. אבל ביום רביעי, נראה שהתקווה בתל אביב מעט נשחקה. הבורסה נפתחה בירידות (שהתמתנו במהלך יום המסחר) ושיקפה ספקנות מסוימת של המשקיעים מסיום המלחמה. אפילו סוחרי תל אביב האופטימיים כנראה לא ראו את סיום המלחמה מגיע כל כך מהר.

בבוקר יום חמישי התמונה כבר התבהרה, המלחמה מסתיימת, החטופים חוזרים הביתה, ומדינה שלמה יכולה סוף סוף לנשום לרווחה. הבורסה נפתחה בעליות חדות, כמעט ללא מניות יורדות, והמשקיעים כבר לוטשים עיניים לעתיד הוורוד שצפוי לשוק המקומי. בתרחיש האופטימי ביותר, מעבר לסיום המלחמה והחזרת החטופים, העסקה הנוכחית יכולה להוביל להרחבה של הסכמי אברהם, אולי גם נורמליזציה עם סעודיה או אינדונזיה, חידוש קשרי המסחר עם טורקיה, וחזרתם של המשקיעים הזרים לישראל. איך ישפיע התרחיש הזה על השווקים? שאלנו את המומחים לגבי 4 אינדקטורים: שוק המניות, שער הדולר שקל, שוק האג"ח, ומעל כולם - פרמיית הסיכון של ישראל.

שוק המניות: "יש מקום לעליות נוספות"

"שוק ההון פועל לפי ציפיות", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. "חלק לא קטן מההשפעות החיוביות שיש להתפתחות החדשה, כבר למעשה מגולמות בעליות שראינו בשבוע החולף". ועדיין, התרחיש האופטימי ביותר, לא מתומחר לדבריו, וגם אם לא יתממש במלואו, הבורסה בתל אביב עשויה לעלות - גם אחרי זינוק של 36% מתחילת השנה במדדי הדגל. "עדיין יש מקום לעליות נוספות מכיוון שמדובר במהלך מאוד משמעותי", אומר מנחם. "זהו מהלך חשוב כלכלית לישראל, וגם לשווקים והוא תומך בסנטימנט החיובי".

שער הדולר: ירד מתחת לרף ה־3 שקלים?

עוד בדיווחים על הסכם טראמפ המתגבש, השקל התחזק משמעותית מול הדולר. ומאז יום ראשון שעבר המטבע האמריקאי נחלש מול השקל בכ־3.5% והגיע לשפל של 3 שנים בהשוואה למטבע הישראלי ולשער של 3.24 שקלים לדולר (יציג). אחרי ההודעה על חתימת העסקה, השקל פתח את הבוקר בעליות חדות מול הדולר, שנרגעו לקראת שעות הצהריים, במה שנראה כמו תמחור מראש של סיום המלחמה.

אבל האם בתרחיש האופטימי ביותר הדולר יכול לרדת אפילו מתחת לרף של 3 שקלים? מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים מעריך: "בטווח הארוך יותר כן. במיוחד אם הסכם הפסקת האש יחזיק מעמד, ואף יתרחב להסכמי נורמליזציה עם מדינות כמו סעודיה ואינדונזיה.

"עסקת שחרור החטופים והציפייה לסיום המלחמה הובילו בימים האחרונים להתחזקות חדה של השקל לשיא היסטורי מול סל המטבעות. השקל היה המטבע החזק ביותר בעולם בחודש האחרון הן כנגד הדולר והן כנגד האירו".

בבנק משמרים את ההמלצה שלהם על השקל, שניתנה עוד בנובמבר אשתקד. "המלצנו אז", אמר שפריר, "להיכנס לפוזיציות של לונג על השקל ולהוריד חשיפה למטבע חוץ... שער השקל עדיין מגלם פרמיית סיכון גבוהה יחסית. כמו כן, הכוחות הבסיסיים התומכים בהמשך התחזקות השקל, השקעות של גופים זרים בהייטק, עודף מבני גדול בחשבון השוטף (כניסת כספים גדולה יותר מהוצאת כספים שמחזקת את השקל, ח"ש), ועליית מדדי המניות בעולם, המובילה לגידול בגידורי המט"ח (רכישות שקלים, ח"ש) מצד המוסדיים".

פרמיית הסיכון והאג"ח: יחזרו לרמות שלפני המלחמה

פרמיית הסיכון של ישראל, כלומר תוספת התשלום שדורשים משקיעים על הסיכון הכרוך בהשקעה בארץ, מגולמת בכל מוצר פיננסי בשוק. היחלשות הדולר מול השקל משקפת ירידה בפרמיית הסיכון, וכך גם העלייה בשוק המניות. אבל בשוק האג"ח, משתקפת תמונה מעט שונה בשבוע וחצי האחרונים. ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים, מדד המשקף את הסיכון שמתמחרים המשקיעים שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה, דווקא עלה קלות מאז מסיבת העיתונאים של טראמפ ונתניהו, מה שמשקף עלייה בסיכון שמגלמים המשקיעים. אבל ביום חמישי החלה מגמת ירידה בפרמיית הסיכון, של כ־1%. הנתון הזה עומד על כ־110 נקודות, ירידה של כ־50% בהשוואה לשיא של אוקטובר 2024.

ערב המלחמה, הנתון הזה עמד על 80 נקודות, האם נראה אותו חוזר לשם? שפריר מהפועלים מעריך שכן, בהנחה שהפסקת האש תחזיק מעמד, ואכן נראה התפתחויות חיוביות גם בזירה המדינית. גוזלן אומר: "כבר כעת לפי החישובים שלי פרמיית הסיכוון נמצאת בפועל באזור 90 נקודות. לא הייתי מהמר על ירידה יותר משמעותית מזה, יש פה עדיין הרבה סימני שאלה. אבל בתרחיש החיובי ביותר, הסיכון של המשק הישראלי יירד וזה יתבטא גם ב־CDS".

מדדי האג"ח בתל אביב עלו מאז יום ראשון שעבר. בדיסקונט מעריכה אנליסטית המאקרו והשווקים, עינת מאיר כי המגמה תימשך "הציפיות להפחתת ריבית מהירה יותר, יחד עם הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל תומכת בירידה בתשואות האג"ח הממשלתי הארוך ובהשטחות שיפוע העקום הממשלתי". לדבריה, "להערכתנו, המרווח תשואות האג"ח של ממשלת ישראל לאג"ח של ממשל ארה"ב יכול להמשיך לרדת ולשוב לרמה (שלילית) של 50 נ"ב, בדומה לרמתו לפני המלחמה".

חזי שטרנליכט

נדל"ן: חזרה המונית של רוכשי דירות שחיכו לסוף המלחמה, ומה יקרה למחירי הדירות

עסקת שחרור החטופים עשויה לשמש זרז משמעותי לשוק הנדל"ן, לאחר תקופה ממושכת של האטה. מדובר בהתפתחות שעשויה לבלום שורה של אתגרים שהכבידו על הענף בשנתיים האחרונות, בהם ריבית גבוהה, קיפאון בהתחלות הבנייה, תלות במבצעי מכר מצד קבלנים ומחסור חריף בכוח אדם בעקבות הפסקת העסקת עובדים פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023.

כיצד תשפיע עסקת החטופים, יחד עם הפסקת אש יציבה, על שוק הדיור בטווח הקצר והבינוני? אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, אומר כי באופן מסורתי, חדשות חיוביות ושיפור במצב הביטחוני מפחיתים את תחושת חוסר הוודאות ויוצרים אופטימיות כללית. להערכתו, ההשפעה תתגלגל גם למחירים: "בתרחיש הנוכחי, יש מקום לצפות גם לעלייה מסוימת במחירי הדירות".

גם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, צופה כי העסקה תוביל לחדשות טובות גם מכיוון הירידה בריבית המשכנתאות: "עסקת שחרור החטופים מקרבת אותנו להפחתת הריבית, בין היתר דרך המשך ירידה צפויה בפרמיית הסיכון כפי שמשתקף בהתחזקות החדה של השקל. ככל שהריבית תרד, עליות המימון של הקבלנים, שברובן צמודות לפריים, צפויות לרדת. עם זאת, נציין כי קצב ההפחתות צפוי להיות מתון, בהתאם לתחזית חטיבת המחקר ולתמחור בשווקים (3־4 הפחתות במצטבר עד סוף 2026, מ"ל)".

באשר לריבית המשכנתאות, שטרית מעריך כי גם בריבית על המשכנתאות "אנו צפויים לראות ירידה - המסלולים שמושפעים מריביות קצרות טווח (פריים ומשתנות כל 2־5, מ"ל) יגיבו מהר יותר לשינוי בסביבת הריבית, בעוד שהריביות הקבועות הארוכות צפויות לרדת בקצב מתון יותר בהתאם להתפתחות בחלק הארוך של עקום התשואות".

להערכות האופטימיות של הכלכלנים מצטרפת גם זווית של יזמים מהשוק. יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי, מעריך כי הביקוש יתעורר מחדש - לא רק מצד רוכשים מקומיים שישבו על הגדר, אלא גם מקרב יהדות התפוצות.

 פועל בניין / צילום: שלומי יוסף

הזרזים החיוביים בצד ההיצע: "ערוצים חדשים יובילו להוזלת חומרים"

גם צד ההיצע צפוי לקבל רוח גבית מההתפתחויות הביטחוניות להערכת בכירים בתחום. "אנו צופים זרימה משמעותית של עובדים זרים שחששו להגיע, מה שיסייע לירידת עלויות הבנייה ולהאצת קצב הבנייה בטווח הזמן הבינוני", מסביר אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת הנדל"ן רוטשטיין.

גם היבטי היבוא צפויים להשתפר לפי גורמים בשוק. אברהמי מתייחס להתחממות היחסים עם מדינות האזור והפסקת חסמים לוגיסטיים - בפרט עם טורקיה - כאל מנוף שיכול להוזיל את חומרי הגלם ולייעל את שרשראות האספקה. לדבריו, "פתיחת ערוצי מסחר יובילו להוזלה של חומרי הבנייה". רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, קורא למדינה שלא תפספס הזדמנות: "אנו צופיים לראות חזרה המונית של רוכשי דירות שחיכו לסוף המלחמה. יחד נקבל הזדמנות יוצאת מהכלל של הממשלה לייצר הכנסות ענק ממסים על הבנייה והעבודה בשוק שלנו, כדי לטפל בגירעון שיצרה המלחמה".

מאיה לוין

תעופה: הסוף לטלטלות בנתב"ג, ואילו יעדים חדשים ייפתחו לקהל הישראלי

אחד הענפים הבולטים שנפגעו במלחמה היה ענף התעופה, שספג טלטלות רבות מחברות שעזבו את הארץ, ובחלק מהמקרים לא חזרו. סיום המלחמה עשוי להוביל לחזרתן שורת חברות: החל מטורקיות, דרך מדינות ערביות כמו מצרים וירדן, ועד ממדינות אירופיות שבהן דעת הקהל כלפי ישראל שלילית במיוחד. גם חברות ענק מהמזרח הרחוק שהפסיקו לטוס לכאן, עשויות לשקול בחיוב חזרה לישראל במצב של רגיעה, ואולי אף לפתוח יעדים חדשים, כאלה שמעולם לא חשבנו שנוכל לדרוך בהם, במזרח ובמזרח התיכון.

הבשורה הראשונה בתרחיש כזה היא ירידת מחירים. ככל שהתחרות תגבר, כך יעלה גם הסיכוי לירידה בעלויות הטיסות. עם זאת, הביקושים צפויים לעלות במקביל. במצבים כאלה מתרחש לעתים מה שמכונה "ביקוש נקמני" - תופעה כלכלית שבה הציבור ממהר לצרוך ולבלות לאחר תקופה ממושכת של מגבלות או מצוקה, כמו שקרה לאחר מגפת הקורונה.

תמר גרזון, מנכ"לית גוליבר מסבירה: "ענף התעופה ידוע ביכולת ההסתגלות המהירה שלו למצבים משתנים, ולכן אני מעריכה שהחזרה של החברות הזרות לישראל תתרחש בקצב מהיר יחסית, מה שיתרום להורדת מחירי הטיסות, להרחבת היצע היעדים ולתחושת שגרה מחודשת בקרב הציבור הישראלי".

עם זאת, החברות הגדולות, שזקוקות לתכנון ארוך טווח ולוודאות תפעולית, עשויות להתקשות להשיב את הטיסות כבר לחורף הקרוב, שכן הדבר מחייב הסטת מטוסים מיעדים אחרים. לעומתן, בגזרת הלואו קוסט, ייתכן שנראה חזרה מוקדמת יותר, משום שמדובר בחברות שפעילותן גמישה יותר. "תעופה זה תחום שעובד כמה חודשים קדימה. לכן אנחנו נראה הדרגתיות, יש מחסור עולמי של מטוסים, מאחר והם כבר יועדו במקרים רבים ליעדים אחרים לא תמיד יהיה אפשר להסיט אותם לכאן", אומרת שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית אשת טורס.

כמו כן, החברות שכבר שבו לישראל צפויות להגביר תדירויות ולהתקרב בהדרגה ללוחות הטיסות שהיו טרם המלחמה. כך למשל יונייטד ודלתא, שעדיין לא השיבו את מערך הטיסות לקדמותו, או ויזאייר שעשויה להוסיף טיסות רבות, על רקע המשא ומתן המתקדם להקמת בסיס קבוע שלה בישראל.

עורקבי מסבירה כי אם הפסקת אש תישמר לאורך זמן נראה חזרה מהירה של חברות התעופה הזרות, יותר אופציות לישראלים לטייל בחו"ל. "ישראל תמיד הייתה יעד רווחי לחברות תעופה, עם שאוהב לטוס וטס בתדירות גבוהה", היא אומרת. "אני מעריכה שנראה חזרה מלאה לימים שלפני הקורונה עד הקיץ".

היעדים החדשים שעל הפרק

התרחבות ההסכמים האזוריים צפויה לאפשר חידוש של קווי התעופה מזרחה, פתיחת יעדים חדשים באסיה ובמזרח התיכון, גם למדינות שבעבר היו סגורות בפני מטוסים ישראליים.

בפברואר 2023 עומאן הודיעה לראשונה כי תאפשר למטוסים ישראליים לחלוף במרחב האווירי שלה. ההחלטה הזו אפשרה קיצור זמני הטיסה, הפחיתה את עלויות הדלק, ואפשרה לחברות הישראליות להתחרות בתנאים דומים לאלה של חברות זרות. אל על וארקיע תכננו לנצל את היתרון הזה ולהרחיב את היעדים מזרחה, אך אירועי 7 באוקטובר טרפו את הקלפים, והתוכניות הוקפאו.

אם ההסכמים האזוריים יתרחבו, תוכניות אלו יוכלו לחזור למימוש וייתכן שגם יעדים חדשים במזרח, כמו סעודיה ואינדונזיה, ייפתחו בפני חברות ישראליות, בנוסף לאחרים שיחודשו. עם פרוץ המלחמה ביטלו חברות התעופה הישראליות לחלוטין את טיסותיהן ליעדים כמו מרוקו, טורקיה ושארם א־שייח'.

 נתב''ג / צילום: Shutterstock

התיירות הנכנסת תתאושש

ומה בנוגע לתיירות הנכנסת? גם בתרחיש האופטימי ביותר, לתיירות הנכנסת ייקח זמן רב להתאושש. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, סבור כי על אף ההתאוששות הצפויה בענף התעופה, לתיירות הנכנסת צפויה דרך ארוכה במיוחד.

לדבריו, יש לכך השפעה ישירה על המוטיבציה של חברות תעופה לשוב ולפעול בישראל. "אחרי מלחמות ואינתיפאדות היה לישראל פחות נזק תדמיתי, ובתנאים כאלה לרוב לוקח כשנתיים עד שהתיירות מתאוששת. הפעם זה ייקח הרבה יותר זמן," הוא אומר.

סתיו ליבנה

תשתיות: נמל אילת ייפתח מחדש, ופרויקט המטרו יעלה שלב

במהלך המלחמה נתיבי הסחר בעולם השתנו בעקבות מתקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום. נתיבי השיט הוסטו מאסיה ואוקיאניה לאירופה ולים התיכון, מהנתיב הקצר דרך הים האדום לנתיב ארוך סביב כף התקווה הטובה באפריקה. למרות השינויים הללו, בנק ישראל מצא בסוף השנה שעברה שלא נרשמה פגיעה חריגה ביבוא הישראלי מאסיה ומחירי היבוא גם לא עלו.

לצד זאת, נמל אילת חדל מלעבוד כמעט לגמרי בגלל שינויי נתיבי השיט. בעלי הנמל שהיו רגילים להתפרנס היטב מפריקה של מכוניות, נאלצו לספוג קיצוץ בהכנסות של 80%. עם החתימה על הפסקת אש, עדיין לא ברור אם היא כוללת או מחייבת גם את החות'ים ותעצור את התקיפות הימיות שהובילו להשבתת הנמל.

בתרחיש האופטימי ביותר, המתקפות הימיות ייפסקו והים יפתח לנתיבי סחר שונים ומגוונים. בשונה מישראל, על מדינות רבות בים התיכון, כמו ספרד, איטליה ויוון, השפעת מתקפות החות'ים הייתה משמעותית יותר - גם כאשר ישראל לא הייתה יעדן המוצהר של האוניות. כך, הסכם שיכלול את הפסקת התקיפות מתימן, יוכל להשיא תועלת גם למדינות נוספות.

החברות מאירופה יחזרו לארץ

ואיך הפסקת האש עשויה להשפיע על המטרו? אחרי החגים צפויה נת"ע, החברה האמונה על הקמת המטרו, לפרסם את מסמכי שלב המיון המוקדם לקראת מכרזי הביצוע בשווי עשרות מליארדי שקלים. תהליך שלב המיון המוקדם נקבע כדי להבין מה גודל השוק שמתחרה על ישראל לאחר שנתיים של מלחמה, ששינו בין היתר את היחס של חברות תשתית בינלאומיות כלפי ישראל.

לצד הצינה מאירופה, שכבר התחילה להשפיע על נכונות להתמודד במכרזים בישראל, נוסף גם חוסר הוודאות שכופה המלחמה על השוק ועל היכולת להוציא פרויקטים לדרך. בתרחיש חיובי, אלו עשויים להתמתן וייתכן שחברות אירופיות שכבר ויתרו על השוק הישראלי - שוק גדול שילך ויצבור תאוצה עם השנים לנוכח ההשקעות הצפויות בתשתיות - יחזרו לכאן.

ועדיין, נותרה שאלה אחרת שמרחפת מעל המכרזים והיא נוגעת לחברות הסיניות. נוכח המעורבות האמריקאית בהסכם הנוכחי, לא ברור אם המהלך ישפיע על פעילות קבלנים וספקים סיניות - שהן חברות ממשלתיות - בפרויקטים בישראל.

אסף זגריזק

הייטק: חוסר הוודאות מעל ההשקעות הזרות יוסר: "הזדמנות להפוך לעמק הסיליקון של המזרח התיכון"

הפסקת האש מסמנת נקודת מפנה גם לתעשיית ההייטק הישראלית. לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, ירידה בהשקעות וחשדנות מצד משקיעים זרים, רבים בתעשייה מאמינים כי היציבות שתבוא תאפשר לחדש אמון, לשקם קשרים עם משקיעים ולפתוח מחדש את הצינור הכלכלי שנחסם.

"כשמשקיעים מחו"ל רואים מדינה שנמצאת במצב מלחמתי חודשים רבים, הם מתחילים לשאול את עצמם אם חייבים להיות כאן. לא כולם נוטשים, אבל מספיק שחלק קטן משנה גישה כדי שזה יורגש בתעשייה", אומר חיים סדגר, מייסד־שותף בקרן ההון סיכון S Capital.

לדבריו, גם ירידה חלקית בתיאבון ההשקעה יצרה אפקט מצטבר. "אני מכיר באופן אישי משקיעים שאמרו בשלב מסוים: אנחנו לא משקיעים בישראל כרגע. זה לא עניין של מספרים גדולים, אבל זה יוצר השפעה ניכרת. הם לא אוהבים חוסר יציבות".

סדגר מסביר כי המשקיעים האמריקאים נותרו יציבים יחסית, אך דווקא האירופאים, שמושפעים מאוד מדעת הקהל בארצותיהם, צמצמו את פעילותם בישראל. "לחלקם לקח עשרות שנים להחליט להיכנס לישראל, ועכשיו זה דורש מהם זמן וסבלנות לחזור".

לדבריו, המלחמה בעזה השפיעה באופן חריג לעומת מערכות אחרות. "בתפיסה כלכלית, ברגע שמישהו ניצח, העתיד לפניו", הוא אומר. "המלחמות מול איראן או חיזבאללה, גם אם היו קשות, לא באמת פגעו בכלכלה. ישבנו בממ"דים עם הפצצות האיראניות, אבל זה לא שינה את האמון או את ההשקעות.

"לעומת זאת, המלחמה בעזה נמשכה כמו מסטיק שאין לו סוף. היא גייסה המון צעירים למילואים, כולל מתוך החברות שלנו , וזה כבר כן פגע. זה השפיע על היכולת של חברות לעבוד, על היחסים עם משקיעים, במיוחד באירופה, ואולי גם על המכירות של חלק מהחברות הישראליות".

עם זאת, הוא מדגיש כי בעולם הרחב לא נתקל באנטישמיות גלויה מצד משקיעים. "לא הייתה אנטישמיות על פני השטח", הוא אומר. "כן היו כאלה שאמרו לנו, זה לא הזמן להשקיע בישראל, תחזרו אלינו כשהכול ייגמר, ונשמח להשקיע. כלכלה לא אוהבת אי־יציבות, וריח של מלחמה זה אי־יציבות. הם לא יודעים מה יהיה מחר בבוקר".

ההון הזר יחזור

לצד זאת, סדגר מזהה גם פוטנציאל חיובי שיכול לצאת מהמלחמה: "אני חושב שמתוך המלחמה הזאת יכול לצאת גם מתוק, בעיקר בתחום הדיפנס־טק. תעשיית ההייטק הישראלית התמודדה עם אתגרים עצומים, אבל יש תחומים כמו בינה מלאכותית שבהם אנחנו חייבים דחיפה. אין לנו מספיק חוקרים וזה תחום שיכול להפוך למנוע צמיחה כמו שהסייבר היה אחרי 8200 וצ’ק פוינט. אני מקווה שכשהכול יתאושש, נוכל לנצל את המומנטום הזה כי המון מהעבודה של צה"ל מבוססת כבר כעת על בינה מלאכותית, וזה רק ילך ויגבר".

לדבריו, גם מבחינת ההון האנושי צפויה השפעה חיובית מסוימת. "יכול להיות שהמלחמה הזאת תיתן בוסט, שאנשים שישתחררו בעתיד מהצבא יביאו איתם יכולות חדשות".

"נדרש נרטיב חדש"

ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא מיינד ישראל שכיהן בעבר כבכיר במטה לביטחון לאומי, מוסיף כי סיום המלחמה עשוי להפוך את ישראל לסיליקון ואלי של המזרח התיכון. "זו הנקודה שבה ישראל יכולה לייצר תפנית במעמדה האזורי והבינלאומי ולהתחבר להשקעות הרבות שמתוכננות באזור.

"עכשיו נדרש מישראל לבנות נרטיב חדש - שבו היא נתפסת כשותפה טכנולוגית בעולם. היא לא יכולה להמשיך בגישה שלפיה 'הפרייבט סקטור יעשה את שלו ואנחנו לא נתערב’. פספסנו מספר שנים שבהן מדינות אחרות השקיעו בתשתיות ובשותפויות טכנולוגיות לאומיות, ואנחנו היינו עסוקים בעצמנו. עכשיו המדינה צריכה להחליט שהיא נכנסת לתמונה, לבנות תשתיות, לסייע לאקדמיה ולספק תמריצים לגיוס משקיעים".

גולוב מסכם: "בתום המלחמה, ישראל יכולה למצב את עצמה מחדש כ"Scale-up Nation". יש לנו פוטנציאל אדיר, בעיקר בתחומי הסייבר והדיפנס־טק, שבהם הובלתנו רק התחזקה. לעומת זאת, בתחומי הבינה המלאכותית וביטחון המזון המדינה חייבת להיכנס, לבנות תוכניות לאומיות לחמש השנים הקרובות, עם תשתיות, שיתופי פעולה בינלאומיים וידע".

מיטל ויזברג

ביטחוני: החסם הגדול על התעשיות הביטחוניות יירד, והמכירות יקפצו

תצוגת התכלית של מערכות הנשק הישראליות יצרו מתח מובנה אצל לא מעט מדינות. בעוד שבדרג הביטחוני רצו בהן, לדרג הפוליטי לעתים היו שיקולים אחרים. בתרחיש שבו המלחמה מסתיימת ואיתה איומי החרם והאמברגו, הסיטואציה הזו צפויה להשתנות.

התעשיות הביטחוניות נחשבות לשם דבר טכנולוגי בעולם. קבלו רשימה חלקית: אלביט מכרה מערכות חץ דורבן למדינות שונות במהלך המלחמה; התעשייה האווירית נמצאת במגעים למכירת מערכות ברק לדנמרק תוך שבחודשיים הקרובים צפוי להתקיים בגרמניה טקס המבצוע ההיסטורי של מערכות חץ 3; ורפאל הפכה למובילה עולמית בטילי נ"ט מסדרת "ספייק", שכל בר־דעת מודה שהן הטובות בשוק. וזאת עוד מבלי לדבר על מערכת הלייזר החדשה.

המלחמה והלחץ הציבורי במדינות שונות סיבכו את התמונה. על אף זאת, היו מכירות אסטרטגיות שהצליחו להבשיל, כששתיים בולטות התרחשו למדינות מזרח אירופה: רומניה בחרה, במסגרת הליך מכרזי, את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל תמורת 2.2 מיליארד דולר, וסרביה קנתה מגוון מערכות מאלביט תמורת 1.63 מיליארד דולר.

לעומת זאת, עסקה אסטרטגית יותר התעכבה: מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ליוון, במסגרת פרויקט הדגל שלה "מגן אכילס". ביוון הקדישו סכום עצום של מעל 28 מיליארד דולר לאורך 12 שנים, כשהם רואים לנגד עיניהם את האיום מטורקיה השכנה. מתוך תוכנית זו, כשלושה מיליארד דולר מיועדים למערך הגנה רב-שכבתי.

מדינות רבות התחרו על התקציב הגדול, אך המערכות הישראליות זכו לעדיפות בזכות הוכחת היכולות בשטח. על הפרק עמדו מערכות קלע דוד וספיידר של רפאל, וברק MX של התעשייה אווירית. ביוון התעניינו גם במערכת הלייזר החדשה. אלא שלחצים פנימיים עשו את שלהם, וסגירת העסקאות נתקעה. זו רק דוגמה לעסקת ענק שעשויה לצאת מההקפאה.

לשמור על המהלך האסטרטגי

מבחינת התעשיות הביטחוניות, הסכם הפסקת האש מגיע בדקה ה-90, בשני היבטים מרכזיים: חומרי גלם וצבר הזמנות. במהלך השנתיים האחרונות, מדינות רבות הטילו אמברגו נשק על ישראל - חלקן בגלוי וחלקן בשקט. הרועשות היו בדרך כלל מדינות עם קשרים ביטחוניים מוגבלים לישראל. אולם גם מדינות עם נתח זניח מהיבוא הביטחוני הישראלי יכלו להשפיע באופן משמעותי: כאשר מדינה א' מייצרת רכיב ייחודי לפוד שמייצרת מדינה ב', והלקוחה הסופית היא ישראל - שרשרת האספקה כולה מסתבכת.

בצעד אסטרטגי, במשרד הביטחון פעלו להגביר את יכולות הייצור המקומיות בתחומי ליבה. אלא שמדובר בתהליך ממושך, ולא כזה שמחזיר בין לילה יכולות תעשיתיות שנזנחו במשך שנים. כתוצאה מהמציאות שנוצרה ומהחשש ממחסור עתידי, בחברות גיבשו מאגר של חומרי גלם. גם כעת, חרף האופטימיות בנוגע לעתיד, יהיה נכון להמשיך במדיניות שהוביל משרד הביטחון במטרה להגיע גם לעת הצורך הבאה, והיא ככל הנראה תגיע במוקדם או במאוחר. רק כך, מדינות אחרות לא יחזיקו במנופי לחץ על ישראל בנקודות הרגישות ביותר.

בסיכומו של דבר, בטווח הארוך, הפסקת האש צפויה למלא מחדש את צבר ההזמנות של החברות הביטחוניות ולפתוח עבורן דלתות חדשות. זאת, בין השאר, משום שלגורמים כמו נשיא צרפת עמנואל מקרון לא יהיה עוד אליבי להרחיק חברות ישראליות מתערוכות בינלאומיות או להצר צעדיהן, כפי שעשה בסלון האווירי בפריז.

דין שמואל אלמס